 |
/images/archive/gallery/263/810.jpg פלטו שרון
יוסי אלוני  |
|
|
|
|
| על החזון: איש העסקים הישראלי-בריטי דן הארט. על היישום: פלאטו שרון, שבשנים האחרונות משקיע בנדל"ן בחו"ל דווקא. הפרויקט שעל הפרק: שיקום שיכון ד', בבאר-שבע. המודל: משקיעים קונים דירות בשכונה, משפצים אותן (ואת האזור כולו) ומשכירים לסטודנטים ולעולים חדשים. התושבים החדשים, מצדם, מחויבים לתרומה לקהילה, וגם מהוותיקים מצפים לעזור לעצמם. ציונות נוסח 2005 |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
דרור מרמור
22/2/2005 17:08 |
|
|
|
|
|
|
|
בשנים האחרונות מסתובב שמואל פלאטו שרון עם תחושת תסכול עמוקה. האיש שאהב לשאול בכל הזדמנות "מה אתה עשית בשביל מדינה" עסוק בעיקר בהרפתקאות נדל"ן מעבר לים, וכמעט שאינו נוגע בהשקעות בישראל. על רקע מצבם העגום של עסקי הבנייה בארץ, הוא מקים בימים אלה כ-5,000 דירות בסן-פרנסיסקו, זאת אחרי שבנה בשנים האחרונות אלפי יחידות דיור בברזיל, בוונצואלה, בספרד ובלא מעט מדינות אחרות.
"עד לא מזמן היה כאן אידיאל", אומר שרון, "קיבלנו עולים חדשים והיתה כאן אווירה. אבל זה הלך. כשהיה הרצח הראשון בארץ אמר דוד בן-גוריון שסוף-סוף אנחנו מדינה. אז עכשיו אנחנו באמת מדינה וכל אחד חושב רק על עצמו. רוב האנשים רוצים רק לשרוד, וכשמישהו רוצה לשרוד אין לו הרבה מקום לאהבה ואין חשק להשקעות".
אלא שבחודשים האחרונים חזרה בכל זאת החדווה הציונית והחלוצית לעיניים של שרון. מי שאחראי לכך הוא דן הארט, איש עסקים ישראלי שחי כבר יותר מעשור בלונדון,
ועשה בעיר הון רב בזכות הקמה וניהול של חברת ההיי-טק אינטלקט, העוסקת בפיתוח תוכנות לבקרת תהליכים.
לפני כשנה, בעקבות דוקטורט שכתבה רעייתו בנושא הגירה, ולאחר שחברת אינטלקט שבבעלותו הורידה את היקף פעילותה באופן משמעותי ועברה להתבסס בעיקר על מתן שירותים, החל הארט לחלום על פרויקט ציוני של החייאת שכונות חלשות בישראל. "במקום שאשתי תכתוב ספר על נושא העבודה שלה, החלטנו ליישם זאת בשטח", הוא אומר.
לפני כחצי שנה פנה הארט לאבי מעוז, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון דאז, ושאל אותו היכן כדאי להתחיל. מעוז היה זה שסימן עבורו את המטרה: שיכונים ג' וד' בבאר-שבע. לדברי הארט, הוא הסביר לו שמדובר בשכונות המוכרות בכל הארץ "ולא בצורה חיובית", ושמדובר במטרופולין ששיקומו יקרין על כל ישראל. המטרה של הארט נשמעה פשוטה" "ניקח את שיכון ד' בבאר-שבע, נכניס קצת ירוק, קצת פעילות חברתית, פאבים ובוהמה, ונהפוך אותו ל'רמת אביב הירוקה'".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
דן הארט, איש עסקים ישראלי שחי כבר יותר מעשור בלונדון
|
|
|
 |
|
 |
|
באר-שבע תחילה
|
|
|
 |
|
|
|
קרוב לוודאי שהחלום המגלומני של הארט לא היה יוצא לפועל אילולא הגיע זה גם לאוזניו של המיליונר פלאטו שרון, שלדבריו יש לו כבר שנים חלום לשקם את שכונת הקטמונים בירושלים. בעוד הוא מגבש קבוצת משקיעים המעוניינת להשקיע בבנייה יוקרתית באזורי הביקוש בלב ישראל דווקא, החליט שרון להתגייס גם לטובת שיקום השכונות בבאר-שבע, זאת לפני שיגשים את חלומו הישן לשיקום הקטמונים בירושלים ושכונת התקווה בתל-אביב.
