 |
/images/archive/gallery/343/189.jpg כסף
אלי דסה  |
|
|
|
|
| הכוחות כבר ערוכים - אלה לפנות, ואלה שלא להתפנות - והמתח הולך ונבנה. אבל ברעש ההתנתקות והטראומה שהיא מביאה נבלעים הצלילים הצורמים של ההיערכות השלומיאלית - אותה היערכות שהחלה בחיפזון ובאיחור, רק אחרי גערותיו המתוקשרות של ראש-הממשלה. יעל גרוס ודרור מרמור מביאים את רשימת כל אלה שעוד יתעשרו על חשבון המדינה או המפונים - ואפילו את אלה שכבר מתכננים להתעשר על חשבון הרשות הפלשתינית. פלאטו-שרון, למשל, כבר חולם על קזינו באלי-סיני שלאחר הפינוי |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יעל גרוס ודרור מרמור
15/8/2005 10:00 |
|
|
|
|
|
|
|
תוכנית ההתנתקות החלה, ודומה שהאמרה 'החיפזון מהשטן' נוצקה לתוך תבנית ההתנהלות של ההתנתקות. מהרגע שבו הוזנקה ההתנתקות קדימה-כתוצאה מגערותיו של ראש-הממשלה באנשים שאמורים היו לטפל בסעיפיה הקטנים ועשו זאת בקצב שלא השביע את רצונו - החלה ריצת אמוק לעבר קו המטרה. והתוצאה? הבולמוס הוליד רשימה ארוכה של כפילויות מיותרות, מכרזים חפוזים - והרבה מאוד הזדמנויות לגזור קופון.
אמנם תקציב ההתנתקות מוערך כיום ב-8 מיליארד שקל, אבל הוא בהחלט עושה סימנים של תנועה חדה כלפי מעלה - הרבה מעל 10 מיליארד שקל. כ-4.5 מיליארד שקל מן הסכום הזה יוקדשו לפיצויים, כולל פיצויים לעסקים; כ-2 מיליארד שקל מועברים למשרד הביטחון ולצה"ל, כולל פינוי הצבא
מן הרצועה, בניית הבסיסים מחדש, עיבוי משמעותי של הגדר סביב הרצועה כהגנה מהטרור הצפוי, והפינוי בכוח של התושבים.
למשטרה ולשירות בתי-הסוהר הוקצו 390 מיליון שקל, שמוזרמים בעיקר לפעילות השוטרים מעכשיו ועד סוף ההתנתקות, לרכישת ציוד ולמקומות כליאה; וכמה עשרות מיליוני שקלים הוקצו להיערכות של משרדי החינוך והרווחה, ללשכת התעסוקה המיוחדת של התמ"ת ולמנהלת סל"ע. משרד המשפטים קיבל תוספת בסך 14 מיליון שקל עבור שופטים ופרקליטים לטיפול בבג"צים, במעצרים ובתביעות עתידיות. 79 מיליון שקל מוקצבים לפינוי מטלטלי התושבים, לשיכון חלק מהמפונים בבתי-מלון ולהעתקת בתי-קברות ואנדרטאות. הסכום לפתרונות הדיור החדשים מוערך ב-300 מיליון דולר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
שמואל פלאטו שרון
|
|
|
 |
|
 |
|
הקיבוצים מוחקים חובות
|
|
|
 |
|
|
|
אך הנהנים הגדולים הם, ללא ספק, גורמים מתחום הנדל"ן. החל בקיבוצים ובמושבים, שרוקדים כל הדרך אל הבנק, מוחקים חובות ומשפרים תשתיות, דרך הסומק העולה בלחייהם של יישובי חבל אשכול, צהלת יבואני הקראווילות וקבלני העפר, וכלה בשמואל פלאטו-שרון, שעסוק בימים אלה בגיוס כספים ממשקיעים אמריקנים, ורואה בעיני רוחו קזינו שיוקם באלי-סיני אחרי הפינוי.
