 |
/images/archive/gallery/294/942.jpg גרי שוורץ
סטיבן אפשטיין, PONKA WONKA  |
|
|
|
|
| הוא נחשב היהודי העשיר ביותר בקנדה, וחברת ההשקעות שלו, אונקס, היא אחת הגדולות שם - ולמרות זאת רוב הישראלים לא שמעו מעולם על ג'רי שוורץ. אולי זה בגלל שהוא סולד מחשיפה תקשורתית, ואולי כי הפעילות שלו בישראל הסתכמה עד כה בפילנתרופיה, אבל עכשיו שוורץ בן ה-64 פותח את הדלת לעסקים בישראל. הוא כבר הספיק להתעניין ברכישת בנק דיסקונט ובזק, ובראיון בלעדי לסופי שולמן הוא מגלה כי יתעניין ברכישת תנובה, לאומי והתעשיה האווירית, אם אלה יעמדו על הפרק. חשיפה מהצפון |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
סופי שולמן, טורנטו
26/4/2005 11:43 |
|
|
|
|
|
|
|
הוא כמעט קנה את בנק דיסקונט, חשב להשתתף במכרז בזק ובעתיד הקרוב הוא מתכוון לשקול אפשרות של רכישת תנובה, בנק לאומי והתעשיה האווירית. אם עד עכשיו חשבתם שההגדרה'אנשי עסקים יהודים בקנדה' כוללת את עזריאלי וברונפמן בלבד, טעות בידכם. נעים להציג: ג'רי שוורץ.
הוא בן 64, אך נראה כאילו לא חגג יותר מיובל שנים. בזמן שמרבית הקנדים מתאוששים מעוד חורף קשה, מפגין שוורץ שיזוף שתפס באיים הקריביים, משם חזר ימים ספורים לפני פגישתנו. "מייקל וקת'רין הזמינו אותי ואת אשתי להפלגה בקאריביים", אומר שוורץ, שב"מייקל וקת'רין", מתכוון ל מייקל דאגלס וקת'רין זטה-ג'ונס, הזוג המלכותי של הוליווד. "לפני 5 שנים
מייקל צילם סרט בטורונטו, מישהו הכיר בינינו ומאז אנחנו לחברים. הם אנשים מאוד נחמדים", הוא מסביר.
חבר נוסף של שוורץ הוא ראש-ממשלת קנדה, פול מרטין. פגישתנו, שנערכת במשרדיה המרהיבים של חברת ההשקעות של שוורץ, אונקס, המשקיפים על אגם אונטריו מקומה 49, נקטעת בשיחת טלפון. "אני חייב לענות", אומר שוורץ בנימה מתנצלת. לאחר חזרתו לחדר הישיבות הוא מסביר כי על הקו היה משרד ראש-הממשלה. מרטין, שנמצא בעיצומו של משבר קואליציוני עם אופציה לבחירות מוקדמות, ביקש להתנצל על כך שיאחר לארוחת ערב שתתקיים במעונו שבאוטאווה ביום למחרת. לארוחה האינטימית הוזמנו, פרט לשוורץ ורעייתו, 3 זוגות נוספים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ג'רי שוורץ. מתכוון לשקול אפשרות של רכישת תנובה
|
|
|
 |
|
 |
|
הסנונית הראשונה
|
|
|
 |
|
|
|
למרות סדר-היום העמוס של שוורץ הוא מסכים להעניק ראיון בלעדי ל'עסקים', ובכך נסוג מאחד מכללי הבסיס הנוקשים שלו: לא להיחשף בתקשורת. בריחתו מהתקשורת אירונית למדי, שכן את הקריירה שלו כאיש עסקים החל בתחילת שנות ה-80 בהקמת קנווסט יחד עם איזי אספר, איש עסקים קנדי-יהודי שנפטר לאחרונה. במרוצת השנים הפכה קנווסט לתאגיד התקשורת הגדול ביותר בקנדה, שנסחר בשווי של 2 מיליארד דולר וכולל עיתונים ותחנות טלוויזיה. לאחרונה רכש קנווסט את ג'רוזלם פוסט, יחד עם איש העסקים הישראלי אלי עזור.
הסתייגותו של שוורץ מהתקשורת מתבטאת במיעוט הידיעות המתפרסמות בעיתונות הקנדית עליו ועל אונקס. למרות שאונקס היא אחת החברות הגדולות בקנדה - נסחרת בבורסת טורונטו לפי שווי של 2.3 מיליארד דולר קנדי - ושוורץ נחשב היהודי העשיר ביותר במדינה.
