פוטו פיניש
חנויות הצילום בארץ עוקבות בדאגה אחר סופה של אגפא פוטו. חברת הענק הגרמנית מפורקת בימים אלה ונמכרת חלקים-חלקים. גלי ההדף של הקריסה בגרמניה מגיעים גם לחנויות הצילום הקטנות בקניונים, במרכזים המסחריים - ובכל מקום בארץ. עשרות חנויות צילום, חלקן ותיקות מאוד, נסגרו השנה, ועל-פי הערכות, יותר מ20%- מהחנויות ייסגרו בשנה הקרובה. החדשות הרעות יותר הן שגם מי שהתאים עצמו לעידן הדיגיטלי - לא בהכרח יצליח לשרוד את הקרב הבא
המשבר שאליו נקלעה חברת-הענק הוותיקה, ששורשיה נעוצים בלברקוזן של המאה ה,19- החל בשנים האחרונות בעקבות ירידה חדה במכירות, אשר נגרמה - ואת זאת יכול לנחש כל ילד - בשל המעבר לשימוש במצלמות דיגיטליות. את הפילמים, סרטי הצילום הקטנים, החליפו שבבי זיכרון משוכללים, והמכירות של חומרי פיתוח ונייר הדפסה צנחו אל הקנטים. במילים אחרות, לא קלים הם חייה של חברה לציוד צילום במאה ה.21- ובמיוחד קשה מצב קופתה.
אגפא-גבארט (שם הקבוצה לאחר המיזוג עם גבארט הבלגית) מכרה לפני כשנה את אגפא פוטו, החטיבה הצרכנית המפסידה שלה, לידי קבוצה שהורכבה מההנהלה, מהעובדים ומקבוצת משקיעים. המכירה הותירה את החברה המפסידה ללא הסבסוד של החטיבות האחרות, וכעבור כחצי שנה, במאי ,2005 היא נקלעה לקשיים וביקשה להיכנס להקפאת הליכים.
2 הצעות הוגשו לכונס הנכסים, אחת מהן הגיעה מחברת פוטו מי, שנשיאה הוא איש העסקים היהודי דן דוד. אלא ש2- ההצעות נדחו על-ידי הכונסים, החברה הגרמנית נכנסה לפירוק, וכעת מתקיים משא-ומתן לגבי חלקים ממנה. A&O כבר רכשה את חלקי החילוף למכונות הפיתוח, ואילו פוטו מי קנתה ציוד למעבדות הפיתוח הגדולות ונמצאת במגעים לרכישת חלקים נוספים. בתחילת השנה הקרובה צפויים הכונסים לסיים את מכירת השאריות של מה שהיה בעבר המותג החזק ביותר בתחום הצילום.
"זה סיפור עגום, שבו הגיבורה לא הסתגלה למתכונת הנוכחית של הענף," מסכם דוד בתמציתיות את הכישלון של החברה, שהתנתקה מן העתיד. "הם הפסידו הרבה מאוד כסף בגלל מכונות הפיתוח שלהם ומדיניות אשראי מסוכנת." הבעיה היא שבסיפור הקודר הזה שותפים גם כ2,400- עובדי החטיבה, שצפויים לקבל בקרוב מכתבי פיטורים. מלבדם, כ40- ארגוני מכירות אזוריים ולמעלה מ120- מפיצים מקומיים מוצאים את עצמם פתאום עם הרבה שאלות - הרבה יותר ממספר התשובות.
גם לחנויות שעובדות עם אגפא יכולות להיות שאלה או אפילו שתיים משלהן. מי יספק חלפים לכ200- מכונות פיתוח דיגיטליות, שנקנו במבצעי השיווק האגרסיביים של גטר, משווקת אגפא בארץ, למשל? כדי להבין עד כמה עמוקה הבעיה, די להתבונן בתג המחיר של מכונת פיתוח חדשה: המספר די דומה לשווי של דירה קטנה במרכז הארץ - כ150- אלף דולר. ללא חלפים וציוד הולם, ייתקעו הרוכשים עם מכונה חדשה שלא ניתן להשתמש בה באופן רציף.
