חבל על כל טיפה
למרות האינטרס הלאומי לחסוך בצריכת הדלק, בין אם מטעמים כלכליים ובין אם מטעמי זיהום הסביבה-אף גוף רשמי לא בא ומסביר לנו באמת איך עושים את זה
מבחינתנו המשתמשים, דלק מהווה מרכיב משמעותי בהוצאות התחבורה שלנו, בין אם מחיר הנפט גבוה ובין אם הוא נמוך - לכן השאיפה שלנו תמיד תהיה לצמצם ככל שאפשר את צריכתו. מעבר לעניין הכספי, ככל שצריכת הדלק שלנו גבוהה יותר, אנחנו גם מזהמים יותר את האוויר, ופוגעים באטמוספירה.
למרבה הצער, ב"עידן הליסינג" שבו אנו חיים, סדר גודל של רבע מיליון כלי רכב שמוחזקים על ידי ציי רכב פועלים בעולם משל עצמם, בכל הנוגע לצריכת דלק: במרבית המקרים המשתמשים מקבלים דלק ללא הגבלה מן המעסיק שלהם, דבר שמבחינה פסיכולוגית גורם להם לרצות לצרוך כמה שיותר ממנו, כדי להרגיש שההטבה הזאת מנוצלת עד תום.
מדינת ישראל לא הפעילה עד היום שום סוג של מנגנון מסייע לצמצום צריכת הדלק - לא באמצעות מנגנוני מס, ואפילו לא באמצעות הסברה לציבור הנהגים. למחדל זה אחראים משרד התחבורה, המשרד להגנת הסביבה וגם משרד האוצר, וזאת בניגוד מוחלט לנעשה כמעט בכל המדינות המערביות. לדוגמה, בעוד שרשות החשמל מפצירה בנו לכוון את מיזוג האוויר ל-25 מעלות כדי לחסוך חשמל - אף גוף ממשלתי לא מספק לנו טיפים לחיסכון בדלק.
צמצום צריכת הדלק בישראל יצמצם במעט את הכנסות המדינה ממסים, אבל יסייע מאוד לצמצום זיהום האוויר, ולכן יפחית את התחלואה שנגרמת ממנו (להערכת המשרד להגנת הסביבה,כ-1,000 בני אדם מתים בשנה בגלל זיהום האוויר), יפחית את התלות של ישראל בנפט וישפר את היעילות הכלכלית של המשק. כל אחד מאיתנו יכול לחסוך לפחות 10% מתצרוכת הדלק השנתית שלו - ובמקרים מסוימים הרבה יותר מכך - וכאשר אותם אמצעים ייושמו גם על ידי ציי רכב, תוכל תצרוכת הדלק הלאומית להצטמצם במידה משמעותית יותר.
שלושת התחומים שבהם ניתן להשיג את השיפור המשמעותי ביותר בתצרוכת הדלק הם: תחזוקת כלי הרכב, תכנון השימוש ברכב ודרך השימוש בו, כלומר אופי הנהיגה.
מצב התחזוקה של כלי רכב משפיע מאוד על תצרוכת הדלק שלו, ודוגמה פשוטה לכך, משמעותית בעיקר בישראל, היא מסנני האוויר שמסננים את האוויר שהמנוע "נושם". היות שישראל משופעת באבק, מסנני האוויר מתמלאים די מהר ומקשים על כניסת האוויר למנוע, וזה פוגע ביעילותו ומגביר את תצרוכת הדלק. שימוש במסנני אוויר איכותיים, ניקוי תקופתי שלהם באמצעות לחץ אוויר והחלפתם במועד המומלץ - מפחיתים את תצרוכת הדלק לפחות ב-1%-2% ( ובמקרים מסוימים אף יותר) - בהתאם למצב הספציפי של כל כלי רכב.
החום הוא אויב נוסף של החיסכון, וככל שהאוויר שהמנוע שואף חם יותר, כך האוויר דליל יותר ותצרוכת הדלק עולה. קשה אמנם לשלוט במזג האוויר, אבל חשוב להקפיד על תקינות צינור הקליטה של האוויר, זה שדרכו הוא חודר אל המסנן ולסעפת היניקה, כדי שיקלוט אוויר חיצוני מקדמת המכונית ולא את האוויר החם והדליל שנמצא בתוך תא המנוע.
