 |
/images/archive/gallery/219/180.jpg לומדים עם המחשב
צילום: ארכיון מעריב  |
|
|
|
|
| e-learning,"למידה מקוונת", מתיימרת להיות הדבר הקרוב ביותר לשיעור פרטי - רק באמצעות המחשב הביתי ובמחירים אטרקטיביים. בין ההצעות: שיעורים קבוצתיים בווידיאו, מינוי "חופשי חודשי" לעזרה במקצועות שונים, ולמידה עצמית דרך מאגר ממוחשב. המחירים משתנים בהתאם |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
שגית פסטמן
10/12/2004 8:16 |
|
|
|
|
|
|
|
לרגע אחד, בסוף שנות ה-90, נדמה היה ששיגעון ה-e-learning לא ממש יתפוס פה בארץ, אבל, הפתעה הפתעה, בשנה האחרונה החלה התעוררות בתחום, והנה - עשרות אלפי תלמידי תיכון וסטודנטים בישראל נושאים עיניהם אל מסכי המחשב, כדי שיגאלו אותם ממצוקותיהם בתחום הלימודים.
מי שמשוטט ברשת יכול למצוא עשרות אתרי תוכן עצמאיים שמציעים עבודות, תרגילים והסברים פשוטים בכל מיני מקצועות לימוד, גם פורומים "חינוכיים" לא חסרים, ויש כמובן גם כמה חברות מסחריות שמיסדו את התחום, ומציגות שיטות שונות של לימוד
מרחוק בתקווה גם להתחיל להריח רווחים.
שיטת הלימוד המקוון מופיעה בשתי צורות עיקריות: משותפת - בה קובעים כמה משתתפים מועד ללימוד משותף, ופרטית - שבמסגרתה נמצאים כל התכנים ברשת, והתלמיד יכול ללמוד בעזרתם בזמנו החופשי, ובמקרים מסוימים, בשעת הצורך, לפנות לפורום שבו ניתן לקבל הבהרות ביחס לבעיות שהוא נתקל בהן. שנת הלימודים כבר בעיצומה, מבחני הבגרויות כבר נראים באופק, וזה הזמן לבדוק אם השכלה באינטרנט יכולה לעזור לתלמידים לדלג על המשוכה האחרונה במרוץ אל תעודת הבגרות.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
גם לתיאוריה
|
|
|
 |
|
|
|
מה גורם לפריחה המאוחרת של התחום בקרב תלמידים? לעמי שטיינר, סמנכ"ל בכיר לפיתוח עסקי ואחד מ-3 מקימי חברת e-teacher ( אי-טיצ' ר), אשר ביום-יום משמש גם כמורה מן המניין לפיזיקה ומתמטיקה בבית-הספר "רבין" בכפר-סבא, יש כמה הערכות. שטיינר: "קודם כל, בשנה האחרונה האינטרנט המהיר חלה מהפכה בשימוש ברשת, שאותה אנשים עדיין לא ממש קלטו עד הסוף.
מצד שני, כיוון שאני בעצמי מורה בבית-ספר רגיל, אני יכול להעיד בגוף ראשון שמערכת החינוך קורסת, המצוקה נותנת את אותותיה, ובעקבות כך התלמידים וההורים מחפשים אלטרנטיבות. מה גם שהמצוקה הכלכלית לא מאפשרת פנייה למורים פרטיים רגילים, שגובים תעריפים גבוהים יותר בעבור שירותיהם". חברת אי-טיצ' ר מקדמת כיום כמה פרויקטים במקביל, בשיטה המשותפת.
האחד, "מתמקדים בבגרות", הוא פרויקט שנערך עם בתי-הספר או הרשויות המקומיות, ובמסגרתו מורשים כל תלמידי בית-הספר להיכנס למאגר של כ-1,000 שיעורים, הנערכים באמצעות ועידת וידיאו מדי יום, בין השעות 22:00-18:00, וזאת תמורת 30 שקל בשנה. כיום עשרות אלפי תלמידים בישראל משתמשים בשירות. פרויקט אחר של החברה, יוקרתי יותר, הוא "חופשי חודשי". במסגרתו "עולים לשידור" בכל ערב מורים, הממתינים לקריאות של תלמידים מכל רחבי הארץ, בכל נושא. הלימוד מתבצע אחד על אחד.
כל תלמיד בעל מינוי לתחום לימודים כלשהו יכול לפנות נקודתית למורה הפנוי, ולברר איתו סוגיה לימודית שאינה ברורה לו. המינויים השנתיים עולים בין 167 שקל בחודש למשך שנה, ועד 369 שקל לחודש יחיד, בהתאם להרכב המקצועות שהתלמיד מבקש להיעזר בהם. לדברי שטיינר, לפרויקט, שהחל לפעול לפני כמה חודשים בלבד, רשומים היום כבר כ-30 אלף תלמידים ברחבי הארץ.