"עם העלייה המטאורית בשימוש במצלמות דיגיטליות, בעלי חנויות צילום הבינו שללא ציוד דיגיטלי הם לא ישרדו," מתאר בכיר בענף. "כל חברות הצילום הציעו ציוד דיגיטלי, כדי ליצור מחויבות של חנויות הצילום לקנות נייר הדפסה וכימיקלים דווקא מהן. אצל גטר זה בלט במיוחד: בעבר מי שרצה קיבל מהם מכונה דיגיטלית בתשלומים ל5- שנים, בלי כל מקדמה. מה שהקונים לא הביאו בחשבון זאת ההתחייבות החודשית הגבוהה, שעומדת על כ3,000- דולר. בנוסף, בתום שנת האחריות הראשונה
אך התשלומים החודשיים לגטר אינם המכה היחידה שנפלה על רוכשי המכונות. מחירי התמונות - שהחלו ב2- שקלים לתמונה אחת - הידלדלו לאחרונה גם לחצי שקל. נוצר מצב שבו החנויות ממשיכות לפתח תמונות באופן דיגיטלי רק כדי לגלגל מחזור ולנסות להחזיר את הכסף.
בגטר מנסים לשדר 'עסקים כרגיל.' למעשה, גדעון אקרמן, מנכ"ל גטר פוטו, חטיבת מוצרי הצריכה בקבוצת גטר, אינו מבין על מה המהומה הגדולה. "כרגע אנחנו לא יודעים כמה זמן אגפא תמשיך לספק מוצרים," הוא אומר. "יש חברה עולמית שקנתה את חלקי החילוף, ואני מוכן להצהיר שלא תהיה כל בעיה. התמונה המורכבת יותר היא ההפסדים הגדולים שיש לחברות-הענק העוסקות בתחום."
חברת ישראקולור מקבוצת גטר היא חברה בורסאית, וככזאת היא שיגרה הודעות לבורסה על מצבה של אגפא העולמית. תוסיפו לכך את הנינוחות שמשדרת המשווקת של החברה הגרמנית בישראל, ותבינו מדוע חלק גדול מאוד מענף הצילום בארץ לא ממש מודע לנפילתה של אגפא, וכלל לא חושב על השלכותיה. חלק אחר דווקא עמל במרץ על תוכניות-מגירה.
במקרה או שלא במקרה, חברת דלתה פילם, יבואנית קודאק, הטיסה לאחרונה כ20- בעלי חנויות צילום משפיעות למסע בעקבות מכונות הדור הבא של החברה בהונג-קונג. בדלתה אומרים כי מדובר בסיור שנתי מטעם חברת נוריטסו, יצרנית מכונות פיתוח, המיוצגת אף היא על-ידם. עם זאת, בחברה ציינו כי "אנחנו בהחלט עורכים פעולות שיווק על-מנת לתפוס את נתח השוק המתפנה של אגפא."
אם סיפורה של אגפא הוא דוגמה חיה ובועטת למתרחש בענף כולו, אין מקום שבו המפגש בין עולם הצילום הישן לזה הנוכחי הוא כאוב יותר מאשר בחנות הצילום עצמה. נתחיל בתוצאה. עשרות חנויות צילום, חלקן ותיקות, סגרו את שעריהן בשנה האחרונה (ועד הדפסתה של כתבה זו נסגרה חנות נוספת.( על-פי ההערכות בענף, כ20%- מחנויות הצילום הקיימות יפגשו גורל דומה בשנה הקרובה.
התמונה חדה וברורה: כמחצית ממחזור המכירות של חנויות הצילום המסורתיות הגיעה ממכירת סרטי צילום, מפיתוח תמונות וממכירת סוללות. ב2003- התברר כי השוק בארץ, כמו בעולם כולו, פונה אל החזית הדיגיטלית. למעשה, במועד זה החלו חנויות הצילום בספירתן לאחור. מחקרים שערכה חברת דלתה פילם, נציגת קודאק בישראל, מראים כי אחוז החדירה של המצלמות הדיגיטליות גבוה מן הממוצע העולמי.
