עוד מיליארדר רוסי בוחן השקעות בישראל
איגור לינשיץ הוא מיליונר יהודי שנמלט מרוסיה לאחר שהואשם בהלבנת הון. עד שיוכרע מעמדו הוא בוחן השקעות בישראל, שותה שמפניה עם גאידמק ומקבל לעבודה מקורבים לשלטון
אנשיו של בעל הבית, ארקדי גאידמק, בררו בקפידה את המבקרים. בין האנשים שהסתודדו באגף היוקרתי ונהנו ממתאבנים מפתים ומשמפניה צוננת היו בכירי האוליגרכיה הרוסית.
בין האנשים שהסתודדו באגף היוקרתי ונהנו ממתאבנים מפתים ומשמפניה צוננת היו בכירי האוליגרכיה הרוסית: אברמוביץ’ 23) מיליארד דולר) וחברתו דריה ז’וקובה; יבגני שווידלר 2.1) מיליארד דולר,( מספר 2 של אברמוביץ;’ דוד דוידוביץ’ 1.3) מיליארד דולר,( יד ימינו השקט; איל הנפט ונשיא לוקאויל,ליאוניד פדון 6.4) מיליארד דולר;( וטייקון המתכות אלכסנדר משקביץ’ (כ-3 מיליארד דולר.(
האוליגרך שעשה את הונו בקזחסטן וברשותו אזרחות ישראלית. על כל ההילולה ניצח הבוס הגדול והמופנם גאידמק, בסיוע יועצו הקרוב.
כל הנוכחים היו מיליארדרים המככבים במיטב הרשימות של עשירי רוסיה, וכולם ללא יוצא מן הכלל יהודים. אנשים ללא ייחוס, שעשו את הונם העצום בתחכום ובתעוזה יוצאי דופן בסיועם של גורמים שלטוניים שונים בימים הכאוטיים שאחרי נפילת האימפריה הסובייטית.
בין אלה בלט ג’ינג’י אחד, לבוש במכנסי ג’ינס, שהסתודד עם האוליגרכים והרגיש בבית. ניכר היה שכולם מכירים אותו מימים עברו. קוראים לו איגור לינשיץ.
אמנם הונו הרשמי מסתכם רק ב-200 מיליון דולר - אך כמו אצל רבים מעמיתיו, ההון המוצהר הוא אף פעם לא ההון האמיתי. לינשיץ התגאה בתעודת התושב הזמני שקיבל, הנוכחים בחנו אותה מקרוב וכיווצו את שפתותיהם לאות התרשמות.
לא לחינם נראה לינשיץ מרוצה כל כך. לפני כשנתיים וחצי הוא נמלט מרוסיה, לאחר שהתביעה הכללית פשטה על משרדיו, החרימה מסמכים ורכוש והודיעה כי הוא נחשד בביצוע עבירות חמורות של הלבנת הון ופעולות בנקאיות לא חוקיות שהיקפן כ- 2 מיליארד דולר.
לינשיץ עמד בראש קונצרן הענק נפטנוי, שכלל בנק גדול, חברת בנייה וחברות מזון. בעבר עסק הקונצרן גם בעיבוד מוצרי נפט ושיתף פעולה עם חברות הנפט המובילות ברוסיה ועם רבים מהאוליגרכים היהודים שהתמחו בתחום.
כשנעלם לינשיץ פורסם ברוסיה צו מעצר בינלאומי, ומשנודע כי הוא שוהה בישראל העבירה רוסיה למשרד המשפטים בקשת הסגרה מפורטת. לינשיץ, שנמלט לארץ עם משפחתו, הגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית והצליח במאמץ רב לקבל מעמד חוקי זמני.
משרד הפנים בחן את בקשתו במשך חודשים ארוכים
עוד נקבע כי ללינשיץ לא יונפקו דרכון ישראלי או תעודת מעבר, וכי ניתן יהיה לשלול את מעמדו החוקי הארעי בהתאם להתפתחויות בחקירה המתנהלת נגדו ברוסיה. בקשת האזרחות מעוכבת בינתיים.
