ראש נקי
מהפכת הפנסיה הפכה גם את המשתמשים בשירותן של עוזרת בית או מטפלת - למעסיקים החייבים בהפרשת כספים עבור העובדים. אז איך יוצאים מהמבוך הבירוקרטי? מדריך עסקים ראש נקי
למעשה, אף שבחודשים האחרונים עובדים אלה היו אמורים להיות מבוטחים, לרבים מהם לא מועברים תשלומים לקרן הפנסיה.
הסיבות לכך רבות. חוסר מודעות של ציבור המעסיקים לכך שיש לשלם את ההפרשה המדוברת; העדפת העובדים לקבל את המשכורת ב"שחור" ולא להפריש את חלקם לקרנות פנסיוניות בגלל חשש מרשויות המס, סרבול וחוסר הבנה של העברת דמי התגמולים מצד המבטחים והמבוטחים ועוד.
לטענת גורמים בענף, שאלות רבות בתחום הביטוח הפנסיוני הנדרש נותרו בלתי פתורות: למשל, מה עושים עם עוזרת בית אשר עובדת אצל כמה משפחות במקביל?
האם קרנות הפנסיה יודעות לקבל תשלומים מכמה מעסיקים ולנתב אותם למבוטח אחד? ומה קורה כאשר אותה עוזרת בית מפסיקה לעבוד אצל מעסיק אחד אבל ממשיכה אצל האחרים, את מי יש לעדכן בשינוי?
בתגובה מבהירים במשרד התמ"ת ביובש כי "אנחנו לא מכחישים שיש בעיות. ננסה למצוא להן פתרון בחודשים הקרובים."
כידוע, העובדים המועסקים במשק הבית הם שכירים לכל דבר. כמעסיקים, צריכים בעלי הבית להפריש לזכותם תשלומים לקרן פנסיה החל ב- 1 בינואר ,2008 על- פי צו ההרחבה שהוציא שר התמ"ת אלי ישי.
שיעור ההפרשה לעובדי משק הבית הוא ייחודי ומהווה 2.5% מכלל המשכורת של העובד-0.83% מהמשכורת העובד אמור לשלם ו- 1.67%המעביד.
כשמדובר במשכורת של 600 שקל בחודש לעוזרת בית או למבשלת, סכום ההפרשה שמתקבל מסתכם בשקלים ספורים.
עד עתה שילמו המעסיקים פעם בחצי שנה תשלומי ביטוח לאומי בלבד ופעם בשנה דמי הבראה, וכמו כן העניקו חופשה שנתית ופיצויי פיטורים בעת הצורך. כעת יתווספו לכך גם הפרשות לקרן פנסיה (שמורכבות מהפרשות לפיצויים ומהפרשות לקצבה,( שצריכות להתבצע בכל חודש.
למה חשוב להקפיד להפריש את הכספים עבור עובדי משק הבית? מעבר לכך שתשלומי התגמולים מבטיחים כספי פנסיה עתידיים לעובד, הם גם מבטחים את המעסיק מפני דרישות פיצויים שונות במקרים קשים.
למשל, במקרה שמעסיק לא העביר לעוזרת בית שנפטרה את הכספים לקרן הפנסיה, יוכלו ילדיה לתבוע את המעסיק ולדרוש ממנו לשלם להם קצבת שארים כאילו הוא קרן הפנסיה.
חשוב לדעת כי גם אם העובדים דורשים לקבל את משכורתם ללא דיווח לרשויות המס, במקרה שבו יתרחש אסון עדיין יוכלו ילדיהם לדרוש את קצבת השארים מידי המעסיק.
עם זאת, לדברי מעסיקים שונים, ניכוי סכום מסוים ממשכורתו של העובד, כלומר הפחתה של הסכום נטו המשולם לו, מהווה בסיס לחיכוכים ורבים מעדיפים לשלם "בהתנדבות" מכספם גם את החלק של העובד ולהימנע מאי- נעימות.
