את הפיצויים תראו בפנסיה
הרפורמה בפנסיה מגיעה גם לפיצויים: מעתה מחויבים המעסיקים להפריש כספי פיצויים-ולהשאיר את הכסף אצל העובדים גם במקרה של התפטרות
נושא הפיצויים טעון עבור כולנו, אך בעיקר עבור אלה שצברו שנות ותק רבות במקום העבודה. רבים שואלים את עצמם אם כדאי לקום ולעבור למקום עבודה חדש ולוותר על סכום הפיצויים הנכבד.
ברוב במקרים התשובה היא "לא ולא". לתשובה שכזו יש השפעה של ממש על המשך הקריירה, שכן היא עלולה "לתקוע" אנשים במקום עבודתם ולמנוע מהם התפתחות אישית ומקצועית, כמו גם לגרום למעסיקים להישאר עם עובדים מרוצים פחות ואפילו שחוקים.
בדיוק בגלל הסיבות האלה הגיש ח"כ חיים אורון הצעת חוק, שאמורה לאפשר לעובד להחליט בחופשיות על עזיבת מקום העבודה מבלי לאבד את כספי הפיצויים שלו.
החוק, שאושר ביום שלישי שעבר בקריאה ראשונה, קיבל תנופה במושב הקודם של הכנסת אולם הוקפא בשל הסערות הפוליטיות. אך התקווה עוד לא אבדה.
לא רבים יודעים זאת, אך עם כניסתו לתוקף של צו ההרחבה לביטוח פנסיוני לפני כחצי שנה, חל שינוי מהותי בכל הנוגע לזכויות עובדים המתפטרים מעבודתם. במידה מסוימת צו ההרחבה מייתר את הצעת החוק של אורון, שכן הוא יגרום בשנים הקרובות לכך שבכל מקרה של התפטרות או של פיטורים העובד יהיה זכאי לשמור על 60% מכספי הפיצויים שלו.
הצו החדש מחייב את המעסיק לבצע הפרשה בגין רכיב פיצויים בשיעורים קבועים ובאופן מדורג. החל מתחילת 2008 מחויבים המעבידים להפריש מדי חודש 0.834% מהמשכורת של עובדיהם היישר לחיסכון שנועד לפיצויים.
כך בסוף שנה אחת יגיע החיסכון ל-10% מהמשכורת השנתית. על פי הצו, בתחילת 2009 הסכום יכפיל את עצמו, ב- 2010 הוא כבר יעמוד על 2.5% והוא ימשיך ויגדל עד שנת 2013 - אז יעמוד על 5% מסכום המשכורת ברוטו ויגיע ל-60% מסכום המשכורת השנתית.
אמנם המהפכה תושלם רק בעוד כ- 4 שנים וחצי, אך השינוי שיזם משרד האוצר משתלב עם חוק פיצויי פיטורים ומשפיע כבר היום על קבלת הפיצויים של מי שמתפטר או מפוטר.
עו"ד שלמה בכור, בעל משרד המתמחה בדיני עבודה, מבהיר את התמונה. לדבריו, החוק לפיצויי פיטורים מחייב את המעסיק לפצות עובד מפוטר בסכום שהוא מכפלת המשכורת החודשית האחרונה שלו במספר שנות העבודה שהשלים אצל המעסיק.
עד 2013 החוק רלוונטי לכולנו - אך אחרי 2013 הוא יהיה רלוונטי בעיקר לגבי 40% הכספים הנותרים, שלא נחסכו לפיצויים עלדידי המעסיק.
"צו ההרחבה עובד בשיטת המקל והגזר", מסביר בכור. "הצד החיובי המרכזי של הצו הוא שהעובד ישמור על 60% מכספי הפיצויים שלו הן במקרה של התפטרות והן במקרה של פיטורים. נוסף לכך, הפרשת הפיצויים לחיסכון פנסיוני תחייב את המעביד לרשום את העובד לביטוח פנסיוני כלשהו".
המקל
כלומר, אם בסוף דרכו המקצועית של העובד הוא יפוטר - הוא יקבל רק 40% מפיצויי הפיטורים לפי משכורתו האחרונה, ואילו שאר ההפרשות לחיסכון יהיו שיעור מצטבר של 60% ממשכורות העבר.
מכאן, שסכום הפיצויים הכולל יהיה קטן יותר מזה שהיה מחושב עד לכניסתו לתוקף של צו ההרחבה.
כאמור, 60% מהפיצויים שחסך המעביד עבור העובד יעברו לחיסכון הפנסיוני.
אם העובד ירצה למשוך את הכסף, הוא ייאלץ לשלם מס על סך 35%. למעשה , העובד זכאי לקבל "ביד" רק את שארית הסכום שבגובה 40% מכספי הפיצויים.
