 |
על לוחות מודעות וקירות במקומות עבודה רבים בישראל, הודבק באחרונה בהבלטה, "תקנון למניעת הטרדה מינית". הוא נוסח ברשות לקידום מעמד האשה במשרד ראש הממשלה. בין השאר מופיעה בו השורה הבאה: "מה לא ייחשב הטרדה מינית? - חיזורים הנעשים ברוח טובה, מתוך הסכמה הדדית ורצון חופשי".
ואמנם, שנים רבות, בישראל ובמדינות אחרות, חיזורים ורומנים שהתפתחו במקומות העבודה היו מקובלים. רומנים רבים נולדו ליד מכונה הקפה במטבחון, בעקבות מחמאות הדדיות, או החלפת אי-מיילים במערכת התקשורת הפנים-ארגונית. אבל כל זה היה לפני שהמושג "רומן במקום העבודה" - לא הטרדה מינית - הזדהם. תרמה לכך עתה הדחת מנכ"ל בואינג, הרי סטונסיפר, לאחר שהתגלה שניהל רומן עם מנהלת בכירה בחברה. יש אומרים שבכך קובעה גישה נוקשה מאוד, לפיה רומן בעבודה הוא מעשה לא נאות. יש גם הטוענים שחיזור ורומן במקום העבודה עלול לפגוע בארגון, גם מבחינה כלכלית.
"רומן במקום העבודה מתחיל בחברות ובידידות המתעמקת עם הזמן, בגלל תחום העיסוק והעניין הדומים, והקירבה הפיזית המתארכת", אומרת ד"ר אורה סתר, מנכ"ל 'תוכנית ל.ה.ב' להכשרת מנהלים בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת ת"א. "מחקרים שונים מראים שחלק גדול מהחברויות נוצרות בין אנשים שעובדים או חיים במרחק של 50 מטר בלבד זה מזה. מעט אנשים תיכננו לפתוח ברומן במקום העבודה, אך רבים פשוט גלשו לכך.
"הדבר נכון במיוחד לגבי נשואים שפוזלים לצדדים. על הסקאלה הזאת ממוקמות שלוש צורות התנהגות שיש קשר ביניהן: חברות מובילה לעתים לרומן, שעלול להתדרדר להטרדה מינית, תולדה של יחסי כח היררכיים. כתוצאה מתהליכים פסיכולוגיים יש לרבים נטייה להתאהב בבעלי סמכות - וכך נוצרים
יחסי ניצול, המולידים עם הזמן סביבת עבודה עויינת. רומן עלול לגלוש להטרדה מינית כשאחד הצדדים תופס את הקשר כחיזור רומנטי לגיטימי והאחר - כהטרדה".
ד"ר סתר מציינת ש-25% מקשרי הנישואים החלו במקומות העבודה, ושיעור זה גדל משמעותית בשנים האחרונות, כיוון שיותר נשים נכנסות לשוק העבודה. מחקר שנעשה בארה"ב העלה ששיעור האנשים שהודו שהיה להם רומן במקום העבודה היה כ-45%-40% בין השנים 2000-1995, ואילו ב-2005 זינק שיעורם ל-68%. 20% הודו כי קיימו יחסי מין במקום העבודה עצמו. "רומן בעבודה שהוביל לקשר בין נשואים עלול לגרום לפירוק משפחה אחת או אפילו שתיים - וליצירת משפחה חדשה. מקום העבודה הוא במקום הראשון למציאת בני זוג, וזה רק הולך ומתעצם".
אבל יש לא מעט בעיות: במקומות עבודה רבים לא מתירים לבני זוג לעבוד באותה יחידה ובקירבה זה לזו. ארגונים אוסרים לחלוטין חיזורים, אבל יש גם כאלה שדווקא מעודדים בני זוג לעבוד באותו מקום. ד"ר סתר: "פרשת מנכ"ל בואינג היא ציון דרך, וייתכן מאוד שבעקבות זאת יחלו עתה ארגונים נוספים ליישר קו, לא רק בארה"ב ".
מול הגישה האוסרת ניהול רומנים במקום העבודה, קיימת גישה שדווקא מגלה היבטים חיוביים לרומן כזה. מובילים אותה צ' ארלס פירס, פרופסור לפסיכולוגיה ארגונית ותעשייתית מאוניברסיטת מונטנה, ועמיתו הרמן אגיניס מאוניברסיטת קולורדו. הם טוענים שרומן בעבודה דווקא תורם לתפוקה - אצל אנשים המתאהבים בעמיתיהם לצוות, ניכרת עלייה במוטיבציה, יותר אנרגייה יצירתית והתלהבות. גדלה גם שביעות הרצון - והארגון רק נהנה. וכשאמרו לשניהם שקיים חשש מירידה בתפוקה עקב הצורך להקדיש זמן לטיפוח הרומן, השיבו שהחיוב רב מהשלילה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
חוזי אהבה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בדעה דומה מחזיקה גם ד"ר דיאנה הנדרסון מאוניברסיטת באת' הבריטית. בהרצאה שנשאה לא מכבר הסבירה כי איסור על רומן במקום העבודה הוא "לא מציאותי, לא מעשי ובמקרים מסויימים אולי גם לא חוקי. . .". ד"ר טרי קלארד מאוניברסיטת וורוויק, פסיכולוגית ארגונית, טוענת שהאיסורים מגוחכים. "מקום העבודה הוא זירה טבעית לרומנים בין אנשים. וכשהיחסים טובים - הם גם עובדים טוב יותר". ג'ילי קופר, מחברת הספר "איך לשרוד מתשע עד חמש", טוענת שהסיבה שנשים רבות יוצאות לעבודה היא "קודם כל משום שכאן נמצאים כל הגברים ויש סיכוי למצוא בן זוג. . .". מולם מתייצבים אלה הטוענים שרומן שמנהלים שני עובדים יוצר לידם סביבת עבודה חשדנית. הרומן הופך לנושא להפצת רכילות ושמועות, מה שגוזל זמן עבודה.
