מה עושות הוויקיפדיות בלילות?

יועד קדרי הצטרף למפגש הכולל הראשון של סוכני הידע החדשים: אנשי האינציקלופדיה החופשית, וויקיפדיה. מאחורי הקלעים של אנרכיה מסודרת ומתקתקת או: למה הערכים של "השגריר" מרגיזים את עורכיהם

יועד קדרי, סופשבוע | 1/5/2006 10:07

"הראשונים לא ידעו שהם ראשונים", אומר המנון לא מוכר של "נושאי המגבעת". בערך באותה סביבה נפשית וגאוגרפית, בבית שמואל הצנוע בירושלים, מתקיים מפגש מלא והיסטורי של עורכי וכותבי ויקיפדיה העברית, האנציקלופדיה הישראלית החדשה. לרגל האירוע הוקם שולחן בופה חגיגי במיוחד. בתפריט: כוסות יין, מלאות מיץ תפוזים.

כצפוי, כיפות ומשקפיים הם פריטי האופנה השלטת. הוויקיפד הטיפוסי משפיל מבט, מדבר חלש, בוחן את חבריו במבט נבוך, ובעיקר ממשיך ויכוחים וירטואליים עקרוניים, שהתגלעו אגב ערבי גלישה, כתיבה ועריכה של הפרויקט. האם יש למחוק את הערך על דמות המופת החדשה, הדוגמנית ניראל? מה המקום לתאוריות הקונספירציה על רצח רבין בערך המוקדש לו? כיצד יש להגדיר את יאסר ערפאת? איך להתייחס למצבו הרפואי של אריאל שרון? ומה עושים עם גילה קצב, הגברת הראשונה? השיחה העניינית מתקיימת בשפת הוויקיפדים, רוויית מושגים שזר לא יבין.

אופיה החופשי, אולי החופשי מדי, של הויקיפדיה, מייצר כל הזמן ויכוחים סוערים. המחלוקות בין הוויקיפדים משתרעות מעבר לגדרי התוכן אל מדיניות הניהול: מה מידת החשד שיש לנקוט כלפי משתמשים אנונימים או חדשים? איך מקבלים, או לא מקבלים, משתתף נטול כשרון כתיבה אנציקלופדי? וכיצד יש לנהוג במשתמשים שהעתיקו ערכים מאנציקלופדיות אחרות תוך הפרת זכויות יוצרים?

מתברר שבתוך האנרכיה דוט קום צמחה לה, ממש כמו בעולם הישן והלא-וירטואלי, מערכת היררכית, ביורוקרטית, שמתיימרת לכוון את הפרויקט בצורה של דמוקרטיה ישירה. שאלות עיצוב המדיניות ומחיקת ערכים עומדות להצבעת כלל המשתמשים. עם זאת, ויקיפדיה העברית כפופה לקרן ויקימדיה העולמית, בראשה עומד המייסד ג'יימס וויילס. ויקיפדיה הראשונה הושקה באנגלית ב-2001, והגרסה הישראלית נחנכה רק ביולי 2003. האנציקלופדיה העברית החדשה הצליחה לצבור תאוצה מרשימה בהשוואה לאחיות ברחבי העולם. תוך כשנתיים וחצי של פעילות נכתבו כ-35 אלף ערכים, ומספר המשתמשים הרשומים מסתכם ב-17 אלף – מהגבוהים ביותר בעולם ביחס לדוברי השפה. ההערכה היא שבפרויקט נוטלים חלק כ-400 משתתפים פעילים ועוד כמאה פעילים מאוד.

בראש השלוחה הישראלית עומד הביורוקרט דוד שי. הוא אחראי למינוי של כשלושים מפעילי מערכת, המחזיקים בכלים טכניים שמאפשרים להם לחסום טרולים ומשחיתים – משתמשים השותלים במזיד מידע שגוי או מחבלים במידע הקיים בערכים. כמו כן, בכוחם לנעול אפשרות עריכת ערכים שלגביהם קיים ויכוח עד להצבעה בנושא. ארבעה מהבולטים שבהם נחשפים כאן לראשונה, ומגלים על מה חולמים ויקיפדים.

