תקנות בית השיכר
עורך דין יצירתי הצליח לבטל אישום נהיגה בשכרות: הוא ביקש מהיצרנית את קוד המקור של תוכנת מד-האלכוהול. החברה סירבה בטענה שמדובר בסוד מסחרי. משפטנים רבים טוענים שלנאשם יש זכות לבחון את אמינותה של התוכנה
קוד המקור הוא התוכנה כפי שנכתבה על ידי המתכנת, לפני תרגומה משפת תכנות לשפת מחשב (תהליך שנקרא "הידור" או "קומפילציה"). בעוד קוד המקור מאפשר לאדם בעל ידע בתכנות להבין בדיוק איך פועלת התוכנה שלב אחרי שלב, קוד המחשב קשה עד בלתי אפשרי לפענוח. חברות מסחריות לא נוהגות להפיץ את קוד המקור של תוכנותיהן, שנחשב סוד מסחרי. CMI הסבירה כי "חשיפת קוד המקור לא רק שתפגע בחברה מבחינה מסחרית, אלא עלולה לפגוע בלקוחות של CMI – חשיפת המידע הזה עלולה לסכן את שלמות נתוני הבדיקה שמאוחסנים במכשיר".
החוק בפלורידה קובע כי נאשם בנהיגה בשכרות זכאי ל"מידע מלא על המדידה שנעשתה", ולפי אחת הפרשנויות, קוד המקור של התוכנה הוא חלק מהמידע המלא הזה. שופט בית המשפט של מחוז סמינול בפלורידה קיבל את הפרשנות הזאת והפחית את האישומים בתיקו של מולדאוני. התקדים קיבל חיזוק בערכאת ערעור ב-2004, אז קבע בית המשפט כי "נראה לנו שאין לפגוע בחירויותיו וזכויותיו של אדם על ידי תוצאות בדיקה מיסטית וחסינה מפני חשיפה".
הפסיקה בתיק מולדאוני משמשת פרקליטים של נאשמים בנהיגה בשכרות, שברוב המקרים מצליחים לבטל או להפחית את גזר הדין, תלוי בזהות השופט. לא מדובר בעניין פעוט – ברוב מדינות ארה"ב, החוק מחייב נהגים להסכים להיבדק על ידי מד-אלכוהול, ולפי נתוני CMI עצמה, ה-Intoxilyzer הוא מד-האלכוהול הנפוץ ביותר בארה"ב, בשימוש בלעדי ברשויות אכיפת החוק ב-20 מדינות בארה"ב ובשימוש יחידות משטרה ב-20 מדינות נוספות לפחות. התקדים עשוי להשפיע על אלפים מתוך 1.5 מיליון מעצרי נהיגה בשכרות שמתבצעים מדי שנה בארה"ב.
בתי משפט בארבעה מחוזות בפלורידה ביססו את פסיקותיהם על זכות הנאשמים לראות את קוד המקור, אף שהיו שפסקו להיפך. הרכב שופטים במחוז פאלם ביץ' דחה עתירה של 1500 נאשמי נהיגה בשכרות לקבל את קוד המקור תחת חוק חופש המידע של מדינת פלורידה.
בשנה שעברה נדחתה בקשת נאשם בנברסקה לקבל את הקוד, בנימוק שהקוד לא נמצא בידי המדינה. מדינת פלורידה השתמשה באותו טיעון, אבל לא כל השופטים קיבלו אותו: שופטת מחוז וולוסיה, מרי ג'יין הנדרסון, קבעה פסק דין שניתן בשנה שעברה כי "המדינה לא יכולה להתחמק מחובתה לספק את המידע הזה בטענה שהוא לא נמצא בידיה".
טיעון אחר של מדינת פלורידה היה שגם אם הקוד היה בידי המדינה, הוא לא נחוץ לצורך בדיקת אמינות מד-האלכוהול. "אין צורך בקוד המקור כדי לדעת שהמכונה מספקת תוצאות מדויקות", טענה לורה ברפילד, מנהלת תוכנית בחינת אלכוהול ב-FDLE (מחלקת אכיפת החוק של פלורידה). לדבריה, כל אחד מ-408 מדי-האלכוהול של פלורידה עוברים בדיקות מחמירות באופן שוטף. היצרנית CMI הצטרפה לטיעון הזה, ומסרה כי בבחינה של 80 אלף בדיקות לא נמצאו טעויות בנתונים שסיפקו מדי-האלכוהול.
עוזר התובע הכללי בסרסוטה שבפלורידה, ארל וורן, חושש שהתקדים יחשוף כל בדיקת אלכוהול לניתוח מקיף ויאלץ את המדינה "לשכור מומחה שיבוא ויעיד בכל משפט איך עובד המכשיר ומה משמעות התוצאות". מנגד אומר עו"ד פלם ווייטד השלישי, מומחה לתיקי נהיגה בשכרות, כי "פרקליטי ההגנה צריכים לדעת איך עובדת כל פיסת ציוד שמשמשת לבחון משהו במערכת המשפט הפלילי, ולהעמיד
הצעת חוק שעשויה להתקבל השנה קובעת שהמידע המלא שהנאשם זכאי לקבל לא יכלול את המדריך, הסכימה, התוכנה וכל מידע שנמצא בידי היצרן על מד-האלכוהול. החקיקה הזאת מכעיסה את עו"ד היימן, פרקליטו של מולדאוני: "אם הכל בסדר ואין מה להסתיר, למה הם רוצים לשנות את החוק? זה מגוחך".
נא להמתין לטעינת התגובות
