 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg
צילום: אי-פי  |
|
|
|
|
| על זכוכית דוחה מים, פלסטיק חדש, לייזר נגד אבנים בכליות ודעות קדומות בעידן המידע |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
27/1/2005 19:09 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
זכוכית דוחה מים
|
|
|
 |
|
|
|
העלים של צמח הלוטוס, או נימפיאת המים ממשפחת הנופריים, מלהיבים מאד יחד עם פרחיו היפהפיים, את בני המזרח הרחוק. אבל עתה מתעניינים בהם ומשיקולים אחרים לחלוטין גם מדענים אמריקנים, המפתחים חומרים חדשניים, מהפכניים. צוות מהפקולטה להנדסה מכנית של אוניברסיטת אוהיו בארה"ב, רשם פטנט של משטח דוחה-מים וסופר-חלקלק, שפיתח.
החומר מחקה את הטקסטורה של עלי הלוטוס. היעד הסופי של המחקר הזה: זכוכית לחלונות שתנקה את עצמה ומיקרו-מכונות והתקנים מכניים זעירים אחרים, שבהם מופחת החיכוך שבין הרכיבים הנעים.
עלי הלוטוס משכו את תשומת ליבו של פרופ' בהרט בושן ראש צוות המחקר כיוון שהם שמנוניים, מצופים בשכבה דקיקה של שעווה ובמיקרוסקופ מגלים כי פני השטח שלהם מכוסים בבליטות קטנטנות כך שהמים ממש מחליקים עליהם ונראים כמו טיפות. אותה טקסטורה תפחית את מידת החיכוך שבין חלקים נעים במכונות. במיוחד יש לכך חשיבות כאשר היום מפתחים מכונות זעירות, בננו טכנולוגיה. לא ניתן לסמוך בהן על חומרי סיכה רגילים.
צוות הפיתוח סבור שיוכל להציע בעתיד הקרוב ליצרני מכוניות להתקין שמשות מזכוכית דוחה — מים כך שפעולת המגבים תהיה הרבה יותר יעילה. יתכן שהזכוכית הזאת תהיה אז גם "חכמה": בעלת יכולת לנקות את עצמה.
לצורך המחקר נבנה מודל ממוחשב שמחשב מהו המשטח המכוסה בבליטות זעירות הטוב ביותר ליישומים שונים. גובה הבליטות הזערוריות בזכוכית שתנקה את עצמה יהיה כמה ננו-מטרים, או מיליארדית המטר. מה שלא יפריע להן להיות ברמת שקיפות גבוהה ועם זאת היא תידחה מים וליכלוך אחר. זכוכית כזאת, שתידחה מעליה טיפות של גשם ואבק, תחייב פחות עבודת ניקוי. ניתן יהיה להתקין כמותה גם בחלונות בבית.
עבור תעשיית הרכב זכוכית כזאת היא ממש אידיאלית שכן אם תידחה מים תשתפר בכך רמות הבטיחות של הנהג והוא יראה אז את הדרך טוב יותר, במיוחד בתנאי מזג-אויר קשים. כיום, ניתן לרסס בספריי מיוחד את השמשות ברכב – והחומר המצפה אותן זמנית דוחה מים. אולם התרסיס אינו מחזיק מעמד זמן-רב ו"מתאדה". הטכנולוגיה החדשה בונה אפוא את יכולת דחיית המים לתוך הזכוכית.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
נהיגת חורף. תמונת ארכיון
|
|
|
|
|
|
|
פלסטיק מקליפת תפוז
|
|
|
|
|
|
|
פלסטיק עשוי מקליפת תפוז ומגז חממה, פותח באוניברסיטת קורנל רבת היוקרה, במדינת ניו-יורק. זו הפעם הראשונה שבה השתמשו בפרי הדר ליצירת תערובת שהתוצאה הסופית שלה: חומרי פלסטיק.
פרופ' ג'ופרי קואטס, מהמעבדה לכימיה וביולוגיה ב"קורנל", דיווח במאמר לגיליון האחרון של כתב העת של החברה האמריקנית לכימיה, שהיא הארגון המדעי הגדול בעולם, כי הצליח לפתח פולימר, חומר הבסיס ליצירת פלסטיק, עשוי תחמוצת הלימונן ופחמן דו-חמצני. הלימונן הוא חומר אורגני מבוסס פחמן ש-300 מינים של צמחים ועצים מייצרים אותו. ביניהם התפוז – שבו הוא מהווה 95 אחוז מהשמן האתרי, הנדיף, שבקליפתו.
