מי מפחד מזרים?
כבר שנים שתושבי החוץ רוכשים דירות בישראל ומקפיצים את שוק הנדל"ן לשיאים חדשים. אלא שהצעת חוק של ישראל ביתנו - שלפיה רק תושבי המדינה יוכלו לרכוש כאן דירות - מאיימת לשים קץ לחגיגה
בהצעת חוק שהגישו השבוע חברי הסיעה, הח"כים אסתרינה טרטמן ודוד רותם, הם מציעים למנוע רכישת דירות בישראל מתושבי-חוץ שאינם תושבי ישראל, מלבד מקרים מיוחדים.
7 חברי כנסת מישראל ביתנו כבר חתמו על ההצעה, ובהם יו"ר הסיעה אביגדור ליברמן.
על-פי ההצעה, שאמורה להוות תיקון לחוק המקרקעין, תושב זר לא יהיה רשאי לרכוש בעלות או לחכור לדורות מקרקעין למטרות מגורים, אלא באישור ולפי כללים שיקבע שר המשפטים בתקנות. כמו כן, הצעת החוק קובעת כי עיסקה שתיעשה בניגוד לחוק זה לא תהיה תקפה.
המשמעות של הצעת החוק היא שתושבי-החוץ ייאלצו לקבל על עצמם מעמד של תושבי ישראל. הזכות להעניק מעמד תושב שמורה בישראל למשרד הפנים, לרוב על בסיס חוק השבות.
בדברי ההסבר להצעה כותבים טרטמן ורותם: "הצעת החוק באה למנוע השתלטות זרים על נכסי דלא-ניידי לצורכי השקעה בלבד, אך היא מאפשרת לשר המשפטים מתן רשות לרכישת דירה למגורים במקרים סבירים".
בשיחה עם מעריב עסקים מסבירה טרטמן כי "זו הצעת חוק כלכלית, שאין לה כל זיקה ללאום זה או אחר. אני אישית בעד סחר חופשי - זה דבר מצוין וטוב, אבל גם בסחר חופשי אנחנו חייבים להתחשב בשיקולים של טובת מדינת ישראל. בישראל אין עודף של עתודות קרקע, ומספר הדירות הולך ויורד. אנשי הון שרוכשים דירות למטרות ספקולציה או רוכשים דירות קיט בישראל ומבלים בהן רק שבוע-שבועיים בשנה - צריך למנוע מהם לרכוש כאן דירות".
בשנים האחרונות תושבי-החוץ, יהודים ברובם, מרכזים עניין רב בשוק הנדל"ן הישראלי. השקעתם בשוק זה גדלה בהתמדה בשנים האחרונות - ובשנת 2007 היא שברה שיא.
לפי נתוני בנק ישראל ולפי ניתוח של BDO זיו האפט, בשנת 2007 רכשו תושבי-חוץ וילות ודירות יוקרה במרכז הארץ, בעיקר בירושלים ובמישור החוף, בסכום של כ-1.5 מיליארד דולר.
העלייה החדה במספר עיסקאות
לשם ההשוואה, בשנת 2006 הסתכמו ההשקעות הזרות בנדל"ן ב-1.44 מיליארד דולר, בשנת 2003 הושקעו 465 מיליון דולר בנדל"ן על-ידי זרים, ובשנת 2001 הושקעו 166 מיליון דולר.
החשיפה ההולכת וגדלה של אנשי עסקים ישראלים לשווקים בחו"ל - לצד התאוששות שוק הנדל"ן בישראל - קורצות לאנשי עסקים רבים מעבר לים.
כיום ניתן לראות יותר ויותר עיסקאות נדל"ן הכוללות נוסף לקבוצת משקיעים ישראלים גם אנשי עסקים מחו"ל - מי יהודי יותר, מי יהודי פחות. הכסף הזר זורם לשוק הנדל"ן הישראלי מכל רחבי העולם: צרפת, בריטניה, בלגיה, גרמניה, ארה"ב, קנדה וגם דרום אפריקה.