הפריפריה של מדינת ישראל, שכבר שנים ארוכות משוועת לביקושים מצד יזמי נדל"ן, מצאה בחודשים האחרונים משקיע עם כיסים עמוקים. את המתחם בידבנימין קנתה, למשל, מינהלת ההתנתקות ממרכז חינוכי של אגודת ישראל תמורת כ-30 מיליון דולר. אתר הגולף - או ליתר דיוק, מה שאמור היה להיות אתר גולף ודירות נופש, אך נשאר על הנייר - מצפון לאשקלון, נרכש מחברת נתנאל שקד תמורת כ-30 מיליון דולר. מהלך זה עזר, כמובן, גם לבנק דיסקונט, שהחברה חייבת לו יותר מ-150 מיליון שקל.
השטח הסמוך לניצן נרכש אף הוא מהיזמים, חברת ניצני ים, תמורת כ-30 מיליון דולר. וגם קיבוץ זיקים עשוי לקבל מהמדינה 30 מיליון שקל בתמורה לכ-2,000 דונם של אדמות מינהל חקלאיות.
דובר מינהלת ההתנתקות הבהיר, כי המספרים אינם סופיים, מאחר שאף עיסקה עדיין לא נסגרה. אך את עיקר תשומת-הלב ריכזו אלפי הדונמים באזור ניצנים ומצפון לאשקלון, השייכים לחברת המטעים והפרדסים מהדרין. החברה נמצאת אמנם בשליטתן של קבוצת אי.די.בי וחברת הביטוח הפניקס, אולם השם המעניין יותר הוא יו"ר החברה-הלא הוא יו"ר מינהלת ההתנתקות, יונתן בשיא.
הנהלת מהדרין כבר סיכמה עם המינהל על פיצוי בסך 10,000 דולר לדונם שיהפוך מפרדס לבית מגורים. ומאחר שלחברה 2,894 דונם מצפון לאשקלון, 538 דונם מצפון לניצנים ו-461 דונם ליד כפר הנוער ניצנים, ההערכות הן שהתמורה תעמוד על 30-20 מיליון דולר לפחות.
גם הקיבוצים והמושבים בעוטף עזה יוצאים נשכרים. בתחילת מאי אישרה'מועצת מקרקעי ישראל' בהליך מזורז - שתחילה אפילו ניסו לאשרו באמצעות משאל טלפוני בין חברי המועצה - רשימה של קיבוצים ומושבים בדרום הארץ, שזכו לשדרוג משמעותי של תשתיות ישנות והכנות קרקע לטובת עשרות יחידות דיור למפונים.
יישובים כמו אור הנר, ארז, ברור חיל, דורות, זיקים, כרמיה, מפלסים, ניר עם, סעד, עלומים ותלמי-יפה לבטח מרגישים שהם עלו על דרך המלך. רק לשם הדוגמה, החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי ביצעה עבודות תשתית ביישובים אור הנר, מפלסים, כרמיה, מבקיעים, יבול ויתד בהיקף של 50 מיליון שקל.
כבר בשלב מוקדם מאוד של התהליך היה ברור למדי שחלק ניכר מהמפונים כלל לא יגיעו לאותם יישובים, אבל הכסף המשיך לזרום. חברת אבלון הספיקה לחתום על הסכם עם הקיבוצים כרמיה ואור הנר, להקמת 56 יחידות דיור ו-22 יחידות דיור בהתאמה. חברת ליפשר חתמה על הסכם עם קיבוץ מפלסים, שיקלוט 32 משפחות. משרד השיכון סבסד את פיתוח המגרש בעלות של 80 אלף שקל, המדינה התחייבה שאם לא יהיו שוכרים היא תשלם שכר דירה בעבור שנתיים (10.8 אלף דולר לכל יחידה), ובסוף התקופה יקבל היזם לידיו את הבית הפרטי בהרחבה של הקיבוץ, שאותו יוכל לשווק לגורמים פרטיים או לקיבוץ עצמו.