מפגש וויקיפדיה, פסח 2006. צילום: פלאש 90 פלאש 90

הפועל • "קודם אנציקלופדיה, אח"כ חופשית"

לצד החלון אנחנו מגלים וויקיפד מעשן. באמת, יש חיה כזו. שי יקיר, מנחה המפגש, יליד דימונה שגדל ביהוד, ילד אמצע במשפחה של חמישה ילדים. "אני תולעת ספרים מאז שאני זוכר את עצמי. הייתי גונב ספרים בכיתה א', ומחזיר למחרת כדי שלא ירגישו. הקפדתי לקרוא מהר כדי שלא ישימו לב. הרגל שנשאר עד היום. אמא שלי היתה משתגעת שבכל חדר בבית היה ספר פתוח".

בגיל 17 הגיע יקיר גם לספרות הקודש, והתחיל בתהליך עצמאי של חזרה בתשובה. "כעבור שנתיים מצאתי את עצמי בישיבה חרדית לבעלי תשובה. נכנסתי לעסק עם כל הפק"ל, כיפה, חליפות ומגבעת. היתה לי דילמה אם להתגייס. זימנו אותי לטיס ולחובלים, אבל בסוף המתתי את עצמי באוהלה של תורה. זו היתה אחת התקופות היפות בחיי. למדתי בעיקר תלמוד, ובפנאי למדתי דברים אחרים, תורניים. ויתרתי אז על הספרות הכללית".

משפחתו של יקיר, שחששה בהתחלה מהשינוי, הצליחה למצוא צד חיובי באווירה החדשה של ימי שבת. "ישבנו ודיברנו שעתיים, באווירה משפחתית, סעודה של שבת, לא פגע וברח. עד היום אנחנו ממשיכים עם זה".

בגיל 23 מיצה יקיר את ההרפתקה. "הסקרנות תמה. החלטתי שאני לא מתאים לעולם הזה, עם כל האהבה שלי ללימוד התורה. למרות האמונה, לא ראיתי את עצמי נקשר לעול של המצוות". היום יקיר עובד זמנית כמאבטח, את הזמן הפנוי הוא מנצל לספרים, טיולים וכמובן ויקיפדיה. "לפני כשנתיים, בחיפוש פשוט בגוגל, הגעתי לאתר. ראיתי את האינטרנט בתפארתו. הייעוד המקורי של הרשת נמצא לך מול העיניים. הרשת מוצפת בזבל, ופתאום אתה מוצא יהלום בכל ההבל שמסביב. כמו שאומרים, הצצתי ונפגעתי".

איך הפכת למפעיל?
"התחלתי לכתוב, צברתי ניסיון ומוניטין. אחרי כחצי שנה של פעילות, אחד המפעילים שעימו נוצרה חברות אמר לי, 'למה שלא תעזור במניעת השחתות, ולא רק בכתיבה'. בהתחלה התחמקתי, כי אתה רוצה שאחרים יעשו את העבודה השחורה. אבל ככל שאתה משקיע בפרויקט אתה הופך מחויב יותר".

יש טענות שהמפעילים מתנהגים כמו משטרה כוחנית, שלא מאפשרת חופש ביטוי.
"אנחנו יותר פקחים או מכווני תנועה, אולי אפילו עובדי ניקיון. יש פעילות שיטור, אבל גם העברה של ערכים לוויקיפדים חדשים. יש לי השקפה ברורה על ויקיפדיה: אנחנו קודם כל אנציקלופדיה, ורק אחר כך חופשית. אני לא שייך למחנה מסוים, אולי למרכז עם נטייה לשמרנות, למרות שאני בעד ערכים אזוטריים שלא תמצא בספרות שגרתית. למשל ערך על סיקור מות סטאלין בעיתון 'על המשמר', ערך נפלא בעיני, שאחרים טענו שהוא אזוטרי מדי. אבל אני לא בעד לפתוח ערך לכל דמות משנית ב'הארי פוטר'. אתמול, למשל, פתחו ערך על ילד בן 15 שעוסק בתקלוט, וכמובן שזה נמחק מיד".

מה אתה חושב על הוויכוחים המתלהטים בחודשים האחרונים?
הקהילה גדלה, ואך טבעי שיהיו ויכוחים. לדעתי זה מצוין, כי זה מעיד על דינמיקה, על כך שהעסק חי ומתפקד. כוחות מנוגדים פועלים, ומתאזנים במקום טוב באמצע. כל הרעיון של הפרויקט הוא שאנשים מנקודות מבט שונות יביעו את דעתם".