הסכמתו של שוורץ להתראיין בכלי תקשורת ישראלי נובעת מכניסתו לפרק חדש בחייו העסקיים: תחילת פעילות בארץ הקודש. ההתמודדות במכרז על בנק דיסקונט, שממנו פרש שוורץ עקב מגבלות חוקיות, היתה לדבריו רק הסנונית הראשונה שמבשרת על בוא האביב. "הייתי מעורב בישראל כל חיי בדרך זו או אחרת, אך רק לאחרונה הרגשתי שהגיע הזמן להרחיב את הפעילות שם ולעשות יותר דברים ישירות במדינה", אומר שוורץ. עד היום הוא ניהל פעילות פילנתרופית ענפה במדינה באמצעות תרומות נרחבות, בעיקר למוסדות חינוך, ואף היה חבר בדירקטוריון של הטכניון.
"נולדתי וגדלתי בוויניפג, שבה היתה אחת הקהילות היהודיות התוססות ביותר בקנדה. הוריי היו מאוד מחויבים לציונות, ואבי אף היה נשיא הקהילה היהודית בעיר", מתאר שוורץ. את מהות המונח פילנתרופיה למד בגיל צעיר, כאשר אביו חזר משירות צבאי במלחמת העולם השנייה והחליט לרכוש כמות גדולה של מטוסי קרב כדי להשתמש במתכת בעסק שלו לחלקי החילוף. השנה היתה 1949, ואת הנשק אשר פירק אביו של שוורץ מהמטוסים שקנה, הוא שיגר במשלוח מיוחד לישראל כדי לסייע במאמץ המלחמתי.
לאורך השנים המשיך שוורץ את המסורת המשפחתית של תמיכה בישראל, והיה לאחד התורמים הגדולים בקהילה היהודית בקנדה, אך לאחרונה החל לחשוב על המדינה גם כעל הזדמנות עסקית. "כיום יש לי יותר זמן ומשאבים להיות פעיל בישראל, והפעם אני מעוניין לא רק בפילנתרופיה, אלא גם בעסקים", הוא אומר. "האווירה העסקית בישראל השתנתה לטובה מאז שנתניהו מיישם את תוכניות הרפורמה שלו, שכוללות הפרטה וקידום של כלכלת שוק", הוא מסביר.
את דרכו בעולם העסקי החל שוורץ לאחר סיום לימודיו באוניברסיטת הרוורד, כאשר החל לעבוד בוול סטריט. לאחר שנמאס לו לעבוד עבור אחרים, עזב לטובת הקמת קנווסט עם איזי אספר, אך כעבור תקופה קצרה החליט לפרוש ולהקים חברה משלו, שכן אספר רצה להתמקד בתקשורת, ואילו שוורץ רצה פיזור רחב בין התחומים. העיסקה הגדולה הראשונה שלו, שנחשבת מהמוצלחות ביותר עד היום, היתה רכישת חברת סקיי-שף שסיפקה שירותי קייטרינג למטוסים. "קנינו את החברה ב-25 מיליון דולר, כשהיה לה לקוח אחד בלבד, וב-2001 מכרנו אותה ב-2 מיליארד דולר כשהיא מחזיקה בנתח של 32% משוק המזון בטיסות, מה שאומר שאחת מכל 3 טיסות שממריאות ברחבי העולם עובדת עם סקיי-שף.
עיסקה יפה נוספת, שמאפשרת לאונקס להציג תשואה פנומנלית של 29% על ההון המושקע בממוצע רב-שנתי, היא רכישת חברת סלסטיקה מידי יבמ ב-200 מיליון דולר. סלסטיקה עוסקת בייצור ציוד תקשורת, ובעבר הלקוח היחידי שלה היה יבמ. מאז השתלטותה של אונקס על החברה, הורחב בסיס הלקוחות של סלסטיקה ל-200 חברות . לאחרונה מכרה אונקס חלק מאחזקותיה בחברה במיליארד דולר, ועדיין נותרה לה חבילה נאה של 40 מיליון מניות.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ג'רי שוורץ: "האווירה העיסקית בישראל השתנתה לטובה מאז שנתניהו מיישם את תוכניות הרפורמה שלו"
|
|
|
|
|
|
|
הזדמנויות בעבר ובעתיד
|
|
|
|
|
|
|
שוורץ מספר כי לפני שנה, כאשר הגיע לביקור ראשון בישראל לאחר הפסקה של 12 שנים, נפגש עם נתניהו, והביא עמו עוד שני אנשי עסקים - רוב פריצ'ר, מנכ"ל טורונטו סטאר, אחד העיתונים הנפוצים בקנדה, וגורדון ניקסון, מנכ"ל RBC - אחד הבנקים הגדולים בקנדה. "ביום הפגישה עם נתניהו היה משבר קואליציוני, אך למרות הכל הוא הקדיש לנו מזמנו, ומאוד הערכנו זאת", נזכר שוורץ.
