תנו ללמוד בשקט - הכל על הפרעת קשב
הטיפול בהפרעות קשב וריכוז אצל ילדים הפך לתעשיה משגשגת, וכולם - כולל בתי-החולים הציבוריים - משתתפים בחגיגה. מסדנה להורים ב-150 שקל ועד אבחון דידקטי ב-1,500 שקל
לטענתה , האבחון הראשון צריך להיות אבחון של לקות למידה, כדי להבחין בינה לבין הפרעת קשב פוטנציאלית. אם יש לקות קשב, רצוי להפנות את הילד לנוירולוג, כדי שישלול מצבים נוירולוגיים אחרים שיכולים לגרום להפרעת קשב.
הפסיכיאטרית ד"ר מנור גורסת, כי "הפסיכיאטר צריך לעשות אבחון מקיף, שיעריך את מצבו של הילד ויבחן את ההיסטוריה שלו. החלק השני מבוסס על מילוי שאלונים, והחלק השלישי הוא בדיקת TOVA, אבל רק כתוספת". משרד הבריאות, כמו מרבית הפסיכיאטרים והנוירולוגים, תומך בדעה שהאבחון הראשוני צריך להיעשות על-ידי גורם מוסמך.
ומה בנוגע לטיפול? בניגוד ללקויות אחרות, להפרעות הקשב והריכוז יכול להיות פתרון טוב למדי, לפחות לכמה שעות. "המחקרים מצביעים על כך שהפרעת הקשב היא הפרעה אורגנית, ותרופות משפיעות עליה לטובה", אומרת ד"ר איריס מנור.
התרופה המדוברת היא "ריטלין" ונגזרותיה (ריטלין לטווח ארוך, "קונצרטה" ואחרות). היא משפיעה על רוב המאובחנים, אך לא על כולם, והשפעתה נמשכת כמה שעות, שבמהלכן פוחתת מאוד הפרעת הקשב והריכוז או נעלמת לחלוטין. אף שלריטלין אין השפעה ממכרת, ומחקרים מ-40 השנים האחרונות מגדירים אותה כתרופה בטוחה, ידועות לה תופעות לוואי כמו חרדה מוגברת (בקרב הסובלים מחרדות) והשפעות על התיאבון, על מצב הרוח ועל השינה.
לשימוש בתרופה יש מתנגדים רבים, ובראשם התנועה הסיינטולוגית, שטענה כי ריטלין היא למעשה סוג של סם
כדי לקבל מושג על המספרים, מספיק לחפש בגוגל או להציץ בפרסומים השונים. ד"ר מנור: "אני מכירה אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם, שמוציאים 3,000 שקל בחודש רק על טיפולים אלטרנטיביים. זה שוק שמגלגל סכומי עתק. אחת הבעיות היא שהרבה מהשיטות האלה לא נחקרות ולא נבדקות".
גם לדברי ד"ר כץ, "הפרעת קשב היא קודם כל הפרעה רפואית, אבל היות שקשב משפיע על כל תפקודי החיים, הרבה רואים עצמם מתאימים לטפל בבעיה. הביקוש העלה את ההיצע, ופתאום צצים דברים שמעולם לא שמעת עליהם, וכולם יעילים כביכול לקשב וריכוז".
ובכל זאת, אחת הסיבות לפריחה היא חולשת הרפואה הציבורית בארץ. כל פגישה עם נוירולוג או עם פסיכיאטר באופן שאיננו פרטי כרוכה בזמן המתנה ממושך, שלרוב מגיע עד שנה. חלק מהתרופות מסובסדות, אולם לא כולן. הורים שילדיהם לוקחים את התרופה "קונצרטה" למשל, ישלמו כ-200 שקל בחודש.
באשר לטיפולים הפארא-רפואיים, הסל מגביל את כמות הטיפולים המסובסדת, ובדרך-כלל מדובר רק בריפוי בעיסוק או ברכיבה טיפולית. מחיריהם של הטיפולים הרגשיים (ריפוי בתנועה, מוזיקה וכדומה) נעים בין 120 שקל ל-220 שקל .
שעה אצל פסיכולוג עולה בין 100 שקל (בסבסוד הקופה) ל-300 שקל, כאשר רשימת הפסיכולוגים המתמחים בלקויות ועובדים עם הקופות מצומצמת מאוד. מחיר מינימלי לטיפול רפואי משלים (גם הוא בסבסוד הקופות) מתחיל ב-100 שקל , כך שהקופה ממשיכה לרשום. מי שיפנה לשירותיה של הרפואה הסינית ימצא עצמו נפרד מכ-250 שקל בחודש עבור מרקחת צמחים.