בתעשייה משתמשים בקליפות תפוז, יותר נכון בחומרים שממצים מתוכן, למשל ליצירת חומרי ניקוי לבית הכוללים את ריח פרי ההדר. אבל עתה הסתבר שאפשר גם לייצר מהלימונן חומרי פלסטיק חדשים, תוך שילוב ביצור של פחמן דו-חמצני, מגזי החממה העיקריים – מהבעיות היותר קשות שפוגעות באיכות הסביבה - הנפלטים לאטמוספירה, נלכדים בתוכה ויוצרים כך את אפקט החממה, הגורם לשינויים הרבים באקלים כדור הארץ.
מקורות הפחמן הדו-חמצני הם לרוב מחומרי דלק כמו נפט ופחם ומנועי בעירה המשתמשים בהם.
צוות הפיתוח מסר כי השילוב בין הלימונן לפחמן הדו-חמצני, בסיוע חומר מזרז, קטליטי, יצר במעבדה סוג חדש של פולימר בעל תכונות אופייניות רבות של פלסטיק שבדרך כלל מבוסס על נפט. לא מעט מוצרי פלסטיק מתכלים עשויים ממנו – ואילו הפלסטיק החדש עשוי להחליפם ויהיה ידידותי יותר לסביבה וגם טוב יותר לבריאות האדם המשתמש.
יתכן שבעתיד הלא רחוק נראה אריזות למזון, מוצרי אלקטרוניקה ואחרים שכולם עשויים מחומרי פלסטיק – אבל הם יהיו מעתה עשויים מאותה תערובת מופלאה שמקורה בקליפת התפוז. יתכן שיצור החומרים הללו יהיה זול יותר מאלו הקיימים כיום, שעשויים מפלסטיק שמקורו בנפט. מוצרי הפלסטיק מהתפוז היו באיכויות טובות, דיווח פרופ' קואטס.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לייזר לריסוק אבנים (בכליות)
|
|
|
|
|
|
|
כעשרה אחוז מהגברים וכשלושה אחוז מהנשים בעולם סובלים מאבנים בכליות. בעיקר רואים בעיה רפואית זאת בקרב בני 40-20.
בשנים האחרונות חלה מהפיכה של ממש בטיפול בבעיית אבני הכלייה והיצרויות בדרכי השתן. כיום ממליצים, למשל, על טיפול הכולל ריסוק אבנים באמצעות גלי-קול, כלומר הפעלת מערכת חוץ-גופית. אבל כאשר זאת איננה מצליחה או איננה אפשרית, יש צורך בניתוח.
עתה הגיע לישראל מכשיר חדשני לניתוח כזה, המתקדם מסוגו בעולם והוא מאפשר ניתוח כלייה ללא חתך ותוך מינימום של פולשנות לגוף. הוא עושה שימוש בטכנולוגיית לייזר ועקב המבנה הדו-מיפרקי המיוחד שלו, כל מיפרק של המכשיר, האורטוסקופ, נע בנפרד.
התוצאה: המכשיר מוחדר לגוף בנתיב טבעי, דרך השופכה וממנה לכיס השתן ולצינור שמחבר אותו לכלייה. זה מסלול ארוך ומפותל בדרך כלל, דומה למבוך אך המכשיר החדשני מאפשר למנתחים להגיע עמו גם לאותם אזורים בכלייה שקודם לכן לא היו נגישים.
מאחר שבקצה המכשיר יש מצלמה זעירה, היא משדרת לצג טלוויזיה המשמש מוניטור למנתח כדי לראות את המיבנה הפנימי של הכלייה במנותחת. ניווט האורטוסקופ נעשה בעזרת שתי ידיות, כל ידית שולטת על מיפרק אחר בנפרד.
בית החולים "השרון" הוא הראשון להפעיל מיכשור יחודי זה בארץ.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
שימוש בלייזר. תרשים
|
|
|
|
|
|
|
דעות קדומות בעידן המידע
|
|
|
|
|
|
|
כיצד מנהיגים ומפקדים מקבלים החלטות כאשר הם מצויים בלחץ גדול? – צבא ארה"ב מבקש עתה מטובי מדעניו, לפתח עבורו שיטות אימון חדשניות המיועדות לקציניו, כדי שילמדו לקבל את ההחלטות הנכונות, הטובות ביותר - בזמן קצר ככל האפשר, בעודם נתונים בתנאי לחץ גדולים, וניזונים משפע של מיידע הזורם ממקורות שונים. למרות זאת, ההחלטות חייבות להיות משוחררות כליל מדעות קדומות, ענייניות ומעשיות.
מחקר מיוחד בנושא זה, בהתאם לפרמטרים שקבע הצבא, שיש לו גם השלכות אזרחיות בעיקר למנהלים בארגונים כלכליים, נעשה עתה במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה (ג'ורג'-טק), ארה"ב. החוקרים כבר דיווחו כי גילו שלפחות תשעה סוגים של דעות קדומות, חד-צדדיות, משוא פנים ונטיות-לב משפיעים על מקבלי החלטות כאשר יש להם מעט מדי זמן לקבלת ההחלטות שלהם. התוצאה: הדעות הקדומות מביאות להחלטות שגויות, לשיפוט גרוע – במיוחד כאשר קיים מידע רב המשמש בסיס-נתונים.
מה שהפליא את החוקרים עד כה זו העובדה ששיעור הטעויות לא היה גבוה כפי שציפו בהשערות המחקר, כשמדובר בקבלת החלטות בתנאי לחץ. התברר שיש אנשים שמסוגלים, לאחר אימון מתאים, לאתר מצבים שיובילו להחלטות נכונות כשהם עצמם מאתרים בזכות אותו אימון תנאים שהוגדרו כ"אזעקות-שווא".
תשעה הגורמים שזוהו עד כה במחקר כיוצרי דעות קדומות שמשפיעות על קבלת ההחלטות הם:
1. העדר עדויות וראיות, חסר במידע רלוונטי או שלא הובא בדרך נכונה.
2. בעיה במתן הסבר נאות ותיאור מדויק של אירוע עכשווי.
3. העובדה שאנשים מעניקים משקל רב לדיווחים מרובים, הגם שהם מאותו מקור.
4. מידע שבעבר הוגדר כלא רלוונטי ממשיך להשפיע על קבלת ההחלטות, גם כאשר נפסל בעבר.
5. בעיית האקראיות: גם כשאין קשר בין שני אירועים, אנשים ממשיכים לראות סוג של יחסים מזדמנים ביניהם ולמצוא בהם גזירה שווה.
6. ראייה או עדות מדגימה במידה זעירה נראית בטעות כבעלת משמעות כשמדובר בקנה-מידה גדול.
7. כשאנשים סבורים שמיידע המגיע אליהם ישירות מבלי שעבר סינון מוקדם בדרך, הוא יותר משמעותי, אפילו שהמידע מיד-שניה הוא הרבה יותר מהותי.
8. התבססות מוטעית על מלות מפתח "מלאכותיות" למשל בכותרת של מסר – ללא כל יחס נכון לתוכן הממשי של המידע. למשל: אם המסר כולל אפילו במרכאות מלה כמו "בני ערובה" - מסר כזה יקבל לעתים קדימות שגויה.
9. "נטייה לסנסציה", או בלשון החוקרים ה"אפיל של הסנסציה", שימוש במלים בעלות אופי מוקצן שחבויים בהן איומים, משפיע על מקבל החלטות למרות שהתוכן חלול.
במחקר מפתחים שיטות אימון קוליות ובווידיאו לקבלת החלטות מול מחשב שמציג מצבים צבאיים מסובכים כשיש לקבל את ההחלטות במהירות. התברר כי אימון שיפר פי שניים את יכולת הזיהוי של אזעקת שווא". 48 אחוז מהמאומנים זיהו גם מידע לא ראוי שהגיע אליהם לעומת 18 אחוז שזיהו זאת ללא אימון. 50 אחוז הצליחו לטפל טוב יותר בבעיית המדגם הקטן ולא ליפול במלכודת שבו לקבלת החלטה בקנה מידה גדול.
עתה מפתחים תוכנת אימון מיוחדת לנושאים אלו כשהמטרה היא להשיג כמה שפחות טעויות בקבלת ההחלטות המכריעות תוך זמן קצר.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