בדיוק מאותה סיבה חשוב לדאוג גם לתקינות מערכת הקירור: ככל שהמנוע יעבוד בטמפרטורה נמוכה יותר, כך תגדל היעילות שלו ותקטן תצרוכת הדלק. לצורך זה יש לוודא שהתרמוסטט, אותו רכיב שמפעיל את המאוורר כאשר נוזל הקירור מתחמם, יהיה תקין, וחשוב להשתמש בנוזל קירור איכותי. מה שנקרא בטעות "אנטי-פריז" - הנוזל הצבעוני שצריך להימצא במערכת הקירור - מסייע אמנם למנוע את קפיאת
ביצוע טיפולי תחזוקה תקופתיים במועד המתאים לפי הוראות יצרן הרכב, והחלפה של שמנים ומסנני שמן במועד חשובים מאוד לפעולה יעילה של המנוע ולצמצום צריכת הדלק וזיהום האוויר. ברוב המכוניות המודרניות אפשר לדחות טיפולים שוטפים בלי לשלם על כך בקריסת מנועים ובנזקים מיידיים, ולכן לא מעט בעלי רכב וציי רכב נוקטים ב"תחזוקת שבר", כלומר מדלגים על טיפולים או דוחים אותם. אלא שמנועים שאינם מכוונים, מצתים מלוכלכים או לא יעילים, שמן מנוע עתיק ומסנני דלק סתומים - כל אלה מעלים את תצרוכת הדלק ומגבירים מאוד את זיהום האוויר.
בסעיף התחזוקה חשוב לשים לב גם לתקינות המצבר ולמערכת ההתנעה, מפני שכאשר אלה לא במיטבם, פעולת ההתנעה מתארכת בכמה חלקיקי שניות, וזה גורם לצריכה מיותרת, לזיהום ולמשקעים במנוע - אשר פוגעים ביעילותו.
ככלל, תחזוקה נכונה של המכונית חשובה גם מבחינה בטיחותית וגם לטובת הפחתת צריכת הדלק, ודוגמה שממחישה זאת היטב היא הקפדה על לחץ אוויר נכון בצמיגים. צמיג שאינו מנופח מספיק, כך שיגיע ללחץ הניפוח הנכון, מגביר את צריכת הדלק וגם מתחמם באופן שעלול לגרום לפיצוצו ולתאונה קטלנית, מה גם שהבלאי העצמי שלו רב יותר.
חברת השילוח הבינלאומית UPS פרסמה לאחרונה תוצאות של בדיקה על אודות החיסכון בדלק שמושג באמצעות תכנון יעיל של נתיבי נסיעה. החברה הנחתה כמה משפחות אמריקניות לפעול על פי כללים שונים שמיושמים על ידה ביום-יום בתכנון נתיבים, ובדרך זאת הן הצליחו לחסוךכ-1,000 דולר מעלות הדלק השנתית של משפחה ממוצעת. בהתחשב בכך שבארצות הברית לא מוטל כמעט מס על דלק ולכן הוא זול משמעותית, מדובר בחיסכון ניכר.
המסקנה החשובה ביותר מניסוי זה היא שתכנון מסודר של הנסיעות ברכב הפרטי, תוך כדי צמצום בנסיעות לא הכרחיות ו"איחוד משימות" לנסיעה בודדת, יכול לחסוך הרבה מאוד קילומטראז' ודלק מיותרים. אחד הכלים המעניינים ביותר שמציעה UPS לתכנון נסיעות הוא "צמצום הפניות שמאלה". מתברר שכאשר מתכננים נתיבי נסיעה אל היעד תוך כמה שפחות פניות שמאלה, משיגים שתי מטרות חשובות: בטיחות וחיסכון.
שיפור הבטיחות מושג על ידי צמצום מספר המפגשים עם תנועה שבאה ממול, דבר שקורה כמעט בכל פנייה שמאלה וכמעט לעולם לא קורה בפנייה ימינה. החיסכון מושג על?ידי הפחתת מספר העצירות והזינוקים מן המקום וקיצור אורך מסלול הנסיעה.
הדוגמה של UPS ממחישה גם ששימוש ספונטני פחות במכונית, עם יותר תכנון מראש, יכול לצמצם במידה רבה את צריכת הדלק, על כל המשתמע מכך. דוגמה נוספת: כאשר מתכננים משימות שונות לשעות שאינן שעות שיא של עומסי תנועה, אפשר לחסוך זמן, דלק וכסף.
