עמית ברגר צופה עתיד ורוד לטיב טעם
למרות השנה הקשה שעברה על הרשת, בטיב טעם מתכננים לפתוח כ-50 סניפים חדשים, בנוסף לרשת מעדניות ממוקדות קהל. עמית ברגר וקובי טרייבטש מתכננים להפוך את טיב טעם לרשת השלישית בגודלה בישראל, ולהכפיל את סך המכירות תוך חמש שנים
"אנחנו מתכננים לפתוח עשרה סניפים נוספים רק ב-2007", אומר ברגר, "מתוכם שבעה סניפים עירוניים תחת הקונספט 'טיב טעם in the city'. עבור מרבית הסניפים יש כבר חוזים חתומים". בסך הכל תשקיע טיב טעם 80 מיליון שקל בפיתוח הסניפים החדשים בשנה הקרובה. ברשת לא עוצרים בכך, ומתכננים לפתוח 60-50 סניפים חדשים בשלוש השנים הקרובות.
על מנת להתחרות בשתי הרשתות הגדולות - שופרסל וקו-אופ, החליטו בטיב טעם כבר לפני מספר חודשים להוריד את המחירים לחלק מהמוצרים המוגדרים לפיהם כ"מוצרי יסוד" כגון חומרי ניקוי ומוצרי מזון בסיסיים. בנוסף, טיב טעם שואפת להרחיב באופן משמעותי את מספר חברי מועדון הלקוחות, אשר מסתכם כבר היום בלמעלה מ-150 אלף איש.
במקביל, מתכוונים בטיב טעם לפתוח רשת מעדניות שתתמחה במוצרי גורמה ותפנה לקהל צרכנים ממוקד יותר - דהיינו, עשיר יותר. בטיב טעם מדברים על פוטנציאל של 8-10 סניפים, בהשקעה של כ-100 מיליון שקל. המעדניות אמורות להיות ממוקמות באזורים עם רמה סוציו-אקונומית גבוהה יחסית.
ברגר צופה גידול בכל תחום קמעונאות המזון, ובפרט ברשתות הקטנות, מגמה אשר פועלת לטובת טיב טעם. "השוק ממילא נשלט על ידי שתי קבוצות ריכוזיות גדולות", הוא אומר, "ככל שהוא יהיה יותר מבוזר זה יהיה יותר טוב עבורנו".
2006 לא הייתה מוצלחת, בלשון המעטה, עבור טיב טעם. השנה התחילה בפירסום תחקיר כלבוטק,
אשר חשף את פרשת הבשר המקולקל שנמכר בסניפי הרשת. כל שאר השנה עמדה בסימן התמודדות עם השלכות הפרשה, הן מבחינה משפטית והן מבחינת יחסי ציבור. ברשת דבקה תדמית שלילית מבחינת הצרכנים, והיקף המכירות ירד באופן משמעותי. מרווח תפעולי של 31 מיליון שקל ב-2005, עברה הרשת להפסד תפעולי של 7 מיליון שקל ב-2006. אמנם ברבעון הרביעי של השנה חזרה טיב טעם לפסים חיוביים - 127 אלף בשורת הרווח הנקי, אך אין בכך כדי לשנות את התוצאות של השנה כולה, שהסתיימה בהפסד של 25.4 מיליון שקל.
דב שניידמן, מנכ"ל הרשת, מציין כי הרשת נמצאת במגמת התאוששות מאירועי השנה האחרונה, וכי ניתן לראות את השיפור בתוצאות הרשת החל משיא המשבר ברבעון השני, אשר הסתיים בהפסד תפעולי
בטיב טעם מעריכים כי רמת המכירות תגדל ב-13% בשנת 2007. בסך הכל צופים ברשת גידול של כמיליארד שקל במכירות בחמש השנים הקרובות, ושיפור ברווח התפעולי לרמה של 5.2%. ברגר מדגיש את העובדה כי הרשת כבר ערוכה מבחינת ההנהלה וכושר ייצור להגדלת היקפי המכירות. "קל להיות קטן וקל להיות גדול", הוא אומר, "הקושי הוא לבנות את האמצע. מבחינה זו טיב טעם יושבת על מטה מלא ומפעלים שמסוגלים להכפיל את היקפי הייצור שלהם".
