בקשה לתביעה ייצוגית בסך 3 מיליארד שקל נגד הפועלים, לאומי ודיסקונט על תיאום עמלות
התביעה מבוססת על קביעתה של הממונה על הרשות להגבלים עסקיים כי בין השנים 1999-2004, תואמו העמלות בין הבנקים. התובעים: "הנתבעים גוזלים מציבור לקוחותיהם כספים שאינם מגיעים להם כדין"
באמצעות עורכי הדין יהודה רסלר, אמיר רוזנקרנץ ורם דקל, טוענים התובעים, עינב קפלן-בשארי, אלפי שאולי ועמותת עוגן, כי במהלך ישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בפברואר אשתקד, שעסקה בנושא עמלות הבנקים, אישרה הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, כי בידי הרשות מצויים נתונים בדבר התאמה במועדי העלאת מחירי עמלות בין הבנקים בין השנים 1999-2004. עוד הוסיפה הממונה כי נושא התיאום בין הבנקים הוא ידוע וגלוי, וכי מדובר בתופעה פסולה.
נציין כי תביעה דומה בנושא, הוגשה לפני מספר חודשים נגד בנק מזרחי-טפחות והבינלאומי על ידי קבוצה של כל מי שהיה לו חשבונות בבנקים הנתבעים החל מה-1.1.1999.
בתוך כך מבקשים התובעים מבית המשפט, להורות על צירוף היועץ המשפטי לממשלה והרשות להגבלים עסקיים כצד להליך, "בין היתר מאחר ומדובר בנושא ציבורי בעל חשיבות מן המעלה הראשונה הנוגע כמעט לכל אזרח ואזרח במדינה, וזאת מאחר והרשות להגבלים כבר ביצעה חקירה בנושא תיאום מחירי העמלות, ומחזיקה בידה מידע רב שיכול להועיל לתביעה. כמו כן מציינים התובעים כי במהלך התקופה, החזיקה המדינה במניות השליטה בחלק מהבנקים.
"קיים אינטרס ציבורי מובהק להילחם בתופעת הקרטלים הפסולה", נכתב בכתב התביעה. לדברי התובעים,
"הנתבעים התקשרו יחד ותיאמו את פעולותיהם, וגוזלים מציבור לקוחותיהם כספים שאינם מגיעים להם כדין. ניהול תובענה ייצוגית כנגד המשיבים שיכול שיסתיים בתשלום פיצויים גדולים ביותר על-ידם, ירתיעו חברות וגופי ענק, לנצל את כוחם לרעה, לחמוס ולפגוע בלקוחותיהם".
בכתב התביעה אף מובאים דבריו של פרופ' דוד לבהרי, מרצה לכלכלה ומומחה לבנקאות וחבר האוניברסיטה העברית בישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא, לפיהם, "כדי שייתקיים קרטל לא מוכרח להיות שהגברות מאור ואריסון ייפגשו בחדר סגור ויעשו הסכם, הן לא צריכות לדבר לשם כך".
טרם ניתנה החלטה בבקשה וטרם הוגשו כתבי הגנה.
נא להמתין לטעינת התגובות
