עוד לא למדו את הלקח
אם חשבתם שהרשתות המובילות למדו משהו מפרשות העוף המקולקל שנחשפו בשבועות האחרונים, חשבו שנית. בבדיקת מעבדה שנערכה עבור "עסקים שישי" נמצאו כמויות חריגות של קוליפורמים וחיידקים בעופות של מגה, טיב טעם ושופרסל
שתי הפרשות הללו עוררו סערה ציבורית ותקשורתית, אך מבדיקת עסקים שישי עולה כי למרות ההבטחות ואף שזה נראה מופרך - הרשתות המובילות ממשיכות למכור עוף הנגוע בסלמונלה, בחיידק הליסטריה ובקוליפורמים, המהווים סכנה לבריאות הציבור.
האם ייתכן שבריאות הציבור אינה עומדת לנגד עיני המשווקים? בבדיקה שערכנו נבחנו עופות טריים שלמים, כרעי עוף ונתחי חזה עוף בסניפי הרשתות מגה, טיב טעם ושופרסל בראשון לציון - וכולם נמצאו נגועים בחיידקים ובקוליפורמים בכמות חריגה.
החיידקים והקוליפורמים שהתגלו בחלק מהדגימות עלולים לגרום לשלשול, למחלות קשות ובמקרים מסוימים אף למוות - כך מסביר ד"ר משה רפאלוביץ, הווטרינר הרשותי של איגוד ערים דן. "משווקי העוף מעוניינים שהציבור יאמין כי הימצאות סלמונלה בעוף הינה גזירת גורל שיש להשלים איתה, אך לא כך הדבר. העובדה שאין בישראל תקן לעוף מדאיגה מאוד. הבעיה היא שלמגדלים ולמשחטות אין כל עניין לקדם תקן כזה, והמדינה עצמה מבינה שהחלת התקן תיצור עימותים קשים עם התעשייה. המדיניות הזאת מביאה לכך שרמת העוף שנמכר לציבור בישראל ירודה ביחס לרמתו בעולם. אם היינו מבקשים לייצא עוף לארצות הברית, הוא לא היה מתקבל שם," קובע ד"ר רפאלוביץ.
משווקי העוף בישראל נוהגים להרגיע את הציבור ולומר שמדובר בחיידקים שמושמדים בבישול - אלא שלדברי ד"ר רפאלוביץ, לא תמיד אלה פני הדברים. "אף על פי שבישול בטמפרטורה גבוהה עשוי לחסל את חיידקי הסלמונלה, לעתים החיידק מפריש למזון רעלנים, והם נשארים בו גם לאחר הבישול. במקרה כזה יכולות להיגרם מחלות מעיים המלוות בשלשול, בכאבי בטן, בבחילה ואף בהקאות ובחום. אמנם המחלה עשויה להימשך רק ימים ספורים, אך לעתים השלשולים וההקאות יכולים לגרום להתייבשות, להתמוטטות ולאשפוז. במקרים חמורים יותר, כאשר חיידקי הסלמונלה מצליחים לחדור מבעד לדופן המעיים, הם גורמים למחלה כללית כמו דלקת קרום המוח, דלקות פרקים כרוניות ועוד."
אם לא די בכך, הרי שבעוד שהעוף אולי ייפטר מהסלמונלה במהלך הבישול, הוא עלול ליצור זיהום סביבתי בבתים. החיידק נותר חי ופעיל בכל הכלים שבאו עימו במגע טרם הבישול: קרש החיתוך, הסכין, הירקות וידיו של מי שהכין את העוף לבישול. "אם לפני הבישול מניחים את העוף על קרש חיתוך, על השיש או על צלחת, חותכים אותו בסכין ומטפלים בו כחלק מהכנת התבשיל - החיידק עובר לידיים שלנו ולכל הכלים, ואחר כך הם עשויים לבוא במגע עם מוצרי מזון אחרים ולהעביר אליהם את החיידק."
ד"ר רפאלוביץ מסביר, כי בישראל אין גורם שאחראי לאיסוף נתונים סטטיסטיים לגבי פגיעה בבריאות הציבור בעקבות חשיפה לחיידקים אלה. בהיעדר נתונים, הציבור לא מודע לשיעור התחלואה בעקבות אכילת מוצרי עוף ובשר נגועים.
בבדיקה שערכנו נדגמו עוף שלם טרי, כרעי עוף טרי ונתחי חזה עוף טרי בסניף שופרסל שברחוב הלח"י, בסניף מגה שברחוב משה דיין ובסניף טיב טעם שברחוב האצ"ל. הדגימות נרכשו בראשון לציון בשל הקרבה למעבדת הבדיקה, הממוקמת בנס ציונה.
כיוון שבמוצאי שבת פועלות רק משחטות מעטות, בימי ראשון לא מסופק עוף טרי לכל הרשתות. לכן הקפדנו לבצע את הבדיקה ביום שני (יום האספקה הרשמי הראשון בשבוע) - דבר שמבטיח שהעוף שנדגם היה טרי ביותר.
