כלכלה NRG - רעיון מנצח

ראשי > כלכלה > היי טק > כתבה

רעיון מנצח

מסרק צבע חד-פעמי, סרטוני שיווק, כרטיס אשראי "בשלט רחוק", מתקן שמפחית את צריכת הדלק ומכשיר המזהה אפילפסיה בקרב תינוקות - כולם התמודדו לפני שבוע בגמר "סטארט-אפ נולד" של מעריב. אחד מיוזמי הרעיונות האלה לקח הביתה 400 אלף שקל

דפדף בכלכלה

דרור גלוברמן
21/1/2005 8:49

ארבע מאות אלף שקל, 700 מתחרים, 6 חודשים, 5 עולים לגמר, 3 שלבים וחצי שעה של דיוני שופטים - שבסופם נולד המנצח הגדול בתחרות "סטארט-אפ נולד" של עסקים.

הקרב היה ארוך, אבל ההכרעה חדה ומהירה. הזוכה שכנע את השופטים והקהל כאחד, וגרף חלק גדול מן הקולות כמעט בהליכה. גם האווירה הרגועה שהשרה הכוכב המנחה של הערב, פרופ' גדי אריאב (ראש בית-הספר לניהול היי-טק של אוניברסיטת תלאביב), לא הצליחה לפוגג את המתח בקרב המתמודדים.

לחלקם

היתה זו המצגת הראשונה שהם מעבירים מעולם, ועוד במעמד המלחיץ של התחרות - מול 5 שופטים חמורי-סבר ו-100 סטודנטים למינהל עסקים. חלקם גמגמו קצת, לאחרים המצגת לא תפקדה כמו שצריך; היו גם מועמדים שהפגינו ביטחון עצמי רב, אבל כשנשאלו ישירות על-ידי השופטים-בשביל מה אתה צריך את הכסף - הם כשלו קצת בלשונם. אבל היזמים היו רק עניין משני.

הדבר העיקרי שעמד כאן לבחינה הוא הרעיון עצמו, והיכולת לממש את הפוטנציאל העסקי שבו.


	רב, אסטרונאוט וצ'קלקה


	כך כתבנו ב-3 ביוני 2004, עם השקת התחרות: "אם גם לכם יש רעיון טוב באמת, בכל תחום שהוא, ואתם בטוחים שאתם יודעים מה לעשות כדי לתרגם אותו להצלחה עסקית - תחרות'סטארטאפ נולד' של מעריב מחכה לכם. מטרת התחרות היא לבחור את המיזם בעל הסיכויים הרבים ביותר להצליח מבין אלה שיוגשו". כ-700 ישראלים וישראליות חשבו שיש להם רעיון טוב באמת, והזדרזו לנסח את רעיונותיהם ולשלוח אותם למעריב. אם להודות על האמת, הרי שלא ציפינו למבול שניטח על תיבת הדואר האלקטרונית שהוקצתה לתחרות. סינון ההצעות נמשך זמן רב, בין היתר משום שכל אחד מחמשת השופטים נאלץ לעבור על כל התוכניות, ולהכין צידוקים ברורים לאלה שלדעתו ראויים לעלות לשלב הבא. ההצעות התפרשו על פני כל התחומים שיכולנו ושלא יכולנו להעלות על הדעת: עיצוב סירים, פתרונות ציפה להצלת טובעים בים, ומדידת התהודה של אבטיחים כדי לעמוד על טעמם. היו שם בנו של הרב עובדיה יוסף, הרב יעקב יוסף, שעמד בראש רשת תכנים חרדית באינטרנט; וגם האסטרונאוט הישראלי השני, סא"ל יצחק מאיו, שחבר לחברת סטארט-אפ שפיתחה מצנח למילוט מגורדי שחקים, בהשראת פיגוע מגדלי התאומים; חזייה מיוחדת למידות גדולות במיוחד, ופנס קוז'אק (צ' קלקה) אוטומטי, שיתריע בפני נהגים על נהג מסוכן שמתפרע בכביש.


