עם בוא הקרמבו
ב-1965 הוא הגיע לישראל ומאז הוא חוזר בכל שנה עם בוא הסתיו. הכל על הקרמבו
הרעיון שעומד מאחורי הקרמבו הוא הרצון ליצור תחליף גלידה שאינו נמס, ושאפשר לאכול בחודשי החורף בלי לצנן את הגרון. מדובר במוצר שאהוב על כל הגילאים. לילדים הוא מהווה ממתק טעים וזול, ואצל המבוגרים הוא נתפס כמוצר בעל ערכים אמוציונליים-נוסטלגיים, שמחזיר אותם לילדות.
אולי זו הסיבה שישראל נחשבת למדינה בעלת צריכת הקרמבו הגדולה בעולם. אף שעונת הצריכה היא קצרה במיוחד, מתחילה רשמית באוקטובר ונמשכת עד פברואר, בישראל נאכלים יותר מ-50 מיליון קרמבואים בעונה, ובממוצע צורך כל אדם, מילד ועד מבוגר, כ-9 יחידות קרמבו בעונה.
הקרמבו אינו מוצר ממותג. הוא נולד לפני כ-200 שנה בדנמרק, והגיע לארץ לפני 40 שנה על-ידי קונדיטורים שעלו לארץ מדנמרק ומגרמניה. בשנת 1966 החלה חברת ויטמן להיות המשווקת מספר אחת שלו בארץ, והיא גם זו שנתנה לו את שמו, המורכב מצירוף המילים "קרם" ו-"בו", שמשמש מאז את כל היצרנים כשם גנרי.
שוק הקרמבו מגלגל כ-40 מיליון שקל בשנה, כשהקרמבו של שטראוס, שרכשה בשנת 1997 את ויטמן, מוביל עם נתח שוק של 55%. לקרמבו המקורי מותגים מתחרים רבים השייכים בעיקר לחברות המייצרות גלידה, כגון ריאו, פלדמן ו קולורדו. כיוון שאין השקעה בפרסום או תמיכה במוצר, הנחשב לבסיסי, והחברות אינן משקיעות משאבים בבניית המותגים, המודעות לשמות המותגים השונים מזערית, ונראה כי ההבדלים בין המוצרים אינם גדולים.
הטעם הנפוץ ביותר הוא קרמבו וניל- 70% מהמכירות, ואחריו קרמבו בטעם מוקה, שהחלו לייצר בשנת 1967. בגלידת שטראוס מהווה הקרמבו גורם מאזן בחברה בעלת פעילות עונתית. הוא נותן מענה לעונתיות בייצור, הן בהעסקת כוח האדם הקבוע במפעל והן בקשר עם הלקוחות. גלידות שטראוס והחברות המתחרות עשו נסיונות במהלך השנים להביא חדשניות לשוק הקרמבו, כגון ציפויים בצבעים שונים: לבן, צהוב, ורוד, תוספת קוקוס או סוכריות לציפויים.
גלידת שטראוס אף השיקה מוצר עם מרקם קצף שונה, שנקרא "קרמשמלו", אך מוצרים אלו תפסו לרוב נתחי שוק שוליים, ולא שרדו לאורך השנים. למרות זאת, החברות לא מפסיקות לנסות לחדש, ולמצוא טעם נוסף שיהפוך למתחרה אמיתי לטעמים הקלאסיים, ובשבוע הבא תשיק שטראוס קרמבו תפוז. "טעם התפוז נבחר מכיוון שהוא טעם חורפי, שנחל הצלחות בעולמות שונים ורבים, בעיקר בעולם הממתקים, גם בארץ וגם בעולם. קרמבו הוא מוצר שמאוד קרוב לממתקים, ואפילו מהווה תחליף לחטיף מתוק - כך שלהערכתנו מדובר בטעם בעל סיכויים גבוהים להצלחה, שיוכל להוות גורם, שמלבד תרומתו ליצירת עניין מחודש בקטגוריה, יוכל אף להצמיח אותה", מסביר רונן זהר, סמנכ"ל השיווק של גלידות שטראוס.
