תעלומת שכרם של הבכירים
פרופ' אברהם פרידמן מסביר כי הערפול וחוסר השקיפות בנוגע למדיניות קביעת שכרם של בכירים במשק נובעים מהרב-גוניות של החוקים שהקימו את התאגידים הציבוריים
מן הכתבות עולה כי קיימת חוסר בהירות מהו תאגיד ציבורי, וכיצד נקבע שכר הבכירים בו. מהו, אם כן תאגיד ציבורי? ראשית, ראוי להבהיר שאין הגדרה חוקית מהו תאגיד ציבורי. המונח הוא פורמלי אך איננו משפטי. מבחינה פורמלית - תאגיד ציבורי הוא גוף בעל אישיות משפטית עצמאית. החוק המקים את התאגיד מטיל עליו למלא תפקידים ציבוריים שונים וקובע את דרכי פעולתו. תאגיד ציבורי עשוי להיקרא - רשות, מועצה, תאגיד לפי דין או מרכז, כמו למשל רשות שדות התעופה, מועצת הפירות ומרכז רבין.
התאגיד הציבורי הוא חלק מהסקטור הציבורי ממשלתי, הכולל את משרדי הממשלה, יחידות הסמך, חברות ממשלתיות וגופים דומים. התאגיד הציבורי ממלא תפקיד ציבורי, כלומר, הוא פועל להשגת מטרות ציבוריות ולקידום אינטרסים ציבוריים ואינו פועל להשגת מירב הרווחים. התאגיד אינו מוערך לפי רווחיו אלא לפי הצלחתו בהשגת מטרותיו כפי שנקבעו בחוק.
לחברות ממשלתיות יש חוק אחד כללי - חוק חברות ממשלתיות, המסדיר את פעולתן, בעוד לכל תאגיד ציבורי חוק ספציפי משלו. הבעייתיות בכך היא שמירב החוקים שהקימו תאגידים חוקקו ללא התחשבות בחוקים דומים שהקימו תאגידים אחרים, כך שאין בהם כל אחידות. הממשלה, שנדרשה לענין זה, הקימה את המועצה לתאגידים ציבוריים כדי שתציע לה מדיניות כוללת ומושכלת בכל הנוגע לתאגידים ציבוריים, כולל מבנה ארגוני ודרכי ניהול, חוק שידמה לחוק חברות ממשלתיות. אולם, מאז הגישה המועצה את הדוח הסופי בשנת 2003 לא נעשה מאומה.
רוב השרים בממשלות העבר היו מעונינים ברב-גוניות ולא בסדר, וכתוצאה מהרבגוניות של החוקים שהקימו את התאגידים והצורך להכניס קורטוב של סדר, הכפיפו את התאגידים לחוק יסודות התקציב, בכל הנוגע לתקציבים ולתנאי העבודה והשכר הנהוגים בהם.
כדי לפקח על הסדרי השכר של בכירי התאגידים - מנכ"ל, סמנכל"ים ודומיהם, הקימו ב-1995 ביחידתהממונה על השכר והסכמי עבודה שבמשרד האוצר ועדה ציבורית, שתפקידה לסווג את התאגידים הסטטוטוריים ולהמליץ בפני שר האוצר לגבי שכרם ותנאי העסקתם של המנהלים הכללים ובעלי תפקידים אחרים.
בשל העובדה שלכל תאגיד ציבורי יש חוק מקים, קבע היועץ המשפטי כי הוועדה לסיווג תאגידים אינה יכולה לקבוע תגמול לנושאי משרה בתאגידים, אלא אם נקבע כך מפורשות בחוק המקים. כלומר, דרוש סעיף מיוחד המתיר לתגמל נושאי המשרה בחוק המקים, וזאת על אף שברוב התאגידים, החוק המקים אינו מציין שניתן לתגמל את נושאי המשרה.
התפיסה היתה, ויתכן שהיא אף כיום, שנושאי המשרה חייבים לבצע תפקידם בהתנדבות. לכן, אם מבקש שר כלשהו לתגמל נושאי משרה בתאגיד שהוא ממונה עליו, הוא צריך להביא
לאישור הכנסת תיקון לחוק המקים של התאגיד, ואכן דובר על צעד שכזה לגבי כמה תאגידים ציבוריים.
לדעתי, הממשלה צריכה לקיים דיון מקיף בגישתה לתגמול או אי-תגמול נושאי המשרה בתאגידים הציבוריים, ובהתאם לכך לפעול. עד שתקיים דיון שכזה - מן הראוי היה להקפיא כל פעולה לתיקון החוקים הקיימים. על הממשלה להחליט אם לפעול בדרך של תיקון החוקים הקיימים, לגבי כלל התאגידים או חלקם, או לאמץ את ההמלצות של המועצה לתאגידים ציבוריים ולהביא לחוק אחיד שיחול על כלל התאגידים הציבוריים ויסדיר את דרכי ניהולם.
בכל מקרה, יש להעדיף אחידות ושקיפות על פני גישה המאפשרת "רב-גוניות", שבאווירה הנוכחית תעורר חשדות ל"שחיתות שלטונית".
הכותב הוא דיקן ביה"ס סרנת לניהול במרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה, ויו"ר הועדה הציבורית לסיווג תאגידים ציבוריים במשרד האוצר. לשעבר נציב שירות המדינה והממונה על השכר.
נא להמתין לטעינת התגובות
