 |
/images/archive/gallery/302/119.jpg אייל פישמן
יהונתן שאול  |
|
|
| "המדינה לא מושחתת, היא מטומטמת" |
|
| אייל פישמן, תמיד 'הבן של', צבר בטן מלאה ומשתלח בכל מה שלא מוצא-חן בעיניו. יו"ר פישמן רשתות זועם על נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק בעקבות פסיקת השבת שלו, טוען שהמסים הגבוהים לא תורמים לשוויון ההזדמנויות, ומתלונן על כך שלא מפרגנים פה להצלחה |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יעל גרוס
10/5/2005 15:10 |
|
|
|
|
|
|
|
לאייל פישמן, יו"ר פישמן רשתות, אין דבר נגד הצלם שלנו. לאמיתו של דבר, הוא מעולם לא פגש בו עד לרגע זה. אבל פישמן לא אוהב להצטלם, ומול הבזקי המצלמה הוא נראה לפרקים אבוד ולפרקים כמי שמתאמץ להבליג על סבל בלתי-נראה, ומנסה לשכנע אותנו שניתן להסתפק בצילום אחד ולגמור עם זה.
אם לדייק, פישמן
גם לא אוהב להתראיין. הראיון הגדול האחרון שלו נערך לפני כ-7 שנים, כשרק החל לבנות את הקבוצה הקמעונית שעליה הוא מופקד כיום, ו'בטן מלאה' היא שגרמה לפישמן ג'וניור להסכים לראיון הזה. בטן מלאה על הרגולציה, על הטמטום, על חוסר הפרגון - אבל מה שממש הקפיץ אותו הוא פסיקת בג"ץ בעניין השבת.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
הום סנטר. "אם הייתי משלם פה ארנונה כמו שאני משלם בקפריסין, הייתי מרוויח 20 מיליון שקל נוספים"
|
|
|
 |
|
 |
|
"שופט פוליטיקאי לחלוטין"
|
|
|
 |
|
|
|
ב-4 באפריל, כמה ימים אחרי שהסעיר את המדינה כשאישר את ה'גיור בקפיצה' של 15 עותרים שעברו גיור רפורמי וקונסרבטיבי בחו"ל, הטיל נשיא ביתהמשפט הגבוה לצדק, אהרן ברק, פצצה נוספת. בתגובה לעתירה שהוגשה בפניו על-ידי חברת הרהיטים דיזיין 22 (אין קשר לרשת איי.די דיזיין, שבה שותפה פישמן רשתות), הוא פסק מחדש שאסור ליהודים לעבוד בשבת. הדי הפצצה הזו לא איחרו להגיע מירושלים לאזור התעשיה הישן בראשון-לציון, שם ממוקם בית פישמן רשתות, אשר חלק מהרשתות שלה מופעלות בשבת.
כדי להבין מדוע אותה פסיקת בג"ץ היא מהותית כל-כך, יש לזכור כי חברת הרהיטים הקטנה הזמינה לעימות המשפטי את משרד התמ"ת, את היועץ המשפטי לממשלה, את הכנסת ואת בית-הדין האזורי לעבודה בחיפה - שהשית עליה קנסות - וטענה כי העובדה שלא קיבלה היתר להעסיק יהודים בשבת נוגדת את חופש העיסוק. במילים אחרות: בית-המשפט הגבוה לצדק התבקש לאתחל את הנושא הנפיץ של השבת במדינת ישראל.
כיום כפופה הפעלת חנויות בשבת ל-2 מגבלות: הראשונה היא חוקי העזר העירוניים, שאוסרים או מתירים פתיחת עסקים בשבת בתחומי חלק מהרשויות המקומיות או האזוריות, והשנייה - חוק הנאכף בידי משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, שאוסר להעסיק יהודים בשבת.
פסיקת בג"ץ שמרה, למעשה, על המצב הקיים, שבו חנויות באזורים מסוימים פתוחות בשבת בתנאי שהן מופעלות בידי עובדים שאינם יהודים. לעומת זאת, יהודים אינם רשאים לבחור את היום החופשי שלהם בשבוע, ונאסר עליהם מכוח חוק לעבוד בשבת ולקבל תעריף גבוה יותר לשעה. לטענת פישמן, זוהי כפייה דתית במסווה של חוק סוציאלי, שעיקרו יום השבתון השבועי.
