 |
/images/archive/gallery/238/335.jpg תמונת ארכיון
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
|
|
| לא רק בישראל יש עלייה במספר העובדים במשרה חלקית. ביפן מודאגים מהתופעה המתרחבת |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
12/4/2005 12:15 |
|
|
|
|
|
|
|
הסטטיסטיקה שמציגים באחרונה ראשי האוצר מצביעה על ירידה באבטלה בישראל. השורה התחתונה אכן מגלה ירידה לכ-10% באבטלה, אבל בחינה מדוקדקת של הנתונים מגלה, כי מרבית אלה שמצאו עבודה מועסקים על בסיס זמני בלבד. מדובר בעבודה חלקית, ששכרה מצומצם מאוד. מבקרי האוצר כבר התבטאו על "עוד ישראבלוף ועבודה בעיניים", ויש מי שכבר מביעים חשש מכך שהמצב יתקבע.
רוב המשרות החלקיות הן בענפי 'משק העולם השלישי', כפי שמכנים זאת. לא ב'קטר' של המשק - תחום ההיי-טק, וגם לא בבנקים. שכרם של כ-27% מהשכירים הנכללים בקבוצת מועסקים זאת אינו מגיע ליותר מ-1,900 שקל.
ביפן, המתקשה להתאושש מהמיתון העמוק שלתוכו שקעה, מכנים כיום את המועסקים במשרות חלקיות 'פריטרס' (Freeters): שילוב שבא מהמונח הגרמני 'עובד חופשי' (Frei Arbeiter). ודווקא עובדים אלה הם שמדירים שינה מעיני הצמרת הכלכלית בטוקיו. יש ביניהם, כך מדווחת סוכנות החדשות קיודו, גברים ונשים, אך לא נכללים בקבוצה סטודנטים ועקרות-בית. כולם בני 36 ומטה, ועובדים בעבודה חלקית. חלקם מצהירים שהם רוצים לעבוד, ואחרים איבדו את הרצון ומתחילים להסתגל לחיים עם הבעיה.
מספרם של הפריטרס ביפן גדל והולך, וכלכלנים מזהירים כי העלייה בשיעורם תחבל במאמצי יפן להתחרות בשוקי העולם. מעריכים את מספרם כיום בכ-5 מיליון , ואילו לפני 4 שנים הם מנו 4 מיליון. הפריטרס הוותיקים הם כיום בשנות ה-30 לחייהם , ורואים את עצמם כמי שנשארו מאחור ואיבדו סיכוי למצוא משרה מלאה או לעשות קריירה. גברים ונשים בני 39-35, שאינם מועסקים במשרה מלאה, מהווים עתה כמעט חצי מיליון
מקרב העובדים-חלקית-עלייה של 40% לעומת שיעורם ב-1991.
בן 31 סיפר לכתב סוכנות החדשות היפנית: "הגעתי לשער הכניסה של חברת היי-טק גדולה. באתי 15 דקות לפני שעת הראיון, הסתכלתי סביבי - ולפתע צצו מחשבות חדשות. הרגשתי שאינני מוכן להיכנס פנימה, וכלל לא חשוב היה לי עד כמה התאמצתי להגיע לרגע הזה. עישנתי במהירות 2 סיגריות, ממש לפני הדלת, ואז ויתרתי וחזרתי הביתה. זו כבר הפעם השנייה שאני 'מקבל רגליים קרות' ברגע האחרון ומוותר על ראיון עבודה".
הוא סיפר עוד כי למד שנתיים באוניברסיטה, אבל נאלץ לעזוב ללא תואר. הוא נקלט בעבודה במפעל לעיבוד מזון, בזכות קשרים של בני משפחה - אבל כעבור 3 שנים עזב. הוא שב להתגורר עם הוריו בדירתם הקטנה, והעדיף עבודה חלקית. מפעם לפעם ניגש לבחינות קבלה לעבודות אחרות, אך כשל בהן. הוא איבד בהדרגה עניין בהשגת משרה מלאה.
