הגיטרה של אופטימוס פריים
רובוטים ומוזיקה, מוזיקה ורובוטים, זה יותר קרוב ממה שחושבים. עידו הרטוגזון הסתובב ב"מגה ביט" והתרשם מאמנות רובוטית. חזון קורצווייל קורם עור וגידים
בחלל המעבדה היו מפוזרים מדענים מטורפים וגיקים שהציגו את המצאותיהם. דר' לויק קזוס לדוגמה מתעניין בהפיכת אובייקטים כמו ג'ויסטיקים, פדים, מצלמות וידאו, כפפות – ובעצם כל דבר אפשרי – לכלים מוזיקלים. בתצוגה שלפני המופע הדגים את ה- Voicer שמאפשר ליצור סוג של מוזיקה מעוותת בעזרת ג'ויסטיק, פד ועט דיגיטלי. זה היה שווה רק בשביל לראות את הצרפתי הזה מאושר כל כך, ואתמול אי-אפשר היה למצוא את קזוס בלי חיוך.
המלחין ג'ייסון פרימן הציג את האוראקל, כלי מוסיקלי שמאפשר לגולשים מרחבי העולם להקליט עצמם ולצרף את קולם לקולותיהם של שאר הגולשים במערכת באותו הזמן על מנת לצור קול אחד משותף. המערכת ממשיכה ומעבדת את הצלילים באמצעים של בינה מלאכותית כך שנוצרת סוג של מוזיקה פלנטרית אנושית-ממוחשבת. באופן עקרוני המערכת צריכה לשמש ליצירת "אנסמבלים חובקי עולם" ואולי אפילו לצור סוף סוף את קולה של האנושות כולה. למרבה הצער המערכת הייתה שוממה למדי אתמול בערב, מלבד גולש ספרדי שעבר באיזור חמש דקות לפני ההדגמה. כל זה לא הפריע למר פרימן להראות אקסטטי ולהפיק מגרונו קולות מוזרים.
אבל מרכז הערב האופטימי הזה היה ללא ספק ביקורו המתוקשר של נביא הרובוטים המוזיקלים, גיל ויינברג. ויינברג, קורן אור לא פחות משאר חבריו לביקור, הציג בפני הקהל סרטונים המתעדים את המצאותיו השונות עד היום: לדוגמה לוּל מוזיקלי מלא כדורים וחיישנים שכל תנועה של התינוק והכדורים בו יוצרת מוזיקה. כשהתינוק מבין שתנועותיו הן שיוצרות את המוזיקה הוא חווה סוג של התגלות, הופך להיות מאוד מבסוט ומתחיל להתנועע בקצביות כמו מוזיקאי תינוקי.
וינברג מתעניין מאוד בהפיכת המוזיקה לאובייקט מוחשי שיאפשר לאנשים להתרכז ביצירתיות והבעתיות במקום בלימוד מפרך של טכניקות נגינה או תיאוריות מוזיקליות. אלגוריתמים, אומר ויינברג, יכולים לסייע לאנשים להתחבר לצד המעניין במוזיקה במקום לצד הטכני שבה. כלי הנגינה המושלם לפי גישה זו יהיה הכלי שיאפשר לכל אחד מאיתנו לקחת אותו ליד ולהתחיל לנגן מיד עם כמה שפחות הסברים ואימון. אחד מהכלים שווינברג פיתח לצורך זה הוא ה-Shaper
ההמשך האולטימטיבי של הפילוסופיה המוזיקלית הזו, כפי שחוזה אותו ריי קורצוויל הוא מוזיקה שתיווצר ישירות על ידי גלי המוח, ותאפשר לאנשים לנגן עם המוח. ויינברג עשה כבר נסיונות בכיוון זה לדוגמה ביצירה Brainwaves שתרגמה פעילות נוירולוגית מוקלטת ליצירה מוזיקלית בעזרת טכניקות של זיהוי תבניות ורשתות נוירולוגיות ממוחשבות. הפרוייקט שווינברג הציג אמנם עדיין אינו עוסק בקשר ישיר בין המוח האנושי למוזיקה, אבל מותר לחלום שעם ההתקדמות האדירה שמושגת בשנים האחרונות בממשקי מוח-מחשב יושג יום אחד הגביע הקדוש של התחום שיאפשר לכל אחד מאיתנו ליצור כל מוזיקה שהוא מעוניין בה פשוט על ידי שימוש בדמיון ובמחשבה, בלי להצטרך אפילו לזמזם.
ווינברג הציג גם את חיפושיות הקצב האלקטרוניות שבנה. החיפושיות הללו מאפשרות ליצור מוזיקה על ידי הקלטה לתוך חיפושית ומשחק עם הצליל בעזרת תיפוף על החיפושית, הנעת החיפושית במרחב וגם שליחת סמפלים וצלילים מחיפושית לחיפושית. על פניו זה נראה כמו כמו אחד הגאדג'טים היותר מדליקים שנראו בסביבה לאחרונה.