וכמובן שהתפיסה הישנה של שיעור פרטי עדיין קיימת, רק שבחברת אי-טיצ'ר הוא עבר שדרוג, והפך לשיעור און-ליין: קובעים עם מורה מסוים יום ושעת לימוד, ושני הצדדים מתייצבים מול מסכי המחשב ומתדיינים באמצעות תוכנת וידיאו. המחיר לשיעורים כאלה, שניתנים גם לסטודנטים לתואר ראשון, נעים בין 80 ל-100 שקל . חברה אחרת בשוק, שעובדת בשיטה הפרטית, היא חברת אינטרלקט (Interlect).
החברה פיתחה, בהשקעה של למעלה מ-3 מיליון דולר, מערכות ללמידה מקוונת תחת המותג "אדיולקט" (Edulect.co.il). באתר החברה ניתן למצוא קורסים לבגרות בלשון, אנגלית, מתמטיקה, פיזיקה ושפת C לתיכוניסטים. במקביל, קיים גם קורס תיאוריה לנהיגה, ובחודשים הקרובים יהיה ניתן להשיג קורסים נוספים, כמו סטטיסטיקה לסטודנטים בפקולטות למדעי החברה והרוח, וקורס הכנה לפסיכומטרי, שמשלב הוראה ותרגול.
מי שרוצה להירשם לקורסים יכול להתרשם באתר מלימוד פרק בחירה ראשון, ללא תשלום. במחיר של 99 שקל ניתן גם לגלוש באופן חופשי בכל המקצועות במשך חודש.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אפשר, אבל קשה
|
|
|
|
|
|
|
ההתעוררות והתחרות בתחום עדיין בחיתוליהן, והתחושה היא שהשחקנים משתדלים שלא להיכנס האחד בין הרגליים של השני. "מערכי השיעורים שלנו מכילים אלמנטים של ראייה ושמיעה, והם עמוסים בגרפיקה מתקדמת כדי לרתק את התלמיד", אומר גדעון לוין, סמנכ"ל ומנהל התוכן של אתר חברת אינטרלקט.
"יש כאן רציונל פדגוגי", הוא מוסיף, "אנחנו יודעים שהמידע שאנחנו מציעים נמצא כולו בספרים, ובעצם אפשר ללמוד הכל לבד, גם בלי מתווך דוגמת בית-הספר. אפשר, אבל קשה, ולכן אנחנו באים לעזרה. למשל, מחלקים את הנושאים למקטעים, כך קל יותר לעכל אותם. בדרך כלל כל חומר כתוב גם מקוריין, כדי להפעיל את חוש השמיעה בנוסף לקריאה, ולהביא לקליטה מקסימלית. אנחנו מגבים את החומר בהמון אנימציות, כדי לתת חיות לנראה על המסך".
לוין מעדיף למנות את היתרונות של המערכת שלו, ולא את החסרונות של המתחרים. "הטריק שלנו הוא בעצם לבנות מערכי שיעור באיכות מאוד גבוהה. היתרונות שלנו הם שתמיד אפשר לחזור על השיעור, לקטוע אותו ולהדפיס אותו". שטיינר מאי-טיצ' ר אומר, מצדו: "אנחנו פונים לחבר' ה שצריכים עזרה, ויש לא מעט כאלה היום במערכת החינוך. הם היו בשיעור, הם קראו את הספר וזה לא עזר. בשבילם אנחנו פה". אבל אתם מגבילים את הלקוחות בזמן ובמספר המורים.
לעומת זאת, בשיטה הפרטית כל התכנים נמצאים אצל התלמיד, מן המוכן. "אני רוצה להחמיא לחברת אינטרלקט. מערכי הלימוד שלהם מוגשים בצורה הכי יפה שיש - צבעוניים, תלת-ממדיים-אבל יש כאלה שכל חומר, מושקע ככל שיהיה, לא יעזור להם. הם זקוקים לקשר האנושי, למורים' חיים' שידרבנו אותם".
המורים שלכם "חיים" רק וירטואלית. "לכל שיטה יש היתרונות והחסרונות שלה. דווקא קיבלנו פידבקים מהורים לילדים בעלי בעיות קשב, שמול המחשב קל להם יותר להתרכז מאשר עם מורה פרטי. אולי כי זה מזכיר להם את מסך הטלוויזיה. אם הייתי צריך להמליץ להורה באיזו שיטה לבחור, הייתי אומר לו שהשיטה שלנו מיועדת לתלמידים שהציונים שלהם נעים בים 70 ל-80, וזקוקים לחיזוק. תלמידים עם ציוני'כמעט טוב מאוד' מתאימים לשיטה של חברת אינטרלקט, כי ברור שהם מסוגלים להתקדם בחומר בכוחות עצמם".