לגבי חלק מהקיבוצים ומהמושבים, ההסכמים עם המדינה מהווים קרש הצלה. מושב מבקיעים - מושב ותיק, שהצעירים עזבו אותו והוא נקלע לחובות - יקלוט קבוצה מפאת שדה, ובתמורה הגיע להסכם על מחיקת חובותיו, הנאמדים ב-30 מיליון שקל. יד חנה, שנחשב קיבוץ מתפורר, קיבל אליו את מפוני חומש, שאותם הוא משלב בהרחבה הקהילתית המוקמת בשטחו - והודות לכך הוא זכה למחוק את חובותיו, הנאמדים ביותר מ-10 מיליון שקל. תוסיפו לכך עבודות פיתוח, שיפור תשתיות והטבות שונות, בהיקף כולל שמוערך ב-17 מיליון שקל, ותגיעו לעיסקה בכלל לא רעה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
קראווילות (צילום: אדי ישראל)
|
|
|
|
|
|
|
מה נעשה עם הקראווילות?
|
|
|
|
|
|
|
בשם החיפזון שמכתיבה ההתנתקות, החליט מישהו שדווקא משרד הביטחון הוא שיטפל במכרזים הגדולים הקשורים לכל המהלך - החלטה שנתנה את האות למכרזים מקוצרים במיוחד, כולל נהלים מיוחדים, במשרד שביום-יום הנושאים הבטחוניים הם שמכתיבים לו את האג'נדה.
עלות הקרוונים, שמקימים בעצם ימים אלה מספר יזמים מדושני-עונג עבור משרד הביטחון (אנחנו אוהבים לקרוא להם 'קראווילות', אבל בסופו של דבר הם בתים רעועים, שעוד לבטח נקרא עליהם בחורף הקרוב) מגיעה לפחות לכ-400 אלף שקל לכל מבנה, כולל תשתיות. מדובר ב-350 מגרשים בניצן, 26 במבקיעים, 43 ביד בנימין ו-30 ביד חנה, ובחשבון מהיר - הוצאה של כ-180 מיליון שקל.
המרוויחים הגדולים הם יזמים כמו משה ארוסי, רחמים מזרחי, חברת רולן, חברת קיסר וחברת פרויקטור, שייבאו את הקראווילות, הרכיבו אותן ומכרו אותן למדינה. לתפקיד קבלני הפיתוח נבחרו זלמן בראשי ויחזקאל מורד.
כלומר מספר קטן יחסית של יזמים, כמו מקימי הקרוונים, מתקיני מזגנים ועוד, ביקשו וקיבלו סכומים מופרזים-תמורת מבנים שבעוד כשנתיים כבר נשאל את עצמנו מה, לעזאזל, אפשר לעשות בהם? משרד השיכון מצהיר שהם ישמשו לדיור עתידי בנגב, בגליל או כפתרונות לזוגות צעירים - אך ימים עוד יגידו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דירות בסטנד-ביי
|
|
|
|
|
|
|
לקובעי המדיניות לא היה אכפת שבשוק החופשי יש כרגע אלפי דירות המשוועות לשוכרים, ובשם העיקרון של 'פתרון לכל מפונה' החליט ראש-הממשלה כי המדינה צריכה לשכור מראש 650 דירות באשקלון, בשדרות, באופקים ועוד - וכ-200 דירות חדשות נוספות הושכרו מקבלנים נואשים.
כל אחד ממאות בעלי הדירות הללו קיבל לידיו צ'ק בסך 1,350 דולר תמורת 3 חודשי שכירות, והבטחה לשמור את הדירה למפונים, אם הם אכן יגיעו. בפועל, נכון להיום, מדובר בעשרות בודדות בלבד של משפחות שהחליטו להיכנס לאותן דירות.
שמואל אבואב, מנכ"ל משרד השיכון, אומר: "היה ברור מראש שזו מדיניות, ולא גישה כלכלית. ראש-הממשלה הביא בחשבון שהמפונים ילכו לגור באוהלים, אך הוא רצה להראות להם - ולעם ישראל - שהמדינה מציעה פתרון".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עמיגור In עמידר Out
|
|
|
|
|
|
|
מי שניהלה את חיפוש הדירות - ותנהל את אתר הקראווילות - היא חברת עמיגור, החברה-הבת של הסוכנות היהודית, העוסקת בשנים האחרונות בעיקר באספקת פתרונות דיור למבוגרים ב-53 מרכזים שהיא מפעילה ברחבי הארץ. בנוסף, היא מנהלת 25 אלף יחידות דיור ציבוריות, כלומר פחות ממחצית היקף הפעילות של המשכנת הממשלתית עמידר.