בעיה אחרת שמתגלה קשורה בכך שהמועסקים בענפים אלה אינם מתמידים במקומות עבודתם ועוברים בין מעסיקים שונים בכל כמה חודשים.
אחרים מתלוננים שמדובר בסכומים פעוטים, שמראש יש בעיה להעבירם לקרנות הפנסיה, לדברי גורמים בענף, קרנות הפנסיה גם לא ששות לבטח את עובדי משק הבית, מפני שמדובר בהפרשות קטנות כל- כך ולכן אין זה משתלם להן.
למרות שזה נראה מסובך, תהליך הביטוח של עובד משק הבית פשוט למדי. בשלב ראשון יש להתקשר לגוף מבטח כלשהו ולבקש לבטח את העובד בתוכנית פנסיונית כלשהי. רוב הקופות ידאגו להעביר ללקוח באינטרנט באופן כמעט מיידי 3 טפסים: טופס הצטרפות לקופה, שאותו צריך למלא עובד המשק בפרטיו ולחתום עליו, הצהרת בריאות של העובד וטופס הקמת מעסיק, שעליו צריכים לחתום כל המעסיקים ביחד.
אפשר גם לבקש שישלחו אליכם את הטפסים בדואר. לאחר שמילאתם אותם בצורה מפורטת יש להחזיר אותם (בדואר או בפקס) לגוף המבטח בצירוף תצלום תעודת הזהות של העובד.
בכל חודש יתבקשו המעסיקים השונים לשלוח 1.66% מהסכום היחסי שהם משלמים לאותו עובד משק. את התשלום אפשר לעשות באמצעות הוראת קבע בבנק או באמצעות המחאה, לפי בחירתכם.
עמי כהן, יו"ר אגף הפנסיה של ההסתדרות, מבהיר כי "אנו עדים לכך שיש בעיות ביישום צו ההרחבה בנושא עובדי משק הבית, וזה לא מפתיע. באופן עקרוני בעל משפחה לא בנוי להיות על תקן של 'מעסיק,' במיוחד כשמדובר בהליכים מסורבלים יחסית עבורו.
מה גם שמדובר בסכומים ממש קטנים, אז רבים מעדיפים לחמוק מכל הבירוקרטיה הכרוכה בעניין. למרות זאת, יש לציין שמדובר בנושא חשוב. המעסיק קודם כל מבטח את עצמו מדרישות פיצויים עתידיות.
לכן כדאי שימצא פתרונות יצירתיים וייקח לו את הזמן כדי ליישם את החוק, גם כשמדובר בעובדי משק הבית שעובדים אצלו."
גם במשרד התמ"ת לא מכחישים שישנן בעיות. עו"ד שלמה יצחקי, הממונה על יחסי העבודה בתמ"ת, מודה כי "הכוונה המקורית של צו ההרחבה היא טובה, אבל הוא רחוק מלהיות מושלם.
יש בעיה עם העובדים בענף הזה. הערכנו מראש שתהיה בעיה ואנחנו לא מכחישים אותה. השאלה היא מה עושים הלאה. אנחנו כרגע דנים בעניין. יש אפשרות לעשות מכרז מיוחד לגוף מבטח ייחודי שייקח על עצמו לדאוג למגזר הזה או להקים קרן מסוימת שתפעל רק עבור העובדים האלה.
אופציה אחרת היא לבצע חקיקה כסוג של תיקון לצו ההרחבה. אני מקווה שנמצא את הפתרון בחודשים הקרובים. בכל מקרה, כרגע ציבור העובדים והמעסיקים בקבוצה זו צריך לדעת לקיים את הזכויות והחובות שלהם. הצו לא בא לתקן את שוק העבודה הזה על כשליו או לתקן את מערכות היחסים הבעייתיות בין העובד והמעביד".
נא להמתין לטעינת התגובות
