 |
/images/archive/gallery/194/354.jpg בועות
דייויד גוליאמו  |
|
|
|
|
| מחרתיים לפני חמש שנים, 10 במרס 2000, הגיע הנאסד"ק לשיא כל הזמנים- 5,048 נקודות. נקודת השיא הזו מסמלת יותר מכל את השפל שבא אחריה, כאשר במקרים לא מעטים נמחקו 95%-90% משוויין של מניות. אבל חמש שנים אחרי אותו יום מר ונמהר מתעוררת התחושה שמישהו שוב מנפח את הבועה. הסתכלו על יאהו, הסתכלו על גוגל וחפשו את ההבדלים |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
סופי שולמן
8/3/2005 17:02 |
|
|
|
|
|
|
|
הכל התחיל ב-95'. בחדר קטן במעונות של אוניברסיטת סטנפורד היוקרתית בקליפורניה ישבו דיוויד פילו ו ג'רי יאנג, וחשבו איך אפשר לעשות עסקים מהרשת החדשה שנכנסה לאופנה ושמה אינטרנט. במרס95', בדיוק לפני עשור, הם הגיעו למסקנה שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת תהיה הקמת אתר בשם יאהו, שינתב גולשים לאתרים המעניינים ביותר ברשת המתפתחת. אבל לאף אחד לא ממש היה רעיון מגובש ליצירת רווחים מהרשת, שלא לדבר על מודל עסקי.
לא הרחק מסטנפורד, בפאלו-אלטו, ישבו באותה תקופה מרק אנדריסן ו ג'ים קלארק, מייסדי נטסקייפ, וחשבו שרשת האינטרנט כבר בשלה מספיק ומוכרת לכל, עד כדי אפשרות לצאת להנפקה ציבורית בנאסד"ק. באוגוסט 95' היתה נטסקייפ חברת האינטרנט הראשונה שגייסה הון בוול סטריט, ורבים סבורים שכאן למעשה מתחילה הספירה לאחור של הבועה.
בועת האינטרנט התפוצצה 5 שנים לאחר מכן, ב-10 במרס 2000, כאשר מדד נאסד"ק, העמוס במניות טכנולוגיה, הגיע לשיא כל הזמנים של 5,048 נקודות ומכאן החל בנפילה חופשית. באוקטובר 2002 הוא הגיע לשפל של 1,114 נקודות , ובדרך התאדו מאות מיליארדי דולרים של עושר עולמי, בעיקר עושרם של אזרחי ארצות-הברית.
מניות של חברות האינטרנט ושל חברות שפעלו בשוק הטלקום ספגו את הנפילות הקשות ביותר, ובמקרים לא מעטים נמחקו 95%-90% משוויין . נטסקייפ, שהיתה הסנונית הראשונה של עידן האינטרנט, נעלמה מהזירה עוד לפני הבלגן הגדול,
לאחר שמיקרוסופט הצליחה למחוץ אותה עם השקת'אקספלורר', מנוע החיפוש המתחרה. בניגוד אליה, יאהו דווקא כן הצליחה לשרוד, ולמרות השנים הקשות שעברה, היום החברה רווחית, מעסיקה אלפי עובדים וחוגגת ברעש וצלצולים עשור להקמתה.
מאז השפל בספטמבר 2001 זינקה מניית יאהו ב-640%, כך שהחברה נסחרת כיום בשווי שוק של 44 מיליארד דולר. מה שסייע לעלייה מטאורית זו במניה ולחזרה לשווי המרשים הוא הנפקת האינטרנט הגדולה של 2004 ושל עולם הטכנולוגיה כולו: הנפקת גוגל של לארי פייג' ו סרגיי ברין, עוד חברה שהוקמה בידי שני סטודנטים מסטנפורד. גוגל, מנוע החיפוש הפופולרי ביותר היום, גייסה 1.7 מיליארד דולר בקיץ האחרון ונסחרת כיום בשווי עצום של 50.8 מיליארד דולר.
הנפקת גוגל, שגררה אחריה סדרה של הנפקות אינטרנט קטנות יותר ובהן גם של שופינג.קום ושל גורונט הישראליות, מציפה מחדש על פני השטח את טראומת הבועה והתפוצצותה, כאשר רבים מתחילים לשאול, האם הבועה מתנפחת שוב והאם לא הפקנו לקח מחוויית האינטרנט המכוננת ב-2000.
לכאורה , הדפוס חוזר על עצמו, אפילו אם זה באופן סמלי. עשור חלף, ושוב ההנפקה הגדולה והמדוברת ביותר היא של מנוע חיפוש. זוהי שוב חברה שהוקמה בידי שני צעירים בעלי חלום, ושוב מיקרוסופט הגדולה מנסה לחסום את דרכם לצמרת באמצעות השקת מוצר שאמור להתחרות ראש-בראש במנוע החיפוש שלהם, ובדרך למטרה שופכת תקציבי ענק.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מייסדי גוגל פותחים המסחר בנאסד"ק
|
|
|
 |
|
 |
|
מעבר לצמיחה בריאה?
|
|
|
 |
|
|
|
האם כל הנתונים מאותתים על כך שהבועה החדשה החלה להתנפח? מרבית הכלכלנים טוענים שעדיין לא מדובר בבועה, אלא בהתאוששות ובמעבר לצמיחה בריאה. טכנולוגיות רבות שהיו בגדר חלום בסוף שנות ה-90 עברו תהליך של הבשלה, הגיעו לשוק והפכו למסחריות, ובכך איפשרו לחברות שפיתחו אותן לייצר הכנסות ורווחים וגם להנפיק בוול סטריט.
