פיקוח יש - אבל לחם אין
במקום מוצרים בסיסיים בפיקוח, רשתות השיווק ממקמות על המדפים מוצרים רווחיים יותר, כמו לחמים מיוחדים ו"ביצי חופש". בעוד שרווחי היצרנים עולים - מספר היחידות הנמכרות לציבור יורד ומשפחות רבות לא מסוגלות להביא לחם לשולחן
זה חודשים עמוסים מדפי הלחם במגוון כיכרות מחיטה מלאה, משיפון, מדגנים ועוד - במחירים הנעים בין 10ל-20 שקל. זאת, בעוד שאת הלחמים האחידים (לבן ושחור), שמחירם 4.6 שקלים, כמעט לא זוכים לראות. המצב במחלקת הביצים לא שונה, ואת מקומן של ביצים מספר 1 ו-2 תופסות ביצים אורגניות, ביצי חופש וביצים "סופר טריות" - במחיר כפול.
אז בעוד שהצרכנים נאלצים לשלם מחיר גבוה, או במקרה הגרוע אף לוותר על מוצרים כה בסיסיים וחיוניים, משווקי הביצים ובעלי המאפיות מאושרים.
על פי נתוני סטור נקסט, מחיר הלחם המיוחד עלה בממוצע מ-10.80 ל-11.70 שקל, ומחיר הלחם שבפיקוח עלה מ-5.1 ל-5.85 שקלים. ההתייקרויות החדות הביאו לכך שברבעון האחרון של שנת 2007 עלו הרווחים ממכירות הלחם ב-9% מ-241 מיליון שקל ל-263 מיליון שקל. לעומת זאת, מספר כיכרות הלחם שנמכרו פחת ביותר מ-550 אלף יחידות. כלומר, צרכנים רבים נאלצו לוותר על קניית הלחם בעקבות ההתייקרות.
נוכח התנהלות דומה של מגדלי הביצים נאלצו הצרכנים להפחית גם בצריכת מוצר זה. על פי נתוני סטור נקסט, מחירי הביצים עמדו ברבעון האחרון של 2007 על 13.46 שקל בממוצע לחבילה של 12 ביצים, לעומת 12.05 שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בעקבות העלייה במחירים, ברבעון האחרון של 2007 הסתכמו מכירות הביצים ב-133 מיליון שקל - עלייה של 24% לעומת התקופה המקבילה. אלא שבדומה ללחם, מבחינה כמותית נרשמה ירידה בצריכה מ-118 ל-115 מיליון יחידות בלבד.
כחלק ממדיניות הרווחה שאפיינה את מדינת ישראל בתחילת דרכה הונהג סל מוצרי מזון בסיסיים וחיוניים, שמחירם סובסד ואף פוקח על ידי המדינה. עם הגעתה של האינפלציה לשיא כל הזמנים בשנת 1984, שבמהלכה הוכפלו המחירים פי 5 וחצי, הכניסה המדינה את מחירי כל המוצרים והשירותים לפיקוח.
בשלב מאוחר יותר החלה המדינה להוציא קבוצות מוצרים מפיקוח, עד שבשנת 1995 קבעה את חוק הפיקוח על מוצרים ושירותים, שכלל רשימת מוצרי מזון ארוכה ומגוונת. אלא שבשל תפיסה שלא הוכיחה את עצמה בשטח, שלפיה התחרות הטבעית בענף הופכת את הפיקוח על המחירים למיותר ומונעת התייקרויות, פועל משרד התמ"ת לצמצם את רשימת המוצרים למינימום.
כך, הרשימה - שכללה בתחילת הדרך בין היתר לחמניות שונות, סוגים שונים של פסטה, גבינת קוטג' וגבינה לבנה, גבינות קשות ארוזות, קמח, מעדני חלב לילדים עם קצפת ובלעדיה, מרגרינה ואפילו סיגריות - צומצמה לבלי הכר.
כיום כוללת הרשימה לחם אחיד לבן וכהה, לחם פרוס וארוז, חלב בשקית ובקרטון, מלח, שמרים, אשל, גיל, שמנת מתוקה וחמוצה, ביצים, חמאה וגבינה צהובה במשקל.
העובדות בשטח מוכיחות כי הוצאת מוצר מפיקוח מביאה לעלייה במחירו. כך, לדוגמה, התמ"ת הוציא לפני כשנה וחצי את הקוטג' מפיקוח. שלושה
עליית המחירים הייתה גורפת מצד כל היצרנים, אף שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד באותם חודשים. היום עומד מחירה של גבינת קוטג' 9% על 5.99 שקלים, ומחירה של גבינת קוטג' 5% על 5.89 שקלים - עלייה של 22% בתוך שנה וחצי.