בשבועות האחרונים הספיקו הארט ושרון לרכוש 7 דירות בשיכון ד', והם לא חוששים להצהיר כי עד ספטמבר, "לאחר שנגייס את חברים שלנו בארץ ובחו"ל", כבר יהיו ברשותם לפחות 100 דירות בשכונה. לדברי שרון, "רק השבוע דיברתי עם חבר שלי, מיליונר גדול בספרד, שאמר לי לשים 10 דירות בצד. אנחנו צריכים רק 30 או 40 חברים טובים שילכו איתנו. הם יעשו טוב לעצמם, יעשו טוב למשפחה שלהם ויעשו טוב לישראל".
הארט: "בשלב הראשון מדובר בפיילוט בהיקף של 6 מיליון דולר, אשר יכלול רכישה ושיפוץ של 100 דירות בשכונה, פיתוח סביבתי באותו מתחם ומימון פעולות חינוך ורווחה ראשונות. שוק הדירות אמור רק לשמש מנוף לשינוי המבנה הדמוגרפי וההון האנושי של האוכלוסיה באזור. השאיפה היא לסיים את הפיתוח הסביבתי במתחם הראשון בתוך שנתיים, ובמקביל לבצע פעולות של העצמה חברתית, במטרה להביא לשינוי סביבתי ודמוגרפי בתוך 3 שנים".
שרון אומר: "היום אני מתבייש שזו המדינה שלנו. אנשים בשכונה שם זורקים את הזבל מהחלון החוצה ואפילו לא יורדים לפח. אלה היהודים, הכי חכמים בעולם? זאת המדינה שלנו? הבעיה היא שהמדינה שלנו הקימה שכונה - וזהו. לא דאגה לגנים ולא דאגה לאנשים. אנחנו נשפץ את הדירות ונשקיע כמה גרושים בהשקעה מסביב. יש הרבה אנשים שמוכנים לעזור. כל קפיטליסט ירצה לקנות דירה ב-40 אלף דולר אשר תוך כמה שנים תהיה שווה 100 אלף דולר לפחות.
זו השקעה פנטסטית, ואנחנו נבקש מהקפיטליסטים לעשות משהו בשביל המדינה וגם בשביל כסף, עבור עצמם". שרון מדגיש כי גם לאנשים שיגורו בשכונה יהיה כדאי להצטרף לעמותה, "ולהכפיל פי 3 את ערך הדירה שלהם". לדבריו , "לנו יהיו בסוף 1,000 דירות בשכונה, ויהיו עוד 9,000 אנשים שיעשו מזה כסף - ויסייעו לשיקום השכונה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
זו השקעה פנטסטית, ואנחנו נבקש מהקפיטליסטים לעשות משהו בשביל המדינה
|
|
|
|
|
|
|
גם הוותיקים יתרמו
|
|
|
|
|
|
|
המודל שעליו מדברים הארט ושרון מבוסס על 3 מרכיבים עיקריים: רכישת הדירות - לפחות 10% בכל מתחם; משיכת 2 קבוצות אוכלוסיה חדשות לאותו אזור - עולים חדשים וסטודנטים; ושילובם בקהילה, כולל הענקת סל קליטה מוגבר לעולים ומלגות לימודים לסטודנטים שישתתפו בפרויקט. הארט ושרון כבר החלו לפנות למשקיעים שירכשו דירות בשכונה ויעבירו אותן לידי העמותה - שתדאג לשפץ ולהשכיר אותן כבר בקיץ הקרוב "לסטודנטים, לבוגרי תנועות נוער או לעולים חדשים ממערב אירופה וארצות-הברית בלבד".
