כלכלה NRG - שנה חלפה

ראשי > כלכלה > רכב

שנה חלפה

רפורמה דרמטית בתחום "שנת הדגם" צפויה לצאת לדרך עוד השנה. אם תושלם החקיקה עוד במושב הכנסת הנוכחי, כבר לא תהיה בישראל שנת הדגם 2007

דפדף בכלכלה

גיל מלמד
27/4/2005 9:38

כעת זה כבר כמעט כאן: למרות שמכירת מכוניות מדגמי 2006 החלה זה כבר, לפחות מבחינה רשמית עומדת "שנת הדגם" החדשה להיכנס לתוקפה בעוד 4 ימים, ב-1 במאי . בסבירות רבה, יכול מאוד להיות ששנת הדגם 2006 תהיה שנת הדגם המעוותת האחרונה, ושב-2007 נזכה לשיטה הרבה יותר סבירה והגיונית, אם כי ממש לא קלה לעיכול בקריאה ראשונה.

"על-פי השיטה הנהוגה כיום בישראל יכולה שנת הדגם להתחיל 9 חודשים לפני השנה הקלנדרית, וזה עוד החלק הפחות מעוות בשיטה המשונה שלנו. אצלנו יכול כל יצרן לקבוע כאוות נפשו מתי יינתן למכוניות מתוצרתו רשיון רכב שמעיד כי הן בנות שנת הדגם החדשה, והתנאי היחיד הוא שזה יקרה לכל המוקדם ב-1 במאי בשנה הקלנדרית הקודמת.

שיטה זאת, שלא קיימת באף מדינה מתקדמת בעולם, יוצרת שני עיוותים: ראשית, חלק מן היצרנים מסכימים להשתתף במשחק וחלק לא, כלומר אצל חלק מן היצרנים מתחילה השנה במאי, ואילו אצל אחרים היא מתחילה רק בספטמבר או באוקטובר. כך נוצרת תחרות לא הוגנת, שפוגעת גם בצרכנים.

שנית, חודש מאי הפך לקו

פרשת המים, שבמהלכו מתחלפת שנת דגם,וכל המכוניות בצי הרכב הישראלי מאבדות בחודש זה חלק מערכן כמשומשות. למשל,כל מי שקנה מכונית משנת הדגם 2005 יפסיד בעוד 3 ימים כ-15% מערכה בממוצע,בין אם היא עלתה על הכביש במאי 2004 ובין אם באוקטובר.

אם היה מדובר רק בנזק לצרכנים, סביר להניח שאף אחד לא היה מתאמץ יותר מדי. אלא שבשיטה הנוכחית נגרם גם נזק לאוצר המדינה, בגלל שנוצרים "שיא ושפל" בהכנסות המדינה ממסים, עם תחילת שנת דגם אחת ולקראת סוף השנה הבאה אחריה. על כן,אם נציגינו בוועדות הכנסת ובמשרדי הממשלה יהיו זריזים מספיק, ויצליחו להעביר את שינויי התקנות המתבקשים עד סוף חודש אוגוסט הקרוב, שנת הדגם 2007 פשוט לא תתקיים: ב-1 בינואר 2006 ניכנס לעידן חדש ונאור יותר.

בשיטה החדשה, שטרם גובשה סופית בין משרדי האוצר והתחבורה, אך מסתמנת כפתרון המוביל, מכונית לא תיקרא יותר "בת שנת מודל זה וזה", מה שמוגדר כיום ברשיון הרכב כ"שנת ייצור". תחת זאת יירשם ברישוי התאריך המדויק שבו עלה כלי הרכב המנועי על הכביש.


	לפי מספר החודשים על הכביש


	בשוק המשומשות יתחילו להתייחס למכוניות בהתאם למספר החודשים שהן על הכביש, וכך "תגוהץ שנת הדגם" ותצומצם המשמעות הכלכלית שלה. לדוגמה, מכונית שעלתה על הכביש באוקטובר תהיה בת שנה רק באוקטובר לאחר מכן, ולא אחרי חצי שנה, והמחירון יתייחס למכוניות לפי השימוש בהן. הסכנה בשיטה הזאת, כמובן, היא שיבואני הרכב ישמרו מכוניות לא מכורות במחסנים שלהם, או שיביאו לנו מכוניות שנתקעו במחסנים של אחרים, ואז עלולה מכונית "חדשה" שתוטבל בישראל ב-1 בינואר 2006 להיות גרוטאה שיוצרה 3 שנים קודם לכן. לבעיה הזאת יש לפחות שני פתרונות: זה שהיה צריך להתקבל לו רק טובת הצרכן היתה לנגד עיני המדינה, וזה שככל הנראה יתקבל כפשרה בין האינטרסים של כוחות אחרים במשק, ובהם האוצר, היבואנים ומשרד התחבורה. הפתרון הצודק ביותר היה לחייב את כל יצרני ויבואני הרכב לנקוב בתאריך הייצור של המכונית, ולציין אותו מפורשות ברשיון הרכב, וכן "להתחיל לספור" רישוי של מכונית לכל המאוחר שנה מן היום שבו יוצרה. לדוגמה, מכונית שמיוצרת היום תוכל לקבל רישוי ישראלי ברגע שתגיע ארצה ותעלה על הכביש. אבל גם אם היא תימכר רק בשנת 2007 או 2008, תאריך הרישום שלה יהיה 27 באפריל 2006, כלומר בדיוק שנה מהיום. חלק מן היבואנים לא אוהבים את הרעיון הזה, מפני שאם הם "ייתקעו" עם מלאי לא מתוכנן, הערך שלו יופחת מהר יותר. זאת אולי הסיבה שהפתרון המתגבש הוא לקבוע שמכונית תוכל לקבל רישוי של התאריך שבו עלתה על הכביש,ובלבד שיוצרה לכל היותר 18 חודשים לפני מועד זה. כדי להבטיח שהיבואנים לא "יתחמנו" בעניין זה, ייקבע, ככל הנראה, שאם הם לא רשמו את המכונית והנפיקו לה רשיון רכב בתוך 364 ימים מיום שנחתה בישראל,הם יהיו חייבים להעביר למדינה את המסים שהיו מעבירים לו היתה המכונית נמכרת ומשוחררת ממכס. במילים אחרות, בהתחשב בכך שסכום המסים גבוה ממחיר המכונית לפני מסים, ליבואנים יש אינטרס כלכלי ברור למכור את המכוניות הללו אפילו במחירי הפסד, לפני שתחלוף שנה במחסני הערובה, או לחלופין לייצא אותן בחזרה לחו"ל. ומהו חלקם של הפוליטיקאים שלנו בעניין זה? אם התקנות להסדרת שנת הדגם החדשה לא יושלמו עד תום מושב הכנסת הקרוב, יבואני הרכב לא יוכלו להיערך מבעוד מועד לרפורמה, ואז היא תידחה בשנה. וכיצד יגיב שוק המשומשות? סביר להניח שכמו בכל הרפורמות, השוק ילמד את המצב ויסתגל אליו.