חוזרים לארץ, משלמים מס בחו"ל
חזרת המשפחה לישראל לא מחייבת את בן הזוג שנשאר בחו"ל לשלם מס הכנסה בישראל
השני, מבחן מהותי, שבו נבחן היכן "מרכז חייו של הנישום". כחלק מכך מבוצעת בדיקה פרטנית של הנישום: בדיקת קיומם של נכסים בישראל, מקום מגוריו של הנישום, מקום מגורי משפחתו, אופי המגורים - קבע או ארעיים, מקום עיסוקו הרגיל של הנישום ושל בני משפחתו, מקום האינטרסיים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו וכדומה.
שאלה זו מתחדדת במקרים שבהם זוגות שביצעו רה-לוקיישן לחו"ל מתפצלים, כך שרק אחד מבני הזוג חוזר לארץ והשני נשאר לטפח את הקריירה המקצועית שלו במדינה אחרת.
לכאורה, נראה כי לאור מבחנים אלה, התשובה לשאלה מה מקום תושבתו של הנישום ברורה: בן הזוג שנשאר בחו"ל ייחשב כתושב ישראל לצורכי מס, מאחר שמשפחתו חיה בישראל, וכאן הוא גם חייב בתשלום ובדיווח במס.
ואולם
בית המשפט העליון, שדן בסוגיה דומה, קבע ברוב דעות הלכה שונה: עצם פיצול התא המשפחתי וחזרתו של אחד מבני הזוג לארץ, לא הופך את בן הזוג שנותר בחו"ל ל"תושב ישראל" לצורכי מס - גם במקרים שבהם החזרה לישראל הייתה עם הילדים המשותפים.
בית המשפט קבע כי רק כאשר בן הזוג שנותר בחו"ל חוזר לארץ - הוא חדל הוא להיות "תושב זר" והופך ל"תושב ישראל".
בדעת מיעוט קבעה השופטת נאור, כי רק כאשר מצויים בני הזוג בסיטואציה של קרע משפחתי, או כאשר מוכחת כוונתו של אחד מבני הזוג להתגורר במקומות שונים בעולם - העובדה שמרכז חייו של אחד מבני זוג בישראל אינה יכולה להשפיע על ההכרעה בדבר מקום מרכז חייו של בן הזוג השני הנמצא בחו"ל.
המשמעות: לאחר רה-לוקיישן של בני זוג שהיו "תושבי ישראל", ייתכן שיווצר מצב שבו אחד מבני הזוג ייחשב כ"תושב ישראל" לצורכי מס, לאחר שהחליט לחזור ארצה; בעוד שבן הזוג ייחשב כ"תושב זר", מאחר שנשאר לגור בחו"ל. מצב זה יתאפשר גם בנסיבות בהן אין ברקע קרע משפחתי כזה או אחר בין בני הזוג.
הכותב הוא עו"ד במשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי, העוסק במשפט מיסוי- מסחרי
נא להמתין לטעינת התגובות
