בזק: מונופול נשאר מונופול
3 שנים עברו מאז רכש חיים סבן את בזק מידי המדינה - והחברה עדיין נהנית משליטה בלעדית בשוק. במקום להוריד את המחירים לצרכנים, הבעלים מעדיפים למשוך דיווידנדים של מיליארדי שקלים
כשסבן אומר "מחיר מצוין" הוא מתכוון לומר שהמחיר גבוה מדי לטעמו -בעקבות תרגיל מיקוח קטן שעשה לו גבאי על סף סגירת המכרז נאלצו סבן ושותפיו להוסיף 127 מיליון שקל להצעתם.
לסבן היה גם מה לומר ל-3 מיליון לקוחות החברה, שיצטרכו להתרגל עתה לבעלים החדשים: "הם יקבלו שירות טוב יותר ומחירים טובים יותר", טען סבן. אולם כבר למחרת אפילו הוא הבין שטעה והוא לא חזר על ההצהרה האופטימית.
היעד העיקרי של בזק הוא להרוויח יותר כסף. המשמעות ברורה: לספק שירות בעלות נמוכה ככל האפשר, ולגבות תמורתו את התמורה הגבוהה ביותר האפשרית.
כמה שבועות לאחר המכרז מצא סבן, השותף בזכייה עם קרן ההשקעות הבינלאומית איפקס ועם איש העסקים משה ארקין, תירוץ להוריד מעט את המחיר שעליו התחייב במכרז.
הוא הסתייע בפרשת הריגול התעשייתי שבה נחשדו גם בכירים בחברות-הבנות של בזק - בזק בינלאומי ויס - ודרש פיצוי על פגיעה אפשרית בחברה כתוצאה מהפרשה שהתפוצצה ערב המכרז.
שר האוצר, בנימין נתניהו, הסכים להתפשר קצת על מחיר המימוש של האופציה שקיבלו סבן ושותפיו לרכישת חבילה נוספת של 10.6% ממניות החברה, שנותרו עדיין בידי הממשלה.
3 שנים לאחר המכרז לסבן שוב אין סיבה להתלונן. כ-35% מהשקעתם של בעלי השליטה כבר שבו לכיסי המשקיעים. מיד לאחר העברת השליטה פצחה בזק, כפי שצפו רבים, בשורת החלטות על חלוקת דיווידנדים ענקיים לבעלי המניות, שהסתכמו עד כה ב-4.84 מיליארד שקל.
לרווחי דיווידנד אלה יש לצרף את עליית המניה בשיעור של - 21% והרי סבן ושותפיו רושמים לעצמם רווח נאה של 56% בתוך 3 שנים.
במונחי תשואה שנתית מדובר ב-16% לשנה - תשואה נאה אך לא מדהימה יחסית לעיסקאות אחרות שעשה סבן בשנים האחרונות,
אבל בשנה שבה מיליוני משקיעים במערב מחשבים הפסדים של מאות מיליארדי דולרים בגין משבר האשראי וכל
לא רק רוכשי השליטה השכילו לנצל את פרת המזומנים שהתגלגלה לידיהם. משכורותיהם של עשרות מנהלים בחברה שודרגו במאות אחוזים. שכבת המנהלים הבכירה של בזק זכתה בעקבות ההפרטה בתוספת שכר של כ-30 מיליון שקל. גם דרגי הביניים שודרגו, אם כי בשיעורים נמוכים יותר.
סמנכ"לים ששכרם בתקופה שטרם ההפרטה הסתכם בכ-35-40 אלף שקל ברוטו, עברו לרמות שכר של 100 אלף שקל בחודש ויותר, בתוספת בונוסים ואופציות בשווי מיליוני שקלים. החברה דיווחה כי עלות שכר המנכ"ל בשנת 2007 הסתכמה ב-4.9 מיליון שקל - בערך פי 10 משכרו השנתי של המנכ"ל ערב ההפרטה.