אתה יכול לאפיין את סוג התלמידים שמשתמשים בשירותים שלכם? "בפרויקט'מתמקדים בבגרות' יש ילדים בעלי מודעות גדולה לניצול הכלי. הם לא פותחים מחברת בלי להדליק את המחשב ולהתחבר אלינו. על אלה אנחנו מפסידים בענק, כי הם'טוחנים' את המורים שלנו. יש קבוצה אחרת, בעיקר של בנות, ששואפות כנראה לשלמות בהבנת החומר. הן נכנסות לכל שיעור, ולומדות ליתר ביטחון גם חומר שלא בהכרח נלמד בכיתה.
ויש קבוצות, בעיקר של בנים, שנכנסים לשירותים שלנו בקבוצות, במעין חבורה. הם מרפרפים בין השיעורים, מקשיבים, אבל לא מרותקים-ומזמן לזמן מתקשרים גם בינם לבין עצמם, בקטע חברתי. התלמידים שיש להם מינוי'חופשי חודשי' נכנסים למערכת באופן מאוד נקודתי, ובממוצע שוהים שם כ-20 דקות ".
בתחילת השנה פורסם מחקר השוואתי, שערכו אנשי אגף ההערכה במשרד החינוך כדי לבדוק אם המחשב באמת מסייע ללימודים. לצורך כך, הם השוו בין הישגי תלמידי כיתות ה' שהשתמשו במחשב במשך שעה בשבוע, לכאלה שקיבלו 4 שעות מחשב שבועיות. ההשוואה הצביעה על כך שההישגים של שתי הקבוצות בבחינת המיצ"ב (הבוחנת ידע ב-4 מקצועות הלימוד העיקריים: מתמטיקה, עברית, אנגלית ומדעים) היו זהים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בקרה על המורים
|
|
|
|
|
|
|
בחברת אינטרלקט וגם בחברת אי-טיצ'ר מתקשים לספק הוכחות לכך שהשיטות שלהם אכן עוזרות לשפר הישגים. שטיינר: "כיוון שאנחנו חברה מסחרית, משרד החינוך לא מאפשר לנו לגשת לציונים של התלמידים. העובדה שתלמיד ממשיך לשלם כסף על מינוי מדי חודש, והמשובים החיובים שאנחנו מקבלים, הם בעינינו אינדיקציה להצלחה.
יש לנו גם דוגמאות של תלמידים ששהו תקופה ארוכה בחו"ל, למדו דרכנו והצליחו בבחינות בארץ עם חזרתם לישראל". לוין : "אני מקבל עשרות מיילים עם מחמאות מדי חודש". ממשרד החינוך נמסר, כי הם אינם בודקים תוכני החברות המדוברות. לוין: "המערכת שלנו, כמערכת למידה, מאושרת על-ידי משרד החינוך באמצעות אגף'שחר', שמפעיל כיתות מב"ר (מסלול בגרות רגיל), הנתמכות במערכי השיעור של אי טיצ'ר.
את התכנים של מערכי הלימוד אנחנו מפתחים בכפוף לסילבוס של משרד החינוך". שטיינר : "יש לנו בקרה צמודה על איכות המורים. בין היתר, אנחנו עורכים להם מבדקי ידע ושיעורי ניסיון לפני שהם מתחילים ללמד אצלנו". חומר הלימודים לא אחיד בכל הארץ.
איך מתמודדים עם זה? שטיינר: "המורים מאוד גמישים, ופועלים על-פי צורכי התלמידים. בסופו של דבר, אי-אפשר להמציא מחדש מקצועות כמו אנגלית, מתמטיקה או לשון". ולבסוף שאלה מעט'פולנית': הילדים והנוער של היום ממילא יושבים כל היום מול המחשב, אז מומלץ גם לדחוף אותם ללמוד באמצעותו, במקום לצאת קצת? "זו טענה לגיטימית, אבל כדאי להסתכל על חצי הכוס המלאה - מה שאומר שעדיף שהם יישבו וילמדו מול המחשב מאשר שיגלשו לאתרי סקס. לפחות שיגוונו קצת".
לוין : "אני מודה, שבמקרים מסוימים עדיף לפנות למורה פרטי בשר ודם. האינטראקציה איתו אישית, ואפשר לקבל ממנו משוב מיידי. אין לנו גם שאיפות לתפוס את מקומו של ביתהספר. מצד שני, התלמידים גילו מזמן את המחשב. מה הם כבר עושים שם? מצ'וטטים, מורידים קובצי מוזיקה - אז מה רע שגם ילמדו שם.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