שני האויבים הגדולים ביותר של החיסכון בדלק הם תאוצות ומהירות. ככל שמאיצים יותר ונוסעים במהירות גבוהה יותר - כך גדלה תצרוכת הדלק. ככל שמהירויות הנסיעה גבוהות יותר - כך גדלה המשמעות של הנתון הזה. למשל, במהירויות של יותרמ-100 קמ"ש, כל תוספת של שמונה קמ"ש מגדילה את תצרוכת הדלק ב-5%-7%. במילים פשוטות, כאשר נוסעים במהירות של 108 קמ"ש צורכים לפחות 5% יותר דלק מאשרב-100 קמ"ש, ובמהירות של 116 קמ"ש צורכים 10%-14% יותר דלק מאשרב-100 קמ"ש.
כלל ברזל שיכול לסייע לצמצום צריכת הדלק הוא "אל תבלום". הכוונה , כמובן, איננה לגרום לתאונות אלא להפך: כאשר נהג בולם הוא מבזבז אנרגיה שהושקעה קודם לכן בתאוצה. לכן, המשמעות של כמעט כל בלימה היא תכנון לא נכון של התאוצה שקדמה לה, ומי שמאיץ פחות צריך גם לבלום פחות.
טעות נפוצה מאוד היא להשתמש במערכת בקרת שיוט כאמצעי לחיסכון בדלק. רבים סבורים בטעות שנהיגה במהירות קבועה - למשל של 90 קמ"ש - באמצעות בקרת השיוט חוסכת דלק, אבל ההפך הוא הנכון. בקרת שיוט לא יכולה להתחשב במצב הכביש - לא בתנועה ולא בעליות או ירידות. הנהג, לעומתה, יכול לתכנן טוב יותר מתי ללחוץ על הדוושה ומתי להרפות ממנה, ובכל מצב שבו נוהגים בשטח שפניו אינם שטוחים או בתנועה, בקרת השיוט מגבירה את צריכת הדלק.
בעת נסיעה חשוב להקפיד על יעילות אירודינמית מיטבית, וזה אומר, למשל, שאסור לנסוע בחלונות פתוחים מעל למהירות עירונית. מיזוג האוויר במכונית אמנם צורך מעט יותר דלק, אבל הרבה פחות מכפי שצורכת נסיעה בחלונות פתוחים, אשר מגדילה את הגרר האירודינמי. בנהיגה עירונית איטית עדיפים חלונות פתוחים על מיזוג פועל, אבל בנסיעה במהירות של יותר מ-50-40 קמ"ש עדיף לסגור אותם.
בממוצע, כל 25 קילוגרמים שנוספים למשקל המכונית מגדילים את תצרוכת הדלק ב-1% בקירוב . זה לא אומר שלא כדאי לקחת את החותנת לנסיעה במקום שהיא תיסע במכונית נפרדת, אבל זה בהחלט אומר שעדיף לא לסחוב בבגאז' כל מיני דברים מיותרים.
טיפ אחרון וכללי יותר, קשור לבחירת כלי הרכב, ולכן אי אפשר להשתמש בו באופן מיידי, אלא בטווח ארוך יותר. כלל הזהב הוא שככל שהרכב גדול וכבד יותר - כך הוא צורך יותר דלק ומזהם יותר את הסביבה. אי אפשר להתווכח עם מי שרוכש ג'יפ גדול מטעמי פוזה, אבל כאשר מתלבטים איזו מכונית לקנות, צריך להתאים את הבחירה לצרכים האמיתיים
.
מחקר שפורסם לא מכבר בארצות הברית העלה שנפח מנוע גדול יותר לא בהכרח מגדיל את צריכת הדלק יחסית למנוע קטן יותר, אבל כלי רכב גדול וכבד צורך תמיד יותר דלק מכלי קל ממנו. מי שחי בעיר יכול לחסוך הרבה דלק אם ירכב על קטנוע לצורך נסיעות עירוניות, ומי שיכול לרכוב על אופניים במקום במכונית - יחסוך 100% מן הדלק באותן נסיעות.
נא להמתין לטעינת התגובות