למרות הנתונים הברורים, המציגים עליות חדות במחירי מוצרים המוצאים מפיקוח, החליט לאחרונה שר התמ"ת אלי ישי להוציא את הלחם מפיקוח ולהעניק פיצוי חד-פעמי למקבלי הקצבאות. אולם ההתייקרויות הקיצוניות, שחלו מיד, גרמו לשר להבין באיחור כי הפיצוי לא יכסה, ולו במעט, את ההתייקרות והוא חזר בו מהחלטתו. בעלי המאפיות, שסירבו להיכנע לדרישות התמ"ת, פשוט הפסיקו לייצר לחם אחיד, או שהפחיתו את הייצור בחצי.
לפיכך, הפעילות שנקטו בתמ"ת כדי למנוע את עליית מחירי המוצרים שעדיין בפיקוח גרמה לאפקט הפוך. במקום שיאשרו עליית מחירים סבירה ויאפשרו לצרכן לרכוש לחם ב-5.5 שקלים במקום ב-4.6 שקלים, במשרד מתעקשים על המחיר הנוכחי ומביאים למצב שבו כמעט ואין להשיג לחם בפיקוח, וחייבים לרכוש לחם במחיר גבוה בהרבה - 20-10 שקל.
הרשימה הדלה של המוצרים הנמצאים בפיקוח מחייבת דיון דחוף באשר לתועלת שבקיומה במתכונת הנוכחית. אלא שעוד קודם לדיון זה מצביע המצב הנוכחי על כך שלא מדובר ביותר מעלה תאנה.
לדברי המפקחת על המוצרים בתמ"ת צביה דורי, אין למדינה יכולת לחייב יצרן שמוצריו נמצאים בפיקוח לייצר אותם. כך הופך סל המוצרים שבפיקוח להמלצה בלבד וברגע שיהפוך ייצור חלב בשקיות לעניין לא רווחי מספיק עבור המחלבות - הן יוכלו למכור חלב מועשר באריזות קרטון, ולמכור אותו בכל מחיר שיחפצו.
הצרכנים שלא מוצאים את הלחם האחיד והביצים על המדפים בסופר נענים על ידי הרשתות שהמאפיות ומשווקי הביצים לא מספקים להן את המוצרים. אלא שבמאפיות טוענים כי אמנם הייצור צומצם, אלא שהדבר נעשה לשביעות רצונם של הקמעונאים.
ירון אנג'ל, מבעלי מאפיית אנג'ל, אחת השחקניות המרכזיות בענף, טוען כי "הלחם האחיד הוא מוצר שנוא על רשתות השיווק". לדבריו, רווחיות של 10% על מוצר שעולה 4 שקלים הופכת את ההתעסקות בו לטרחה מיותרת עבור החנויות.
גורמים בענף הקמעונות דוחים את הטענות וגורסים כי הם מעוניינים מאוד במכירת לחם אחיד וביצים רגילות, אך הם "שבויים" בידי הספקים. "שביעות רצון הלקוח היא עניין מהותי בעולם הקמעונות. לכן אנו מעדיפים שיהיה מעבר של צרכנים ממוצרי בסיס למוצרי פרמיום, אך המעבר צריך להיות הדרגתי ואסור שייעשה בכפייה", מסבירים ברשתות.
גורם בכיר בענף הקמעונות מאשר בפרץ של כנות כי למאפיות ולרשתות אינטרס משותף לצמצם את נוכחות הלחם האחיד על גבי המדפים. "אנחנו נמדדים לפי מכירות ולפי רווח גולמי, וכשניתנת לנו האפשרות לבחור בין מכירת לחם זול ברווחיות שולית למכירת לחם יקר ברווחיות גבוהה, ישקר מי שלא יודה שהוא מעדיף את האופציה השנייה. בהעדר לחם אחיד אנחנו מגדילים את סל המכירות ואת הרווחיות בצורה נוחה מאוד".
במצב הנוכחי הקמעונאים מרוצים מהגדלת המכירות והרווחיות, וכמוהם גם בעלי המאפיות ויצרני הביצים. גם לשר התמ"ת יש סיבה לחייך כשהוא מציג לבוחריו סל מוצרים בפיקוח. אלא ששביעות הרצון הזאת באה על חשבון שובע האזרחים.
נא להמתין לטעינת התגובות