שי יקיר צילום: רובי קסטרו

הדוקטור • "אגו טריפ"

חמושה במצלמה דיגיטלית קטנה, אסתר ענבר, "חננה עם תקווה" כהגדרתה, היא אחת הנשים הבודדות במפגש הוויקיפדים. הדוקטורית הטרייה לגנטיקה סטטיסטית, המתנדבת בעמותת "אתגרים" (ספורט אתגרי לנכים), מצאה את עצמה בחצי השנה האחרונה עם המון זמן פנוי. זה נגמר כשתלמיד תיכון, שלו נתנה שיעורים פרטיים, הראה לה מאיפה הוא משיג את התשובות לשיעורי הבית: ויקיפדיה.

"היה לו ברור שאני יודעת מה זה", מספרת ענבר, ומשם הדרך להתמכרות כבר היתה קצרה. "הערך הראשון שלי היה 'אופני טנדם'. בהתחלה לא כתבתי הרבה, הייתי באמצע כתיבת הדוקטורט. בחודש האחרון לכתיבת העבודה כבר נקרעתי בין הפיתוי להיכנס לויקי לבין הצורך להספיק לעמוד בדדליין".

ענבר , כמו הרבה ויקיפדים אחרים, מעדיפים לכתוב דווקא מחוץ לתחום ההתמחות שלה. "אני הכי נהנית לכתוב על סגנונות מוזיקליים ומוזיקה בישראל. ראפ זה סבבה".

היית ילדה מכורה לאנציקלופדיות וקריאה?
"גדלתי ברחובות, ולא ממש הייתי ילדה, יותר טום-בוי. שיחקתי כדור יד המון שנים, גם בנבחרת ישראל, הייתי בנבחרת קליעה. וגם נוער שוחר מדע. לאבא שלי יש חנות ספרים, קראתי הרבה וכשחיפשתי דברים באנציקלופדיה הייתי מתעכבת על כל מיני דברים אחרים בדרך. אבל לא הייתי ילדת פלואורסנט".

מה גורם לך להקדיש לויקיפדיה מאות שעות ללא תמורה ברורה?
"אני לא לגמרי יודעת מה הקטע שלי עם זה. יש תחושה שאתה תורם, שהידע שלך הופך למשמעותי עבור אחרים. בטוח שחלק מזה זו גם תחושת חשיבות עצמית, האגו טריפ בקהילה שנותנת פידבק. סוג של חיי קהילה בצורה פרוורטית משהו".

אם היו משנים לי טקסט, הייתי משתגע. זה לא מתסכל?
"הנה עוד משהו שאפשר להפיק מויקיפדיה: תרגול בהנמכת האגו".

אסתר ענבר צילום: רובי קסטרו

הג'אנקי • התשבץ הגדול בעולם

על חבורת הוויקיפדים מנצח בחביבות הביורוקרט דוד שי, מחלוצי ויקיפדיה בארץ, ובעל הסמכות היחיד למינוי מפעילים. "מישהו היה צריך לקבל את התפקיד בימי הבראשית של ויקיפדיה. לא היו מועמדים כמו בבחירות לכנסת. קיבלתי את התפקיד, ומאז אני שם".

שי שייך לקבוצת המכורים הכבדים. הוא מקדיש לויקיפדיה כחמש שעות ביום במהלך השבוע, ואף יותר מכך בסופו. "אם אצליח להיגמל ולרדת לשלוש שעות – מה טוב, אבל אני לא מנסה. קודם כל זה כיף. אתה משתתף בפתרון התשבץ הגדול בעולם. הרגשת המחויבות ממכרת. אני משתדל לעקוב ולדאוג שכל הדברים החדשים שמופיעים יהיו מעל לרמת מינימום, בעריכה לשונית או מבחינת מבנה ותוכן".

מה ההבדלים בין ויקיפדיה של אז לבין היום?
"היום יש הרבה יותר חיים. בהתחלה, לקח חודשים להגיע לאלף ערכים, כיום זה נוצר בפחות משלושה שבועות. יש הרבה מאוד פעילים. אז לא היו דפוסי עבודה ברורים, כיום כל העניין התמסד מאוד ונוצרו כלים רבים לעבודה יעילה ונוחה יותר".