אף-על-פי-כן עמיגור גברה על עמידר במכרזים שפרסם משרד השיכון לאיתור דירות למפונים - תמורת כ-400 אלף שקל, ובמכרז לניהול אתר הקרוונים - תמורת 350 אלף שקל לחודש, כלומר 8.4 מיליון שקל לשנתיים.
כ-15 מיליון שקל בהרחבת התשתיות ובהקמת אתרים ניידים בגוש קטיף ובסביבתו. הרווח לחברה מפעילות נוספת זו צפוי להגיע למיליוני שקלים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המלונות המלאים
|
|
|
|
|
|
|
החל מתחילת השבוע ולמשך חודשים מספר אמורים להתמלא 5 בתי-מלון במאות משפחות מגוש קטיף ומצפון השומרון. מדובר ב'המלך שאול' וב'שושנת הים' באשקלון, ב'פרדייז' וב'נאות מדבר' בבאר-שבע, וב'עדן אין' בזכרון-יעקב.
למרות ההתאוששות הקלה בענף התיירות הישראלי, אין ספק שהעיסקה שחתמה עם מלונות אלה מינהלת ההתנתקות תניב להם הכנסות ורווחים גם אחרי שחופשת הקיץ תסתיים. במקביל ינצלו גם הקבלנים הרבים, המקימים מאות ואלפי יחידות דיור באשקלון, בבאר-שבע או בזכרון-יעקב, את השהייה של המשפחות בבתי-המלון, ויעשו כל שביכולתם לשכנע אותן להישאר ולקבוע במקום את עתידן החדש.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חקלאות אלטרנטיבית
|
|
|
|
|
|
|
כ-400 משקים חקלאיים פעלו בשנים האחרונות בגוש קטיף- 2.5% לערך מעוגת החקלאות הכוללת משני עברי הקו הירוק. למרות שמדובר בשיעור זניח יחסית, שלא צפוי, לכאורה, לעשות הרבה להיצע החקלאי במדינת ישראל, צריך להביא בחשבון כי יש ענפים מסוימים שיתחוללו בהם בקרוב תמורות מפליגות, כתוצאה מגוויעת החקלאות בגוש קטיף.
90% מהתוצרת החקלאית נטולת החרקים - ירקות שהפכו בשנים האחרונות ללחם חוקם של רבים מקרב הציבור הדתי - מיוצרים בגוש קטיף. 12% מהתבלינים מיוצרים בגוש, כמו גם 15% מהחקלאות האורגנית של מדינת ישראל. היקף היצוא החקלאי מהגוש עומד על כ-72 מיליון שקל.
במגזר החקלאי מדברים על אחווה ושיתוף גורל, כך שלא סביר שנראה בקרוב העלאה צינית של מחירי החסה ללא תולעים או של הירקות האורגניים, אך המרוויחים הגדולים כאן עשויים להיות מי שהגדילו את החממות שלהם מבעוד מועד, כמו מושב נעמה שבבקעה או יישובים בנגב המערבי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קזינו באלי-סיני
|
|
|
|
|
|
|
בתוך כל הסבך והמהלכים הכואבים, קשה שלא להרים גבה לנוכח התוכנית מעוררת המחלוקת להקים קזינו באליסיני לאחר פינויה. מי שהגה את התוכנית הוא איש העסקים פלאטו-שרון, שעסוק בימים אלה בגיוס 200 מיליון דולר לצורך הפרויקט מאנשי עסקים אמריקנים. פלאטו-שרון כבר החל במשא-ומתן עם הרשות הפלשתינית, שלה הוא מבטיח 50% ממחזורי הקזינו.
אם אכן החמאס לא יתנגד למיזם הזה, ייתכן שבעתיד הלא-רחוק יקום על חורבות אלי-סיני קזינו בחסות מי שהיה חבר בכנסת ישראל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ממעדני יוגורט עד קרם הגנה
|
|
|
|
|
|
|
ביצוע ההתנתקות מחייב לוגיסטיקה מורכבת ביותר של תיאום בין מוקדי ההתרחשות: עיר האוהלים של כוחות הביטחון, היישובים ברצועת עזה, אתר הקראווילות בניצנים, הקיבוצים בסביבה - והתקשורת שתסתובב בין הרגליים ממרכזה שבאשכול.
מאות מכרזים מזורזים יצאו באחרונה ממשרד הביטחון, ומי שהיה ערני הרוויח. על כך שהצבא צועד על קיבתו כבר שמענו, ומאחורי הפתגם הזה עומדים מאות אלפי חיילים, חיילות, שוטרים ושוטרות, שישהו באזור לתקופה שבין שבועות מספר ועד תאריך לא ידוע. גם את קיבותיהם של המפונים יש למלא - וגם זאת לפרק זמן לא מוגדר - ומהרעב הזה אין ספק שתיהנה קשת רחבה של יצרניות מזון.
יותר מ-10 מיליון שקל יזרמו ל תנובה שף, שתספק מאות אלפי מוצרים עבור מנות מוכנות חמות ומנות שדה, שיהוו בסיס לארוחות השטח של צה"ל. כמויות? בבקשה. בתפריט 300 טונות של שניצלים מוכנים ו-100 טונות של ירקות קפואים. עשרות אלפי מעדני חלב ויוגורטים הם סיבה טובה לתוספת משמרות ייצור במפעל.
נסטלה פוד סרוויס תספק מזון לצבא בהיקף של כחצי מיליון שקל, כשברשימת הקניות מוצרי עוף, רטבים, חטיפים, חמוצים, קפה וירקות קפואים. קבוצת שירותי המזון שפע תספק לכוחות הביטחון כ-3,000 ארוחות חמות ליום, בעלות של כ-10 מיליון שקל. בתפריט: שוקי עוף צלויות בניחוח טימין, פסטה נפוליטנה, אורז פילאף, קוסקוס ועוד. חברות כמו לורד סנדוויץ' ו סנאק טיים (חברה-בת של שטראוס) יספקו כריכים - והרשימה עוד ארוכה.
הכוחות עתידים לשהות בשטח בחום הקופח של אוגוסט, וגם כדי להגן על עורם נעשו מכרזים. השוטרים יימרחו בתחליבי בהגנה'סקין גארד' מתוצרת אגיס-בהיקף של כ-2.4 מיליון שקל, בנוסף לתכשירים דוחי יתושים. החיילים, לעומתם, ישתמשו בתכשירי ד"ר פישר. ההיקף? יותר ממיליון שקל.
הכוחות בשטח ידברו ביניהם באמצעות 8,000 מכשירי מירס, ולשם כך השקיעה החברה במהלך החודש האחרון כ-15 מיליון שקל בהרחבת התשתיות ובהקמת אתרים ניידים בגוש קטיף ובסביבתו. הרווח לחברה מפעילות נוספת זו צפוי להגיע למיליוני שקלים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
משדרים מהשטח
|
|
|
|
|
|
|
את רעבונו של הציבור למידע ינסו להרגיע שני מרכזי תקשורת. האחד - מרכז התקשורת של דובר צה"ל במועצה האזורית אשכול, והשני - מרכז תקשורת שהקימה חברת JCS עבור לקוחותיה, שכוללים רשתות כמו Sky News ,BBC ,CNN ,FOX ,ABC ו איגוד השידור האירופי. "יהיו חדרי עריכה, חדרי שידור ועמדות לשידורים חיים ממחסום כיסופים", אומר חנני רפפורט, סמנכ"ל בחברה. ההשקעה בהקמת המרכז הזה ובתפעולו למשך חודש נאמדת בכמה מאות אלפי דולרים, והמרכז יעסיק כ-15 איש בכל רגע נתון.
מרכז התקשורת של דובר צה"ל ממוקם במבנה קיים גדול הכולל אמפיתיאטרון, שבו יועברו התדריכים היומיים. העיתונאים יוסעו במיניבוסים ברחבי הגוש לשם סיקור אירועי הפינוי, ולצורך כך ישמשו החברות שאיתן נוהג משרד הביטחון לעבוד דרך קבע.
את המידע שיזרום ממרכזי התקשורת הללו יצרכו לא רק תושבי מדינת ישראל, אלא צופים וקוראים ברחבי העולם. הערוץ הישראלי, שמעביר את תוכני השידור מישראל לצרכנים בארצות-הברית, מדווח על עלייה של יותר מ-20% בהתחברות לשירותיו, בתקופה שבה בדרך-כלל יש ירידה בביקוש. בערוץ מסבירים את העלייה ברצונם של ישראלים ויהודים בחו"ל להיות מעודכנים ולקבל דיווחים שוטפים מהערוצים הישראליים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אשכול בכוננות ספיגה
|
|
|
|
|
|
|
המועצה האזורית אשכול, הסמוכה לגוש קטיף, מתכוננת כבר זמן-מה ובמשנה מרץ לימים הסוערים שיבואו. עשרות אלפי האנשים שיזרמו לעבר הגוש-אנשי כוחות הביטחון, עיתונאים, קבלנים, סקרנים ועוד - יזדקקו לשירותים, שאותם מתכוונים להציע להם יישובי המועצה.
קיבוצים כמו אורים ונירים, או מושבים כמו תלמי יוסף ועין הבשור, כבר מציעים חדרי אירוח וצימרים. אולמות ביישובים הפכו למסעדות או לאולפני צילום, בריכות השחייה מורקו לקראת האלפים שירצו אולי לשבור מעט את השגרה, והפאבים אוגרים משקאות. בנוסף, תושבי אשכול מקווים כי ההתנתקות ותשומת-הלב, שתופנה לנגב בכלל ולאשכול בפרט, יסייעו להם בטווח הארוך יותר וימשכו לשם גם בימים שקטים יותר תיירים ומשקיעים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עורכי-דין - חלקם מתנדבים
|
|
|
|
|
|
|
למרות המוניטין שיצאו לעורכי-הדין ולשמאים, כאילו הם לוטשים עיניים חמדניות לעבר חלקם הפוטנציאלי בפיצויים שיקבלו המפונים, כדאי לדעת שהתחרות ביניהם, הפסיביות של המתנחלים או סתם לבם הטוב הם שגרמו לכך שמרבית העבודה בתחום הזה נעשית בהתנדבות.
עו"ד יצחק מרון, חבר ב'פורום המשפטנים למען ארץ ישראל', ריכז שורה ארוכה ונכבדה של עורכי-דין ושמאים, אשר הציעו את שירותיהם בהתנדבות למשפחות המפונים.
עו"ד ירון סהר, למשל, היה מיוזמי הבג"ץ בנושא חוק'פינוי-פיצוי', וטען כי הפיצויים הקבועים בחוק רחוקים מלשקף את הנזק האמיתי שעתיד להיגרם למפונים. לדבריו, אף שהפעילות בעתירה לבג"ץ היתה כרוכה במאות שעות עבודה, הוא לא גבה שכר טרחה בגין הטיפול.
גלעד המאירי, ממשרד השמאים אהוד המאירי-שלפני יותר מ-20 שנה היה אחד המשרדים הבולטים שטיפלו במפוני חבל ימית: "להבדיל מהחגיגות של סיני, הרווח העיקרי שגוזרים הפעם בעלי המקצוע בתחום שלנו הוא רק מפרסום שמם".
המאירי מדגיש, כי בפינוי סיני השמאים ועורכיהדין הם שהתוו בעצמם את העקרונות המנחים לקביעת הפיצויים, שגם הפכו בסופו של דבר לחוק-בעוד שהפעם, בין השאר בגלל התנגדות המתיישבים לדיאלוג כלשהו עם הממשלה, נוצק קודם-כל החוק ולבעלי המקצוע לא נותר מרחב רב לתמרון. "נשאר רק קרב המאסף", הוא מסכם.
המרוויחים הגדולים בתחום הזה הם אפוא עורכיהדין שעובדים עבור המדינה. עשרות משרדים ניגשו למכרז שפרסמה המדינה לטיפול במפוני גוש קטיף, בהנחה שיצליחו לקטוף גם תמורה כספית נאה וגם פרסום. המחיר שהציגו עורכי-הדין, שנקבע לכל תיק בנפרד, היה אמנם הפרמטר המשמעותי ביותר במכרז, אולם הוא תפס משקל של 50% בלבד בסך הקריטריונים, שכללו גם ניסיון, תחום התמחות ועוד. על-פי ההערכות, מדובר בשכר של מיליוני שקלים לכל משרד.
בפברואר זכו במכרז 5 משרדים: וילצ'יק-כהן, זליגמן (בראשות עו"ד אלי זוהר), אביטל-דרומי, הרטבי-בסון ו כהן-דברת. עורכי-הדין לא אמורים לייצג את המדינה בבתי-משפט - אם וכאשר יגישו המפונים תביעות - ונכון להיום הם מטפלים בבדיקת התיקים של המפונים לצורך קבלת פיצויים, עריכת חוות דעת בנוגע לגובה הפיצוי והעברת הטיפול לוועדה שקובעת את גובה הפיצויים.
הזרם הגדול יחסית של פונים בשבועות האחרונים, וההתחייבות להגיב על כל תיק שמעבירה המדינה בתוך 48 שעות בלבד, אילצו את המשרדים להתרחב משמעותית. במשרד וילצ'יק-כהן, לדוגמה, 16 עורכי-דין ועובדים נוספים עוסקים כיום אך ורק בנושא ההתנתקות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נארזו בהיעדרם
|
|
|
|
|
|
|
בנושא הטעון של פינוי המתיישבים עצמם יעסקו כוחות הביטחון, אולם לסוגיית פינוי ציודם מהבתים תידרש חברת צים, שזכתה במכרז של משרד הביטחון. מדובר בפרויקט ענק, שכולל כניסה לבתים, אריזה של הציוד ושינועו למקום שאליו פונו בעלי הבית.
הפרויקט מצריך לוגיסטיקה סבוכה של מיון ואריזת מטלטלי בית שלם, כשבעל-הבית אינו נוכח. המשימה עשויה להיות ממושכת מאוד, והיא מצריכה זהירות רבה כדי להימנע מתביעות משפטיות בעתיד. יש צורך בסימון מדוקדק של הארגזים, ברישום של כל המלאי בבית ובשינוע מקצועי של התכולה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מתמגנים
|
|
|
|
|
|
|
ויש עוד היערכויות לימים שאחרי. מאותם יישובים וערים שקו הגבול יתקרב אליהם - כמו אשקלון - מגיעים דיווחים על פניות רבות להתקנת סורגים ואמצעי מיגון אחרים בבתים. חברת מקסידור, למשל, מדווחת על עלייה של יותר מ-80% ברכישת אמצעי מיגון באזור.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בוא נדבר על זה
|
|
|
|
|
|
|
העומס הרגשי והטראומה שמלווים את ההתנתקות מפרנסים מגזר נוסף, אם כי בדיסקרטיות המתבקשת. מינהלת ההתנתקות הגיעה להסכמים חוזיים עם פסיכולוגים ועובדים סוציאליים בדרום הארץ ובצפונה, והם מטפלים במפונים העתידיים שזקוקים לסיוע נפשי. יש להניח כי שעות הטיפול רק יתרבו אחרי הפינוי עצמו, וסביר שאותם מטפלים ימשיכו להוות כתובת עבור מטופליהם גם לאחר שהמינהלת תצא מהתמונה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הדוד סם עוד לא שילם
|
|
|
|
|
|
|
בשורה התחתונה, מדובר בבולמוס ובבזבוז אדיר של כספי ציבור, שיכולים היו להימנע אם המדינה היתה מבינה בזמן שהאפשרות שהמתיישבים יתפנו מרצון תלושה מהמציאות. צוות בראשות פרופ' דן צידון, מבית-הספר לכלכלה ב אוניברסיטת תל-אביב, מציין במחקר שנערך עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי ניתן היה לחסוך 1-0.5 מיליארד שקל, אם ההתנתקות היתה מנוהלת בתיאום הדוק יותר בין משרדי הממשלה בשלב המוקדם של ההיערכות.
ובניגוד למחשבה הרווחת בציבור, שגם את ההסתבכות הזו יממן 'הדוד סם', זה המקום להזכיר כי אף-על-פי שעוד נבקש גם נבקש - ארצות-הברית עדיין לא העבירה לנו עד לרגע זה ולו סנט אחד.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