הפנייה למטפלים פרטיים עולה לאחר גיל 6, אז היחידות להתפתחות הילד מפסיקות לסבסד את הטיפולים. "הרבה מהאבחונים ומהטיפולים המוצעים אינם מוכרים בסל הבריאות", אומרת ד"ר כץ, "כך שממילא ההורים צריכים לשלם עבורם, ולכן נוח יותר להעביר את הטיפול לידיים פרטיות".
וכאשר השער פתוח, כולם עוברים בו. גם בתי-החולים. "זיהינו צורך משמעותי בשוק לאבחון ולטיפול בבעיה", אומר אמיתי רותם, מנהל השיווק של ביתהחולים הדסה, "בחרנו להתחיל דווקא במבוגרים ומשם הגענו להפרעות קשב בילדים. אנחנו מנסים לגבש חבילה שבית-החולים עצמו לא יכול להציע, הכוללת טיפול בכל היבטי הבעיה".
כמו כן, אומר רותם: "'הדסה אופטימל' הוא פלטפורמה שמציעה שירותים לאיכות חיים ולא לאנשים חולים, ובמסגרת זו אנחנו מחפשים את התחומים שבהם השוק החופשי מתחרה בנו. אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לספק ברמה מקצועית גבוהה ובמחיר תחרותי את מה שמציע השוק החופשי".
בבית-החולים תל-השומר קיים מכון להפרעות קשב וריכוז, המציע ימי עיון וסדנאות להורים, אבחון לבדיקת תפקודי הקשב והלמידה, ובמידת הצורך גם אבחון ממוחשב וטיפולים, שחלקם ניתנים בתשלום. בימים אלה נפתחה במרכז לרפואה משלימה בשיבא מרפאת נוירו-ביופידבק לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, ובביתהחולים סורוקה בבאר-שבע עתיד לפעול בקרוב שירות דומה בתשלום. בבית-החולים גהה פועל זה 4 שנים מרכז עצמאי להפרעות קשב וריכוז, המציע שירותים לחברי כל הקופות (חלקם בתשלום וחלקם במימון הקופה).
בניגוד ללקויות אחרות, הביטוח הלאומי אינו מעניק תמיכה כספית אוטומטית להורים לילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז. רק אם הילד לומד במסגרת החינוך המיוחד, או מוכר על-ידי ועדת ההשמה בביתהספר שבו הוא לומד, יקבלו הוריו נקודת זיכוי במס.
לפרופ' אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו במשרד הבריאות, ומנהל המעבדה לטרטולוגיה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, יש על כך ביקורת חריפה: "מדינת ישראל נותנת מענה חלקי בלבד לבעלי הפרעות קשב וריכוז. נוצר מצב שבו אוכלוסיה שיכולה להרשות לעצמה מרחיבה את המערך הטיפולי, ואילו אחרים מסתפקים במה שמערכת הבריאות נותנת".
לדבריו, משרד הבריאות מודע לתופעה והוא מתכנן עם קופות-החולים קורסי הכשרה לאבחון ולטיפול ב-ADD שיעברו רופאי הילדים, אשר יעסקו אחר-כך גם בטיפול.
נניח שאתם מעוניינים לקבוע תור עבור ילדכם אצל נוירולוג או פסיכיאטר המתמחה בהפרעות קשב בבית-החולים הדסה.
לרשותכם עומדות 3 אפשרויות: לפנות לבית-החולים דרך הקופה (ולהשיג כ-15 דקות עם המומחה בעוד 7 חודשים, חינם), לפנות לשירות הרפואי הפרטי של בית-החולים (התוצאה: פגישת בת שעה בעוד כחודשיים, תמורת 620 שקל).
תוכלו לסור ל"הדסה אופטימל", שלוחה של בית-החולים המתמחה בטיפולים הנעים על הקו הדק שבין רפואה ל"לייף סטייל". שם , תמורת 900-700 שקל , תזכו באותה פגישת בת שעה אצל המומחה, אבל בתוך חודש בלבד.
חשוב להדגיש כי הדסה איננו יוצא דופן. הפרעות הקשב והריכוז בילדים חצו מזמן את הגשר המחבר בין רפואה ל"איכות חיים". אמנם מדובר בלקות נוירולוגית, אבל בניגוד ללקויות אחרות (דיסלקציה למשל) היא הפכה למכונת כסף מצלצלת.
