ראשי > כלכלה > צרכנות > כתבה
בארכיון האתר
אאוט-לט - IN
היום כמעט אין רשת שלא מחזיקה חנות עודפים. מה שמסתמן כדרך להיפטר מהעודפים - מוצג כדרך זולה להצטייד בסחורה
לכתבה הקודמת דפדף בכלכלה לכתבה הבאה
נורית קדוש
28/2/2005 8:58
אם לפני כמה שנים הכניסה לחנות עודפים היתה מלווה במבט זריז לצדדים בכדי לוודא שאף אחד ממכרינו לא נמצא חלילה בסביבה, ויקטלג אותנו כמעוטי אמצעים, או גרוע מכך, כקמצנים, נראה שהיום הקנייה בחנות כזאת נתפסת דווקא כקנייה חכמה, משתלמת ואופנתית. החנויות כבר לא נקראות "חנויות מפעל", הן לא נמצאות בקרן רחוב בדרום תל-אביב,או בשכונות חלשות בערים נידחות. להפך, מדובר בחנויות המתהדרות בשם הלועזי
"אאוט-לט", ונמצאות במקומות אסטרטגיים כמו הרצליה פיתוח וצומת ביל"ו.
 
אפילו קניון סיטי סנטר בחיפה הפך למרכז אאוט-לט תחת השם קניון "לב המושבה", מהלך שהגדיל לדברי הנהלתו את הפדיון בלא פחות מ-70%. אם עד לא מזמן היה מדובר ברשתות הלבשה בלבד, נראה שההצלחה עשתה חשק גם לבעלי עסקים בתחומים אחרים לגמרי, והיום כמעט אין רשת שלא מחזיקה חנות עודפים ואפילו תת-רשת לעודפים.
לא רק בגדים
ההלבשה, כבר אמרנו, היא הבולטת ביותר בשוק, אבל יש לא מעט חנויות עודפים לחשמל, "עשה זאת בעצמך", הנעלה , בגדי מעצבים, איפור ולאחרונה אפילו אופטיקה. השגשוג בתחום נותן תחושה שהענף האחרון שנותר בחוץ הוא המזון, ואולי, אם הספקים לא היו מאפשרים החזרת סחורה בעלת תוקף קצר מועד, היו ממהרות גם רשתות המזון לפתוח סניפים שיתמחו במכירת מוצרים בעלי תוקף קצר יחסית, ובמחירים נמוכים יותר.
 
אז נכון שאולי לא תרוצו בהמוניכם לקנות קוטג' שתוקפו עומד לפוג בעוד יומיים, אבל בהחלט ייתכן שתשקלו בחיוב לשלם פחות על חבילת ופלים שנותרו לה שבועיים בטרם יפוג תוקפה. מה מניע את כל אותן רשתות יוקרתיות וממותגות, אלה הדואגות ללא הרף לטפח את שמה של הרשת, להשקיע בבחירת הדוגמנים המובילים, בקטלוגים, בפרסום ובעיצוב החנויות בקניונים המובילים, לפתוח תת-רשת נחותה יחסית, במראה של בסטה?
 
נראה שהרשתות החליטו למצוא מסלקה נוחה לעודפי הייצור והיבוא, ובמקום שהסחורה תתגלגל לשווקים במחירי הפסד, הפכו את הקש לזהב, באמצעות אותן חנויות מפתות, אשר לא דורשות מבעליהן השקעה בעיצוב ונוחות, אלא מתבססות, כאמור, יותר על אווירת שוק, ומציגות את הרשת כמתחשבת בצרכן ובמיתון הקשה, וכמאפשרת לו להצטייד במיטב הסחורה, בהרבה פחות כסף.
ארבע במאה
אבל, כך מתברר, לא כל הצרכנים רואים את המצב עין בעין עם הרשתות. אין מעצבן מלראות את החברה הכי טובה שלך מתהלכת בדיוק באותו מעיל עור שרכשת בלא פחות מ-1,300 שקל במהלך עונת החורף הקצרצרה, ולשמוע אותה מבשרת לך שבזכות הסבלנות ואורך הרוח שגילתה, יחד עם יכולת לא מבוטלת של חיטוט ונבירה בערימות בגדים, שילמה עליו רק 399 שקל.
 
כשהמחדל הזה מצטרף לשרשרת אירועים, שלכל אורכה את רואה את המכנסיים, החגורות, הנעליים וכל שאר פריטי הלבוש שרכשת במאות ואלפי שקלים מתגלגלים לחנות האאוט-לט במחיר 2 ב-100 שקל ואף 3 או 4 ב-100 שקל , החיבה שלך לאותה רשת עלולה להתחלף בזריזות יחסית, לטינה ורצון עז בנקמה, הבאה לידי ביטוי בהדרת רגלייך מחנויות הרשת באשר הן. והדברים נכונים גם לגבי הדי.וי.די של השכנים, מגהץ הקיטור של בן הדוד הוותיק, והאיפור של החותנת.
 
