 |
|
|
|
|
בחזרה לאייטיז |
|
|
|
|
|
הדס שניידר מקטרת על הפרסומת החדשה ל"מאלטי", שמעוררת סיוטים בני עשרים שנה
16/3/2005 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אח, איזה יופי, הנה הושלכתי חזרה בזמן לעשור ילדותי, האייטיז. הנה אני עם הכפפות הגזורות שהפקירו מחצית מאצבעותיי לקור, משעינה ראש על כריות הכתפיים ומחכה לטלפון מדיוויד הסלהוף החתיך שיבוא לאסוף אותי עם "קיט", המכונית הוורבלית.
רגע, סליחה, קבלו תיקון, זו רק הפרסומת ל"מאלטי" שגרמה לי לחוש כמו טרמפיסטית במכונת זמן. יופי, התנפצה לי התקווה שיתחיל עכשיו פרק של "הבית המעופף" בערוץ לבנון.
התשדיר של מועצת הרשות השנייה שהופיע מיד אחרי הפרסומת של "מאלטי", וקרא לי לדווח לו על שידורים מזיקים, הגיע בדיוק בזמן וגרם לי לחשוב שאלוהים שולח לי אותות.
אחרי עוד שתי דקות, בהן חיכיתי שהוא יאותת לי גם את המספרים של הלוטו, עשיתי מה שכל אחד היה עושה - פניתי לאינטרנט לבדוק מי האחראי לפרסומת הזאת, מה הוא חשב לעצמו, אם בכלל, וכמה כסף נשפך על ההפקה הזו. ההימור שלי היה, 20 ש"ח. ב"ברנז'ה" דיווחו על מיליון. דולר. בייבי.
מיליון דולר! על מה - על ספה, ארבעה אנשים וסבתא? על אפקטים קוליים של גרעפס? על פרסומת שנראית כמו שריד רע מעשור מביך גם ככה?
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| מה הטלפון של הרשות השנייה? הפרסומת החדשה למאלטי
| /images/archive/gallery/272/107.jpg
 |
|
|
|
 |
|
 |
ילדים מרגיזים
|
|
 |
|
|
נכון שהמוצר עתיק, אבל זה לא אומר שגם הפרסומת צריכה להיראות כמו הפקה מלפני 20 שנה. בירה "נשר", מוצר עתיק לא פחות, הולכים על קו פרסומי רטרו לחלוטין, ועושים את זה מעולה עם סרטוני השחור-לבן, הקריינות הנוסטלגית, צבעי הלוגו הישן והכי חשוב, בלי ילדים. לא שיש לי משהו נגד ילדים, חלילה, יש לי משהו נגד ילדים מעצבנים. כמו זה המככב בפרסומת ל"מאלטי".
מה לא הפנימו הפרסומאים לגבי ילדים מרגיזים בפרסומות? הם שכחו שהיה אחד ניג'ס שלא הפסיק לשאול "למה?" בפרסומת לקופת חולים "כללית"? הרי הוא מתקמבק עכשיו על מסכינו, ואפילו הדביק את אמא שלו באובססיית הקושיות.
שנזכיר את הפרינססה הקטנה עם ה"דההההה" בפרסומת ל"בזק"? או את כל תינוקות "האגיס" המהונדסים לדורותיהם?
בסכום הבלתי נתפס הזה, מיליון דולר, הצליחו המפרסמים של "מאלטי" לרכוש דווקא את אחד הילדים המרגיזים ביותר שנראו לאחרונה על המסך, ולהזכירכם, זו משימה לא קלה בכלל. ומשנמצא אותו ילד, הוחלט להצמיד לו קול של משייפת ולתת לו לשיר שיר שלם בטכנולוגיית הגרעפס הרציף בסגנון ג'מאייקני. תענוג, אין מה לומר.
לאותו ילד חוברת משפחה המלווה את הגיהוק המתמשך שלו בצעדי ריקוד מהשאול. כשבסיום, אומר כל אחד מהם את שם המוצר, בקול ששמור אצלי בדרך כלל לתופעות פיזיולוגיות המתרחשות אחרי שתייה מופרזת של משקאות מוגזים. אכן, הבירה הכי משפחתית שיש, אם אתם משפחת אדאמס.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | | | "אשת אשכולות": שלחה ידה בכתיבה, הפקה, עיצוב ותחקירנות. זה עובר לה לאט לאט. כשתהיה גדולה רוצה להיות דונלד טראמפ, אבל עם שיער טוב יותר. | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