יותר ממחצית מהרומנים מתרחשים אמנם בין שני שווים בדרגה, אבל רומן בין בכיר לעובדת זוטרה - יש בעיה. בחברת היי-טק ישראלית ידועה מאוד, למשל, התנהל רומן בין בכירה למהנדס פיתוח שהיה כפוף אליה. נטען כלפיה שעקב הרומן ביניהם היא העדיפה את המוצר שאהובה הציע - למרות שלא היתה לכך הצדקה כלכלית.
תמיד קיים כמובן החשש שהרומן יעלה על שרטון, בעוד שני המעורבים ממשיכים לעבוד באותו ארגון. המעסיקים פוחדים שמקרה כזה יגרור התנהגות נקמנית, שעלולה לגלוש להטרדה, ובמקרים קיצוניים אפילו לאלימות.
כבר היום יש ארגונים בארה"ב שהחלו להפעיל מנגנונים פנימיים האוסרים יצירת קשרים רומנטיים בין העובדים. עדיין אין מדיניות רשמית ברורה ב-75% אחוז מהחברות, אבל עורכי הדין דוחפים מנהלים רבים לדרוש מהעובדים חתימה על מסמכים שזכו לכינוי 'חוזי אהבה' (love contracts), וכשמנהלים מגלים קשר רומנטי - הם דואגים מיידית להפרדת כוחות: מפטרים אחד מהשניים, או לוחצים שיעזוב מרצונו, או מעבירים ליחידה מרוחקת.
סתר: "יש מקומות עבודה שמבצעים ניטור בנושא, כחלק מהמעקב אחר השימוש הלא נאות בדואר האלקטרוני של הארגון. יש מקומות האוסרים העסקת קרובי משפחה. במעקב כזה'עלו' בבואינג על החלפת האי-מיילים הלוהטת בין סטונסיפר לאהובתו.
"עד היום, ברוב מקומות העבודה שבהם קיימת מדיניות מוצהרת לגבי הטרדה מינית, הכוללת הסברה וגם סדנאות לעובדים כדי שיפנימו את חשיבות הנושא - המדיניות לגבי רומנים, מושתקת. הסיבה: דילמה גדולה שמתעוררת בעניין זה - העימות בין הפרטי לציבורי. עובדים עלולים לומר למנהליהם: הרומן שלי עם חברתי-לעבודה הוא ענייני הפרטי. אל תיכנסו לזה, כל עוד עבודתי ועבודתה אינם נפגעים.
"יהיו הנהלות שישיבו: הרומן שלך הוא אכן עניינך, אבל אנשים בסביבתך, לא מרגישים נוח עם זה - ולכן דעתנו שהקשר משפיע לרעה על התפוקה. לכן בהחלט מענייננו להתערב. איני בטוחה שארגון חייב לשמש 'שומר המוסר' של עובדיו - אבל יש מקום לחשוב שאיננו צריך לעודד. מקומות העבודה מחפשים איזון - הם חוששים מפני פגיעה בזכות האדם לפרטיותו לפגיעה בסביבת עבודה מקצועית.
"בישראל", מוסיפה ד"ר סתר, "התייחסות רוב המעסיקים לרומנים בעבודה נעה בין הדיסקרטיות לבין הגישה הסובלנית-לגיטימית, כל עוד העניינים אינם מסתבכים. כך מתייחסים גם לרומן מהצד בין נשואים, או בין נשוי לרווק - כאלה שגרמו להתפרקויות במשפחות המקור, וליצירת משפחות חדשות, או כששני עובדים מתגוררים תחת קורת גג אחת, אך ממשיכים לשאת בשני שמות משפחה ואינם נישאים רשמית".
בעניין זה קיימים הבדלים בין תרבויות - בצרפת לא יעלה על דעת איש להתערב, כל עוד מדובר ביחסים בהסכמה בין בגירים, לא חשוב אם הם נשואים או לא. ביפן, לעומת זאת, מודדים עדיין סטטוס של בכירים בחברות גדולות גם על פי מספר המאהבות שהם מטפחים הרחק מביתם הפרטי. באנגליה, האיגודים המקצועיים לא אמרו עדיין את המחלה האחרונה בנושא - אבל התעורר שם עתה חשש שהמעסיקים יילכו בעקבות ארה"ב הפוריטנית וינסו להנהיג 'חוזי האהבה'. "אני לא בטוחה שהגישה הסובלנית בארץ תימשך לעד", אומרת ד"ר סתר, "גם בעניין זה תגיע אמריקה לכאן. |  |  |  |  | |
|