ועדת הכספים: המדינה צריכה לקחת אחריות על הדיירים
ועדת הכספים של הכנסת קוראת לממשלה להעניק רשת ביטחון לאלפי הדיירים שרכשו דירות בחברת "חפציבה" ונותרו מחוסרי כל בעקבות התמוטטות החברה.
הוועדה תבעה מהבנקים לערוך בירור עמוק ולהציג לוועדת הכספים בשבוע הבא דוח שבו יוסבר כיצד קרה שחברות קבלניות הצליחו לקבל מהם הלוואות ענק, אף על פי שלא נתנו, כנדרש בחוק, ערבויות לרוכשי הדירות.
העיסוק בנושא עוד לא תם, והוועדה הודיעה כי תשוב ותתכנס ביום שני בשבוע הבא כדי להמשיך ולדון בפרשת "חפציבה" כדי לבדוק כיצד ניתן לסייע לרוכשי הדירות, לפחות בטווח הקצר.
בפני הוועדה הופיעו היום נציגים של רוכשי הדירות, שדיברו בהתרגשות רבה וגוללו את האסון שקרה להם ולאלפי משפחות אחרות, עקב התמוטטות החברה.
רונית כהן, שרכשה דירה מחפציבה בפרויקט כפר יונה סיפרה בהתרגשות: "נשארתי בלי כלום. אני רוצה למות, לירות בעצמי. עוד שלושה חודשים אני נזרקת לרחוב עם שני ילדים. אין לנו איפה לגור. גרדנו חסכונות, לקחנו כסף אפילו מהורים מבוגרים. שלוש דירות נהרסו אצלנו, של ההורים, שלנו ושל ילדינו. בעלי אומר לי – אירה בעצמי. כשהלך למילואים במלחמת לבנון אמרתי אם יפול בקרב, לפחות יהיה זה למען מטרה. אבל כאן, מי יתמוך בנו באסון הזה?".
ערן לאופר, רוכש אחר שנותר כעת ללא דירה, כינה את התמוטטות חפציבה "אסון לאומי", ואמר: "תארו לכם שהיו מפציצים מהאוויר 4000 בתים ומאה אלף איש היו נותרים ללא קורת גג. זה בדיוק מה שקרה".
עופר רפפורט, ראש מטה החירום שהקימו נפגעי חפציבה מסר לוועדה כי "מספר הנפגעים מאסון התמוטטות 'חפציבה' מגיעה לכ-20 אלף איש", וביקש מחברי הכנסת "לחשוב במונחים של מנדט". הוא מסר כי עד כה נרשמו במטה כאלף משפחות, כשלמעלה ממחציתן לא קיבלו ערבויות מחברת הבנייה
בנוסף סיפר רפפורט כי חלק מהרוכשים התפתו שלא לחתום על ערבויות, כיוון שחפציבה הציעה להם הנחה משמעותית על הדירה. במקרים אחרים חברת הבנייה הבטיחה לשלוח את כתב הערבות "בתוך שלושים יום", אולם דחתה שוב ושוב את מתן הערבות".
ראש הרשות לנירות ערך, משה טרי, התנער מכל אחריות למתרחש בחברת חפציבה ואמר כי מדובר בחברה פרטית שאיננה בסמכות הרשות. באשר למתרחש בחברות הבת הציבוריות חפציבה גלובל וחפציבה ג'רוזלם אמר: "אנחנו הדלקנו את כל אורות האזהרה, והכול נכתב בתשקיפים".
"אתם באים וזורקים דברים כלפי הרשות, אבל אין לה כל סמכות בעניין. אתם רוצים שנעבור על חוק? יש חפציבה, היא חברה פרטית והיא לא בטיפול שלנו. מתחתיה יש שתי חברות ציבוריות - האחת גלובל והשנייה ג'רוסלם, ובנוסף גם חברת אג"ח. חברת חפציבה, שעליה מדברים, היא לא בתחום הסמכות שלנו, ולכן אנו לא עומדים מול הציבור שנפגע וצועק – ובצדק", אמר טרי.
היועצת המשפטית של משרד השיכון ציפי בירן ושרה צימרמן, מנהלת אגף האכלוס במשרד, אמרו בישיבה כי אינן יודעות כמה מרוכשי הדירות לא קיבלו את דירותיהם ואף אין להן פרטים על כל הדיירים שלא קיבלו ערבות מכר מהחברה. לדבריהן, למשרד הבינוי והשיכון אין עדיין תשובות לרוכשי הדירות מחברת חפציבה.
צבי פרידמן, המשמש כיועצו של מרדכי יונה, הבעלים של חברת חפציבה, אמר כי בידי החברה כ-2,600 דירות מכורות שחלק גדול מהן קרוב לאכלוס ואלף דירות לא מכורות. לדבריו, חברת חפציבה דיור היא חברה פרטית בבעלותו ובשליטתו המלאה של בועז יונה. "בועז איננו וקשה לנו לעשות כל השחזורים של המצב. במוקדם או במאוחר יהיה פתרון לכל מי שרכש דירה. אחרי יום חמישי, שאז נדע מה בית המשפט יחליט בעניין, נוכל להיות יותר ברורים", אמר פרידמן.
פרידמן הוסיף כי "הבקשה שלנו היא לקבל אפשרות לתוכנית הבראה במהלך 30 הימים הקרובים. החברה רואה בראש ובראשונה מול עיניה את הדיירים ולא את הגורמים האחרים. באשר ליחס שבין החברה ובין הבנקים - זה נושא בפני עצמו".
לדברי פרידמן, בועז יונה ניתק קשר עם החברה והמשפחה, ואביו, מרדכי יונה, לקח את האחריות להתמודד עם המצב.
בתוך כך הודיע יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב, כי הוא יוזם הצעת חוק על פיה לרוכשי דירות תהיה "זכות ראשונים" בנכסים של קבלן שפשט רגל וירד מנכסיו. על פי הצעת החוק, זכותם של רוכשי הדירות תגבר על זכותם של נושים שונים, ובהם בנקים. בנוסף מציע אורלב כי אי מתן ערבויות לרוכשי דירה תהווה עבירה פלילית של הקבלן.
נא להמתין לטעינת התגובות