ההצעות התפרשו על פני כל התחומים


	"כל הסינים ייצאו עם מוצרים כאלה"


	הסינונים הראשונים של ההצעות גררו דיונים סוערים בקרב צוות השופטים: יוסי סלע, מנהל שותף בקרן הון הסיכון ג'מיני, עו"ד טלי איתן, רו"ח אבי ברגר, שותף במשרד ראיית החשבון והייעוץ קסלמן וקסלמן PwC, דני גולדשטיין, יו"ר קבוצת פורמולה, ו משה פרל, העורך הכלכלי של מעריב. בקושי רב הושגה ההסכמה, ועשר הצעות עלו לחצי-הגמר - שם עברו בחינה מדוקדקת. התוכניות העסקיות והרעיונות הטכנולוגיים הושמו תחת זכוכית מגדלת, וליזמים נערכו ראיונות אישיים. לראיונות הגיעו יפה פרג'ון מטבריה, שהציגה אב-טיפוס לנעלי-עקב עם בולם זעזועים; איש התוכנה יניב אוזנה מאשקלון, שהציע להקים בורסת כרטיסים לטורנירים בענפי ספורט; אבי צורן וחברת סופר-טרולי, שפיתחה עגלת קניות מתקפלת; אביעד רימר וחברת הסטארט-אפ רובו-ראן, שהציגה טכנולוגיה שמתגברת על קשיים בגישור בין מערכות הפעלה שונות, ואייל מרגלית עם חברת ביה-ביו (BiaBio), שפיתחה מערכת לניהול מידע המופק מבדיקות אולטרה-סאונד ונתונים רפואיים אחרים. חמש ההצעות הללו נוצחו בידי חמש אחרות, שעלו לגמר כדי להתמודד על הפרס הגדול- 400 אלף שקלים, בחסות הכשרת הישוב, בנק לאומי, מוטורולה ישראל וחברת פלאפון. בשבוע שעבר התייצבו חמשת העולים לגמר בבית-הספר לניהול היי-טק באוניברסיטת תל-אביב. בעזרת סיוע מקצועי הכין כל אחד מהם מצגת באורך של 12 דקות. המצגת היתה צריכה לשכנע את צוות השופטים המורחב-שכלל את השופטים שפעלו לאורך כל התחרות, וכן את הסטודנטים לתואר שני במינהל עסקים, שנכחו באירוע וקיבלו זכות הצבעה. המתמודדת מירה ראובן-כ"ץ התקשתה להסתיר את התרגשותה. קולה רעד כאשר הציגה את ה"קולור-בראש" (Color Brush), מסרק פלסטי חד-פעמי שאליו מוצמד מיכל קטן, המסוגל להכיל צבע לשיער או תכשירים שונים. "היה ברור שהמציגה השקיעה את כל מרצה בנושא", קבע השופט דני גולדשטיין. "היא לא רגילה למצגות כאלה, אבל אין ספק שהרעיון מקסים. הבעיה היא שקשה לראות איך מגינים בפועל על המוצר מפני ייצור מתחרה, שיציף את השוק". " היא טעתה בכך שהציגה את כל האפליקציות של המוצר, ולא התמקדה בצורך המרכזי, שאגב, לא הבחנתי בו קודם", אמר רו"ח אבי ברגר. לעו"ד איתן דווקא היתה סימפטיה: "התרגשתי בשבילה", הודתה . "אני חושבת שחלק מחבריי הגברים ראו את המוצר בזלזול, ואני חושבת שכאישה אני מכירה את הצורך היטב. אבל הצרה האמיתית היא שאם הוא יצליח, כל הסינים ייצאו עם מוצרים כאלה".