חגיגת השכר והבונוסים שהתפרצה עם העברת השליטה הביאה את המנכ"ל הראשון שמינו בעלי השליטה, יעקב גלברד, לנסות ולקצר הליכים בדרך לאופציות בשווי של 17 מיליון שקל.
הפרשה הסתיימה בחקירה פנימית שהביאה להדחת גלברד עקב חריגה מנהלים. בעקבות גלברד פרשה מרבית צמרת החברה, שהורכבה מאנשי אמונו שמונו על-ידיו לאחר ההפרטה.
הפרשה עוררה שאלות קשות על התועלת שבהפרטה, ואיימה להפריך את המיתוס שחברות בבעלות פרטית מנוהלות טוב יותר מחברות בבעלות ממשלתית.
פרופ' ראובן גרונאו, המשמש כיועץ מיוחד של משרד התקשורת ואחד האנשים המשפיעים ביותר על מדיניות הפיקוח וההסדרה של הענף, אינו סובר שההפרטה שינתה באופן מהותי את איכות הניהול של החברה.
"מרבית האנשים המנהלים את בזק, ובראשם מנכ"ל בזק קווי אבי גבאי, היו בחברה עוד קודם לכן, ואני לא חושב שמנהלים נעשים טובים יותר רק כיוון שחילקו להם אופציות", אמר גרונאו למעריב עסקים בסוף השבוע שעבר.
"לכן איני יכול לומר שהיה משהו דרמטי. יתכן שקצב ההתייעלות הוגבר. אני גם חושש שתחת בעלות פרטית תהיה הנהלת בזק לוחמנית יותר בהתנגדות לרגולציה, והם עשויים להצליח לטרפד את ההמלצות שהגישה הוועדה בראשותי לעידוד התחרות בענף התקשורת".
חגיגת הבונוסים למנהלים לא נועדה רק לפצות אותם על שנים רזות תחת בעלות ממשלתית. בעלי המניות החדשים הבהירו למנהלי החברה שהם דורשים ביצועים והם מוכנים לשלם.
במשך שנים ארוכות עמלו מנהלי החברה על יישום תוכנית התייעלות. מחדרי ההנהלה דלפו טענות על מבנה מסורבל ועל יותר מ-1,000 עובדים מיותרים, המועסקים בחברה רק בזכות ועד העובדים האימתני בראשות היו"ר שלמה כפיר.
אבל 5 שנים של תוכנית התייעלות מגלות את האמת: התוכנית הביאה לפרישה מסיבית של עובדים ותיקים בני 48 ומעלה, שקיבלו פיצויים מוגדלים במאות אחוזים על חשבון החברה.
הפרשות על חשבון העלויות הגדולות נרשמו בתקופה שטרם ההפרטה. עם זאת, לפי הנתונים רק בשנה שעברה חלה ירידה מהותית של כ-500 עובדים וירידה בהוצאות השכר.
הדוחות מראים שלמרות הפרישה המסיבית של עובדים ותיקים, יקרים יחסית ופחות יעילים, לא חלה כל ירידה בשכר הממוצע של החברה.
נראה כי החלפת העובדים הוותיקים והיקרים בעובדים צעירים וזולים קוזזה בהעלאות שכר ובחלוקת בונוסים בדרגים הבכירים יותר, כך ששכבת הניהול הבכירה משודרגת לרמת שכר המקובלת בקרב מנהלי חברות הסלולר הגדולות.
השינוי הגדול שהתחולל בעקבות שינוי השליטה היה שבירת כוחו של ועד העובדים וההיערכות מחדש של החברה. עד ההפרטה פעלה חברת הטלפונים של בזק כמעין קואליציה של 4 חברות טלפון, שחילקו ביניהן את אזורי פעילותן.
השליטה המרכזית בהן היתה רופפת. הבעיה אותרה קודם להפרטה, אבל הסכמת ועד העובדים לשינוי המבני נדחתה עד למועד ההפרטה.