בכל חנות טבע שתיכנסו אליה תמצאו מדפים עמוסים בתכשירים המבטיחים לסייע בפתרון הבעיה, כמו אצה כחולה-ירוקה ו"אומגה 3". גם ההומאופתיה מציעה פתרונות משלה, וכך גם הרפואה הסינית, ובנוסף יש טיפולים לא-קונבנציונליים מכל תחום שתעלו על הדעת: ריפוי בעיסוק, טיפול באומנות (מוזיקה, תיאטרון), רכיבה על סוסים, הידרותרפיה (טיפול במים), שיטת טומטיס ועוד.
הסיבה העיקרית לכך שדווקא הפרעות הקשב והריכוז (ADD או ADHD, כשמדובר גם בהיפראקטיביות) הפכו לשם החם של תעשיית הטיפולים והאבחונים, היא שמדובר בתחום חדש יחסית. לפני 30 שנה, כידוע, נחשבו ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז ל"עצלנים", " משתוללים", " מופרעים" או לחלופין - "מרחפים" או "חולמים בהקיץ".
"בעבר חלק גדול מהילדים האלה נשרו ממערכת החינוך", אומרת פרופ' מלכה מרגלית, פסיכולוגית ומרצה בבית-הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב וסגן נשיא האקדמיה הבינלאומית למחקר בלקויי למידה.
"חלק נחשבו עצלנים, כי אלה ילדים שלא מסתכלים על המורה כשהיא מדברת וזקוקים להתנועע או להסתובב כשהם מקשיבים. בעבר הפנו אותם לעבודה או לבית-ספר מקצועי. היום, בעקבות האבחונים והטיפולים, הם מסיימים בחינות בגרות ומשיגים תארים אקדמיים", מסבירה מרגלית.
"אני עובדת כבר 40 שנה עם לקויי קשב וריכוז", אומרת נויה ספקטור, ד"ר לפסיכולוגיה חינוכית המאבחנת ומטפלת בלקויות למידה, "התופעה ישנה, רק המודעות חדשה".
כך או כך, שיעור הילדים המאובחנים היום כסובלים מהפרעת קשב נע בין 5% ( לדעת משרד הבריאות) ל-10% ( לדעת עוסקים בתחום) ונמצא בעלייה מתמדת. על-פי המרכז לבקרה ומניעת מחלות במשרד הבריאות האמריקני (CDC), כ-8% מהילדים בגילאי בית-ספר בארצות הברית סובלים מהתופעה, ואילו רשת הטלוויזיה הבריטית BBC פרסמה לפני מספר ימים, כי אחד מכל 20 ילדים בבריטניה מאובחן כסובל מהתופעה.
לדברי ספקטור, "הגידול במספרים נובע מהישרדות של פגים, ילדים הנולדים עם מערכת עצבים'לא בשלה'. בנוסף לכך, יש בהחלט יותר מודעות ושיפור בשיטות האבחנה".
"ב-30-20 השנים האחרונות ההפרעה עלתה במאות אחוזים", אומרת גם ד"ר מירי כץ, מנהלת המכון להפרעות קשב וריכוז בבית-החולים תל-השומר, "אבל אי-אפשר להסביר את הנתונים רק בעלייה במודעות, אלא גם בכך שהילדים של היום נדרשים להתמודד עם כמויות של מידע, עם הישגיות ועם גירויים רבים יותר מאשר בעבר - כך שהלחץ על ילדים בעלי הפרעת קשב הוא רב יותר".
הפרעת קשב מיוחסת לחוסר איזון בתהליכים ביוכימיים במוח, המשפיעים על הקשב והריכוז בכל תחומי החיים. במקביל, היא מוזכרת בנשימה אחת גם עם יצירתיות גבוהה, עם אנגרטיות ועם דינמיות, וחלק מהילדים המאובחנים כבעלי הפרעת קשב נחשבים למחוננים. עם המפורסמים שסיפרו כי הם סובלים מהתופעה ודיברו על הנושא, נמנים השחקנית חלי גולדנברג, הסופרת שרה שילה, איש הטלוויזיה אברי גלעד והשחקן מקס אולארצ'יק. כל אלה, יש להניח, תרמו גם הם לעלייה במודעות לבעיה.
מהי הדרך הטובה ביותר לאבחן הפרעת קשב? תלוי את מי שואלים. המסלול השגרתי עובר בדרך-כלל בתחנות להתפתחות הילד של קופות-החולים, שם מופנה הילד לפסיכיאטר או לנוירולוג לצורך התאמת טיפול תרופתי. במקרים אחרים היועצת של בית-הספר מפנה את הילד למבחנים פסיכו-דידקטיים הנעשים במכונים פרטיים, ולמבחנים נוספים ובכללם מבחן TOVA הידוע.
נא להמתין לטעינת התגובות
