שניים רבים, הצרכן מפסיד
סטימצקי לא מוכרת ספרים של מודן, חצי חינם מחרימה את קוקה-קולה וסופר-פארם את סולגאר. מאבקי הרשתות על גב הלקוחות
כשמדובר במחסור שגרתי, למשל של מוצרי חלב, לחם או עגבניות שנגמרו לקראת סוף היום, זה מכעיס אך מתקבל בהבנה. אבל לאחרונה, נראה שהמחסורים הנוצרים חדשות לבקרים ברשתות המזון, הפארם ואפילו הספרים מקורם בסכסוך עסקי בין בעלי הרשתות לספקים, כשהנענשים, כרגיל, הם הצרכנים.
כך, מי שמבקש בימים אלה לקנות למי ממכריו את ספר הבישול של שולה מודן, לילדיו את ספר השירים של דתיה בן-דור, או לפנק את עצמו באחד מספריו של דן בראון ("צופן דה-וינצ'י"), ספק אם יש טעם שיטריח עצמו לאחת מ-150 החנויות של רשת סטימצקי. בשבוע שעבר, רגע לפני שנודע על מכירת הרשת המשפחתית לקרן מרקסטון, הודיע הבעלים ערי סטימצקי לכל מנהלי החנויות ברשת, כי עליהם להחזיר באופן מיידי את ספרי הוצאת מודן, כנרת-זמורה ביתן-דביר ועוד, בטענה שהרשת המתחרה - צומת ספרים, שבה שותפה הוצאת מודן - מציגה את סטימצקי כיקרנים.
"המו"לים של צומת ספרים עורכים כל הזמן מבצעים שבהם הם מוכרים את ספריהם במחירים מצחיקים, אם ברשת צומת ספרים או בצינורות שיווק אחרים, כדי להציגנו כיקרנים", כתב סטימצקי למנהלי החנויות, "אבקש להחזיר מיידית, ובצורה מסיבית, את ספרי מודן, זמורה ביתן, כנרת, דביר, מסדה, מחברות לספרות ואלפא".
לפי הנחיית סטימצקי, מותר להשאיר בחנויות רק כמות לא גדולה של רבי-מכר, ספרי ילדים וספרי בישול מבוקשים במיוחד. למרות החגים, דרש סטימצקי מהחנויות להחזיר את הספרים להוצאות בתוך שבוע, וליידע אותו בכתב על ההחזרה. נראה, כי הוא איננו חושש לרגע שהרשת תסבול מנטישה מסיבית של לקוחות, שייפגעו מכך שאינם מוצאים את הספר שחיפשו, שכן באותו מכתב הוא מציין: "רוב הקונים בוחרים ספרים מתוך המבחר הקיים בחנות".
השבוע הוא הסביר את הרקע למכתב כך: "בימים האחרונים החלה הוצאת מודן למכור ספרים בסופרמרקטים, ישירות ללקוחות ובמחיר נמוך מזה שהיא מוכרת לסטימצקי. לכן אנחנו נאלצים למכור את ספריהם רק לפי הביקוש, וללא שמירת מלאי".
סטימצקי לא המציא את הז'אנר. רק בחודש יולי האחרון נדהמו לקוחות רשת חצי חינם לגלות, כי מוצרי חברת שטראוס-עלית אינם נמצאים על המדף. חיפשתם שוקולד "פרה" - קחו "קליק" של יוניליוור, רציתם קפה טורקי של עלית - תתחילו להתרגל לקפה לנדוור וכך הלאה. הסיבה הלא רשמית למחסור דומה לזו שסיפק סטימצקי: בעלי חצי חינם, זכי שלום, העריך ככל הנראה כי שטראוס-עלית צריכה לספק לו מוצרים במחירים נמוכים יותר.
חודשים ספורים קודם לכן, בשל סכסוך עסקי דומה, סילק זכי שלום את מוצרי קוקה-קולה מהרשת. כשנפתח סניף חצי חינם במערב ראשון-לציון, אשר הוכתר כ"סופרמרקט הגדול בישראל", התברר כי המוצרים של חברת נטו, המספקת את מוצרי הבשר טיבון ויל, מוצרי המאפה של שלושת האופים, מוצרי ויליגר ועוד, אינם בנמצא. שלום ובעלי החברה לא הגיעו ככל הנראה להבנה בנוגע לעניינים מסחריים, ואת מחיר המחסור שילמו הצרכנים.