כמות גדולה כל-כך של מצלמות דיגיטליות הפכה את הפילמים הוותיקים ליתומים מידיים קונות, ולעתים גם הפחיתה את הצורך בהדפסה. "המשבר גדול עוד יותר, מאחר שרוב החנויות קיבלו עד כה את חומרי הפיתוח בחינם," אומר כורש והדטי, בעל החנות האחים יוגנד. "כל פיתוח של סרט צילום עולה לצרכן 20-15 שקל, כמעט ללא עלות לחנות. למעשה, הפיתוח היווה דרך פשוטה מאוד להרוויח. תוסיפו לזה את מכירת סרטי הצילום והסוללות - ותקבלו הפסד מיידי של אלפי שקלים ליום מהמעבר לצילום דיגיטלי."
מצבו של שוק ההדפסות ברור פחות. יש הטוענים כי יותר ויותר אנשים מגלים שאם הם מסתפקים בהעברת התצלומים של הילדים למחשב, כמעט אין מה להראות לסבא ולסבתא - וחוזרים להדפיס. "המדיה הדיגיטלית לא מופיעה בקופסה המרכזית של הבית," אומרת מיכל אלוני, מנהלת השיווק של דלתה פילם, ואקרמן מוסיף: "צריך לזכור שבינתיים הדפסה על נייר צילום היא הדרך הזולה ביותר והעמידה ביותר."
לעומת זאת, חיים בן-כוזרי - מנהל המוצרים הדיגיטליים של קבוצת שמעוני, נציגת פוג'י בארץ - מציין שהיצרנים מנסים 'לחנך' את הלקוחות למסור לפיתוח את מה שהם מצלמים. "הנוער מוביל את הטכנולוגיה," הוא אומר. "הוא מצלם ולא מדפיס, ומסתפק בכך שהוא מציג את התמונות במחשב. כתוצאה מכך שאנשים מדפיסים פחות, הפרנסה שלנו, יצרני הנייר והכימיקלים, מצטמצמת."
חברת פרג' היא אחד המותגים הוותיקים ביותר בארץ בתחום הצילום, ולכן בעליה היו עדים לשלל גלגוליו של הענף. הפעם, מבחינתם, המצב שונה לחלוטין. "עבור אבא שלי, המהפכה הדיגיטלית היא המהפכה החמישית שהוא חווה," אומר סיוון, הבן, שהוא מבעלי החברה. "אלא שיש הבדל דרמטי בין המהפכה הזו לקודמותיה. הפעם מדובר במהפכה שמרחיקה את הלקוח מחנות הצילום."
דבר אחד ברור כיום לכולם - יבואנים, ספקים, חנויות וצלמים כאחד - מי שלא יודע להתאים את עצמו למציאות החדשה, פשוט נכחד. גם החברות העולמיות הבינו את כללי המשחק החדשים, ונכנסו בשנים האחרונות יותר ויותר לתחומים החדשים. אגפא-גבארט העולמית, למשל, פועלת שנים רבות בתחומי הדפוס והציוד הרפואי, אולם קודאק הסתערה על תחומים נוספים ב4- השנים האחרונות באמצעות שורת רכישות.
גם בארץ לא יכלו המשווקים לפגר מאחור. דלתה פילם השיקה את מערכת 'פוטומט,' שתוצב בנקודות מכירה שונות ותוכל, בין השאר, להדפיס תמונות ממדיה דיגיטלית בתוך שניות. בנוסף, החברה הרחיבה בשנים האחרונות את חטיבת השירותים שלה, שכוללת את האתר Pictor לאחסון ולהדפסת תמונות.
אולם עם ההיערכות לעידן החדש בדלתה פילם, באו גם פיטורי עובדים. מנכ"ל החברה, דורון מאור, מסביר כי "זה חלק מההתאמה לשוק. אי-אפשר לקחת איש מכירות שהתמחה במכירת פילמים ולצפות שיעשה עבודה איכותית במכירת מצלמות דיגיטליות. אנחנו מחויבים להתייעל, ואני מאחל לעצמי להתייעל באופן שיטתי."