"כשעברתי את גיל 30", המשיך בווידוי, "הבנתי שהגעתי לשלב בחיים, שבו המראיינים כבר לא יהיו נחמדים אליי. הייתי בראיונות שנמשכו 3-2 דקות בלבד, ואז נאמר לי שאינני מתאים. לא יכולתי לסבול את היחס כלפיי, ואינני היחיד. יש המונים כמוני".
כשנשאל מהן הבעיות שהמראיינים מגלים בפגישות עם מבקשי עבודה כמוהו, סיפר: "הם קוראים בחטף את קורות החיים, ושואלים מספר שאלות על השכלה וניסיון. אך כשהם מגלים שיש 'קטע ריק לחלוטין', כלומר תקופה ארוכה מדי, לטעמם, בין תום המשרה הקודמת ועד לראיון למציאת עבודה חדשה במשרה מלאה, מבחינתם זה מצב רע. לא מעניין אותם שצברתי ניסיון מגוון בעבודות חלקיות, ושניסיון כזה הוא דווקא נכס".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
חתונה מאוחרת
|
|
|
 |
|
|
|
במאמץ לצמצם את תופעת העובדים החלקיים, ולנסות להחזירם למעגל מחפשי המשרות המלאות אשר להם יש גם עתיד מקצועי, אורגן בעיר אוסקה סמינר מיוחד לצעירים, בשם'ג'וב קפה'. המיזם היה משותף לכמה חברות גדולות, שהופעל עליהן לחץ מצד הממשלה ונציגים של משרדי העבודה, הבריאות, הרווחה, הכלכלה והמסחר. הכנס נועד לנסות להחזיר להם את הביטחון ביכולתם להשיג עבודה.
הקבינט הכלכלי ביפן דיווח לפני שבועות מספר, כי 5 מיליון בני-אדם שנולדו בתום מלחמת העולם ה-2 עומדים לפרוש לגמלאות בשנים 2010-2007. לא ברור אם את מקומם יתפסו מי שמוגדרים עתה כפריטרס.
סקר שנערך בקרב תאגידי הענק של יפן מגלה, כי 60% מהנשאלים מצביעים על סכנת משבר הצפויה לכלכלה היפנית במעבר חד כזה מאוכלוסיית מועסקים מבוגרת לצעירה. בין המבקרים יש כאלה הטוענים, שהגידול החד בעובדים החלקיים יוביל לירידה נוספת בהזדמנויות תעסוקה לצעירים - הזדמנויות הדורשות ידע, ניסיון והבנה בטכנולוגיות מתקדמות.
באמצע שנת 1990 המציא פרופ' מסאהירו ימאדה, מאוניברסיטת גאקוגיי בטוקיו, את המושג'רווקים טפילים'. הוא כלל בו צעירים, שלאחר סיום לימודיהם ממשיכים להתגורר עם ההורים, חופשיים מכל אחריות, ומרוויחים שכר רק כעובדים חלקיים. כיוון שמספרם גדל, הם מתחילים להוות נטל על החברה והכלכלה. - צעירות רבות מסרבות להינשא לעובדים חלקיים, מחשש שמדובר בנישואים לא יציבים ובהקמת משק בית עם הכנסה כספית נמוכה. לכן החלה תופעה של דחיית גיל הנישואים ודחייה בהקמת המשפחה - שתוביל לירידה בגודל האוכלוסיה.
פרופ' ימאדה טוען שהתופעות הללו הן תולדה של התפוצצות כלכלת הבועה. כוח העבודה ביפן נחלק כיום למספר קטן של'עובדי ליבה', כך מכנים זאת, המצוידים ביכולות מתקדמות ובידע, ומולם קבוצה גדולה של עובדים 'כלליים', שבכל רגע נתון יכולים המעסיקים להיפטר מהם. הטרנד הזה מגדיל את הפער בין בעלי התקווה לעתיד כלכלי טוב, לבין אלה שיכולים רק לחלום עליו - מצב שעלול לזעזע את סדר החברתי כולו. "יותר מדי אנשים עלולים לשקוע בדיכאון, לחדול ממאמציהם למצוא עבודה הולמת ומפרנסת - ולחשוב שהם חסרי תועלת. זוהי פצצת זמן", הזהיר הכלכלן היפני.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