בשונה מענף המזון, שם הספקים בדרך-כלל ממהרים להתקפל, עודד מודן, בעלי הוצאת מודן, לא ממהר לפעול. לטענתו, סטימצקי יורה לעצמו ברגל. ההוצאה לא תסכים לספק לסטימצקי רק את רבי-המכר שהוא מבקש לקנות, והמשמעות היא שתוך ימים לא ניתן יהיה להשיג אף לא אחד מאלפי הספרים של ההוצאה בחנויות הרשת, והלקוחות יעברו למתחרים.
ואם הציפיות מרשת פרטית - כמו חצי חינם - נמוכות מהציפיות מרשת ארצית, הרי שגם שם מתנהלות מלחמות על גבו של הצרכן. בשנה שעברה נאבקה שופרסל בשטראוס, במטרה לשנות את התנאים המסחריים שלא היו לרוחה. את המחיר שילמו באותם ימים הצרכנים, שלא מצאו במקררים את גבינות "סקי", " סלטי אחלה" ומוצרי יטבתה.
מבחינת הרשתות, הפגיעה היא קצרת טווח, ממש כמו זכרונו של הצרכן הישראלי, ששב להעמיס עגלות, כאילו לא טורטר לחנויות נוספות כדי להשלים את הקנייה. אפי רוזנהויז, מנכ"ל שופרסל, אמר באותם ימים כי אינו חושש שלקוחות שופרסל יפנו לחנויות אחרות המוכרות את מוצרי שטראוס, וכי הוא בטוח שהלקוחות ימשיכו לתת ברשת אמון "כיוון שהם מבינים שמאבק כזה נעשה לטווח ארוך".
גם רשתות הפארם לא חפות מהתופעה, אפילו אם מדובר במוצרים חיוניים יותר משוקולד או משקה קל. בקיץ שעבר הנחתה סופר-פארם את מנהלי החנויות להוריד
שנתיים קודם לכן יצאה הרשת למאבק בחברת סולגאר, שנחשבה באותם ימים למשווקת הוויטמינים המובילה בישראל, ואילצה במשך 9 חודשים את הצרכנים לחפש את מוצריה ברשתות אחרות. העילה לסכסוך היתה הפסקת אספקת הסחורה לרשת מצד החברה, לאחר שזו גילתה כי סופר-פארם מעניקה הנחה על המוצרים לכלל לקוחותיה, ולא רק לבעלי כרטיס-חבר של סולגאר.
"דווקא החנויות הפרטיות לא מרשות לעצמן לפגוע בצורה כזו בצרכנים", קובע בכיר בחברה מובילה בענף המזון, "יש ויכוחים ויש דרישות, אבל לא מגיעים לעימותים שבהם המוצרים שלנו יורדים מהמדפים".
הסיבה לכך, לדברי גורם באחת מרשתות השיווק, היא חולשתן היחסית של הרשתות הפרטיות. "כמה יפריע לעלית, אסם או תנובה, שהמוצרים שלהן לא יימכרו ב'מכולת כהן' בחולון, או אפילו במינימרקט בתל-אביב? זאת בדיוק הסיבה שהם סופגים ושותקים, ואנחנו נלחמים. אני לא מסכים עם הטענה שהצרכנים מפסידים במלחמה הזו. התנאים המשופרים מאפשרים לנו למכור במחירים נמוכים יותר".
לדברי עו"ד ירון לוינסון, מ"מ מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, "הצרכנים הישראלים הפכו בשנים האחרונות לשק החבטות של הסוחרים, והם אלה שמשלמים את המחיר גם בסכסוכים עסקיים, שאין להם כל קשר אליהם". לדבריו, "כל ההסברים של הסוחרים, כאילו המלחמות שהם מנהלים מול הספקים נועדו בסופו של דבר להיטיב עם הלקוחות, מגוחכים ולא ראויים. ברוב המקרים הצרכנים לא נהנים ממחירים נמוכים יותר או מהנחות מפליגות אחרי ה'סולחה', וההפרשים עוברים ישירות לחשבון הבנק של הרשתות".
לוינסון מצר על כך שהצרכנים לא פועלים נגד הרשתות שגורמות להם עוגמת נפש. "לקוח שמבקש לקנות מוצר מסוים ומגלה שהוא חסר, נאלץ לעבור טרטור כזה, שאפשר היה לצפות שבעקבותיו הוא לא יחזור לאותה חנות. העובדה שהצרכנים חוזרים לחנויות מעניקה לרשתות ביטחון שהן לא ייפגעו אם יפעלו בדרך דומה". לוינסון מעריך כי רק אם הצרכנים יצביעו ברגליים ויימנעו מלחזור ולרכוש ברשת שפגעה בהם, בעלי הרשתות יימנעו מלנקוט סנקציה כזו ויפעלו להטבת התנאים המסחריים בדרכים אחרות.
נא להמתין לטעינת התגובות