ההפרטה אפשרה את השלמת המהלך, אך בו בזמן אפשר לטעון שעיכבה אותו, וכי אלמלא ידעו העובדים שההפרטה בפתח, ניתן היה להגיע עימם להסכם גם תחת בעלות ממשלתית.
מי שכמעט לא הרגיש את ההבדל בין בזק המופרטת לבזק שבשליטת המדינה היה מי שסבן הבטיח לו שירות טוב וזול יותר - הצרכן.
הסיבה העיקרית לאי-קיום ההבטחה היא פשוטה: בזק אינה שולטת במבנה התעריפים שלה. בתוקף מעמדה כמונופול קובע משרד התקשורת את תעריפי הטלפון ומאשר את התעריפים האחרים.
מדובר במדיניות קשוחה ביותר, שלטענת מנהלי בזק אין לה אח ורע במדינות אחרות. בשנים האחרונות עשה משרד התקשורת מאמצים לאפשר לחברות תקשורת להתחרות בשירותי בזק, אך עד כה לא התערער המונופול שלה על שיחות קוויות.
המעבר לידיים פרטיות אמור היה להפוך את החברה לתחרותית ולאגרסיבית יותר בתחומים שבהם היא אינה מונופול מוכרז, ומשרד התקשורת אינו כובל את ידיה.
אולם, החשש שבזק תנצל את כוחה ואת שליטתה בשוק הטלפון כדי להכות את מתחריה בתחומים אחרים - גרם למשרד התקשורת להגביל גם פעילויות תחרותיות.
בעוד שהוט משווקת חבילות אינטרנט, טלפון וטלוויזיה במחיר מפתה החוסך ללקוחותיה עשרות אחוזים מהחשבון החודשי, מנועה בזק מלהציע חבילות כאלה.
בקרוב צפוי משרד התקשורת להתיר את חבילת השירותים, שכן חלקה של הוט בשוק הטלפוניה כבר הגיע ל-15%, אולם גם אז לא תוכל בזק להציע את החבילה במחיר שייתן לרוכש החבילה הנחה משמעותית שעדיפה על פני רכישת כל אחד מ-3 השירותים בנפרד.
במילים אחרות - חבילת השירותים של בזק תמשיך להיות יקרה משמעותית מהחבילה של הוט, וזו תמשיך לנגוס בבזק.
האשמת משרד התקשורת ו"הרגולטור" בצרות של בזק היא כמעט רפלקס מותנה של מנהלי החברה. אולם ניהול ערני יותר ובכייני פחות יכול היה להקנות לבזק יתרון ניכר שהוט והמתחרים האחרים היו מתקשים להדביק.
במרבית מדינות אירופה נהנים כבר מיליוני לקוחות של חברות התקשורת מאינטרנט מהיר בקצב של 20 ו-30 מגה-ביט לשנייה, בעוד שבישראל החלה בזק רק בזמן האחרון להציע לחלק מלקוחותיה רוחב פס של 8 מגה-ביט והוט אינה עוברת את קצב ה-5 מגה-ביט לשנייה.
על מנת לספק ביעילות את השירותים החדשים נדרשת בזק להשקעה של כחצי מיליארד דולר ברשת התקשורת שלה. מדובר בתשתית חדשה לגמרי, מהסוג המכונה "רשת הדור הבא" (Generation Network NGN-Next), שתחליף את מערכת המרכזיות.
בבזק מכירים היטב את הבעיה, והתוכניות להחלפת הרשת נערכו כבר כשנתיים לפני ההפרטה. אולם הביצוע נדחה, בנימוק שההחלטה על החלפת הרשת צריכה להיות בידי הבעלים החדשים.
ההנהלה שמונתה לאחר ההפרטה לא מיהרה לממש את התוכניות, אף-על-פי שברור היה שהעיכוב מכניס את רשת התקשורת הישראלית לפיגור מתמשך אחר הסטנדרטים המקובלים במדינות המפותחות.