אבל גולת הכותרת של הערב הייתה ללא ספק ביקורו של הרובוט-המוזיקאי היילי בארץ הקודש. בתור מעריץ שרוף של חלוצי המוזיקה האלקטרונית הגרמנים, להקת קראפטוורק, חיכיתי כבר שנים לרובוטים שיגרמו לי לנענע בראשי. קראפטוורק מפורסמים בכך שבהדרנים להופעות שלהם היו מעלים לבמה רובוטים בני דמותם שיבצעו במקומם את השיר "הרובוטים". בסופו של דבר מיסדי הלהקה התקנאו כל כך ברובוטים שהתחילו להאמין שהם רובוטים בעצמם. אלא שלרובוטים אסור לטעות, ולכן חברי הלהקה נתקלו במחסום יצירתי. הם לא יכלו ליצור שיר שהוא פחות ממושלם, ומשבר זה גרם לכך שקראפטוורק הוציאו רק אלבום אחד בעשרים השנה האחרונות ושניים מחברי הלהקה עזבו את הלהקה בייאוש.
זה נכון שכבר היום מעורבת הרבה בינה מלאכותית ביצירת מוזיקה. במשחקי מחשב לדוגמה ישנם תוכנות מוזיקליות שמאפשרות למחשב לאלתר על הנעימה של המשחק וגם להגיב בסגנון הנגינה שלו על התרחשויות במשחק. לדוגמה לנגן באופן מתוח יותר בזמן קרב, ובאופן רגוע יותר לאחריו. ובכל זאת, למרות שיש יותר ויותר שימוש באמצעים של בינה מלאכותית ליצירת מוזיקה, אנחנו חולמים על הדבר האמיתי. להקת רובוטים שתעמוד על הבמה, עם גיטריסט רובוט עם שיק מקינטושי (שמשגע את כל הרובוטיות) וזמר רובוטי עם כבלים ארוכים שמשתלשלים מהקרקפת. אני יודע שזה חזון די אידיוטי, אבל מבחינתי זה מטרה ראויה לשאוף אליה.
לא בטוח שלזה התכוון ויינברג כשיצר את היילי. בראיון ל-nrg הוא אומר שלנסות להחליף את הנגנים האנושיים ברובוטים הוא שגעון. ויינברג מתעניין יותר ברובוטים שייצרו סגנונות מוזיקה רובוטיים חדשים שעושים שימוש בסוגי אינטיליגנציה הייחודיים לרובוטים ובכך ידחפו את המוזיקה האנושית קדימה. לא ברור, עם זאת, אם כדי להנות מהמוזיקה הרובוטית הזו יהיה צריך להיות גם כן רובוט (או מדען שמפתח רובוטים).
אבל למרות שויינברג לא מחפש לחקות נגנים אנושיים הוא מכיר בכך שכדי שהמוזיקה הממוחשבת תהפוך להיות מוחשית לצופים בהופעות וכדי שמחשבים יוכלו להפיק גם צלילים אקוסטיים ולא רק להשמיע סימפולים, נדרשים לנו רובוטים, כאלה עם גוף, ידיים, פה ואולי עוד איברים.
היילי, הרובוט שפיתח ויינברג עשוי גוף עץ דמוי מתופף כורע שעליו מורכבים צ'יפים, כבלים ושאר אמצעים אלקטרונים. להיילי שתי ידיים שבעזרתם הוא מכה בתוף בעוצמות שונות. הוא מקשיב למוזיקה בעזרת מיקרופון המותקן עליו, מנתח אותה בעזרת תוכנות מחשב ומנגן עם שאר הנגנים בהתאם להוראות המחשב. הוא יודע להתאים את עצמו לסגנון הנגינה של מי שמנגן איתו והוא אפילו יודע מתי לתת קצב רקע פשוט למתופף השני ומתי מותר לו להתחיל לאלתר ולהתפרע. אתמול היילי נתן מספר הופעות קצרצרות על הדרבוקה שבהן הדגים יכולת תיפוף טובה בהרבה מזו שאני הצלחתי לפתח לאורך קריירה ארוכה של קומזיצים.
מתישהו בתוך ההמולה שהייתה אתמול במעבדה תפסתי את גיל ושאלתי אותו מתי יתגשם החלום החלום שלי על להקת הרובוטים. "אנחנו היום ב-2006 עושים כאן סשן בין רובוט לאדם." אומר ויינברג. "הרובוט מגיב לאדם ועונה לאופן בו הוא מנגן. זה רק צעד ראשון. אבל כשמצליחים אפשר לשמוע ניצוצות של דברים חדשים שלא נשמעו קודם"
אתה מאמין שנגינה עם רובוטים תהפוך לנפוצה בעתיד?
"אני מאמין שככל שנשתפר בבינה המלאכותית ובמכניקה, אין ספק שזה יהפוך נפוץ יותר. היום ביפן כבר בנו רובוט חצוצרן ורובוט חלילן עם מנועים בשפתיים ובוכנות בריאות."
קשה לומר שהיילי הגיע לרמה של ג'ון בונהאם, קית' מוּן או מתופפים גדולים אחרים אבל לטוב ולרע היילי היה הראשון שלי. הוא היה הרובוט הראשון שראיתי מנגן בהופעה והוא הגשים לי חלום. מי שהיה אתמול במעבדה יכל לראות בעיקר הדגמות של הטכנולוגיה, את הפן האמנותי של המוזיקה ניתן יהיה לבחון ביום שבת הקרוב שבו יתקיים קונצרט הסיום החגיגי של שבוע "מגה-ביט" במעבדה ובו יתנו חיפושיות הקצב והיילי את המופע הגדול שלהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