עסקת הרכישה של טיב טעם כבר השתלמה בגדול עבור ברגר. במסגרת העסקה, אשר הושלמה בספטמבר 2006, רכש ברגר 50% מרשת המזון תמורת 147 מיליון שקל, מחיר המשקף לרשת שווי של 250 מיליון שקל. בהערכת השווי שביצעה גיזה-זינגר-אבן לרשת לקראת הפיכתה לחברה ציבורית, נקבע לרשת שווי של 446 מיליון שקל, כ-78% מעל המחיר ששילם עליה ברגר. המרוויח השני מהערכת השווי הוא קובי טרייבטש, שהקים את הרשת בשותפות עם משפחה ערבית-נוצרית מצפון הארץ, ולמעשה החליף שותפים במסגרת עסקת הרכישה של ברגר.
"הערכת המחיר של גיזה-זינגר היא דיסקאונט אמיתי לדעתי", אומר ברגר, "אני חושב שטיב טעם שווה יותר. למורת רוחנו הם החליטו לקצץ 25% מהערכות התקציב שנתנו להם לשנים הבאות, על מנת שלא יגידו שהם התאימו את ההערכות לציפיות שלנו. אגב, נכון להיום אנחנו אפילו עוברים את ההערכות המוקדמות שלנו".
ברגר מסביר את ההפרש בין המחיר שהוא שילם למחיר שנקבע בהערכת השווי במספר גורמים: הזרמת הון בהיקף של 50 מיליון שקל מצד אנטר הולדינגס על מנת להוריד את רמת החוב של הרשת כמו גם גידול של 20% ברשתות קמעונאות מזון אחרות (שופרסל וקו-אופ) בתקופה בנתונה. "שני הנתונים האלה מביאים את השווי של הרשת ל-360 מיליון שקל", אומר ברגר. "ההפרש בין הסכום הזה להערכת השווי של גיזה נובע מהעובדה שנכנסנו לטיב טעם בתקופה של משבר. זיהינו את נקודת הזמן שאיפשרה לנו להשיג מחיר נמוך".
במקום להנפיק את טיב טעם בבורסה באופן המקובל, בחרו ברגר וטרייבטש לרכוש חברה בורסאית קיימת - וורלד-גרופ הולדינגס של צביקה בארינבוים - ולמזוג לתוכה את פעילות טיב טעם. בסוף פברואר השלים ברגר את עסקת הרכישה של 50% מוורלד-גרופ לפי שווי שוק של 222 מיליון שקל, המשקף פרמיה של 32% על שוויה בבורסה. במקור היה אמור טרייבטש להצטרף לעסקת הרכישה, אבל בסוף הוחלט כי אנטר תממן את הרכישה בעצמה ובאמצעות הלוואה של 75 מיליון שקל מיבואנית הרכב קמור.
בשלב השלישי של המהלך, אשר מתבצע בימים אלו, רוכשת וורלד גרופ את טיב טעם לפי השווי שנקבע בהערכה של גיזה-זינגר. מתוך הסכום, 100 מיליון שקל ישולמו במזומן וישמשו את אנטר להחזרת החוב לקמור, והיתרה תשולם על ידי הקצאת מניות ביחס של 1:2 לטובת טיב טעם. בסוף העסקה מבנה ההחזקות אמור להיות כדלקמן: ברגר (באמצעות אנטר) וטרייבטש יחזיקו ב-78% מוורלד גרופ (39% כל אחד). וורלד גרופ תשנה את שמה לטיב טעם אחזקות, ותחל לפעול באופן בלעדי בתחום קמעונאות המזון. ההנהלה הנוכחית של טיב טעם תשמש למעשה כהנהלה של וורלד גרופ.
מדובר למעשה בתהליך הנפקה הפוך: במקום לקחת את טיב טעם להנפקה בבורסה, רוכשים ברגר וטרייטש את וורלד גרופ ומשתמשים בשלד הבורסאי שלה על מנת להפוך את טיב טעם לחברה ציבורית. ברגר אומר שמהלך זה חוסך את עלות החיתום וההנפקה, שלהערכתו הייתה עשויה להגיע ל-25 מיליון שקל במידה וטיב טעם הייתה מונפקת באופן רגיל.
על מנת להשלים את העסקה צריך הדירקטוריון של וורלד גרופ לאשר את המהלך. ברגר לא מודאג מכך. "הקבוצה עברה שינוי תפיסה ואסטרטגיה בשמונת החודשים האחרונים", הוא אומר. "השינוי הביא לשיפור משמעותי בתוצאות החברה כולה. אני חושב שאם הדירקטוריון לא יאשר את העסקה, ההפסד יהיה כולו של בעלי המניות".
נא להמתין לטעינת התגובות