הוא ומקורביו טוענים כי החקירה נגדו ברוסיה נובעת מרדיפה פוליטית, בשל קשריו עם מפלגת ימין המהווה אופוזיציה לקרמלין.
כשהגיע לארץ חיפש לינשיץ אדם שירכז את פעילותו העסקית: מישהו שמצד אחד יוכל לסייע לו למכור את הנכסים הרבים שהשאיר מאחור ולמצוא השקעות חדשות, ומנגד מכיר היטב את הממסד הישראלי ואת הגורמים הפוליטיים והעסקיים במדינת המקלט שלו.
ארקדי מילמן הוא האיש הזה. כשגריר ישראל ברוסיה (היום בחופשה ללא תשלום) יצר מילמן קשרים רבים עם האוליגרכיה היהודית המקומית.
שניים מעמיתיו הקרובים הם ליאוניד נבזלין ומיכאיל פרידמן, ראש תאגיד אלפא גרופ הרוסי, שדורג במקום ה-4 ברשימת העשירים הרוסים של פורבס לשנת 2008 והונו הוערך ב-20.8 מיליארד דולר.
מן הצד הישראלי נהנה מילמן מקשרים ומגישה אל בכירי הפוליטיקאים, ובהם ראש הממשלה אהוד אולמרט וראש האופוזיציה בנימין נתניהו, שמינה את מילמן לשגריר ישראל ברוסיה כאשר כיהן כשר החוץ.
כמה חודשים לפני המינוי קיבל נתניהו מנבזלין מתנה: נבזלין סידר לו שתי הרצאות ברוסיה ושילם לו עבורן כ-100 אלף דולר.
לאחרונה נמחקה תלונה שהוגשה נגד מילמן לנציבות שירות המדינה, אשר עסקה בקשריו עם האוליגרכים ובניהולה הבעייתי לכאורה של אחת השגרירויות החשובות בעולם.
לבסוף המליצה הנציבות לנזוף בו בעניין פעוט יחסית: כתיבת חוות דעת חיובית על דיפלומטית בשגרירות, בלי שחשף את העובדה שהוא מנהל עמה קשר רומנטי, שנמשך עד היום.
מלשכת נתניהו נמסר: “ארקדי מילמן היה מינוי מקצועי משורות משרד החוץ, והוא קיבל את תמיכת הגורמים המקצועיים. לנבזלין לא היה שום קשר למינוי.”
יועץ התקשורת של נבזלין מסר: “בשנת 2002 שימש ליאוניד נבזלין כסגן יו”ר ועדת החוץ של הבית העליון בפרלמנט רוסיה. בשל זיקתו הרבה למדינת ישראל פעל נבזלין רבות כדי להדק את הקשרים עימה ולסייע לדימויה החיובי בעולם. במסגרת זו הוא הזמין את ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, להרצות במוסקבה."
פרופ’ דוד ליבאי, עורך דינו של לינשיץ, מסר: “איגור לינשיץ היה איש עסקים מצליח ברוסיה, וכיהן 8 שנים כחבר נשיאות הקונגרס היהודי רוסי. בשל דעותיו הדמוקרטיות והליברליות הוא תמך בגלוי במפלגות הליברליות ברוסיה ובמנהיגיהן.
לטענת לינשיץ, הוא לא עבר אף עבירה ברוסיה, ואין ולא יכולות להיות ראיות נגדו, משום שלא הוא ניהל את הבנק שהיה בבעלותו, לא כיהן בו בתפקיד ביצועי ולא חתם על מסמכי הבנק, וההאשמות נגדו מפוברקות.
לינשיץ מסר ביוזמתו פרטים למשרדי הפנים והמשפטים על החקירה ברוסיה, ועל כך שלדעת רבים היא רדיפה פוליטית ברורה. לאחר בירורים יסודיים ישראל לא הסגירה את לינשיץ ואפשרה לו לחיות בישראל.”
מילמן העדיף שלא להגיב בנימוק שהוא עובד מדינה ואינו יכול להתראיין ללא אישור.
הכתבה המלאה בעסקים שישי
נא להמתין לטעינת התגובות
