 |
/images/archive/gallery/483/876.jpg אומפלופגוס, בין המופיעים בפסטיבל
יחצ  |
|
|
|
|
| על הניסיון לייצר מוזיקה עם רובוטים - שיחה עם גיל ויינברג, האורח המרכזי של אירועי "מגה ביט" במעבדה בירושלים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ב"מעבדה" בירושלים נפתח אתמול "מגה ביט - רובוטים מקשיבים, מנגנים ומאלתרים", אירוע שיימשך כל השבוע וייבחן את הגבולות בין האנושי והרובוטי ביצירה המוזיקלית. בתוכנית סדנאות ומופעים, ביניהם של אומפלופגוס - גיא שרף ואלעד קנר, שני נגנים המחוברים זה לזה באמצעות מיתר אחד באזור הטבור; אורי דרומר, שיבצע את "בלב הבריכה הנרדמת"; ג'ייסון פרימן, שיתן לקהל הרחב לנגן על תזמורת בעבודה, ועוד.
האורח המרכזי של השבוע הוא דוקטור גל וינברג, מנהל מחקר טכנולוגיות מוזיקה בג'ורג'י טק, אטלנטה, שעיסוקו היומיומי נוגע ברובוטים שמגנים על פי מקצבים של בני אדם, מעוותים ומשמרים אותם בזיכרון.
ויינברג עושה מוזיקה מאז שהוא זוכר את עצמו. "בהתחלה כתבתי ג'אז ואחר כך למדתי באקדמיה בתוכנית הבין תחומית ששילבה מוזיקה ומחשבים. כתבתי יצירות לתזמורת וניסיתי לכתוב מוזיקה קלאסית מודרנית של המאה העשרים אבל היה חסר לי משהו מוחשי. היה לי קשה לסיים יצירה, להישען אחורה ולראות את מה שעשיתי".
משם הדרך לרובוטיקה היתה קצרה. "כשנחשפתי לתוכנה זו הייתה הדרך שלי לקבל קורלציה בין מה שאני יכול לראות למה שאני שומע. פתאום נמצא צליל לפיקסל. ביצירת האלגוריתם הזה אתה מייצר תמונה בהתאם למוזיקה שכתבת. גם אז היה חסר לי הסיפוק והחלטתי לבנות רובוטים שישלבו בין כל הדברים ויכללו יכולות קוגניטיביות. למשל, הרובוט מסוגל להקשיב למה שאדם אומר לו ולהגיב. לדוגמא: הוא יכול לזהות אם מדובר בצליל מתוח או רפוי ומשם הוא מסוגל לחזק אותו ולהפוך אותו למתוח יותר או לחילופין את היכולת להרפות".
מה הסיכוי לפגוש רובוטים בתעשיית המוזיקה הפופלארית?
"את הרובוט היילי (בתמונה למטה, רובוט נגן כלי הקשה, שמאזין למוזיקאים בזמן אמת ומנתח אספקטים מוזיקליים בנגינתם- א.ש.) אני עדיין בודק כל רבע שעה לפני ההופעה. הכל חדש לגמרי. אני יודע שטויוטה בנו רובוט חצוצרן לא רע בכלל. אבל אני רוצה להסביר שיש הבדל משמעותי בין אנשים שבונים רובוטים שמכניסים להם כרטיס והם מנגנים בצורה אנושית, לבין רובוטים, כמו אצלנו, בעלי אלמנט תפיסתי. התקווה שלי היא ליצור ניצוץ שלא קיים באינטראקציה מוזיקלית בין אישית. אני רוצה להרחיב את גבולות המוזיקה וגבולות החוויה המוזיקלית כפי שאנחנו מכירים אותה. עדיין לא הגענו למצב של רובוט בעל תחושות אבל אני כן מקווה שיהיו רגעים שבו האדם יגיד שאני מקשיב לרובוט. יכול להיות שהניסיונות האלו לא יציעו משהו מוזיקלי אבל גם יכול להיות שזה ייצור מוזיקה חדשה ואז אני ארגיש שהצלחתי".
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/483/259.jpg
גיל ויינברג, היילי הרובוט ותלמיד |
יחצ |
גיל ויינברג, היילי הרובוט ותלמיד |
|
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
אתה לא חושב ששימוש ברובוטים מאבד את הרגישות האנושית, שכל כך חשובה במוזיקה?
"כיום עדיין לא משתמשים ברובוטים במוזיקה. אני חושב שמי שרוצה להחליף רובוטים באנשים - הוא משוגע. כל מי שמנסה לחקות את מה שנגנים יודעים לעשות, מבזבז את זמנו כי אף פעם לא נגיע לזה. האדם הוא יצור מאוד מורכב וזה מיותר לנסות ולחקות את המורכבות האנושית. גם אם זה יקרה זה בזבוז כי בזמן הזה היית יכול לחפש משהו שידחוף את המוזיקה בתחומים חדשים. היו ילדים בגרמניה ובאירלנד שאחרי מגע שלהם עם הרובוטים אמרו שהם לא הכירו חוויה כזו. שבזכות הכלים האלו הם יכולים לעשות מוזיקה כמו שהם לא חלמו. אנשים שמנסים להחליף אנשים באמצעות רובוטים יאבדו את כל מה שאנחנו אוהבים במוזיקה. אני פשוט מסתכל על זה אחרת, על האינטראקציה בין האדם למכונה. נקבל את מה שטוב במוזיקה האנושית ונשלב את זה עם מה שטוב במחשבים ואז נגיע לניצוץ".
ברובוטיקה הזו ניתן למצוא שילוב של בינה מלאכותית?
"יש. למשל הדוגמא שנתתי מקודם על מתח והרפיה זה סוג של בינה מלאכותית. מנסים לתכנת את הרובוט שידע להרגיש. לבנות לו יכולות קונספטואליות שדומה ליכולת אנושית-תפיסתית. אנחנו עדיין רחוקים מרגש, אבל יציבות מול אי יציבות למשל, כבר ניתן לבנות בתוך רובוט. אולי בעתיד ניגע גם ברגשות".
ההתערבות הזו לא קצת מפחידה בעיניך?
"אם באמצעות אלגוריתם אתה מנסה ללמוד על הנפש האנושית זה רק מרחיק את הידע אבל אולי באמת עדיף שדברים מסוימים יישארו בלתי פתורים".
למה חשוב לך שהרובוט שלך ילבש צורה אנושית?
"הרובוט שלי, היילי, דווקא התחיל כזרוע מכאנית אבל כשראיתי שאני מנגן מול זרוע לא הרגשתי את הניצוץ שקיוויתי שייווצר בין האדם למכונה. רציתי לעזור לקשר בין המוכר (נגנים) לרובוט החדש. זה פשוט מקל על האינטראקציה, למרות שגם המצב הנוכחי של הרובוט עלול להשתנות בעתיד".
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