אבל יש הרבה ויכוחים לוהטים ביניכם על ניסוח ערכים.
"תשומת הלב שניתנת לוויכוחים רבה יותר ממשקלם. יש משתתף שכתב עשרות ערכים על משוררי יידיש, איש לא התווכח איתו. הוויכוחים הם על ערכים שקיימת לגביהם חוסר הסכמה בחברה הישראלית – דת, פוליטיקה ולעתים חברה. אמנם, לפעמים זה הופך לפורום יותר מאשר לאנציקלופדיה, אבל בסוף מגיעים לנוסח מוסכם, או שהמתווכחים מתעייפים".

איזה יחסים יש לכם עם וויקימדיה העולמית?
"כמעט אין. כל פרויקט חדש כמו ויקי מילון או ציטוט זוכה לעצמאות רבה ואין התערבות בפרויקטים האלה. את ויקימדיה העולמית צריך כדי להדיח מפעיל, אבל זה נדיר. פה ושם אנחנו פונים אליהם לתיקוני באגים שמפריעים".

איך אתה מגיב מול הביקורת כלפי האמינות של ויקיפדיה?
"לא חושב שיש הרבה ביקורת, אולי ספקות. אנשים לא מאמינים שפרויקט חופשי שנכתב באופן לא ממוסד, בלי מבחני קבלה ובלי דרישות פורמליות, יהיה אמין. אלה בעיקר אנשים שלא פתחו ויקיפדיה. אחרי שרואים את התוכן שלה, חלק גדול מהפקפוק עובר, כי המודל החדשני הזה עובד. מבחני אמינות שנעשו לה הראו שהרמה סבירה. הבעיה היא בעיקר תדמיתית".

המשפחתי • "מה אשתי תעשה לי"

רוב הוויקיפדים במפגש, בהערכה שקולה, בשנות העשרים-שלושים לחייהם. אבל לא רק. אחד מזקני הויקיפדים הוא אברהם אמיר בן ה-64 מעפולה, שהשתתף בכתיבת כ-400 ערכים בשנתיים האחרונות. את הדרך מהצפון לירושלים עשה עם בנו גל, שמודה: "כל המשפחה והסביבה יודעת שאנחנו מכורים, זה לא סוד". אבא אברהם: "במקום ללכת לראות טלוויזיה עם המשפחה בערב, אתה בודק שינויים והערות בערכים שכתבת, מתכנן את הערך הבא".

כמה שעות ביום אתה משקיע בויקיפדיה?
גל: "אתה יודע מה אשתי תעשה לי אם היא תדע את המספר האמיתי? יש ביטוי שנקרא 'אלמנות ויקיפדיה', נשים שלא מצליחות לדבר עם הבעל, כי הוא שקוע בויקי".

אברהם: "הן מבינות אותנו, אבל היו רוצות שנקדיש יותר זמן לנכדים ולילדים. שלא נסטה מהעבודה במשרד לתחביב".

יש משמעות לגיל שלך?
אברהם: "בנושאים של היישוב הישן יש לי יתרון על הצעירים, כי נפתחים אלי יותר. בגלל פערי הגיל, הנושאים שאני כותב עליהם לא מוכרים לאחרים. עשיתי עבודה בלשית וכתבתי ערך שאין באנציקלופדיה, קיבלתי פידבקים נהדרים".

גל : "אבא לוקח דמויות שוליות מהיישוב הישן ומתחיל לחפש במרשם האוכלוסין, להרים טלפונים ולחקור. אני כותב על שטויות. לאחרונה כתבתי עם הבת שלי בת התשע ערך על בובות הברץ שלה. ממש שלושה דורות של ויקיפדים".

ויקיפדיה השפיעה על היחסים ביניכם?
אברהם: "הפרויקט הידק אותם. אנחנו מתכתבים ברשת, משתפים בתכנונים. עד ויקיפדיה מעולם לא הקלדתי, היו לי מזכירות".

גל: "הוא מתקשר אלי כל היום. אם יש טלפון ב-11 בלילה , אני יודע מיד שזה אבא שרוצה שאני אעבור על משהו שהוא כתב".