כל הסינים ייצאו עם מוצרים כאלה


	בחירת הסטודנטים


	"מאני, מאני, מאני", פיזם יוסי גבריאלי לתוך המיקרופון, כחלק מהשואו שנתן כשהציג את הפרויקט שלו- Crevo. מדובר בכרטיס אשראי מוגבל, שניתן לנהל את הוצאותיו מרחוק, וכך למסור אותו לילדים, למשל. גבריאלי סיפר שקיבל חוות-דעת טובות מחברות האשראי הגדולות בעולם, אבל האשראי של Crevo עצמה הספיק רק עד שלב הגמר. ברגר לא חסך ביקורת: "הוא עשה אובר-סייל רציני מאוד. הוא איש מכירות מסוג מסוים, ובסוג הזה של קהל, אם אתה עושה יותר מדי, אתה מגיע לתוצאה הפוכה". המועמדת המגניבה היתה, ללא ספק, חברת קטע-קטע, שהוצגה על-ידי המנכ"ל גיל לביא. הרעיון המרכזי של החברה הוא הפקת סרטונים משעשעים, שמתפקדים כסרטוני קידום, שיווק ופרסומת, אך נעזרים באיכותם התוכנית כדי להביא את הגולשים לשלוח אותם זה לזה מרצונם, מה שמכונה "שיווק ויראלי". החברה כבר פועלת ומתקדמת היטב, ולאחרונה הוקרנו סרטוניה בטלוויזיה ( "קוויקי" ). " יש להם יכולת הצגה פנטסטית", אמרה איתן, "אבל זה המקצוע שלהם - היכולת לתת תכנים פנטסטיים ויצירתיים. החולשה היא שכל אחד בשוק הבינלאומי יכול לעשות את זה". גם גולדשטיין פרגן: "אין ספק שזו חברה מוכשרת מאוד. הם משעשעים, וכבר מראים קבלות על הצלחה. אבל זה סטארט-אפ כמו שבמאי הוליוודי מוצלח הוא סטארט-אפ, שיכול להיבלע בין אלפים. הייתי משקיע בהם באותה מידה שבה הייתי משקיע באולפן סרטים או בפארק שעשועים. נפרדתי מהם בעצב, אבל עם הרבה חיבה. אני מניח שיש להם סיכוי לא רע להצליח גם בלעדינו". אפילו ברגר הקשוח התרכך: "הייתי מאוד סקפטי לגביהם בתחילת התחרות, אבל התרשמתי מאוד מהפרזנטציה של הבחור. הם טובים מאוד, אבל על הקונספט קשה להגן". הצוות שמאחורי גרינטק מוטורס ישראל, ו שלומי שרגא בראשו, הרשים את חברי צוות השופטים ובעיקר את הסטודנטים, שהפכו את החברה לחביבתם. שרגא ואנשיו פיתחו קופסה שמצליחה להוריד את צריכת הדלק של מכוניות חדשות ומשומשות, ולהפחית באופן ניכר את זיהום האוויר, וכל זאת במחיר שווה לכל נפש. הקופסה, שגודלה כשתי חפיסות סיגריות בלבד, כבר עברה את שלב האב-טיפוס והוכחה כעובדת. "הם היו בהחלט בסדר, ועובדה שנבחרו במקום הראשון על-ידי קהל הסטודנטים", הגיב ברגר. "אבל הפריע לי שבסוג כזה של פתרונות חייבים להיות עוד משתתפים רבים". " הרעיון דווקא נשמע בהחלט עם רגליים", מחזיר גולדשטיין, "ולו עולם הרכב היה פשוט, היה להם סיכוי מסחרי לא מבוטל. אבל תעשיית הרכב מורכבת ומסובכת, וקשה להתחבר לאחד מיצרני הענק. יחד עם זאת, אם הם יצליחו במבצע הזה, אין ספק שבחירת הסטודנטים מוצדקת".


	"לדעתי, השופטים פקששו"