"היתה הזדמנות פז לתקן את העיוות בחוק. ברק צריך היה בתי לשלוח את הפוליטיקאים לקבוע מחדש אם בתי-עסק יעבדו בשבת או לא לקבוע, והיכן. אבל במקום לכבות את הגחלים, בית-המשפט ליבה אותם, הוסיף רוח, ויצאה מדורה ".
ואולי מדובר בהחלטה עניינית?
"השופט ברק הוא 'זגזגן' עליון. נהיה פוליטיקאי לחלוטין", מתייחס פישמן לנשיא בית-המשפט העליון. "בגלל שהפסיקה שלו בנושא הגיור הרפורמי עוררה סערה, הוא לא יכול היה להרשות לעצמו סערה נוספת".
מה אכפת לך להעסיק בשבת עובדים שאינם יהודים?
"זה היה התנאי של משרד העבודה, אבל אמרתי שאני לא מוכן שתהיה אפליה לרעה של יהודים. הרי בסופו של דבר, אם אצטרך להעסיק בשבתות רק נוצרים ודרוזים, יהיו עובדים יהודים שירצו לעבוד אך לא אוכל לקבלם. ברשת מתמחה, שצריכה לתת שירות ולהיות מקצועית, אני לא יכול להעסיק עובד ליום אחד בשבוע".
מקובל לחשוב שהמניע מאחורי סוגיית העבודה בשבת הוא כלכלי, אבל פישמן מעדיף לרתום למאבקו מניע אידיאולוגי. "אם הייתי סוגר בשבת, זה לא היה פוגע כל-כך במכירות, כי אנשים היו מעבירים את הקניות שלהם לאמצע שבוע", הוא טוען, "אבל אנחנו מבוססים על מתן שירות ללקוחות, ויש רבים מהם שרוצים לקנות בשבת. אחרי הפסיקה של ברק הרמנו דגל לבן, ובמהלך החודשים הקרובים נפטר בהדרגה חלק מהעובדים היהודים שלנו, ונקלוט עובדים דרוזים, מוסלמים ונוצרים, על-מנת להעביר אליהם את העבודה בשבתות. אנחנו נסתכל בגאווה בעיניים של העובדים שלנו, כי נדע שלא הכרחנו אותם לעבוד בשבת, ונלחמנו על מקום העבודה שלהם בשיא המיתון".
גם אם מההצהרה האחרונה עולה קצת ריח של 'תחזיקו אותי שלא אתפרע', צריך להקשיב לנימה שמאחורי המילים. לדברי פישמן, אין משנה הגיונית באשר לפתיחת עסקים בשבת, והכל בעצם נובע ממקלעת של אינטרסים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אהרון ברק. "לא יכול היה להרשות לעצמו סערה נוספת"
|
|
|
|
|
|
|
פעילות הנדל"ן - לחו"ל
|
|
|
|
|
|
|
פישמן: "מדינת ישראל שולחת פקחים ומטילה קנסות, בטענה שאנחנו עוברים על החוק - בעוד היא עצמה עוברת על החוק. חנויות הדיוטי-פרי, שמתחרות בנו במוצרי חשמל ובמוצרי ספורט, פתוחות בשבת כחלק מתנאי המכרז שלהן. למה? כי המדינה מקבלת עמלות מהמכירות בשבת של החנויות הפטורות ממכס. אותו כלל חל גם על ערוץ הקניות. הוא עובד בשבת, והמדינה לא קונסת אותו כי היא מקבלת עמלות באמצעות משרד התקשורת".
מה עוד מרגיז אותך?
"חוק סימון המחירים".
הרי זה אחד מחוקי הצרכנות המשמעותיים ביותר שנחקקו כאן.
"תמיד היה חוק שקבע כי צריך לסמן על המדף - אבל הוא לא נאכף. היו צריכים להתחיל לאכוף אותו, במקום לעבור לסימון על המוצר, שמייקר את המחיר לצרכנים. ואת מי בודקים? את הרשתות הגדולות. לקטנים אף אחד לא מתייחס. ואז, בגלל סדרנית שלא דייקה עם המדבקות, כותבים בעיתונות ששופרסל אשמה בהפקעת מחירים ומפרסמים תמונה של נוחי דנקנר.
עוד דוגמה?
"יש הרבה. במדינת ישראל יש חוק שאוסר על יבוא ממדינות אויב, ובכללן מלזיה ובנגלדש. רשת סליו (Celio) העולמית, למשל, שמייצרת לפי הצרכים שלה לכל הארצות בעולם, עושה זאת לעתים בסין ולעתים בבנגלדש. אנחנו חברה רצינית, ומהיכן שאסור אנחנו לא מייבאים. הקטנים מחליפים תגיות בהונג-קונג ומערימים על המכס. איך אתה יכול להשקיע כל-כך הרבה כסף עם חברה רב-לאומית רצינית, כשאתה לא יודע אם תוכל להביא את המוצרים שלה בעונה הבאה?".