בעוד התושבים החדשים יצטרכו לתרום מזמנם וממרצם בסיוע חינוכי וחברתי לטובת התושבים הוותיקים, אמורים גם התושבים הוותיקים להקדיש מזמנם ולהיות שותפים למהלך. לדברי הארט, "המאפיין הבולט של התושבים באותן שכונות הוא החום והנתינה, וזה מה שהופך אותם לאידיאליים כקולטי עלייה. כשאתה בא לבד מחו"ל ואין לך פה אף אחד, אתה מחפש משפחה חמה בערב שבת שתחליף את מה שהיה לך בבית. כל משפחה תתבקש לאמץ משפחת עולים או עולה בודד. מעבר לכך, גם בלי השכלה ויכולת כלכלית, תושבי המקום יכולים להעניק לא מעט לתושבים החדשים".
הארט מדגיש, כי הצלחת הפרויקט טמונה בקשר ההדדי ובהירתמות של התושבים הוותיקים לשיקום השכונה ולשיקום עצמם. "זוהי נתינה מתוך עוצמה ולא מתוך חולשה. בזכותה תשתנה דרך המחשבה שלהם, והם יראו שהם מסוגלים להיות חזקים ולהוביל. השיקום הנדל"ני והשיקום החברתי חייבים להגיע ביחד - ואז השכונה תצליח לצאת מהמצוקה".
לדברי שרון, שנשמע מסויג ולמוד ניסיון הרבה יותר, "אפילו בלי כל האידיאלים, ולמרות שאני לא בטוח שהכל יהיה כל-כך גן עדן כמו שדן אומר, יש פה עדיין דברים גדולים שאפשר לעשות. זה כבר עבד בלונדון, בפריז ובניו-יורק, שם מחירי הדירות בשכונות הוותיקות הם הכי גבוהים בעולם, ואין שום סיבה שזה לא יקרה בישראל. עוד 4-3 חודשים נתחיל לעבוד בצורה מאסיבית בפיתוח והשקעות בשכונה, ותתפתח דינמיקה חיובית. אנשים נוספים יגיעו לשכונה ויתחילו לקנות דירות, וגם התושבים עצמם יצטרכו להתעורר. אם הם יבינו שלא כדאי להם למכור, סימן ש'עלינו על הרכבת'. יכול להיות שבעוד שנתיים יגידו שעשינו משהו בשביל המדינה".
בשבועות האחרונים כבר נפגש הארט עם זוגות צעירים מבריטניה ועם מספר גרעינים פוטנציאליים של תנועות נוער בארץ, שאמורים להיות החלוצים הראשונים שייקלטו בשכונה. במקביל החל לערוך בשכונה חוגי-בית, כדי לבשר לתושבים שהם אמורים להיחלץ בקרוב מהמצוקה, גם בכוחות עצמם. לדבריו, "נכון שאנשים שם לא יודעים להתבטא, אבל יש להם הבנה בעקרונות הבסיסיים של הכלכלה.
הם מבינים שאם הם יפסיקו להתנהג בצורה מסוימת, ערך הנכס שלהם יעלה. הערך הזה הוא הכלי שיכול להביא לשינוי בדפוסי ההתנהגות שלהם". בנוסף , הספיק הארט להיפגש עם שורה של פוליטיקאים, ובהם שר התמ"ת אהוד אולמרט, שרת הקליטה ציפי ליבני, השר לשעבר צחי הנגבי, שר הרווחה לשעבר זבולון אורלב וראש עיריית באר-שבע יעקב טרנר, שלדבריו אמרו לו כי גם הם יהיו מוכנים לתת כתף להצלחת הפרויקט.
בסופו של דבר, הארט (שלדברי שרון נהנה מכך "שהוא פשוט לא היה כאן בכל השנים הקשות האחרונות" ) מדבר על החזון שלו בעיניים נוצצות ובעיקר מתוך תחושה עמוקה של שליחות. "אני בא לזה ללא מטרת רווח כלכלית או פוליטית. יש לי מספיק כסף ותארים. אני חושב שדרך הפרויקט אפשר ליצור מחדש את תחושת השותפות והאחדות בארץ". שרון , לעומתו, מעדיף לפנות אל המשקיעים בשפה שהם מבינים: "אני אוהב לדבר על חתונה. שיהיה טוב גם לי וגם למדינה. הרווח זה אמנם לא המוטיבציה הקרדינלית בפרויקט, אבל בלי רווח - נשארים בסוף גם בלי ציונות.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