הדגימות הועברו בצידניות עם קרח כנדרש למעבדת בקטוכם. המעבדה קיבלה מוצרים ממוספרים וביצעה את הבדיקות בלי לדעת מהיכן הגיעה כל דגימה. כיוון שאין
בבדיקות מצאנו כי 2 מתוך 3 מוצרי העוף שנדגמו בסניף מגה היו נגועים בסלמונלה או בליסטריה: העוף השלם נמצא נגוע בסלמונלה, ונתחי חזה העוף נמצאו נגועים בסלמונלה ובליסטריה - ורק כרעי העוף נמצאו תקינים.
מוצרי טיב טעם העלו אף הם תוצאות חריגות: נתחי חזה העוף של טיב טעם נמצאו נגועים בסלמונלה ואף הכילו רמה גבוהה של קוליפורמים - פי 2 מהמותר, כרעי העוף הכילו כמות חריגה של קוליפורמים, ואילו העוף השלם נמצא תקין.
בשופרסל נמצאו כרעי העוף ונתחי חזה העוף תקינים, בעוד שהעוף השלם נמצא נגוע בליסטריה.
בעקבות פרשות העוף המתובל ברשת טיב טעם וברשת הריבוע הכחול, ביקשנו לבדוק ברשתות אלה גם את מוצר זה - אך הופתענו לגלות כי הן חדלו למכור אותו. בסניף מגה בראשון לציון הגיב הקצב בחשדנות לבקשתנו לקבל עוף מתובל. הוא אף שאל מדוע אנו צריכים עוף מתובל, ואמר כי הרשת מעולם לא מכרה מוצר כזה. תשובות דומות ניתנו בסניפי מגה נוספים, ואף בטיב טעם. גם כשפנינו לאתרי המכירה של הרשתות, השיבו המוקדנים כי הרשת מוכרת נתחי חזה עוף - אך ללא תיבול.
בשופרסל התקבלה החלטה לחדול למכור עוף מתובל עוד ב-,2006 ככל הנראה בעקבות פרשת טיב טעם. כזכור, לפני כ-4 חודשים צולמו קצבים בסניף מגה ברעננה כשהם מוכרים עופות שפג תוקפם, לאחר שנפרסו לנתחים ותובלו. בצילומים ניתן לשמוע את הקצב מבהיר לעובדיו כי כששמים עוף מסריח בתנור, הסירחון מתאדה. מהימנותם של ממצאי הקלטת מוטלת בספק, שכן באוגוסט פורסם כי משטרת ישראל עצרה כמה אנשים שנחשדו בניסיון לסחוט את רשת הריבוע הכחול.
לפני כשנתיים נחשפו בכלבוטק מקרים של "מיחזור" עופות שפג תוקפם באמצעות תיבול בסניפי טיב טעם. הצילומים, שצולמו במצלמה נסתרת, הראו מוכרות בקצביות של כמה מסניפי טיב טעם בעודן "מעבדות" בשר עוף ישן ומקולקל "בעל ריח מסריח," כהגדרתן.
המצלמה תיעדה כיצד הן מנטרלות את הריח הרע ואת הצבע הלא תקין באמצעות תבלינים - ומוכרות את העוף כ"שווארמה מתובלת" וכ"שיפודי עוף מתובלים." "ככה הלקוח לא יכול לדעת שהבשר מסריח," אמרה אחת המוכרות לתחקירנית והוסיפה: "אצלנו לא זורקים בשר לפח."
הציבור הבין כי עליו להיזהר מנתחי עוף מתובלים, שכן מקורם עלול להיות בעוף מקולקל - ונמנע מרכישתם. רשתות השיווק הבינו כי מדובר במוצר בעל תדמית בעייתית - והפסיקו להציע את המוצר. בשופרסל הפסיקו את ייצור העוף המתובל כבר ב־,2006 לאחר שפורסם התחקיר הראשון על מכירת עוף מקולקל בטיב טעם.
סיכום הממצאים מעלה כי ביותר ממחצית מהעופות שנבדקו נמצאו חיידקים מעוררי מחלות, ובשליש מהם נתגלו חיידקי סלמונלה, שמקורם בלשלשת העופות שעימה בא העוף במגע. הממצאים מצביעים על ההיגיינה הירודה של העופות שנבדקו ושל דרך הטיפול בהם.
צריך לזכור כי בישראל קיימים 3 מנגנוני בקרה על מוצרי הבשר והעוף: משרד החקלאות, המפקח על עשרות המשחטות הפועלות בארץ; הווטרינרים של הרשויות המקומיות, שבודקים כל משאית אספקה שנכנסת לתחומי הרשות; ובדיקות שמתבצעות מדי פעם על־ידי משרד הבריאות והווטרינרים של הרשויות המקומיות בנקודות המכירה עצמן.
המקור לסלמונלה נמצא כאמור בבתי הגידול ובמשחטות. רשתות השיווק מקבלות את העוף כשהוא נגוע בחיידק, ובמצב זה מוכרות אותו לצרכנים.
כיוון שהצרכנים אינם מעורבים בשני מנגנוני הבקרה הראשונים, עליהם להקפיד להיות מעורבים בבקרה בנקודות המכירה. כלומר, עליהם להקפיד לקנות רק באטליזים נקיים והיגייניים, ולוודא שהקצבים לובשים כפפות ומשטחי העבודה נקיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