לפני שנים מספר החליט אליעזר פישמן, האב, להעביר חלק נכבד מפעילות הקבוצה לחו"ל, בין השאר בגלל כעס גובר על הרגולטורים. לדוגמה, פעילות הנדל"ן השנה בחו"ל אחראית ל-80% מסך הכנסות הנדל"ן של הקבוצה, ופישמן האב עצמו מנהל כיום רק את הפעילות בחו"ל. השיחה עם בנו משרה תחושה דומה, שגם היא בעלת השלכות מעשיות. לפני שנים מספר נערמו על השולחן פניות מחברות ישראליות שביקשו שפישמן רשתות תקנה אותן, ואילו לפני כ-3 שנים התקבלה החלטה לא לפתח יותר עסקים חדשים בארץ, למעט אם הם סינרגטיים לעסקים קיימים.
"אני סוציאליסט בהשקפתי", אומר פישמן, "ולא אכפת לי שגובים פה יותר מסים מאשר בכל העולם. אבל המסים הללו לא מושקעים ברפואה ובחינוך, ולכן הם לא תורמים לשוויון ההזדמנויות. המדינה גובה מסים ומבזבזת אותם על קומבינות.
"בכל מה שקשור למגזר הפרטי - אין בעיית ניהול. הניהול בארץ מצוין גם ברמה העולמית, ולא רואים בעולם הרבה חברות שמנוהלות טוב כל-כך כמו טבע ואורנג'. אבל רמת הניהול הציבורי נמוכה, והיא עוד מידרדרת".
במילים אחרות, אתה מתכוון שהמדינה מושחתת?
"המדינה לא מושחתת. היא מטומטמת. מלאה בפקידים עם אגו, שמפחדים על מקום העבודה שלהם. במדינה מסודרת כמו ארצות-הברית, אתה יודע איפה אתה נמצא. גם אם מדינה היא מושחתת, כמו ברוסיה, אתה יודע איפה אתה עומד. אתה יודע שאם מבקשים ממך שוחד ואתה מסרב לשלם, באותו רגע האישור שלך אבוד. בארץ לא יגידו במפורש 'לא', אבל ימרטו לך את העצבים וישהו חתימות פשוטות, רק כדי לא לקחת אחריות. הכל באגו. הכל בפוליטיקה".
אתה מרגיש שהיחס אליכם מחמיר דווקא בגלל שאתם פישמן?
"יש מדיניות מוזרה בארץ: מי שמצליח הוא מוקצה. בארצות-הברית הצלחה היא דבר שמחנכים עליו, אבל במדינה שלנו מחנכים לבטלה ולאבטלה, וכחלק מזה יש התנכלות וחוסר פרגון למי שמצליח. למרות שאנחנו פעילים מאוד בחו"ל, אין נגדנו שם תביעות משפטיות. כאן, בכל פעם שאנחנו פותחים את תיבת הדואר, יש איזה 40 איומים בתביעות מגופים ציבוריים, בענייני רשיונות עסק, שבתות ועוד. פעם קיבלתי אפילו מכתב שבו ביקשו ממני לתאם את ימי המעצר שלי, במשפט שלא ידענו כלל על קיומו".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אליעזר פישמן, אביו. "אני צריך להוכיח רק לעצמי"
|
|
|
|
|
|
|
מטוס פרטי ל'פיינל פור'
|
|
|
|
|
|
|
זה נשמע כאילו אתה מתרגל נאום בחירות. חשבת על פוליטיקה?
"אני לא חושב שהפוליטיקה כיום היא מקום לאנשים רציניים. יש עוד כמה שאריות של אנשים שאכפת להם, אבל רוב האנשים בפוליטיקה היום הם מחפשי ג'ובים".
קל מאוד ללכת שבי אחרי הלהט של פישמן, אבל אסור לשכוח שמדובר באחת הקבוצות הכלכליות הגדולות במשק, שעוסקת בנדל"ן, פיננסים, תעשיה, מדיה, פרסום, סיטונות וקמעונות. לכן אין פלא שמתייחסים אליה כאל סמן שמראה את הדרך לאחרים.