קבוצת שמעוני, המייצגת את פוג'י בארץ, פעילה בעיקר בתחומי הצילום הצרכני והמקצועי, אולם היא מחזקת את מכירות קלטות הגיבוי (CDR) מתוצרתה. מולה ניצבת גם גטר, שפעילה בארץ גם בתחומי הדפוס, הגרפיקה והציוד הרפואי, שבה בודקים כעת אפיקי שיווק חדשים. "אנחנו שוקלים לשווק לחנויות הצילום נגני MP3 ומוצרי אלקטרוניקה נוספים," אומר אקרמן. "עם זאת, אנחנו עדיין מאמינים שהמצלמות המקצועיות נמכרות בעיקר בחנויות הצילום, כי כל מי שקונה אותן מעוניין בייעוץ של איש מקצוע."
חנויות צילום רבות כבר הפנימו את הרעיון שעליהן להשתנות בהתאם לנסיבות. הבעיה היא שלא כולן יודעות לאיזה כיוון לפנות. "היום יש לי ישיבת חירום עם העובדים," אומר והדטי. "בדרך-כלל אנחנו מקיימים ישיבה אחת בחודש, אבל לאור תכיפות השינויים בתקופה האחרונה, החלטתי להקדים את הפגישה. פעם היו לנו בחנות 7 מקררים מלאים סרטים מקצועיים. נכון להיום יש לנו מקרר אחד, וגם הוא מלא רק בחציו. היום אנו מפתחים כיוונים חדשים."
"כיום חנויות הצילום חייבות להיות מקצועיות יותר מתמיד," מסביר פרג.' "אנחנו נדרשים להתמקד הרבה יותר בהדפסות ייחודיות. מכונות הגדלה שיכולות להדפיס ברוחב 80 ס"מ ובאורך לא מוגבל - על נייר, תמונה ובד קנבס - הן דוגמה לכך. יהיה עלינו להפוך מחנות צילום לספקית שירותי עריכה. במקביל אנחנו מגדילים את הסטודיו שלנו וחוזרים לצילומים אמנותיים של משפחות וילדים."
לטענת החנויות, מי שהתחיל להדפיס תמונות באינטרנט ולהוריד את מחירי הפיתוח הדיגיטלי היו דווקא חברות ציוד הצילום.
כיום, חנויות רבות פתחו אתר אינטרנט, שאליו ניתן להעביר את התמונות הדיגיטליות ולקבל הביתה תמונות מודפסות, בלי לבקר בכלל בחנות הצילום. באתר של פרג,' למשל, מדווחים על קצב של כ100- הזמנות ליום.
גם פוטו שוורץ מירושלים מפעיל אתר אינטרנט משלו כבר 5 שנים. "הבנתי שאי-אפשר לעמוד ולהסתכל מהצד," אומר שמוליק שוורץ, בעלי החברה. "בחנות אנחנו עוזרים לאנשים לשרוד את ההמרה למדיה הדיגיטלית. במקביל אנחנו מדגישים מאוד את הצד האמנותי, ומעסיקים לשם כך בוגרי מכללות לצילום."
המהפך משפיע גם על שוק הצלמים. "המחירים של צילום נעשו מגוחכים," אומר בעל חברת צלמים גדולה. "פעם גבינו כסף על הפילם, הפיתוח, ההדפסה ושמירת הקונטקטים. היום הלקוח אומר לי: 'שלח לי כמה תמונות באימייל,' והעניין נגמר מבחינתו. מבחינתי, עדיין מדובר בהתעסקות רבה, כי הפכתי לא רק לצלם אלא גם לעורך.
"בעיה נוספת היא שמחירי המצלמות הדיגיטליות המקצועיות עומדים על 30 אלף שקל, הקבצים כבדים יותר, ויש לקנות מחשב חזק יותר. בכל שנה יוצא לאוויר העולם דגם חדיש יותר של מצלמה דיגיטלית, שמוריד את ערכה של המצלמה שלי. בנוסף, היום כל אחד שיש לו מצלמה דיגיטלית חושב שהוא צלם. מיומנויות כמו תמונה על תמונה, שהיו בעבר מקצועיות, הופכות לנחלת הכלל. התוצאה היא שהמחירים ברצפה."
מי שמציל בינתיים את הענף הם הסטודנטים לצילום, שנשארו נאמנים לפילם ולמגע ההדוק עם החנויות. דבר אחד ברור: שוק הצילום במתכונת שהכרנו כילדים הולך ונעלם.
נא להמתין לטעינת התגובות
