 |
אתמול פורסמה בכל כלי התקשורת ידיעה על מוצרי תינוקות מסוכנים - עריסות, שידות והליכונים - שהתגלו בחנויות. העריסות שהתגלו עלולות לגרום לידיים להישבר, המיטות לחנק ואילו השידות עלולות לגרום לתינוקות להתגלגל. ל-5 דקות שלמות נורא נרעשנו ודאגנו. אבל רק ל-5 דקות. מדובר הרי בתרחיש שחוזר על עצמו
כמעט מדי שנה.
נושא האיכות בארץ הוא פארסה. מצד אחד עומד מכון התקנים,מהצד השני התמ"ת - ושניהם מנסים להתעלם מחור גדול בגדר שאמורה לשמור עלינו, הצרכנים. כולם יודעים שהחור הענק הזה קיים, אבל כולם מתנהגים כאילו אין שום חור, כאילו הגדר נהדרת ורק זקוקה לאיזה שיוף עדין בפינות.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
כל אחד יכול
|
 |
|
 |
 |
 |
|
נתחיל בהבנת הנקרא: מכון התקנים שחרר את ההודעה לאחר ש"יצא לשטח". לכאורה , מרשים: "המכון בדק ומצא". אלא שהמכון אינו מבצע את הגיחות האלה כש? גרה. הגיחות מיועדות ומתוזמנות מראש להוציא את הממצאים לעיתונות בעיתוי שנבחר. הפעם העיתוי היה שבוע האיכות, והמכון הלך על בטוח: תינוקות תמיד מצליחים להוציא מאיתנו רגשות הזדהות ועניין.
למעשה, לא מכון התקנים צריך לשחרר הודעות כאלה. זה אמור להיות תפקידו של משרד התמ"ת, שפקחיו עוברים בחנויות ובודקים מוצרים. אלא שמספר הפקחים קטן להדהים, ויש להם הרבה מאוד מוצרים לבדוק. יתרה מזאת: מסיבות משפטיות, המשרד לא מפרסם בעיתונים כל ממצא. כך שנשק ההרתעה הזה חלש.
הבעיה העיקרית היא שלא כל המוצרים בשוק נבדקים. כל אחד יכול להחליט שהוא מייצר מיטות ולולים. יש אמנם תקן רשמי, שכולם אמורים לעמוד בו, אלא שיש התייחסות שונה ליבוא ולתוצרת המקומית.
אם יבואן רוצה להביא לולים מחו"ל, הוא חייב אישור ממכון התקנים ללול, ובנוסף אמור להיבדק פריט מכל מכולה המגיעה לארץ. כשהמוצר המיובא מגיע לחנויות, הוא תמיד יכול להילקח לבדיקה על-ידי פקחי התמ"ת.
עם זאת, כאשר יצרן רוצה לייצר לולי תינוקות בארץ, הוא לא מחויב להביא את המוצר לבדיקה במכון התקנים או בכל מקום אחר, והוא יכול להעביר את המוצר לחנויות בלי שייבדק. כשהוא כבר בחנויות, קיימת אפשרות שיילקח לבדיקה עלידי אותם פקחי התמ"ת הספורים.
רק מוצר ישראלי שקיבל עליו באופן וולונטרי תו תקן - כלומר אם המפעל שילם למכון התקנים כמה עשרות אלפי שקלים כדי שיבדקו את המוצר ויאשרו אותו - נבדק באמת. במכון התקנים מדווחים כי בתחום המיטות לתינוקות יש תו תקן ל-3 יצרנים , ובתחום הלולים רק ל-2 חברות. אבל אלה לא כל הכשלים: קודם כל, תו תקן עולה כסף ומשמש כלי בידי מכון התקנים להגדלת הכנסותיו. מעבר לכך, לא חסרים מקרים שבהם גם מוצרים שקיבלו תו תקן התגלו כלא תקינים.
ממצאי הבדיקה הם התוצאה של המצב הזה. סוקרי המכון ידעו שימצאו מכרה זהב של ליקויים. זה המצב בשטח: בכל יום ובכל שעה שהיו בודקים, היו מתגלים ממצאים דומים. הממצאים לא הפתיעו גם את ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים. "מגיעות אלינו עשרות תלונות על מוצרי ילדים פגומים", אומרת לירי אנדי-פינדלינג, סמנכ"ל מחקר פיתוח ומדיניות בארגון.
בסיכומו של עניין, חלק גדול ממוצרי התינוקות בארץ אינם נבדקים. פקחים מעטים, הסתמכות על מסמכי יבוא במקום בדיקות, תחמונים של יבואנים, תו תקן רופף. עיקר התקציבים צריכים להיות מופנים לאכיפה אגרסיבית בשטח ולפרסום מאסיבי של שמות החברות המפרות את הכללים. אנחנו, הצרכנים, כבר נדע להעניש אותם.
* מהתמ"ת נמסר בתגובה כי "יש כ-10 פקחים שעורכים ביקורות שוטפות בחנויות. הממצאים לרוב מצביעים על ליקויים בתקן, אבל לא כאלה שמסכנים ילדים ". |  |  |  |  | |
|