בשוק הנדל"ן לא מתייחסים להצעת החוק ברצינות וטוענים כי היא לא תניב פתרון של ממש. עם זאת, יש הטוענים כי אכן יש לישראל זכות לפעול לשמירה על נכסיה.
"הצעת החוק לא תפתור את בעיית רכישת הנכסים על-ידי תושבי-חוץ", טוען בני לובל, מנהל אנגלו-סכסון בירושלים, שמכר דירות רבות לתושבי חוץ בשנים האחרונות.
"למרות זאת אנחנו מעדיפים את ה"בעיה" הזו על פני הבעיה שהיתה כאן לפני 4 שנים - אז אף אחד לא קנה דירות בעיר בגלל האינתיפאדה", הוא מוסיף.
לובל מסביר כי "הרוכשים תושבי החוץ הם בעיקר יהודים, צעירים ברובם, שקונים דירות בנות 4-5 חדרים בסכומים גבוהים ומשקיעים הון עתק בעיצובן. הם מגיעים לפחות 3 פעמים בשנה לישראל - ולא משכירים את הדירות בהיעדרם".
גם בהרצליה פיתוח לא מתרגשים מהצעת החוק. לדברי צפריר ורטנפלד, מנהל תילן נדל"ן בעיר, "כאשר מדובר בדירות ובבתי מגורים, כמעט כל הרוכשים הם ממילא תושבי-חוץ יהודים שיכולים לקבל מעמד של תושבים. הם קונים את הבתים כעוגן בישראל, כמפלט למקרה הצורך וכדירות נופש. הם לא קונים אותן כהשקעה, והראיה לכך היא שהדירות עומדות ריקות בזמן שניתן היה להרוויח מהן כסף טוב. אם בכל זאת ירצה איזה גוי לקנות פה בית, בקלות רבה ניתן יהיה לרשום את הנכס על שם תושב ישראלי".
אורי רוט, סמנכ"ל השיווק של קבוצת מילרגו, המשווקת את מרבית הדירות שהיא בונה בתל אביב לתושבי-חוץ, טוען כי "מדובר בחוק אנטי-ציוני, אנטי-חברתי ומגוחך, גם אם כוונותיו טובות. מי שבאמת מעוניין לחזק את הקשר שלנו עם היהודים בתפוצות, מבין שרכישת דירות ונכסים בארץ מחזקת את הזיקה שלהם ושל ילדיהם לארץ. מניסיוננו אנו יודעים, שברוב המקרים הדירות משמשות את הרוכשים במשך כמה חודשים בשנה. בהגיעם לגיל פרישה, נכס בארץ מהווה עוגן ומעודד עלייה".
אברהם קוזניצקי, יו"ר קבוצת מנרב, לא שולל לחלוטין את הרעיון שבבסיס הצעת החוק.
לדבריו, "לכאורה מדובר בחוק אנטי-דמוקרטי, אך יש מדינות כמו שווייץ ומדינות נוספות באירופה שאינן מאפשרות למי שאינו תושב לרכוש בהן נכסים".
"אני מסכים כי זכותה של מדינה לשמור על נכסיה, ולכן כדי שהחוק לא ייתקל בהתנגדות של ארגונים שונים ויעמוד במבחן בג"ץ, יש לשלב בו 3 הגבלות: ראשית, יש לדרוש שהקונה יתחייב להשתמש בדירה במשך מרבית השנה, על מנת למנוע מקרים שבהם נכסים עומדים ריקים ואפילו לא מושכרים. כצעד אכיפה, קונה שלא ישתמש בדירה במשך מרבית השנה ישלם ארנונה כפולה".
"ההגבלה השנייה היא שיש להקפיד על כך שהמכירה תהיה לאדם פרטי, ולא לאפשר רכישה באמצעות נאמן ו/או חברה. ההגבלה השלישית היא שיש לאפשר רכישת נכסים בישראל רק לתושבי הארץ או לתושבי-חוץ שעומדים בקריטריונים של קבלת סל קליטה - מהלך שיסייע לבחון את זהות הרוכשים. בצורתו הנוכחית של החוק, אני לא מאמין שהוא יעבור בכנסת".
נא להמתין לטעינת התגובות
