 |
/images/archive/gallery/104/104.jpg נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק
צילום: פלאש 90  |
|
|
| ברק מבקר מינהל מקרקעי ישראל |
|
| השופט אהרון ברק מתח ביקורת על מנהל מקרקעי ישראל שקבע פיצוי כספי נמוך לאדמות החקלאים. המחיר נע בין 13-29 שקלים לדונם |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אפרת פורשר
20/1/2005 15:00 |
|
|
|
|
|
|
|
בבג"צ התקיים היום דיון בעתירה של עמותת "אדמתי" המאגדת בתוכה 99 מושבים וקיבוצים, נגד מנהל מקרעי ישראל, שר התעשייה והמסחר ושר האוצר. העמותה עתרה נגד החלטה 969 שעוסקת ב"הפסקת חכירה בקרקע חקלאית שיעודה שונה למטרה אחרת".
ההחלטה, שהתקבלה באוגוסט 2003 קבעה כי מינהל מקרקעי ישראל המעוניין להפקיע או להשיב קרקע חקלאית לצורך מטרה אחרת כמו מגורים, תעשייה, מסחר ותיירות, על החקלאי, שאדמתו נדרשת על ידי המינהל, לפנותה בתוך 3 חודשים מיום קבלת ההודעה.
בעקבות ביטול החכירה, יהיה זכאי החוכר לפיצוי בקרקע חלופית, ובהעדר קרקע כזאת, יהיה זכאי לפיצוי כספי מסוים. על פי ההחלטה, גובה הפיצוי נקבע בהתאם לקריטריונים שונים כשבבסיסו עומדים מספר שנות חכירת הקרקע על ידי החקלאי וכן גודל השטח המופקע.
החקלאים, באמצעות עוה"ד עופר נועם ויוסף ג'רסי, טוענים כי ההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני ושרירותיות, כאשר היא קובעת פיצוי אחיד "גלובלי" ונמוך בגין הקרקע, ללא כל התחשבות בהשקעותיו הריאליות והכלכליות של החוכר או היישוב החקלאי בקרקע. החקלאים, יש לציין, לא מתנגדים להחזרת הקרקע אלא רק לסכום הפיצוי, כפי שנקבע על ידי המינהל, אשר נע בין 13-29 שקלים לדונם.
בנוסף, הם טוענים, החלטה זו לוקה בשיקולים זרים כשמטרתה בעיקר, להעניש את החקלאים "העשירים" בעלי הזהות המפא"יניקית, שיושבים כבר שנים על קרקע עשירה ובעלת פוטנציאל רווחי. העתירה הוגשה לבג"צ לאחר שפניות חוזרות ונשנות אל שר התעשייה והמסחר ואל מינהל מקרקעי ישראל לפעול לתיקון המעוות, לא נענו.
בדיון שהתקיים הבוקר, מתח נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, ביקורת על מינהל מקרקעי ישראל ואמר, לשמחת החקלאים, כי אכן נראה שגובה הפיצוי שנקבע, אינו ריאלי ולא משקף את ההשקעות בקרקע, החל מהקמת המדינה ועד היום. הנשיא ברק הציע למינהל מקרקעי ישראל לשקול מחדש את הקריטריונים לפיצוי כך שישקפו נכונה את התרומה וההשקעה.
בנוסף, במידה והמינהל יסרב לשנות את הקריטריונים, הוציא השופט ברק צו על תנאי והורה למינהל ולשר התמ"ס להסביר בתוך 45 יום, מדוע לא יתקן את החלטה 969, באופן כזה שתיתן ביטוי כספי הולם יותר לתרומה ההיסטורית של ההתיישבות הותיקה.
עוה"ד נועם וג'רסי אמרו בסיום הדיון כי קיימת חשיבות רבה להחלטה: "אנו מרוצים מכך שלא התקבלה בקשת המדינה לדחות את העתירה על הסף ומכך שלראשונה הורה בג"צ למדינה לבחון את הפיצוי הראוי בגין תרומתם ההיסטורית של היישובים החקלאים וההתיישבות בשמירת הקרקע, בגאולת הקרקעות, ועיבודן".
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