"אנומליות מסוימות ונקודתיות תמיד קיימות ותמיד יהיו, אך לא אנומליה של שוק שלם, כפי שהיה בבועה לפני 5 שנים", אומר דניאל מירון, אנליסט הטכנולוגיה בבנק ההשקעות RBC. " הציפיות היו מוגזמות, ולא היתה פרופורציה בין התזמון לרווח הכלכלי שניתן להפיק מטכנולוגיה זו או אחרת. היום רוב המגמות שדיברו עליהן בבועה קורות, והחברות שאנשים שילמו עליהן אז סכומים גבוהים הגיעו לשווי, אבל זה קרה אחרי המשבר. ב-2000 זה פשוט היה מוקדם מדי", הוא מסביר.
"היום יש תחושה של צמיחה בריאה, גם כי כל התעשיה התבגרה וגם כי מרבית המנהלים עברו את המשבר בשוק ההון וזוכרים אותו היטב", אומר מירון. הוא מוצא גם סממן חיובי, אנטי-בועתי, בכך שהיום אין טכנולוגיות חדשות שצצות מדי בוקר ואין אלפי חברות שפועלות באותה נישה צרה. "לפני 5 שנים הייתי צריך להקדיש חצי יום מדי יום כדי להתעדכן בטכנולוגיות החדשות, ואילו היום הכל מתפתח לאט יותר. גם טכנולוגיות חדשות שמגיעות לשוק ואפילו הופכות למסחריות, כמו Wi-Fi, לא יוצרות היסטריה והקמה של מאות חברות, אלא רק כמה הנפקות בודדות של חברות שבאמת פועלות בתחום", מסביר מירון.
משה אגרט, נשיא אירופה, אפריקה והמזרח-תיכון במרקורי, אחת הנציגות הגדולות של ישראל בנאסד"ק, סבור אף הוא כי השוק רחוק היום מאוד מלהיות בועתי, ומעריך כי תהליכי הקונסולידציה בענף הטכנולוגיה מחזקים את ההנחה שלו. "היום להפוך לחברה של 50 מיליון דולר קשה באותה מידה כמו להפוך לחברה של 100 מיליון דולר ב-2000, ולכן תהליך המיזוגים יימשך", אומר אגרט, "בתחילת המאה היו בארצות-הברית כ-300 יצרניות מכוניות, ואילו היום נשארו רק 5. זה בדיוק מה שקורה היום בענף הטכנולוגיה".
" לא תהיה יותר בועה בטכנולוגיה ובאינטרנט, ובטח אין בועה עכשיו, כאשר נאסד"ק בקושי עשה משהו בשנה וחצי האחרונות", מוסיף אגרט. אכן נאסד"ק, שהפך לסמל הבועה ב-2000, נתקע סביב רמה של 2,000 נקודות מאז מחצית 2003, ומתקשה לפרוץ אפילו את רף 2,200 הנקודות . מתחילת השנה איבד מדד מניות הטכנולוגיה 5%.
היום, לאחר 3 שנים שבהן הונפקו בוול סטריט בעיקר חברות מהתעשיה המסורתית, שוב ניתן להנפיק חברות טכנולוגיה ואפילו חברות אינטרנט. ב-2004 השלימו 231 חברות הנפקות ראשונות בוול סטריט, לעומת 79 גיוסים בלבד ב-2003, כך על-פי נתוני בנק ההשקעותAmerica ' s Growth Capital. עדיין לא מדובר במספרים הדמיוניים כמעט של 500 הנפקות בממוצע בשנה בסוף שנות ה-90, אך ההתקדמות ניכרת. גם סכום ההנפקה הממוצעת עלה מ-113 מיליון דולר ל-150 מיליון דולר, כך שב-2004 גייסו החברות 51.9 מיליארד דולר בהשוואה ל-18.6 מיליארד דולר בלבד ב-2003.
מתוך כלל ההנפקות, תופס מגזר הטכנולוגיה מקום שני עם 19% מהגיוסים , כאשר חברות אינטרנט אחראיות ל-18% מהעוגה וחברות שבבים לשליש. המגזר המונפק ביותר ב-2004 הוא הרפואי, עם 22% מסך ההנפקות הראשונות.