משפחת פישמן היא גם אחת המשפחות העשירות בארץ. בני המשפחה מתגוררים בסביון ומחזיקים, בין השאר, גם במטוס פרטי - אותו מטוס שהטיס אותם בסוף השבוע החולף לטורניר ה'פיינל פור' במוסקבה. 3 ילדיו של אליעזר פישמן מנהלים חברות בקבוצה. ענת מניפז (36) משמשת יו"ר גלובס ואחראית לפרויקטים שונים בצמוד לאב במשרדים שבתל-אביב.
רונית פישמן-אופיר (32) אחראית על פעילות המדיה, שהבולטת בהן היא חברת מיוז - חברה לרכישת מדיה. בנוסף היא עוסקת בפעילות הקהילתית של הקבוצה ופעילות הנדל"ן בגרמניה. אייל פישמן (34) מטפל בחלק מהנדל"ן בחו"ל, בעיקר ברוסיה, ואחראי על פישמן רשתות, הכוללת את הום סנטר, בסט ביי, זר פור יו, טויס אר אס (ליאון קופלר שותף, והניהול משותף), מגה ספורט, איי.די דיזיין ו ביתילי (משפחת איתני שותפה ומנהלת), סליו, חברת אומיני מותגים-יבואנית המותגים Merrell וקאפה, וחברת מבאסיבואנית נעלי הספורט Sauconi.
פישמן אחראי גם לחברה לשיווק תרופות טלפארם, ולרבע מפעילות חברת כרטיסי האשראי כאל. פישמן רשתות מנפיקה גם כרטיס מועדון בשם 'פאואר קארד', שהוא כרטיס אשראי לכל דבר. בפישמן רשתות מועסקים כ-3,600 עובדים , מתוכם כ-200 עובדים במטה. מחזור המכירות של פישמן רשתות עומד על 1.7 מיליארד שקל.
"מרבית החברות הן מובילות בתפישה של הציבור", אומר פישמן. "רשת טויס אר אס עברה עכשיו לרווחיות, כך שלמעט סליו, שתתאזן בשנה הבאה, ובסט ביי, שגם נמצאת בדרך הנכונה, כולן רווחיות, ויכול להיות שיגיע זמן להנפיק אותן".
אפשר להרוויח בקמעונות?
"אפשר וקשה. כל ההוצאות הקשורות למגזר הציבורי הן יקרות. בשום מקום בעולם לא גובים ארנונה גבוהה כל-כך כמו אצלנו. ודבר נוסף: קמעונות חיה ונושמת מעמד ביניים, ובמדינה שלאורך שנים מחריבה את מעמד הביניים, נורא קשה בקמעונות.
"אם הייתי משלם על סניפי הום סנטר בארץ אותה ארנונה שאני משלם בהום סנטר בקפריסין - מבלי לשנות דבר - היה לי רווח של 20 מיליון שקל נוספים. ותאמיני לי, השירותים המוניציפליים בלימסול לא נופלים מאלה בתל-אביב. הרשויות המקומיות לוקחות הכי הרבה ארנונה - ופושטות רגל. במקום להוריד סגנים ולקצץ, הם מעלים ארנונה. יש הרבה אפשרויות להוזיל עלויות, למשל באמצעות חברת איסוף אשפה אחת שתעבוד בכל הארץ".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
יעל פישמן, אישתו. 'נרות בשנקין' כהשקעה פרטית
|
|
|
|
|
|
|
הפסידו את איקאה
|
|
|
|
|
|
|
קבוצת פישמן צמחה בקצב גידול מהיר מאמצע שנות ה-90, בין השאר באמצעות מיזוגים ורכישות. רשת הום סנטר פועלת כיום בקפריסין, ותיכנס תוך שנה לרוסיה ולאחר מכן לסרביה. מגה ספורט תיכנס לקפריסין בעוד כשנה.
מרבית החברות יושבות באותו בניין וחולקות הנהלת חשבונות משותפת. מוטיב משותף נוסף הוא מחלקת קשרי הקהילה של הקבוצה, והעסקה של אנשים בעלי מוגבלויות. פישמן גאה מאוד גם במחסן הלוגיסטי החדש והמשוכלל, שהוקם לאחרונה בהשקעה של כ-17 מיליון שקל. כרגע הוא משרת את הום סנטר, אולם הוא עתיד לשרת גם את בסט ביי ואולי גם את מגה ספורט.
אייס עומדת עכשיו למכירה במסגרת מכרז, ואתם רציתם לגשת. יש לכם צורך אמיתי באייס, או שמדובר רק בחיסול מתחרה?