הנימוק הרשמי לדחיית הפיתוח: דרישת משרד התקשורת מבזק להעמיד תשתיות לרשות מתחרים חדשים, המבקשים להתחרות בה בהצעת שירותי טלפון על רשת האינטרנט (Voice Over IP).
הנהלת בזק טענה שאין לה סיבה להשקיע בשיפור רשת, שממילא תעמוד גם לרשות מתחרים ואף תאפשר להם להציע שירותים איכותיים יותר מכפי שבזק יכולה להציע ברשת הקיימת.
אנליסט המכיר את הענף מעלה אפשרות שגלברד, מנכ"ל בזק דאז, הביא בחשבון שיקולים נוספים: הנהלת החברה היתה שקועה בהשלמת תוכנית הארגון הפנימי, ונדרשה להסדיר את תשלום הדיווידנד הענק שביקשו בעלי השליטה החדשים למשוך.
פרויקט החלפת המרכזיות דורש היערכות פיננסית מקיפה ועשוי לפגוע ברווחיות החברה: בציוד המועמד להחלפה הושקעו מאות מיליוני שקלים, והחלטה על החלפתו תחייב את החברה למחוק את שוויו מהמאזנים ולרשום הוצאות הפחתה כבדות.
הפגיעה בדוחות הכספיים זמן קצר לאחר ההפרטה עשויה להיראות רע. דיווח על רווחים נשחקים ואולי אף הפסד חד-פעמי עלולים לפגוע קשה בתוכניות הבונוסים החדשות ולהקשות על החברה לחלק מיליארד שקל לבעלי המניות.
רק בסוף השנה שעברה, לאחר החלפת חלק מהמנהלים ומינויו של שלמה רודב ליו"ר החברה, הודיעה בזק על החלטה עקרונית להחליף את הרשת. כמונופול ותיק, אין זו הפעם הראשונה שבזק מאחרת בהשקעות הנדרשות כדי להעמיד את רשת התקשורת שלה בקו אחד עם רשתות מתקדמות באירופה, בארצות הברית ובאסיה.
החברה איחרה בכ-10 שנים להתקין רשת טלפונים דיגיטלית, המאפשרת לה לספק שירותים הנחשבים היום למובנים מאליהם כמו שיחה מזוהה, תא קולי ותשלומי חשבונות באמצעות הטלפון.
גם האינטרנט המהיר הגיע לישראל באיחור. בזק נערכה לספק את השירות כ-3 שנים לאחר מעבר הרשתות באירופה לטכנולוגיה החדשה, וגם אז היא עשתה זאת בעיקר כשהתברר לה שחברות הכבלים עשויות להציע את השירות.
למרות העיכוב בהשקעות מובילה בזק את הענף גם בתחום האינטרנט המהיר -קרוב למיליון מנויים רשומים אצלה לעומת כ-650 אלף מנויים להוט, וזה אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של החברה.
אנשי משרד האוצר, שקידמו בכל מאודם את הפרטת החברה, ידעו שהם מעבירים מונופול לידיים פרטיות, ולכן הנזק שבהפרטה עלול להיות גדול מתועלתה.
"הנושא עלה בהזדמנויות רבות ובכל פעם התקבלה מחדש ההחלטה להמשיך בהפרטה", אומר אייל גבאי, מנכ"ל רשות החברות שהוציא את העיסקה לפועל. "תומכי ההפרטה הסבירו שהמונופול של בזק נחלש מאוד, ויש תחרות מצד חברות הסלולר ועוד מעט תהיה תחרות מטעם חברת הכבלים".
ומה אתה אומר על התוצאה?
"אני כבר פטור מלענות לשאלות כאלה. אני עכשיו איש עסקים פרטי, ונהנה הרבה יותר לסייר עם משקיעים זרים בארץ ולהראות להם את ירושלים".
נא להמתין לטעינת התגובות