כיצד הצו משפיע עלינו היום? ניקח לדוגמה עובד שעבד במשך כשנתיים וחצי לפני כניסתו לתוקף של צו ההרחבה, ושכרו החודשי היה 9,000 שקל .
בתום 3 שנים של עבודה (וחצי שנה לאחר כניסתו לתוקף של צו ההרחבה), העובד פוטר. מהו סכום הפיצויים שלו הוא זכאי?
לדברי עו"ד בכור, עבור השנתיים וחצי הראשונות יקבל העובד פיצויים על פי החוק. עבור מחצית השנה האחרונה הפקיד לו המעביד סכום של 0.83% לחודש במשך 6 חודשים, שהם 5% מכלל המשכורות שלו.
הכסף הזה נחסך ישירות לקרן הפנסיה של העובד. מכיוון שהוא פוטר, הוא זכאי נוסף לכך ל-95% מפיצויי הפיטורים של התקופה הזאת (חצי שנה), שישולמו על ידי המעביד.
"אם העובד התפטר", ממשיך בכור, "את אותם ה-5% שנצברו בקרן הפנסיה הוא יכול להשאיר בקרן החיסכון הפנסיוני - או לפדות אותם במחיר יקר של תשלום מס".
ומה יקרה בעתיד הקרוב? ניקח לדוגמה עובדת שמרוויחה כיום 8,500 שקל ברוטו ועובדת זה שנתיים במקום העבודה שלה.
נניח כי בעוד שנתיים היא תרצה לעבור למקום עבודה חדש. מה יעלה בגורל דמי הפיצויים שלה?
לדברי בכור: "עבור השנה וחצי הראשונות לעבודתה היא לא זכאית לפיצויים, כמקובל בחוק. על השנתיים וחצי האחרונות הפריש לה המעסיק כספים לפי צו ההרחבה אל החיסכון הפנסיוני.
לפי הצו, אם היא לא תהיה מעוניינת להמשיך לחסוך היא תוכל לפדות את הכספים.
הזכות לפיצויי פיטורים מותנית ב-5 תנאים: קיומם של יחסי עובד ומעביד; עבודה במשך שנה אחת לפחות (ובמקרה של עובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות) ; עבודה רצופה (למעט היעדרות לצורך שירות מילואים או פגרה בהסכמת המעביד).
שני תנאים נוספים מחייבים שהעבודה תהיה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, ושהעובד יקבל מכתב פיטורים (או התפטרות בנסיבות מזכות). התנאים האלה רלוונטיים רק לאחוז מסכום הפיצויים שמשלים את ההפרשות לחיסכון הפנסיוני.
האחוז הזה ילך ויקטן ויגיע עד שנת 2013 ל-40% מסכום הפיצויים. האם הרכיבים בשכר שנחשבו עד היום לצורך חישוב פיצויי הפיטורים יחושבו כך גם לצורך ההפרשה לפיצויים בקרנות החיסכון?
התשובה היא כן. הכלל הוא שאם מדובר ברכיב בסיסי וקבוע בשכר, יש לשלם בגינו פיצויי פיטורין. אם מדובר בתוספות מותנות (כדוגמת שעות נוספות מותנות או אחוזי מחירות מותנים), הן לא ייחשבו לצורך הפיצויים, וכך גם דמי נסיעה ודמי הבראה.
למעשה, הצו משאיר מעט מאוד מקרים שבהם יוכל המעביד להשאיר את כספי הפיצויים אצלו: כאשר העובד משך במהלך עבודתו את הכספים מהחיסכון הפנסיוני שלא עקב נכות, מוות או פרישה בגיל 60 ומעלה; כאשר הזכאות לפיצויי פיטורים נשללה מהעובד מתוקף פסק דין (למשל, אם הוא הורשע בגניבה ממקום העבודה ובית הדין פסק שהוא לא זכאי לפיטורים).
נוסף לכך, יוכל המעביד לקבל את כספי הפיצויים מכוח הוראות סעיפים 16-17 לחוק פיצויי פיטורים. החוק מונה כמה מקרים שבהם, לפי הסכמי עבודה עם המעביד, נשללת הזכות לקבלת פיצויים.
מדובר בעיקר בעבירות של משמעת ומעילה. עד היום, רבים בשוק החופשי הכניסו לחוזה העבודה שלהם סעיף, שלפיו בכל מקרה של פיטורים או התפטרות הם יקבלו את כספי הפיצויים, אך החל מכניסתו המלאה לתוקף של הצו הערה שכזו תהיה מוגבלת רק ל-40% מהשכר , שאינם מופרשים לחיסכון הפנסיוני.
נא להמתין לטעינת התגובות