"לחלק מסניפי אייס יש מיקומים טובים. האירוניה היא שאם היינו קונים את אייס, היינו משלמים לעצמנו דמי שכירות בגן-שמואל. רק עכשיו אייס חידשה שם חוזה ל-10 שנים נוספות. החנות שם עושה מחזורי מכירות מצוינים, ואני משוכנע שזאת אחת החנויות הטובות שלהם. בעצם, כיום אנחנו מעמידים לרשות המתחרה שלנו את אחד המיקומים הטובים ביותר בארץ. יכולנו לקחת מהם את המקום, אבל אנחנו מפרידים בין עסקי הקמעונות לעסקי הנדל"ן".
לאורך השנים התמזגתם עם מתחרים. מיזגתם את היפרטוי עם טויס אר אס, את ספורטמארט עם מגה ספורט, את ביתילי ואיי.די דיזיין, ובמכרז הקודם לחנויות הדיוטי-פרי אפילו הפעלתם חנות משותפת עם סקאל. איך מביטים בעיניים של היריב שרק אתמול נלחמת בו?
"אנחנו לא עוסקים באגו. יזמתי את המיזוג עם טויס אר אס ועם ביתילי. הכדאיות הכלכלית מנצחת הכל".
אתם מציגים את עצמכם כרשתות מתמחות, אך לא בכל התחומים יש חוויית קנייה כמו שצריכה להיות ברשת מתמחה.
"בענף החשמל יש תפישה 'ענתיקה', ואין חוויית קנייה. זה ענף שעדיין מנהלים בו משא-ומתן עם המוכר. בבסט ביי הורדנו מחירים ב-6%-5%, אבל החלטנו שלא יהיה יותר משא-ומתן על המחירים. בתחום המזון בארץ אין עדיין אסטרטגיה, למעט בטיב טעם, שמפתחת התמחות באוכל, וברשתות כמו חצי חינם ויוחננוף, שיש להן אסטרטגיה של מחירים נמוכים".
אחת הכוויות הצורבות ביותר בהיסטוריה הקמעונית של קבוצת פישמן היא פרשת איקאה. רגע אחד בעבר יכול היה להפוך את פישמן לבעלים בישראל של אימפריית הריהוט משבדיה, שמגלגלת מחזורי מכירות מעוררי קנאה מחנות אחת בלבד. משפחת פישמן החזיקה בעבר, שנים רבות לפני פתיחת החנות בנתניה, במחצית הזיכיון לאיקאה ובמחצית הזיכיון לאיי.די דיזיין - שניהם יחד עם אגודת קו-אופ. בשלב מסוים היו צריכים להחליט מי רוכש את כל איקאה ומי את כל איי.די דיזיין. פישמן הימרה על איי.די דיזיין, הריבוע הכחול נשאר עם איקאה - והשאר היסטוריה.
היום אתה בוודאי כואב מאוד את ההחלטה הזאת.
"אין ספק שלמרות שיצאנו עם כסף מאיקאה, זו היתה שגיאה גדולה מאוד. ככה זה, כל יום עושים כמה טעויות, ומנסים להקפיד לעשות פחות טעויות ויותר דברים נכונים".
אייל נשוי ליעל, ולזוג 2 ילדים. יעל פישמן שותפה בנרות בשנקין ומנכ"ל הרשת, שאליה נכנסו בני הזוג כהשקעה פרטית. פישמן, שהצטרף לעסקי המשפחה מיד לאחר השירות הצבאי והשלים תוך כך את לימודי הניהול והכלכלה באוניברסיטת תל-אביב, הוא חובב ספורט, מתעמל בחדר כושר, משחק כדורסל ולאחרונה הוסיף גם קרב-מגע לתוכנית האימונים שלו.
האם קשה להיות בן של פישמן?
אייל פישמן עושה פרצוף ואומר: "אם אני צריך להוכיח משהו, אני צריך להוכיח לעצמי. כל יום אני בוחן את עצמי מחדש".
לצלם שלנו אין דבר נגד פישמן. הוא מעולם לא פגש בו עד לרגע זה. למעשה, הוא אפילו לא יודע מיהו. ואיך יידע? שום דבר בו לא מסגיר את מחזור המכירות שעליו הוא חולש. לא שעון רולקס, לא ארמני, לא עט מון בלאן שמציץ כאילו במקרה. נאדה. יהונתן, הצלם שלנו, לוקח צעד לאחור, לוחץ על הפלאש ופישמן מחייך. נכון יותר - מנסה לחייך.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