לדברי גיא פרי, מנכ"ל חברת מיצוב, המתמחה בתכנון אסטרטגי ושיווק, בארצות הברית מצאו חלק מהרשתות הגדולות, כדוגמת גאפ, פתרון יצירתי לבעיה והן מתחייבות להחזיר לצרכן את מלוא המחיר ששילם, במקרה שהעבירו מוצר שרכש אל חנות האאוטלט, ומחירו ירד תוך חודש מיום הרכישה. האם הרצון בהרחבת הערוצים העסקיים שבהם יכולות הרשתות לפעול, והפנייה לפלחי שוק נוספים, לא מהווים סוג של חרב פיפיות?
 
בעלי הרשתות כמובן לא מודים בבעייתיות שבעניין, וטוענים נחרצות שאין כל קשר בין הדברים. לטענתם, עובר הרבה זמן עד שהמוצרים עוברים מהחנויות הרגילות לעודפים, והצרכנים הטרנדיים יותר, אלה שחייבים להיות עדכניים בכל תחום, הגיעו, מגיעים וימשיכו להגיע לחנויות הרגילות, להיות ראשונים להתחדש בפריטים אופנתיים ולרוץ לספר לחבר' ה. עם זאת, אלה שלא יכולים להרשות לעצמם כלכלית את התענוג, ולא רואים בעיה ברכישת מוצר מהעונה שעברה, יעברו מהשווקים לחנויות העודפים הממוזגות והממותגות.
 
אבל, היות שהורגלנו שהדברים בישראל מתחלקים תמיד ל-3 חלקים , מה לגבי אותו פלח שוק שעד כה כן ביצע את רוב רכישותיו בחנויות רגילות, לעתים ניצל את מבצעי סוף העונה לרכישה מוגברת, אבל בהחלט לא נמצא באף אחת משתי הקטגוריות שמציגים בעלי הרשתות? מה קורה לאותו צרכן כשהוא מגלה את הקונספט החדש? לא מן הנמנע שיגייס את נסיונו וחוכמתו לרכוש בחנויות הרגילות רק במקרה של צורך מיוחד, לקראת אירוע חשוב או מחסור בפריט ספציפי, וירכז את עיקר רכישותיו בחנויות העודפים השונות.
 
אז נכון שלא תמיד כל המידות, הצבעים והגזרות נמצאים במלאי, נכון שצריך זמן וסבלנות, ונכון שזה נותן הרגשה פחות מפנקת מאשר להסתובב עם שקית של גוצ'י בכיכר המדינה, אבל אי-אפשר להתעלם מהחיסכון הכספי הגדול ובעיקר מתחושת הסיפוק שהצרכן הישראלי כל-כך אוהב, מהמחשבה על כך שלא יצא פראייר, "דפק את השיטה" ושילם הרבה פחות מחבריו שטרם גילו את הפטנט.
לבדוק פעמיים
כדאי רק לזכור, רגע לפני שיוצאים למסע הרכישות המוזלות, שדווקא אווירת השוק, ערימות המוצרים והדוחק דוחפים לרכישות גדולות מהמתוכנן. הכל נראה זול ומשתלם, וכשלא כך המצב, ודאי מדובר בפריטים שלא התכוונתם לקנות, אבל "כואב הלב" להשאיר אותם בחנות ולתת למישהו אחר להתענג עליהם.
 
בעיה נוספת שצריך לקחת בחשבון היא שעל-פי רוב, לא מתבצעות החלפות והחזרות בחנויות עודפים, כך שלא כדאי להסתנוור מהמחירים הנמוכים, ולהתעצל בבדיקת המוצר או במדידת הבגד, וחשוב להתלבט כאילו אתם קונים מוצר במחיר מלא, כי גילוי אי-ההתאמה רק בבית בהחלט לא נעים. אמנם לא שילמתם מחיר מלא, אבל אתם תקועים עם מוצר שלא יועיל לכם, ללא כל אפשרות לקבל עליו זיכוי.
תמונות
מינויים
ביטוח
דעות
נתוני בורסה
בארץ
צרכנות
שוק ההון
  מדד הגולשים
הנדל"ן לא מתקרר:...
                  34.64%
לא מורידים את...
                  11.8%
"אנחנו נשתה קולה"
                  9.65%
עוד...

צרכנות
מגהצים יותר: זינוק של 10% בסך הרכישות בכרטיסי אשראי  
תווי שי - הנחה שעולה ביוקר  
בעקבות המיתון: השי לחג מתכווץ  
עוד...