לדבריו, באותה פגישה לא דובר על הפרטת דיסקונט. את הרעיון להתמודד על הבעלות בבנק העלה משה רונן, עורך-דין מטורונטו שמייעץ לשוורץ בעניינים הקשורים בישראל ואחד מבכירי הקונגרס היהודי בקנדה. "מויש הציג בפניי את הרעיון, ואחרי שבדקנו, ראינו כי לדיסקונט יש מעמד טוב כבנק בישראל וגם מיצוב מעניין בניו-יורק", מסביר שוורץ את החלטתו להתמודד על השליטה.
"בנקאות היא תחום מעניין, משום שהיא נוגעת לחלקים רבים של הכלכלה". כללים טכניים אילצו את שוורץ לפרוש מהמרוץ, ואת השליטה בבנק קיבל בסופו של דבר מתיו ברונפמן, אף הוא נצר למשפחה קנדית-יהודית. "אני חושב שהבנק נמכר במחיר הוגן, ואני מעריך שאם היינו נשארים במכרז, זה הסכום שהיינו משלמים", מסכם שוורץ.
לאחרונה הועלה שמו של שוורץ כמי שעשוי להתמודד גם על השליטה בלאומי, אם יוחלט על ביטול תוכנית האופציות ועל מכירת גרעין השליטה בבנק לגורם אחד. "שמי הוזכר כמתמודד אפשרי מבלי שידענו על כך, אבל אני מעריך שנבדוק את האפשרות, אם כי לא בטוח שנלך על זה", הוא אומר.
מה שעניין את שוורץ יותר היה המכרז על בזק, שמגיע בימים אלה אל הישורת האחרונה שלו, אולם ברגע האחרון צצה עיסקה מעניינת יותר.
"אנשי אונקס נסעו לישראל, בדקו את בזק וחשבו שמדובר בחברה מעניינת, רק שבדיוק באותו זמן אחד העובדים קרא בעיתונות על כך שמפעלי ייצור המטוסים של בואינג עומדת למכירה. מכיוון שמדובר באותם אנשים שאמורים לעבוד על שתי העיסקאות, העדפנו להתמקד בבואינג, שם ידענו שאנחנו המתמודדים היחידים, בניגוד לעיסקת בזק שבה יש מתחרים ולא ידענו מה יהיה המחיר בסופו של דבר", מסביר שוורץ.
את מפעלי הייצור של בואינג רכשה אונקס תמורת 1.5 מיליארד דולר, ושוורץ מעריך כי הוצאת השליטה בחברה מידי בואינג תאפשר לו למכור את המטוסים המיוצרים בה למגוון חברות, בהן גם מתחרותיה של בואינג, ובכך להאיץ את צמיחת החברה.
למרות שאונקס מעסיקה בכל החברות שבבעלותה 83 אלף עובדים, באיתור השקעות חדשות עוסקים רק כ-20 איש והם גם לא נעזרים בבנקי השקעות. "אנו לא עושים עיסקאות שמציעים בנקי השקעות, כי ראינו שזה לא מביא הרבה תועלת", מסביר שוורץ. אולם נראה כי העבודה העצמאית לא פוגעת באונקס שהספיקה לקנות 140 חברות ב-21 שנות קיומה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ג'רי שוורץ: "מייקל וקת'רין הזמינו אותנו לקאריביים. הם אנשים מאוד נחמדים"
|
|
|
|
|
|
|
פוטנציאל צמיחה
|
|
|
|
|
|
|
העובדה שעיסקאות בזק ודיסקונט לא יצאו אל הפועל לא מרפה את ידי שוורץ. בשבוע הבא הוא יגיע לישראל, ויערוך שורה של פגישות עסקיות עם נוחי דנקנר, סטף ורטהיימר, שלמה נחמה ואריק רייכמן, מנכ"ל תנובה. "בעבר החזיקה אונקס בשליטה במחלבה הגדולה בקנדה, כך שיש לנו ניסיון בתחום ותנובה נראית חברה מעניינת", מסביר שוורץ. "אנחנו לא מגבילים את עצמנו לתחום מסוים - מתאים לנו כל עסק שיכול לצמוח".
