חלוקה הוגנת - גם של פנסיה
חלוקת הרכוש בעת גירושים אינה מסתכמת במכירת הדירה ובחלוקת הכסף, גם את הפנסיה צריך לחלק בין בני הזוג - וזה כבר תהליך מורכב, הדורש לעתים התערבות של מומחים
לדברי האקטואר והיועץ הפנסיוני הבכיר שחר לוי, מנכ"ל משותף ברול ייעוץ פנסיוני, החוק הישראלי מעורפל ומותיר סוגיות מורכבות ללא פתרון.
לדברי לוי, "הקושי בחלוקת נכסים פנסיוניים נובע בעיקרו מכך, שהזכויות הפנסיוניות הניתנות במסלולים רבים מותנות במועד פטירתו של העמית ובמועד פטירתם של השארים שלו. כמו כן, חלוקת הנכסים הללו תלויה בצבירת הכספים המשוערת של העמית עד פרישתו לפנסיה".
"היות שלא ניתן לדעת בעת הגירושים מה תהיינה הזכויות הפנסיוניות שיחולקו בבוא העת לבני הזוג המתגרשים, קיים צורך לערוך חישוב משוער, כדי שגם נכסים נכבדים אלה יבואו לידי ביטוי בחלוקה הצודקת בין בני הזוג", אומר לוי.
החוק הישראלי מחייב את בני הזוג להגיע לאיזון הנכסים, כל עוד לא הוסכם ביניהם אחרת בהסכמי טרום נישואים. מטרת איזון הנכסים היא להבטיח שבן הזוג החייב יוכל להעביר לצד השני באופן הוגן את מה שראוי שיקבל.
נכסים מסוימים - כגון קרנות פנסיה,
איזון הנכסים צריך לחשב קודם כל את החלק המגיע לשני בני הזוג, ואז להגיע לסכום שיבטא בצורה הוגנת את ערך הנכסים כפי שיהיה בעוד שנים - על פי ערכים של היום.
המציאות הזו הופכת למורכבת, למשל כשמדובר בקצבת פנסיה לשארים - קצבה הניתנת לשארים כאשר העמית נפטר.
קרנות פנסיה רבות אינן מתייחסות אל גרוש כאל שאר על פי התקנון, ועל כן בעת הגירושים הגרוש מאבד למעשה את הבטחת השארים שהיתה מוקנית לו בעת שהיה נשוי.
הדבר הופך למשמעותי ביותר בעיקר כשבני הזוג מתגרשים בגיל מבוגר. למשל, אישה אשר היתה נשואה יותר מ-40 שנה ונקלעה למאבק גירושים כשנה לפני צאת בעלה לפנסיה, לא תהיה זכאית לקצבת שארים כלל, על פי תקנון קרנות הפנסיה.
"אין להמעיט בחשיבות קצבת השארים לאלמנה", אומר לוי. לדבריו, פעמים רבות הגבר הוא המפרנס העיקרי של המשפחה, וקרן הפנסיה שלו צוברת נכסים רבים שנחשבים נכסים משותפים.
תוחלת החיים של הגברים נמוכה משל הנשים, וברוב התאים המשפחתיים האישה צעירה מהבעל. לכן ברוב המקרים הופכת האישה לאלמנה הנסמכת בין השאר על קצבת השארים, שהשאיר אחריו בעלה המנוח.
כאמור, קרנות הפנסיה מוחקות את זכותה של האישה לקצבת שארים אם התגרשה. "למרות אי הצדק שבדבר, תקנות אלה לא שונו לעולם", אומר לוי.
לדבריו, בקרנות הפנסיה דמי השארים יכולים להינתן למי שמוגדר אלמן הנחשב כבן זוג של הנפטר במועד הפטירה.
החוק לא מתייחס למאפיינים המיוחדים של סוגיות השארים והזכויות הפנסיוניות לגרושים. לכן טענה שכזו לחלוקה של זכויות השארים בעת הגירושים זוכה לפסקי דין שונים.
לדברי לוי, יש לחייב את קרנות הפנסיה להתייחס לאפשרות של גירושים בתקנון שלהן, ובעצם לאפשר לבני הזוג להבטיח את זכויות הפנסיה שלהם ושל בני זוגם במקרה שבו אחד מהם יסיים את חייו לפני השני, גם אם התגרשו לפני כן.
כדי לערוך את החישובים הסבוכים - הכוללים ניסיון לחזות את תוחלת החיים של בני הזוג, הסכום שייצבר עד הפרישה והגילום של חלוקת כספים אלה כבר מהיום - יש צורך בשירותיו של אקטואר.
האקטואר מכיר את תוכניות הפנסיה והביטוח השונות לפרטיהן, מתחשב בריבית הריאלית השנתית המשוערת של המשק ומכיר מקרוב את סטטיסטיקות תוחלת החיים.
על פי מדדים אלה ונוספים קובע האקטואר את ערכן המשוער של הזכויות הבלתי ממומשות של כל אחד מבני הזוג.
המומחה האקטוארי עורך את כל החשבונות ודואג לחלוקה של הכספים בהתאם לחלוקה שקבע בית המשפט, לאחר שהביא בחשבון את כל הנתונים הידועים - כמו הכסף שנצבר - וגם את הנתונים המשוערים (הריבית שתיצבר, תוחלת החיים וכו').
הערפול הרב הקיים כיום בחוק הישראלי גורם למתגרשים לסבול מחוסר ודאות רב בחלוקת הנכסים. חוסר ההגדרות הקיים בחוק דורש מבתי המשפט להתחיל כל דיון מאפס, ויש צורך להשקיע משאבים עצומים של כסף וזמן - הן של המדינה והן של המתגרשים.
לוי סבור שיש להכליל בחוק כללי היוון מחייבים לנכסים בלתי ממומשים, שיחייבו אופן חישוב וריבית היוון קבועה שתיקבע על ידי המדינה.
כמו כן, רצוי שהחוק יעניק משקל לנושא גילו של בן הזוג המתגרש, כדי שייטיב את מצבם של מבוגרים מתגרשים, אשר מאבדים למעשה זכויות פנסיוניות שהיו שלהם עד לרגע הגירושים.
עו"ד ללי פרלמן-גלעדי, מומחית לדיני משפחה, מציגה מצב שמתרחש לא פעם: למרות שנעשה איזון משאבים רגיל בין בני הזוג בעת הגירושים, האישה יצאה לפנסיה מוקדמת מסיבה כזו או אחרת, והיא צריכה להתחיל לשלם לבעלה שעדיין עובד ומשתכר.
נסיבות אלה יוצרות מצב של חוסר צדק, כי לאישה אין פוטנציאל השתכרות. כדי למנוע זאת אפשר "להקדים" לגבר את הפנסיה: עושים חישוב אקטוארי, שמחשיב את המשכורת שלו כפנסיה.
פרלמן-גלעדי אומרת שמדובר במצב משפטי שטרם הוכרע בבית המשפט העליון, אלא רק במחוזי.
פרלמן-גלעדי מוסיפה בצער כי "לא תמיד הפנסיה משקפת באמת את יכולת ההשתכרות העתידית של אחד מבני הזוג, לאחר שיקומו אחרי הגירושים ועקב הידע, הניסיון והכישורים שצבר במהלך שנות הנישואים".
נא להמתין לטעינת התגובות
