בזבוז נשק השביתה
דוד ליפקין סבור כי תביעות ההסתדרות בנושאי השכר מוצדקות, אך עיתוי השביתה מונע את התמיכה הציבורית
אילו היתה בוחרת בחוכמה רבה יותר את עיתוי השביתה, היתה ההסתדרות זוכה לתמיכה ציבורית רחבה. לאחר סחבת של שנים במשא ומתן על השכר לא ברור מדוע בחרו עיני וצמרת ההסתדרות את העונה הבוערת בתיירות הנכנסת וביציאה הגדולה של ישראלים לחופשות בחו"ל.
כנראה שבהסתדרות לא מחשבים את הנזקים למשק ולציבור בקביב עת עיתוי השביתות. כך היה גם בשביתה שנבעה מהמשבר ברשויות המקומיות, שהתקיימה לפני כמה חודשים.
בהשבתה של יום אחד בנתב"ג קל מאוד לגרום נזקים גדולים לתעשיית התיירות ולביטול בואם של עשרות אלפי תיירים. למעשה, תהיה זו פגיעה בעובדי תעשייה זו, שחלקם מאורגנים בהסתדרות.
חלק ניכר מתביעות ההסתדרות בנושאי השכר מוצדקות. מאז חל המיתון ב-2001 לא נחתמו הסכמי שכר בשל סחבת. אבל עיני וחבריו אינם יכולים להתעלם מן העובדה שמצבה הכלכלי של ישראל אינו דומה לזה
של שבדיה ושל דנמרק, שהן סמל השגשוג הכלכלי, ולכן אינה יכולה להיענות לדרישות השכר.
מצד שני, הממשלה אינה יכולה לדחות על הסף את תביעות השכר ולהסתפק בהצעה לתת תוספת שכר של אחוז אחד במשך 3 שנים. קרוב לוודאי שהאוצר נהג כך מתוך הנחה שתהיה שביתה כללית, וכדי להעניק מרווח היענות למקצת מתביעות ההסתדרות. אבל האוצר מתקשה להסביר כיצד אותה ממשלה משלמת העלאת שכר אוטומטית של 10% לשרים, לח"כים, לשופטים ולמנכ"לים, כאשר אין כל הצעה לשנות את מנגנון הפיצוי האוטומטי הזה.
ההסתדרות גם הזניחה את מכשיר תוספת היוקר, שהיה מצמצם את עיוותי השכר. לפני שנה-שנתיים עלה צורך להתאים את מכשיר תוספת היוקר לתקופה שבה האינפלציה היא נמוכה. לא שמענו שההסתדרות מתכוונת לדרוש שינוי דרסטי במכשיר הזה כבר בהסכם השכר החדש. לכן בסיס החישוב חייב להשתנות על מנת שיהיה יעיל יותר.
עופר עיני צמח בהסתדרות. הוא החל את הקריירה שלו באגף מס הכנסה כאשר היה פעיל בשיפור תנאי העבודה של חבריו לעבודה. היה ניתן לצפות שעיני ילך בנתיב אחראי במאבק לשיפור תנאי העבודה ותיקון עיוותים, מבלי להכריז על שביתות גדולות.
בדרך הנוכחית מבזבז עיני את נשק השביתה ומוביל לניסיונות חקיקה בכנסת למניעת שביתות בשירותים חיוניים. בדרך רעשנית פחות יצליח עיני לרשום הישגים רבים יותר לציבור העובדים.
נא להמתין לטעינת התגובות
