בדרך הקלה: טיפים חשובים להורים גרושים ולאלו שבדרך
גירושים עם מינימום פגיעה בילדים. יש דבר כזה. המטפלת המשפחתית ידידה קאולי נותנת טיפים ומזכירה עניין חשוב: הילדים תמיד ינסו לעשות מניפולציות רגשיות בין ההורים, אסור לכם ליפול לשם
"הקושי הגדול בגירושים הוא שגם ההורים עוברים חוויה קשה מאין כמותה. הם מרגישים כואבים, מאוכזבים מעצמם ומזולתם, לעיתים הם חווים כשלון גדול בחייהם והשפלה וכאב של בגידה. הם חוששים מהעתיד ולא תמיד בטוחים מה עליהם לעשות. זוהי תקופה של חוסר יציבות, פחד וכאב גם עבורם."
כשהורה עובר טלטלה כה גדולה בעצמו, קשה לו להיות עם ילדו, להקשיב לו ולתמוך בו בכאבו. ההורים עסוקים בעצמם, ואינם פנויים די הצורך לילדים. לפעמים הם נמצאים כל כך עמוק בכאבם, שהם שוכחים מה מותר לעשות ליד הילד ומה אסור. הילד עלול לשמוע צעקות וקללות, לראות רואה את הוריו נלחמים מילולית והרבה פעמים גם פיזית, וכתוצאה מכך לחוות פחד גדול שמסתכם בשאלת קיום גורלית - "אם המשפחה שלי מתפרקת, מה יהיה איתי."?
גירושים. המשבר הקשה ביותר שילדים חווים, פרט למות הורה
איור: מיכל אביב
לדברי קאולי, ברגעים קשים אלה נוהגים הורים רבים להילחם זה בזו דרך הילדים ואף להשתמש בהם לטובם האינטרסים האישיים שלהם, לא תמיד במודע. אבא עשוי להבטיח לבתו שיגיע ליום הולדתה רק בתנאי שאמה הפרה לא תהיה שם, ואמא עלולה לשתף את ילדיה בתהליך הבגידה של אביהם לפרטי פרטים, תוך שימוש בשמות תואר כמו "שפל," "בוגד" ו"רע" כדי להעצים
את תחושת ההשפלה ולהסביר מה הוביל לפרידה.
התנהגות כזו פסולה לגמרי, אינה מתאימה לשיחות בין בני המשפחה ואף עלולה לגרום נזקים לנפש הילדים. אז כיצד יש להתנהג בקרבת ילדים כדי שהגירושים יעברו עם כמה שפחות נזק? קאולי מעניקה טיפים שכדאי לאמץ:
* לא משנה בן כמה הילד, פרידה של ההורים תביא לשינוי מהותי בחייו ובחיי המשפחה. חשוב לשתף אותו במתרחש ולהסביר לו מה עומד לקרות בדרך מרגיעה ואובייקטיבית עד כמה שניתן. אם הילדים בוגרים יותר, אפשר להסביר להם מה קורה, אך גם במקרה זה יש לנהוג בהרבה כבוד כלפי הילד וסבלו. אל לנו לחשוב שאצל ילדים מבוגרים יותר הגירושים עוברים ללא צער ותסכול. יש לאפשר להם לדבר, לספר על כעסם וכאבם, ואם קשה להם להיפתח בפני ההורים, להציע להם שיחות טיפוליות.
* שבו יחד עם הילד הסבירו לו כיצד ייראו חייהם בעתיד הקרוב. ניתן לומר לו דבר כזה: "אמא ואבא לא מסתדרים, ולא מרגישים שאנחנו רוצים להמשיך לחיות ביחד. זה לא קשור אליכם. אנחנו אוהבים אתכם ותמיד נמשיך לאהוב אתכם. אך אנחנו כבר לא אוהבים זה את זו ולא יכולים לחיות יחד. נגור בשתי דירות, יהיה לכם מקום אוהב וחם אצל אבא ואצל אמא. נמשיך להיות לכם הורים טובים ואוהבים." אם ניתן, נסו להרגיע את הילד ולומר לו שלמענו תמשיכו להיות בקשר "כמו שני חברים".
* חשוב לשתף את הילד בדרך מכבדת, אוהבת ומקבלת, ולענות על שאלותיו בצורה כנה ופתוחה.
* גם אם תהליך הפרידה ארוך ומייגע ונעשה מתוך מניעים קשים, נסו להתעלות ולנהוג בכבוד זה כלפי זו, במיוחד בנוכחות הילדים. חשוב מאוד שהורה אחד לא ישחיר את ההורה השני באזני ילדו. אמירות כמו "אל תתנהג בדרך זו, אתה ממש דומה כך לאבא שלך" עלולות להביא לנזק רב. ילד עלול לטעות ולחשוב שאם אמא לא אוהבת את אבא, והוא בעצמו דומה לאביו, אז אמא גם לא אוהבת אותו. הגיון כזה מקשה על הילד בהסתגלות ובאמון בכך שההורים אוהבים אותו. ילד זקוק להרגיש גאה גם באביו וגם באמו. עליו להרגיש שיש לו אבא אוהב וטוב וגם אמא אוהבת וטובה. זה עוזר לו לגבש את אישיותו, להזדהות עם מרכיבים גבריים ונשיים אצלו, ולאמץ לעצמו את החלקים המתאימים לו מכל אחד מהוריו.
* רצוי לסייע לילד להזדהות עם שני ההורים, ולשמור אצלו תחושת אהבה וקרבה לכל אחד מהם. כך הוא יוכל לצלוח את תקופת הגירושים ולהסתגל בצורה טובה ונעימה עד כמה שניתן לעתיד לבוא.
* חשוב שהורים ישתדלו לגור בקרבת מקום זה מזו. זה מקל על ביקורים של הילדים והופך את העניין הלוגיסטי לפשוט יותר עבורם.
* ההורים צריכים לשתף פעולה בכל הקשור לילדיהם, בדברים כמו עניינים רפואיים, לימודים, חוגים, עניינים חברתיים. בכך הם יהפכו את השהות של הילד אצל כל אחד מהם לנעימה, קלה ופשוטה יותר, תוך היכרות עם שגרת יומו.
* אל להורים להיתפס למניפולציות של הילדים. קורה שילד יספר לאחד ההורים כמה קשה ורע לו אצל השני. לרוב זה נובע מצורך לקרב אליו הורה אחד, דרך תיאור הסבל שלו אצל השני. כמובן שאין להקל ראש בתלונותיו של הילד ולבדוק את הדברים לעומק, אך חשוב לשמור על פרופורציות.
* מדובר בתהליך לא פשוט עבור כולם, אך בשורה התחתונה זיכרו שחשוב להיות פתוחים, לשמוע את כעסם של הילדים, להבין ולהכיל את כאבם. צריך להיות שם בשבילם, ואם צריך לשתף פעולה עם בן הזוג ממנו מתגרשים, לעשות זאת בכבוד הדדי ובהתחשבות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם