 |
/images/archive/gallery/277/714.jpg קניות
ארכיון מעריב  |
|
|
|
|
| הוא משפיע על המשכורת שלנו, על החשבונות שאנו משלמים ועל האוברדרפט בבנק. ובכל זאת, כשאנחנו שומעים ברדיו כי "מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.7 אחוז ", לרובנו אין מושג במה מדובר. מי זה המדד הזה, איך מחשבים אותו, מתי הוא משתנה ומה הקשר של כל זה למלפפונים ולעגבניות? |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
הראלה סטוצקי-באר
1/6/2005 17:40 |
|
|
|
|
|
|
|
כל 15 בחודש בשעה חמש אחר-הצהריים מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן. זה יפה וגם חשוב, אלא שעבור רבים מאיתנו זוהי עוד ידיעה סתמית שנכנסת באוזן אחת ויוצאת מהשנייה. אז מה אם המדד עלה ב-0.7 אחוז או ירד ב-0.2? למרביתנו לא ברור לעומת מה הוא עלה או ירד, ובעיקר מה בדיוק משמעותן של התנודות האלה.
זאת מהסיבה הפשוטה שמדד המחירים לצרכן לא ממש ידידותי לצרכן, למרות שהוא משפיע עלינו הרבה יותר ממה שנדמה. למשל, על כוח הקנייה והצריכה השוטפת שלנו וגם על מצבים פחות יומיומיים כמו הלוואות, משכנתאות, פנסיות, חסכונות, דמי מזונות ועוד. מכיוון שכך, החלטנו להכיר אותו ולהתיידד איתו קצת.
"מדד המחירים לצרכן מודד את השינוי במחירו של סל תצרוכת קבוע המורכב ממוצרים ושירותים שונים שמשק בית ממוצע במדינת ישראל נוהג לצרוך", אומר יואל פינקל, משנה לסטטיסטיקן הממשלתי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כדי לדעת איך ועד כמה משק בית ממוצע צורך את הסל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עורכת מדי שנה סקר המכונה "סקר הוצאות משק הבית".
במסגרת הסקר פונה הלשכה ל-6,200 משקי בית (כ-500 מדי חודש) שמהווים מדגם מייצג של כלל משקי הבית במדינה, ומבקשת מהם לרשום ביומן מיוחד, במשך שבועיים, את כל פרטי ההוצאות שלהם, כולל כמויות, באיזה חנויות עשו את הקניות ועוד. בתום השבועיים, נערך
ראיון נרחב יותר עם המשפחות שבמהלכו הן נשאלות גם על הוצאות לא יומיומיות שעשו, כגון ציוד לבית, ריפוי שיניים ונסיעות לחו"ל. "הצירוף של שתי ההוצאות מאפשר להגיע להוצאה החודשית ולבנות את הרכב ההוצאות של משק הבית על-פי הסעיפים השונים, תוך מתן משקל מתאים לכל סעיף וסעיף", מסביר פינקל.
קיימים עשרה סעיפים עיקריים (והמון תת-סעיפים וסעיפי משנה) ואלו הם: מזון; ירקות ופירות; דיור (כגון שכר דירה, ביטוח ורישום בטאבו); אחזקת דירה (כמו מים, חשמל, גז, ועד בית ועוזרת בית); ריהוט וציוד לבית; הלבשה והנעלה; בריאות (כולל שירות רפואי פרטי וריפוי שיניים); חינוך; תרבות ובידור (קרי גני ילדים, עיתונים, קולנוע וצורכי דת); תחבורה ותקשורת (למשל נסיעות באוטובוס ובמוניות, טלפון, סלולרי, נסיעות לחו"ל, אחזקת רכב ועוד) ושונות (כמו סיגריות, תספורות, מכוני יופי ועוד).
"לכל אחד מעשרת הסעיפים יש משקל שונה במדד, והוא מבטא את האחוז מההוצאה החודשית של משפחה ממוצעת", אומר רוני ברק, סמנכ"ל הכספים בהתאחדות הקבלנים ונציג ההתאחדות בוועדה המייעצת ללמ"ס בנושא זה. כך לדוגמה, משקלו של סעיף המזון במדד הוא כ-17 אחוז ופירושו שמשפחה ממוצעת מוציאה 17 אחוז מההוצאה החודשית שלה על מזון; משקלו של סעיף תחבורה ותקשורת כ-22 אחוז , של הדיור כ-19 אחוז, של אחזקת דירה כעשרה אחוזים וכן הלאה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
סל חדש כל שנתיים
|
|
|
 |
|
|
|
לצד פנייה לכ-500 משקי בית, הלמ"ס פונה מדי חודש גם לכ-2,500 "מדווחים קבועים" שהם עסקים, חנויות ובתי מסחר כגון בעלי מלאכה, רשתות שיווק למיניהן, סוכני נסיעות, יבואני מכוניות, פארמים ומה לא, חלקם עובדים דרך האינטרנט, ואוספת מהם את המחירים של המוצרים והשירותים שבתוך הסל. סך הכל כ-50 אלף מחירים.
כל הנתונים הללו עוברים בדיקה ועיבוד ומחושבים בשיטת הפירמידה כלפי מעלה, החל מהשוקו הבודד דרך קיבוצו לתוך תת הסעיף של מוצרי חלב וכלה בשיוכו לסעיף הגדול של מזון. "מדובר בכ-1,550 פריטים ברמה הבסיסית שמתקבצים לאטלאט, עד שהם מגיעים לאותן עשר קבוצות עיקריות ולרמת המדד הכללי", אומר פינקל ומסביר כי הרעיון הוא לעקוב מדי חודש אחרי סל בסיס שנקבע בתקופת בסיס מסוימת ולראות בכמה הוא התייקר, הוזל או נשאר ללא שינוי.
ואולם, מאחר שעל פני זמן חלים שינויים בדפוסי הצריכה שלנו, הן בגלל שינויים בהכנסה וגודל המשפחה, הן משום שנכנסים לשוק מוצרים חדשים, ובעיקר משום שלמוצרים מסוימים מוצעים תחליפים זולים יותר שאותם אנחנו מעדיפים לצרוך, בונה הלמ"ס אחת לשנתיים סל חדש, כדי שהוא ישקף בצורה טובה יותר את השינויים הללו.
גם המשקל של כל סעיף וסעיף משתנה עם הזמן ועם הרגלי הצריכה שלנו. לדוגמה, אם לפני עשור המשקל של תחבורה ותקשורת היה נמוך יחסית בסל, היום לאור היותו תחום מהותי בחיינו בגלל הטלפונים הסלולריים, האינטרנט והטלוויזיות בכבלים ובלוויין, משקלו במדד הוא הגבוה ביותר ועומד על כ-22 אחוז.
"המשמעות של נתון זה היא שאם חברות התקשורת מחליטות להעלות מחירים, הדבר בא לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן", מסביר ד"ר רובי נתנזון, יו"ר המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי. אם יש חוסר עונתי בעגבניות או במלפפונים וכתוצאה מכך חלה עלייה ניכרת במחיריהם, זה מקבל ביטוי במדד (מעלה אותו) באופן יחסי למשקלו של אותו סעיף. ואם עכשיו, למשל, מחירי הדיור בירידה, הם משפיעים על המדד וגורמים לו להיות נמוך.
"אלא שלא כל יום אנחנו קונים דירה או רכב, אבל כל יום אנחנו כן קונים לחם, חלב, פירות, ירקות. ולכן, אף שהדיור מושך את המדד למטה, המחירים בכל זאת מטפסים וחלה פגיעה בכוח הקנייה שלנו", אומר ד"ר נתנזון ומסביר: "אנשים יכולים לקנות פחות משום שהסל היומי של המזון שונה מהסל הממוצע שכולל גם דירה, רכב, רופא שיניים וכו'. לכן , למרות שבתקופה האחרונה המדד לא עולה הרבה, אנחנו בכל זאת מרגישים שהמחירים עולים ושחלה פגיעה בכוח הקנייה שלנו ביחס למה שאנחנו מרוויחים".
לדוגמה, אם משק בית בישראל מוציא בממוצע עשרת אלפים שקל בחודש והמדד עלה ב-0.7 אחוז, פירוש הדבר שההוצאה הממוצעת גדלה בכ-70 שקלים או במילים אחרות, כוח הקנייה שלנו קטן ב-0.7 אחוז . אם במונחים שנתיים המחירים עולים בממוצע של חמישה אחוזים, פירוש הדבר שאיבדנו חמישה אחוזים מכוח הקנייה שלנו בממוצע.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מדד וקוץ בו
|
|
|
|
|
|
|
מעבר להשפעה על הצריכה השוטפת, מדד המחירים לצרכן משמש בסיס להצמדה של חוזי שכר ומשכורות של עובדים, של מדרגות המס שהעובדים משלמים, של חוזים בשוק ההון (כגון ניירות ערך, תוכניות חיסכון והלוואות) ושל הסכמים פיננסיים (כגון תשלומי משכנתאות, תשלומי מזונות, פרמיות ביטוח ועוד). למרות שהשימוש המרכזי במדד צריך להיות לצורכי אינפלציה בפועל, הוא משמש גם לצורכי הצמדה, ועל כן משפיע על כולנו באופן ישיר ועקיף.
באופן ישיר - הכוונה לשכר שלנו (תוספת היוקר הנהוגה משולמת על בסיס המדד), למשכנתאות ולהלוואות צמודות מדד שמשלמים עליהן יותר כשהוא עולה ופחות כשהוא יורד, לדמי מזונות ועוד, כשבעתיד הקרוב נראה שגם קצבאות הביטוח הלאומי יוצמדו אליו.
באופן עקיף - הוא משפיע על הפנסיות שלנו המושקעות בשוק ההון שמושפע מהמדד; על הריבית במשק (שקובע בנק ישראל) המושפעת בין היתר גם מהמדד ואפילו על האוברדרפט שלנו. "זאת משום שהאוברדרפט מושפע מהריבית של בנק ישראל, שמושפעת בין היתר מהיקף ההתייקרויות במשק כפי שמשתקף במדד", מסביר ברק. בנוסף, חברות הטלפונים הסלולריים, בזק, חברת החשמל ואחרות מעדכנות תעריפים בין היתר עלפי התייקרויות המחירים במשק ומדד המחירים לצרכן.
מדד המחירים לצרכן קיים ברוב מדינות העולם, אם כי שם (בעיקר במדינות אירופה) הוא משמש יותר לקביעת ריבית. אצלנו, הוא החל את דרכו בשנת 1922 בתקופת המנדט, והיה אחת הסדרות הסטטיסטיות הראשונות שנערכו בארץ. עם השנים הוא השתכלל, התרחב ורכש מעמד חשוב ודומיננטי במקומותינו, לא רק בתחום האינפלציה אלא גם ההצמדה, ועם זאת הוא אינו נקי מבעיות. הבעיה הראשונה היא שהוא מתייחס תמיד לממוצע של החודש הקודם ולא משקף תחזיות קדימה, כך שיש פער בזמנים והוא אף עשוי לבלבל. למשל, רק השבוע הדלק הוזל, אך על-פי מדד אפריל הוא עלה.
הבעיה השנייה והגדולה יותר היא שהמדד הוא תמיד ממוצע וככזה, ייתכן שהוא לא מתאים לכולם, לחלקנו או אפילו לא לאף אחד, שכן דפוסי התצרוכת של משפחה עם ילדים שונים מאלה של זוג קשישים. יתרה מזאת, הסל הממוצע שעליו מתבסס המדד משקף הרבה יותר את התנהגותם של מי שיש להם (נניח החמישון העליון), מאשר את התנהגותם של מי שאין להם (החמישון התחתון), כי הוא מתנהג כמו כל ממוצע שבו ל-100 יש יותר משקל מאשר ל-0.
"מדד המחירים לצרכן הוא ממוצע של פשרה וזו אחת הבעיות הגדולות שלו, ולכן יש אמת בתחושה הציבורית שהוא לא באמת משקף", מודה פינקל. "ייתכן שלצורך הסכמים חברתיים צריך למצוא פרמטרים יותר הולמים, או דמוקרטיים, ולבנות סדרה של מדדים עם סל נפרד לקשישים, סל נפרד למשפחות עם ילדים, סל נפרד לעצמאיים, סל נפרד לשכירים וכו'".
אילו זה היה קורה ומשקי בית היו מוצמדים למדד שמאפיין אותם ביותר, הם גם היו מפיקים ממנו יותר. אבל מאחר שבנייה של סדרת מדדים כרוכה בתקציבים עצומים, יש להניח שזה לא יקרה בעתיד הנראה לעין, ומדד המחירים לצרכן יישאר איתנו, כפי שהוא, לאורך זמן.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
