 |
/images/archive/gallery/213/155.jpg
 |
|
|
|
|
| שנת 2004 נחתמה היום בעליות שערים חדות. מדד ת"א 25 עלה ב-1.03% ונעל שנה מצויינת במהלכה טיפס ב-21%. חלק גדול מהכספים שהוזרמו למניות מקורם מהמשקיעים הזרים שמאמינים במשק הישראלי |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
עומר שרביט
30/12/2004 19:00 |
|
|
|
|
|
|
|
שוק ההון התל אביבי סוגר שנה שניה ברציפות של עליות מרשימות כאשר על כולם מאפיל האפיק המנייתי שטיפס ב-16.5%. הפוש הרציני של 2004 הגיע בחודשיים האחרונים כאשר המשקיעים הזרים החלו לאסוף סחורה בצורה מאסיבית וראינו זאת גם בנפח הפעילות (בעיקר המניות הבנקאיות והכימיות) - המחזור הממוצע השנה עמד על כ-640 מיליון שקל.
הסטטיסטיקה לימדה אותנו שאי אפשר לנצח את השוק ואת זה יאמר לכם כל מנהל של קרן נאמנות. אבל למה להתאמץ, כשאפשר לתת לשוק לעבוד בשבילנו - בשביל זה הומצאה תעודת הסל והשנה הן צצו כמו פטריות. אז לפני ההסברים והניתוחים, שכבודם במקומם, ניגש לשורה התחתונה:
מי שהשכיב את הכסף בתאלי, מבט או הקסמים למיניהם והלך לישון, יכל ליהנות השנה מתשואה של 21.3% במעו"ף שחצה לאחרונה את קו ה-600 המיתולוגי, או מהתרוממות של 17.9% במדד ת"א 100.
לשמרנים מביניכם, שרוצים קצת יותר מהריבית העלובה של הפק"מ, המציאו את האפיקים הסולידיים. המדד הכללי של אג"ח ממשלתיות טיפס השנה ב- 5.3% ושל האג"ח הקונצרניות ב- 5.5%.
האפיק השקלי הניב תשואה נאה כהשקעה סולידית: 5.5% לאג"ח הלא צמוד, 6.3% בשחרים ו- 4.4% בגילונים.
מי שהסתכל קצת החוצה, כלומר לארה"ב, ראה את מדד הטכנולוגיה (נאסד"ק) מטפס ב- 8.7%, מדד הדאו-ג'ונס ב - 3.8% והפוטסי הלונדוני ב- 7.2%. לגאים מביניכם, שקונים רק כחול לבן, יש את המניות הישראליות בניו-יורק שהשיגו תשואה גבוהה מהנאסד"ק - 10.0%.
הסיבות וההסברים אינסופיים. עופר אייזנמן ממיטב מציין את היציאה של המשק מקיפאון כלכלי שאפיין אותו עד לספטמבר 2003, מעבר של מהתייצבות לצמיחה, (צמיחה של 4.2% במשק ב- 2004 לפי אומדנים ראשונים של הלמ"ס, וגידול של 6.0% בתוצר העסקי בתקופה זו). הורדת ריבית בנק ישראל בתחילת השנה ובסיומה, עד לרמה הנמוכה ביותר בתולדות המדינה, התאוששות בצריכה הפרטית ועלייה ניכרת בייצוא הישראלי (14.0%).
גם נתוני המיקרו הרשימו: המצב העסקי של החברות הבורסאיות - השתפר מאוד כפי שהדבר ניכר במספר רבעונים רצופים של דו"חות כספיים טובים, התייצבות אינפלציונית, עוצמת השקל מול חולשת הדולר בעולם, הירידה בהיקפי הגיוס של הממשלה, העלייה בהכנסות הממשלה ממסים, התקציב המרוסן, הפחתות המסים ומה לא בעצם. נוספת לכך, כמובן האופטימיות בזירה המדינית עם מותו של עראפת, תוכנית ההתנתקות וקולות של שלום מסוריה.
את הבום הגדול של הבורסה, ראינו כאמור בחודשיים האחרונים, שבאופן מסורתי נחשבים לחודשים "ירוקים". הרצון של מנהלי ההשקעות לנפח את התשואות או הכניסה המאסיבית של הזרים שאוהבים משקים מתעוררים - כך או כך בסוף השנה המדדים פרצו רמות התנגדות פסיכולוגיות והגיעו לשיאים של כל הזמנים. הענף המוצל ביותר אגב, הוא זה של המניות הבנקאיות וחברות הפיננסים. מספרים לנו שאלה התאוששו מהמיתון ונסחרים במחירים אטרקטיביים. הרשו לנו להציג תזה יותר שמרנית:
המניות הבנקאיות הן הדרך הנוחה ביותר של הזרים להיחשף לכלכלה הישראלית כאחד מהמשקים המתעוררים כאמור. פעלי מעו"ף רבים, מודאגים מהאפשרות שיום אחד אותם זרים שניפחו את מחזורי המסחר ואספו סחורה בכמויות אדירות, פשוט ישנו את הסימן ויחליטו לצאת על רקע מלחמה של ארה"ב עם איראן, התחממות בשטחים או אי יציבות פוליטית בישראל - שלא נדע מצרות.
ועד אז? שרק ימשיך ככה.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