	המהנדס עמוס שחם וד"ר אורי קרמר דווקא התחילו ברגל שמאל. המצגת לא עבדה, ושחם כעס על השעון שהמשיך לתקתק. אבל הרושם שהשאירו היה עמוק. מאחורי החברה עומדת, קודם כל, חברות של שני אנשים יצירתיים ומוכשרים. ד"ר קרמר הוא נוירולוג ילדים בבית-החולים לילדים' דנה' שבמרכז הרפואי סוראסקי בתל-אביב. הוא שיתף פעם את חברו, שחם, בבעיית התקפי האפילפסיה בקרב פעוטות שבה נתקל. מדובר, אמנם, רק ב-0.7% מהאוכלוסיה , אבל עשירית מאלה חשופים להתקפים קטלניים. את הפרכוסים המסוכנים אפשר לנטר, ולהתריע עליהם בזמן. צמד החברים שוקדים על פיתוח אלגוריתם מתמטי שיפעל בתוך מכשיר. המכשיר יזהה מתי תנועותיו של הזאטוט הישן נובעות מהתקף אפילפסיה, ויזעיק את ההורים, באמצעות יחידה נוספת, שתופעל אלחוטית. "הם פשוט עושים משהו מאוד חשוב", הגיב השופט יוסי סלע. לאיתן זה לא הספיק: "זה אמנם מציל חיים, אבל הם יצטרכו למצוא שימושים נוספים למערכת, כדי שתהפוך למסחרית בקנה מידה גדול. שחם אמנם התרגז תוך כדי המצגת, אבל ההצגה האמינה של ד"ר קרמר עזרה מאוד". "בחרתי לראיין דווקא את החברה הזו כבר בשלב הקודם, כי היא מצאה חן בעיניי", סיפר גולדשטיין, שהפך בעצמו לאב לפני ארבעה חודשים. "הרעיון ישים, קשה לחקות אותו, עומד מאחוריו צוות מיומן, והנישה שאליה הוא פונה ברורה ומוגדרת היטב. זו אמנם נישה קטנה, והשוק הזה לא יגדל למיליארדים; מצד שני, בגלל שהיא קטנה, סביר שהענקים של התעשיה לא ישקיעו בה. לכן אני מעריך שיש להם סיכוי להצליח. מענק הפרס בפירוש יכול ליצור כאן הבדל, כיוון שהוא יכול להביא אותם לרמה של אב-טיפוס, שיכול לעניין משקיעים. מפתיע עד כמה זוויות הראייה של השופטים, שנחשפו לחברות במשך חצי שנה, והסטודנטים, שלמדו עליהן בתוך שעה, היו דומות". השופטים נתנו לאפילרט יותר ממחצית מקולותיהם, והסטודנטים נתנו להם את המקום השני. שקלול הקולות לא הותיר ספק: שחם וקרמר התייצבו בתום ספירת הקולות, ולקול צקצוקי המצלמות והפלשים קיבלו את צ' ק הקרטון הענק. הזכייה בתחרות היא הצלחה מכובדת. אבל בדרך אל ההצלחה האמיתית, עוד מוטלת על כתפיהם חובת ההוכחה. את המימון הראשוני הם קיבלו, וחברי צוות השופטים של התחרות יספקו להם מעתה והלאה ליווי מקצועי. ומה אומרים הזוכים? "מאוד נהניתי מהעבודה מול השופטים, ובמיוחד מול אלה שנפגשו איתנו. אני לא יכול להגיד שלא כיוונתי את המצגת לדעתם", מודה עמוס שחם, "הערכתי מה הם רוצים לשמוע, חשבתי כל הזמן מה לעשות כדי לזכות. להערכתי, המתחרים לא עשו את החשיבה האסטרטגית הזו. חלק מהם לא היו סטארט-אפים בכלל. גם לגרינטק מוטורס היה פוטנציאל, לו היו ממקדים את המצגת שלהם. אנשים מהקהל אמרו לי כבר שאנחנו הולכים לזכות". שלומי שרגא, שיחד עם גרינטק מוטורס היה חביב הסטודנטים, אמר: "קיוויתי לנצח, אבל מי שניצח הוא איש יקר ומגיע גם לו. החשיפה היתה טובה כשלעצמה. נהניתי מהתחרות, והיה נחמד להופיע בפני קהל. אני חושב שכל מי שהגיע היה ראוי. לא היה כאן אף אחד עם רעיונות הזויים. כולם יכולים להרים בסוף עסק, וגם אנחנו נמשיך, בתנאים הקשים שאליהם התרגלנו". לדברי נמרוד מאי, סמנכ"ל קטע-קטע, "אנחנו מרוצים ושבעי רצון, ומפרגנים למנצחים. זו היתה תחרות מקצועית והוגנת. אני חושב שהבחירה במקום הראשון היתה נכונה. שאפו". ומירה ראובן-כ"ץ הוסיפה בחיוך: "אני רגילה להציג בפני מועצות מנהלים ופורומים קטנים, לא בפני פורומים גדולים כאלה, אבל תוך כמה פעמים אתרגל. היה כיף ומאוד נהניתי, ואני מרוצה מכך שהגעתי לחמשת המובילים מבין 700. " הפרויקטים היו שונים מאוד, ולדעתי השופטים פקששו בבחירה. אפילרט לא יצליחו להוציא מוצר גם עוד 5 שנים, וגם גרינטק מוטורס לא. אבל ידעתי מראש שהפרויקט שלי לא יזכה, כי כמעט כל השופטים היו גברים, ולגברים קשה להזדהות עם המוצר. בכל מקרה, הפרויקט ימשיך לרוץ. החשיפה שקיבלתי בתחרות כבר עזרה לי לקשור קשרים עסקיים ראשונים. אני חושבת שלא היה לכם אומץ לתת למישהו אחר מלבד אפילרט לזכות, אבל מצד שני, ובכנות, אני שמחה שמוצר רפואי לקח.