 |
קשה להתעלם מההשפעה הנדל"נית שיש לבתיהקפה בישראל. די אם נצביע על כך שבעשור האחרון צמחו כאן למעלה מ-10 רשתות של בתי-קפה, ביניהן ארומה, המונה יותר מ-40 סניפים, לחם ארז עם כ-18 סניפים (כולל חנויות ודוכנים), ארקפה המונה 15 סניפים, קפה ג'ו ו קפה הלל עם כ-12 סניפים ועוד רשתות כמו אילנ' ס, קפהנטו ו קופי בין. במקביל, במרחבים העירוניים בישראל פזורים היום מאות בתי-קפה בבעלות פרטית, שרובם כאמור אינם נמצאים בתוך מרכזי הקניות הגדולים, והם מצליחים למשוך את קהל היעד שיגיע במיוחד אליהם. בעוד שהקלות היחסית של הקמת בית-קפה עושה טוב לפיתוח הנדל"ן העסקי ברחובות הערים, מסתבר בסקר שערכה לאחרונה חברת בדק בית,כי עבור כרבע מהאנשים בית-הקפה השכונתי מהווה מטרד של ממש. 50% מהם התלוננו על רעש, 33% דיווחו על מחסור בחניה בעקבות פתיחתו של בית-הקפה, ו-30% טענו כי בית-הקפה מוסיף לכלוך וצחנה לרחוב השליו שהכירו. אף-על-פי-כן, לדברי צחי ברדוגו, מנכ"ל חברת בדק בית,בית-קפה בלב שכונת מגורים עשוי להעלות את ערך הנכס יותר מאשר לפגוע בו. לאמיתו של דבר,שגשוג בתי-הקפה,במיוחד בשנים האחרונות, מעלה את השאלה המוכרת ועתיקת היומין של הביצה והתרנגולת. בשנים האחרונות נאלצו מרכזי קניות קטנים וחנויות הרחוב בכל הארץ להתמודד עם פתיחת רשתות אופנה ארציות, רשתות מזון גדולות וכו' בתוך הקניונים ובמרכזי הערים,מהלך שצמצם משמעותית את הכדאיות הכלכלית של פתיחת חנות בגדים או מכולת שכונתית, ולמעשה יצר את הריק שאליו נכנסו בתי-הקפה. בעליהם של כל אותם חנויות ומרכזים הבינו, שאת המכולת שננטשה או את חנות הבגדים שלא הצליחה להתמודד מול קסטרו ופוקס יוכלו להחליף בעיקר בתי-הקפה,שם נותר עדיין כר נרחב לתחרות ואפילו ליוזמה מקומית. בנוסף, בחברת גיאוקרטוגרפיה מציינים כי בתי-קפה רבים נוצרו בשנים האחרונות יש מאין, כתוצאה מניצול חסמי כניסה נמוכים בקרב חברות הדלק, שפתחו לצד תחנות הדלק עשרות חנויות נוחות לשתייה בדרכים. רשת פז הקימה 80 חנויות Yellow, רשת דלק הקימה 27 חנויות "מנטה", רשת דור אלון פתחה 60 חנויות "אלונית" ו סונול נמצאת בתחילת הפריסה הארצית שלה עם הרשת So Good. בחברת גיאוקרטוגרפיה מציינים, כי השאלה הגדולה כיום היא האם תרבות צריכת הקפה תצליח להתפתח בהתאם לשגשוג בהקמת בתי-הקפה. מנכ"ל החברה, רינה דגני, מציינת כי "לא מדובר בעניין של מה בכך,אם נביא בחשבון שההשקעה בפתיחת בית-קפה חדש עומדת על 100 אלף עד 400 אלף דולר". לדבריה , אם תרבות הצריכה לא תתפתח, "צפויה גניזה של מרבית תוכניות הפיתוח, מפלה בענף וסגירה של בתי-קפה רבים". נכון להיום, מדגישים בגיאוקרטוגרפיה, כ-60% מהציבור היהודי הבוגר בישראל נוהגים לבקר בבתי-קפה, תופעה המחוללת מחזור של 1.5 מיליארד שקל בשנה. כ-70% מהם עושים זאת מדי חודש בחודשו, 84% יושבים בבתי-קפה בזמנם הפרטי, 2% עושים זאת במסגרת העבודה, ו-14% מבקרים בבתיקפה גם במסגרת העבודה וגם בזמנם הפרטי. אחת ההפתעות הגדולות, שגם מלמדת שוב עד כמה פשוט להקים בית-קפה לא ממותג בפינת רחוב, היא ההשפעה הנמוכה יחסית שיש לטעם הקפה על הצלחתו. מנתוני החטיבה הכלכלית של גיאוקרטוגרפיה עולה, כי 42% בלבד מהציבור בישראל סבורים שיש הבדל בטעמו של הקפה המוגש ברשתות בתיהקפה השונות בישראל.גם בקרב "שתייני הקפה הכבדים", רק 76% סבורים שיש הבדל בטעם הקפה, אולם גם הם לא בהכרח יקבעו על-פי הטעם האם לשבת בבית-קפה זה או אחר. 24% מהם סבורים שכלל אין הבדל בטעם, או שאינם יודעים לומר אם יש הבדל. בכל מקרה, בחברת גיאוקרטוגרפיה מעריכים כי ענף בתי-הקפה עדיין לא מיצה את הפוטנציאל הכלכלי שלו. לדברי דגני, כיום יש עודף ביקוש, מה שמלמד שיש הצדקה כלכלית לפתיחתם של עוד בתי-קפה. הפרמטרים העיקריים להצלחה, על-פי גיאוקרטוגרפיה, הם מאפייני המקום, יצירת אווירה ורמת השירות, אולם כמובן שגם טיפוח נאמנות הלקוחות וגידול ההוצאה הכספית שלהם בכל ישיבה יתרמו בסופו של דבר להגדלת הפדיון ולהצלחת העסק.
|
 |
 |
 |
 |
|
|