לצד תנובה, רואה שוורץ פוטנציאל גדול גם בתעשיה האווירית הישראלית. "אם הם ייצאו להפרטה, נהיה בין המתמודדים על השליטה, משום שמדובר באחת החברות המעניינות בישראל, עם מומחיות טכנולוגית גבוהה, שמנוהלת היטב ושיש לה לקוחות רבים", אומר שוורץ. הוא מעריך כי עם העברת השליטה בתעשיה האווירית מהמדינה לגורם פרטי ניתן יהיה להביא לקוחות רבים נוספים לחברה.
רכישת חברות עם מעט לקוחות והפיכתן לחברות ענק צומחות - זו המומחיות של אונקס, והיא שהביאה אותה לשווי הגבוה והפכה את שוורץ לאחד האנשים העשירים בקנדה.
"העיקרון העסקי שמנחה אותנו הוא לא להסתכל על חברה לפי תעשיות או מדינות, אלא לפי פרמטר אחד: איך ניתן ליצור ערך", מסביר שוורץ. "לעתים ניתן להביא לשיפור באמצעות שינוי מבנה עלויות, אך לרוב הדבר נעשה באמצעות הגברת הצמיחה. כך, למשל, כשסלסטיקה היתה בבעלות יבמ, היא היתה מאוד יעילה בייצור ציוד אלקטרוניקה, אך אף אחד לא רצה לייצר בה כל עוד אינה בבעלות עצמאית".
בישראל מתכוון שוורץ לפעול באופן עצמאי ולא באמצעות אונקס, שכן הסכום המינימלי שהחברה משקיעה הוא 100 מיליון דולר-וסכום זה גדול על הכלכלה הישראלית. עסק פרטי שלו שכבר פועל מחוץ למסגרת של אונקס הוא רשת חנויות הספרים והמוזיקה אינדיגו, הנחשבת אחת הפופולריות בקנדה. למרות ששוורץ מחזיק ב-70% מהחברה , יש לו מעט מאוד השפעה על ניהולה, כי היא הוקמה ומנוהלת בידי רעייתו, הת'ר רייזמן. רייזמן הקימה את הרשת לפני 10 שנים, וכיום היא מונה 270 סניפים ברחבי קנדה.
לזוג שוורץ 4 ילדים ו-6 נכדים , שכולם מתגוררים בארצות-הברית, אך הגיעו לחגוג את ליל הסדר בטורונטו עם המשפחה. כשיגיע שוורץ לישראל, עם תום החג, הוא מתכנן להכריז על הקמת קרן חדשה שתסייע במימון שכר לימוד לחיילים בודדים שמסיימים את שירותם הצבאי. "חיילים בודדים הם המתנדבים שבמתנדבים, וחשבתי שתמיכה בחיילים והשקעה בחינוך הם'שידעך' טוב", אומר שוורץ. הוא עדיין לא החליט על סכום שיוקצב לפרויקט, אך מציין כי היה רוצה לטפל במסגרתה בכמה שיותר מ-6,000 החיילים הבודדים שמשרתים כיום בצה"ל.
חודשים ספורים לאחר ביקורו הקרוב, הוא יקפוץ לישראל שוב, הפעם כדי לצעוד בראש המשלחת הקנדית ל'מכביה'. שוורץ הוא המממן הראשי של קבוצת הכדורסל היהודית בקנדה, שתתמודד בתחרויות בישראל. לאור העובדה כי שוורץ מתכנן להיות מעורב יותר בישראל בתקופה הקרובה ולהגיע לכאן לעתים תכופות, הוא חושב על רכישת בית בירושלים. "הסתובבתי עם מויש בירושלים, ראינו את כל הבתים הישנים היפים, ואמרתי לו:'מויש, אנחנו צריכים לקנות בית כזה".
הכותבת היתה אורחת אונקס בטורונטו
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