גם קרנות הון-הסיכון כבר פחות הססניות כשהן מכניסות את ידן לכיס. סך ההשקעות של הקרנות הגיע ל-20.9 מיליארד דולר ב-2004, על-פי נתוני הסקר השנתי של מאני טרי, וזאת לעומת 18.9 מיליארד דולר ב-2003. בחברות האינטרנט הושקעו 758 מיליון דולר, הסכום הגבוה ביותר מאז 2002.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
בכירי יאהו פותחים את המסחר בנאסדק
|
|
|
|
|
|
|
"מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין"
|
|
|
|
|
|
|
למרות הדשדוש בנאסד"ק, יש חברות שמניותיהן זינקו חדות בשנה האחרונה, ובהן יאהו וגוגל, אך גם חברות ישראליות דוגמת אודיוקודס, שנסחרת במכפיל של יותר מ-30 על הרווחים הצפויים. מירון סבור, שלמרות שהיום אפשר להתווכח אם שווי השוק של יאהו או המכפיל שלפיו נסחרת אודיוקודס הם גבוהים, עצם הוויכוח על כך מראה שאנחנו לא בבועה. "המודעות לתמחור ולשווי אצל משקיעים ובבנקי ההשקעות הרבה יותר גבוהה כיום, והם הפכו למאופקים יותר וביקורתיים יותר", הוא אומר. "אם אני בא היום למנהל ההשקעות שלנו ומציע לו חברה שתהיה רווחית ב-2007, לא תהיה התלהבות, ומשקיעים מעטים מאוד יסכימו לשים את כספם בחברה כזאת".
גם צבי סטפק, מנכ"ל חברת ניהול ההשקעות מיטב, מסכים כי המשקיעים עברו תהליך שינוי גדול מאז הבועה, שיקשה על חזרתה. "מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין", אומר סטפק, ומתכוון למשקיעים שהזרימו מיליארדי שקלים בחודשים ספורים של תחילת 2000 ונסו על נפשם לאחר שנאסד"ק החל לקרוס במרס. "אנו עדים לשנתיים של עליות חזקות בשוק המניות המקומי, ולמרות זאת עדיין לא רואים הצטרפות מאסיבית של הציבור לקרנות המנייתיות".
לדבריו , ציבור המשקיעים מתלבט כיום מה לעשות עם תוכניות החיסכון והפקדונות, שמניבות ריביות נמוכות, אך נוקט גישה זהירה ונכנס בעיקר לקרנות המעורבות, כגון 80-20 או 90-10, שמשקיעות בעיקר באפיקים שקליים ורק רכיב קטן שלהן מוקדש למניות. "הציבור לא מסתער על המניות וזהיר מאוד עקב מה שקרה לפני 5 שנים. הוא רוצה מעט מהפלפל של המניות, אך פוחד לשרוף את הלשון", מוסיף סטפק.
הוא מציין כי כיום אין כמעט פעילות בקרנות הנאמנות של מיטב שמתמחות בהיי-טק, ואם כבר קורה משהו, מדובר ביציאה של כספים. לדעתו של סטפק, אין כיום בועה, אלא רק'מיני-בועות', כגון ההסתערות על פקדונות מבניים (סטראקצ'ר) לפני שנתיים, ומעריך כי הבועה בבורסה יכולה לחזור רק אם תהיה התפתחות דרמטית בזירה המדינית. "אם מחר יהיה פה מעין'אוסלו', יכול להיות שהציבור ישכח הכל ויאבד שוב את הראש", אומר סטפק.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
לארי פייג' וסרגיי ברין מייסדי גוגל
|
|
|
|
|
|
|
מהי הבועה הבאה?
|
|
|
|
|
|
|
אולם, יש מי שחושב שאנחנו כן נמצאים בפתחה של בועה חדשה. עו"ד דורון שנער, שמתמחה בהיי-טק ומשמש כיו"ר כלל פיננסים חיתום, מרגיש אווירה של בועה. "הכסף מתחיל לזרום. אמנם הערכות השווי עדיין נמוכות, וההשקעה היא בחברות ששרדו את התפוצצות הבועה ולכן פחות מסוכנות, אך במקביל ישנם גיוסים גדולים מאוד לקרנות הון-סיכון", הוא אומר. "בתוך תקופה קצר יהיה כאן המון כסף שיצטרכו להשקיע אותו, וזהו הסימן הראשון לחזרת הבועה. קרנות הון-הסיכון יתחילו להשקיע בשלבים מוקדמים יותר בחיי חברות, ותתפתח גם תחרות על חברות. אולי זה לא יהיה שוב באינטרנט או בטלקום, אלא בננוטכנולוגיה ובתחום הרפואי", מעריך שנער.
גם דניאל מירון מ-RBC לא פוסל אפשרות של התפתחות בועה חדשה, אבל בתחומים אחרים, כמו למשל פיתוח טכנולוגיות של אנרגיה חלופית, בעקבות העלייה החדה במחירי הנפט שמייקרת עלויות עבור חברות רבות ופוגעת ברווחיות שלהן. "ברור שתהיה עוד בועה, אבל אם היינו יודעים להגיד עכשיו מה הבועה הבאה, זה היה אומר שהיא כבר כאן.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
