 |
/images/archive/gallery/167/010.jpg צרכנות מקוונת
צילומים:אלי דסה וצילום ארכיון . עיבוד מחשב: דיויד רפפורט  |
|
|
|
|
| דווקא רשת האינטרנט הפכה לבמה המרכזית למכירה וקנייה של פריטי יד שנייה בישראל. רהיטים, מוצרי חשמל וספרים מחליפים ידיים במהירות המודם |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
שגית פסטמן
24/2/2005 8:28 |
|
|
|
|
|
|
|
רכישת מוצרי יד שנייה? עד לפני כמה שנים היה מדובר בנושא שהשתיקה יפה לו, אבל לרשת האינטרנט ניתן לייחס שינויים רבים בחברה הישראלית, וביניהם גם עידוד תרבות הקנייה והמכירה של המוצרים המשומשים. אלפי גולשים מפרסמים מדי שבוע ברשת מוצרים
ופריטים שונים שהם אינם זקוקים להם עוד.
אחרים מפרסמים מודעות שבהן הם מבקשים לרכוש מוצרים משומשים במחירים נמוכים. התופעה מקיפה שלל פריטים מסוגים שונים, החל ברהיטים, דרך מוצרי חשמל, ספרים ותקליטורים, ועד אוספים שונים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
כולם מוכרים
|
|
|
 |
|
|
|
למרות כל מאמצינו, התקשינו למצוא אתר ישראלי גדול שאינו מציע את האפשרות לסחור בקטגוריית המשומשים. אתרים אחרים הוקמו במיוחד לצורך העניין, בהם "לוקליסטה" (www.localista.com), האתר "טו סייל" (www.2sale.co.il) והאתר "יד שנייה" (www.yad2.co.il). גם אתרים נושאיים או מסחריים מציעים לוחות יד שנייה ייעודיים כחלק מכלל השירותים לגולשים. כך, למשל, נוהג האתר של מגזין הספורט "אדרנלין" (www.adrenalin.co.il). במה לרכישה ומכירה של פריטי יד שנייה התפתחה גם כחלק מתרבות הקהילות המקוונות, שם החברים סוחרים בינם לבין עצמם.
בעוד קטגוריית היד השנייה פורחת און-ליין, היא נכשלה כישלון חרוץ בלוחות העיתונים (מלבד במכירת מכוניות). למה ? ראשית, באינטרנט ישנן במות רבות לפרסום מודעות מהסוג הזה, רובן ללא תשלום, ולכן מצדיקות פרסום מודעות קנייה ומכירה של חפצים שערכם לא עולה על 1,000 שקל.
יתרונות נוספים הם האפשרות ליותר מילים במודעה ולהוספת תמונה. בנוסף, אנשים גילו שאפשר למכור ברשת כמעט הכל. במקום לזרוק את המיטה הישנה פשוט מוכרים אותה, או לחלופין, במקום לדאוג לפינוי פיזי ומייגע של הספה הישנה, פשוט מפרסמים "ספה למסירה" ובכך ההובלה והסילוק חלים על הגולש המעוניין.
יתרון נוסף הוא הנוחות ויכולת הסינון: בגלל שהמיון והחיפוש הרבה יותר נגישים ונוחים, אין צורך לעבור על סדרת מודעות בשביל לאתר פריט מסוים - וניתן למצוא את המוצר המבוקש בלחיצת כפתור. בנוסף, וזהו שיקול שנובע מאופי הקטגוריה, הסיכון במכירת חפצים שאינם יקרי ערך הרבה יותר קטן. במקרה הכי גרוע ביצעת עיסקה עם נוכל, לא קיבלת תשלום או שהסחורה שקיבלת לא ענתה על המצופה - והנזק אינו גדול.
מהם הלהיטים של המכירות ברשת? שלומי צרפתי, מייסד ומנהל אתר האינטרנט "זיפזופ" (www.zipzup.co.il), אומר כי "הפריטים הנמכרים ביותר הם המוצרים האלקטרוניים, שמאבדים את חדשנותם במהירות, ונראים מיושנים לעומת דגמים מתקדמים יותר". עם קטגוריה זו נמנים מסכים ומקרנים, למשל, וגם ציוד למחשב. מנגד, תנורים, מקררים וארונות, "מככבים" פחות באתרי המכירות.
צרפתי מסביר כי מדובר בפריטים שמוחלפים בתדירות נמוכה יותר, וכשהבעלים מעוניינים להיפטר מהם, הם כבר במצב גרוע מאוד או מיושנים מאוד, ולכן נמכרים פחות. למרות ההתלהבות והאפשרויות הרבות, צריך לגלות ערנות מוגברת כשבאים לפעול בשוק הזה, מכיוון שכאן אין רשתות ביטחון כמו אחריות ושירות לצרכן. לדברי צרפתי, "כשקונים פריט יד שנייה, תמיד צריך לשאול שתי שאלות עקרוניות: מהי סיבת המכירה, והאם מדובר באמת בפריט מיד שנייה ולא שישית".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"1,000 עיניים"
|
|
|
|
|
|
|
צרפתי מוסיף: "פתגם פולני אומר כי'לקונה דרושות 1,000 עיניים ולמוכר רק אחת'". למה התכוון המשורר? אנו, כקונים, מצפים לקבל כמה שיותר פרטים על המוצר העומד למכירה לפני שנרים את שפופרת הטלפון ונצלצל למפרסם המודעה. לכן כדאי לנו להתמקד במודעות מפורטות ככל האפשר.
יתרה מכך, בהרבה מקרים ניתנת האופציה למפרסם המודעה להעלות תמונות של הנכס או המוצר משלל זוויות צילום, ובכך להימנע משאלות מיותרות מהמתעניינים. אחרי הכל, תמונה אחת באמת שווה לפעמים 1,000 מילים . לבסוף - מילת אזהרה. מוזר ככל שזה עלול להישמע, האינטרנט מוצף במוכרים וקונים אובססיביים שכל עניינם הוא לחפש עיסקאות. הם מחפשים אותןד באתרי התיירות, במכירות הפומביות והמכירות הקבוצתיות למיניהן, וכמובן, איך לא, גם באתרי הלוח השונים.
כמוכרים, הם יצמידו למודעת המכירה שלהם את המילה "מציאה" גם כשמדובר בגרוטאה שמוצעת במחיר מופרז. כקונים, הם יטרטרו אתכם לגבי רכישת פריט יד שנייה גם אם הם לא באמת זקוקים לו, אלא רק כדי לראות באיזה מחיר היו יכולים לקנות אותו מכם. לא רק הליך הקנייה הוא שמדרבן אותם, אלא גם חוויית המכירה שלו במחיר גבוה יותר ממחירו המקורי, באותו לוח, זמן קצר לאחר מכן.
הם קונים ומוכרים, מוכרים וקונים: את ארון הבגדים, המחשב, התמונה הישנה שבסלון ואוסף הבולים מהילדות. נא להכיר: אלה ה"מאכרים" של הרשת, וכדאי לזהות אותם מוקדם ככל האפשר ולהישמר מהם.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
