 |
/images/archive/gallery/217/582.jpg ;
צילום הדמיה  |
|
|
| לא כל-כך נעים לראות גן בבית |
|
| קניתם דירה וגיליתם שבבניין פועל גן ילדים? שווי הנכס עלול לרדת, אך לכם אין הרבה מה לעשות בנידון |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
דרור מרמור
15/3/2005 9:14 |
|
|
|
|
|
|
|
כלי התקשורת נהנים בשבועות האחרונים להתעסק בפרשנויות ובהשלכות של דוח ועדת דוברת על מערכת החינוך של ילדי ישראל, אולם מדהים לגלות שהתחום של תלמידי העתיד, קרי ילדי הגנים עד גיל חינוך חובה, מוזנח למדי. כיום אין כל התייחסות של רשויות החוק אפילו בקביעת פרמטרים בסיסיים, כמו מיקום אותם גנים שבהם מבלים ילדינו.
ברחבי הארץ ניתן היום למצוא אלפי גני ילדים הפועלים מתוך חצרות בתים, דירות פרטיות ועוד, כשרובם ככולם נמצאים שם, במקרה הטוב, לאחר שהשיגו היתר זמני ל"שימוש חורג" מרשויות התכנון, ובמקרה הפחות הטוב, לאחר שסמכו על טוב ל? בם של השכנים שלא ילשינו עליהם לרשויות.
בעקבות זאת, אין פלא שאותם "גנים חורגים" אינם מקפידים על מיקום מתאים של הגן מבחינת צורכי הילדים, גודל מתאים של המבנה וכדומה, והפרמטר היחיד הוא בדרך כלל התועלת הפרקטית של הגננת המקומית.
אי לכך, מי שקצה נפשו במטפלת לילדו הקטן - אם לנוכח הכותרות המפחידות שליוו אותנו בשבועות האחרונים או בשל העלות הכלכלית הגבוהה הכרוכה בהעסקתה - יגלה כי כמעט לא ניתן למצוא גן שהוקם במחשבה תחילה על-ידי גופי התכנון (למעט מעוני יום של ויצו, נעמת, אמונה וכדומה, המתאימים לקבוצה מסוימת מאוד של משפחות).
לדברי
עורכת הדין ענת בירן ממשרד יגנס-טויסטרבירן, "משום מה, חינוך ילדים עד גיל חובה אינו מוסדר בתוכניות המתאר של הרשויות. אי לכך, כהורה לילד אין לך אפשרות לפנות לפתרון ממסדי-ציבורי ואתה צריך לחפש אישה שפתחה גן ילדים בתוך ביתה".
אבל מי מוכן שיפתחו לו גן ילדים בתוך הבית? לדברי ארז כהן, ממלא מקום יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, השכנים צריכים לקחת בחשבון שמדובר במטרד שעלול להוריד את ערך דירתם ב-5% עד 10%, תלוי כמובן כמה ילדים נמצאים שם וכמה הגן קרוב לדירה המדוברת. כהן מציין כי גם במקרה שמדובר בבית פרטי, עלולה להיות ירידת ערך לבתים סמוכים, ודאי אם מדובר בבית דומשפחתי הצמוד לגן.
המטרדים העיקריים המזינים בדרך כלל את התנגדותם של השכנים קשורים לבעיות טיפוח,ניקיון ותחבורה כתוצאה מהפעלת הגן. גן ילדים מטבעו מייצר ניחוחות ולכלוך, ובנוסף, עומס המכוניות המביאות ילדים לגן בדיוק בשעות הבוקר הסואנות, כשהן לפעמים גם חוסמות את החניון או שבעליהן סתם תופסים לשעה ארוכה את מעלית הבניין, מהווה סיבה נוספת שמשכנעת את השכנים קודם כל להלשין לעיריה (במקרה השכיח שבו לא התקבל ההיתר מראש), ולאחר מכן לפנות בהתנגדות לוועדת התכנון ולוועדות הערר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אין פיצוי
|
|
|
 |
|
|
|
עם זאת, בירן (שהיתה בעבר גם יו"ר ועדת הערר במחוז תל-אביב) מדגישה כי למרות התדמית השלילית של הגן, צריך להכיר גם ביתרונות שלו על פני חלופות אחרות. נכון להיום, היא מציינת, רשויות רבות מאפשרות לפתוח מרפאה או מספרה בתוך דירת מגורים, בהנחה שמדובר בעסק המשמש את בעלי הבית. לדברי בירן, אף שלמרפאה לא באים אמנם 30 ילדים בבת-אחת, עדיין מדובר בתנועה הנמשכת לכל אורך היום, ואילו הגן מסיים את פעילותו בדרך כלל בשעות הצהריים המוקדמות.
כך או כך, בירן מציינת שהעובדה שאין כיום שום פתרון חוקי אמיתי להקמת גני ילדים משכנעת בדרך כלל גם את הפסיקה - של רשויות התכנון, ועדות הערר ובתי-המשפט - לאשר את מרבית הגנים כשימוש חורג (המוגבל לרוב לתקופות של 5 שנים), על אפם ועל חמתם של השכנים. לדבריה, "כל ההחלטות שאני מכירה מוועדות הערר אישרו את גני הילדים, אם כי במגבלות של שעות ומספר ילדים".
כהן מציין, שהבעיה הגדולה של השכנים היא שבתום שלב ההתנגדויות לא ניתן לתבוע אף אחד בגין ירידת ערך הנכס (על-פי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה), מאחר שאין כאן שינוי בתוכנית המתאר, כך שהשכנים נותרים בסופו של דבר ללא פיצוי ביד, עם נכס שערכו ירד ושהביקושים לו קטנו משמעותית.
לדברי בירן, המסקנה המתבקשת היא שאף-על-פי שלא מדובר בחינוך חובה, מדינת ישראל חייבת לפעול להסדרת נושא הגנים. רק כך, היא מציינת, יוטלו מגבלות ברורות של תנועה, חניה ואקוסטיקה על בעלי הגנים,ואנשים יוכלו סוף-סוף לדעת היכן מותר והיכן אסור להקים גן ילדים.
בנוסף,בירן מעריכה שאם גני ילדים יוסדרו כחוק, הרבה יותר משפחות ישתכנעו לשלוח אליהם את ילדיהן הרכים במקום להישאר איתם בבית, "כך שהדבר גם יעודד לא מעט אמהות להצטרף אל מעגל העבודה, לטובת כל המשק ".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