גלידות שטראוס רשמה בשנה האחרונה עלייה של למעלה מ-13% במכירות הקרמבו. הצמיחה נובעת בין היתר משינוי מגמה בקרב הצרכנים. עד השנים האחרונות נרכש המוצר בעיקר כקנייה אימפולסיבית בפיצוציות, ובשנתיים האחרונות קונים יותר ויותר את המארזים ברשתות השיווק, וכ-45% מהקרמבואים נמכרים ברשתות. בעקבות זיהוי המגמה הגדילה שטראוס בשנה שעברה את מארז 6 הקרמבואים ל-8 יחידות , ואלו רשמו גידול משמעותי של למעלה מ-20%, גם על חשבון המארזים של 40 היחידות.
הקרמבו במגוון הטעמים נמכר בקיוסקים ביחידות בודדות בכ-1.5 שקלים , וברשתות השיווק הוא
גם בגלידות פלדמן נערכים לקראת החורף, ובימים אלה מוציאים לשוק את המוצר הנקרא "מנבו", בטעמים וניל, מוקה, בננה ופטל, ומתכוננים להשיק אחרי החגים שני טעמים נוספים, שאותם אינם מעוניינים לחשוף בשלב זה. את המנבו ניתן לקנות באריזת 6 יחידות במחיר 8.99 שקלים , ובאריזה של 20 יחידות במחיר 16.99 שקל . גלידות נסטלה, שלא מייצרת קרמבו, יוצאת השנה עם גלידת-קרמבו "לה קרמריה לק בו", במיוחד לעונת החורף. מדובר בגלידת מוס וניל אוורירי, שברי ביסקוויטים וציפוי שוקולד דק כמו בקרמבו המקורי, במחיר 19.90 שקל.
מסקר שערכה גלידות שטראוס לקראת "עונת הקרמבו", באמצעות מכון שילוב, עולה כי 69% מהישראלים מעדיפים לאכול את הקרמבו מלמעלה, לעומת 12% המעדיפים להתחיל לאכול אותו מהביסקוויט. 4% אוכלים את הקרמבו בכל פעם בצורה שונה ו-10% אוכלים יחד את הביסקוויט והקצפת. 66% מהישראלים מעל גיל 18 אוכלים קרמבו, כשהצרכנים הכבדים יותר הם בגילאי 39-18.
יותר גברים מרשים לעצמם לאכול את התענוג, המכיל 115 קלוריות ליחידה, ביחס של 68% גברים מול 45% נשים . 64% מאלה שאוכלים אוכלים קרמבו עושים את זה יותר מפעם בשבוע. מאלה שאוכלים קרמבו 40% אוהבים יותר את הקצף, 26% את העוגיה ו-13% את השוקולד. השאר אוהבים הכל באותה המידה. הסקר כלל גם מספר סלבריטאים, ומתברר שכולם - אורנה בנאי, מורן אייזנשטיין, איתי אטיאס, יהודה לוי, אבי נימני, עודד מנשה ושרון איילון-אוכלים את הקרמבו שלהם מלמעלה.
וטיפ לשמירה על אורך חיי מדף של הקרמבו לקוני המארזים הגדולים: ניתן להקפיא את הקרמבו, ולהוציא מהמקפיא כ-10 דקות לפני שאוכלים, למי שיכול להתאפק, ובכך ליהנות מהטמפרטורה האידיאלית שבה הקרמבו צריך להיות.
כל תהליך הייצור נעשה במכונה אחת ארוכה במיוחד. שני מכלים מזינים את המכונה, באחד מהם יש תמיסת סוכר ובשני תמיסת חלמון ביצים. החומרים מועברים למכל אחר, שאליו מוזרם אוויר, ותהליך ההקצפה מתחיל, עד אשר מתקבל קצף קשה ויציב. החומר מועבר למכונה המזריקה כדורי קצף על גבי הביסקוויטים.
השלב הבא הוא מנהרת ציפוי השוקולד, שלאחריו מקררים את הקרמבואים על מנת שהשוקולד יתקשה. הקרמבו המוכן נארז בעדינות על-ידי כמה עובדים. חלק מהם מצפים אותו בנייר כסף דק ואחרים אורזים את היחידות העטופות בקופסאות קרטון.
מכאן נשלחות הקופסאות לחנויות ולקיוסקים. הקרמבו מובל במשאיות קירור שנטענות כל הלילה, מגיעות לטמפרטורה נמוכה של מינוס 30 מעלות צלזיוס, ואז יוצאות לדרכן. במשך היום מגיעה הטמפרטורה במשאית לדרגת קור של חדר קריר (15 מעלות בערך) שהיא הטמפרטורה הטובה ביותר למוצר.
נא להמתין לטעינת התגובות
