 |
/images/archive/gallery/188/676.jpg פולי סויה
צילום: קיי-אר-טי  |
|
|
|
|
| המודעות לתזונה נכונה העלתה על נס את מוצרי הסויה - אבל לטענת גורמים בשוק, לא כל המוצרים נהנים בצדק מהתדמית הבריאותית |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
שגית פסטמן ,
27/10/2004 8:34 |
|
|
|
|
|
|
|
מה באמת אנחנו יודעים על מוצרי המזון שאנחנו מכניסים הביתה, ואחר-כך לגוף שלנו ושל היקרים לנו? כנראה מעט מאוד. אפילו אם ננסה לקרוא את רשימת הרכיבים המצורפת לשפע המזונות המוצעים לנו, סביר שלא נצליח לפענח אותה במדויק. דוגמה טובה לכך היא מתחום רוטבי הסויה, שהפכו באחרונה פופולריים.
חברת גרמזה, יבואנית רוטב הסויה של חברת קיקומן היפנית, מנסחת בימים אלה עבור משרד הבריאות הצעה לשיטת סימון חדשה לרוטב. ההצעה כוללת דרישה, שלפיה על כל בקבוקי הסויה הנמכרים בישראל יופיעו תוויות המבחינות בין רוטב שנחלט בשיטה המסורתית לבין הסוגים האחרים. כך, לדברי החברה, יוכלו צרכנים לדעת אם מדובר ברוטב שיוצר בחליטה טבעית, בחליטה קצרה
או ללא חליטה כלל.
למה, בכלל, זה חשוב לצרכן? לטענת רוני בורנשטרן, מנכ"ל גרמזה ישראל, יש היום בארץ יצרנים המשווקים רוטב סויה שיוצר בתהליך כימי ולא טבעי, והצרכן כלל לא מודע לכך. לדבריו, הרוטב הכימי-תעשייתי מופק בתוך כ-3 שעות, ולא מפולי סויה כי אם מחלבון סויה - שעובר תהליך של התמוססות במים, ולאחר מכן מוסיפים לו טעמים אחרים.
הרוטב שעובר חליטה טבעית עשוי מפולי סויה, שמניחים להם לתסוס במשך 3 חודשים, מיישנים ומזקקים, ורק לאחר -4 6 חודשים מוכרים אותו - כמוצר שנוצר בתהליך טבעי. בורנשטרן מוסיף, כי רוטב הסויה של קיקומן מיוצר עלפי מתכון מהמאה ה-17, ואינו מכיל חומרי טעם וריח ומייצבים למיניהם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
ויטמינים, מינרלים וחלבון איכותי
|
|
|
 |
|
|
|
ברקע הדרישה של קיקומן ניצבת העובדה שמוצרי הסויה הפכו בשנים האחרונות להיט. מוצרים המכילים את הקטניה המדוברת מגלגלים מיליארדי דולרים בארצות הברית ובאירופה-וישראל, כמובן, לא מפגרת אחריהן בהרבה.
כמו הרבה טרנדים תזונתיים אחרים, הפריחה המסחרית של הסויה מגובה בהבטחות בריאותיות, שלפיהן אכילת סויה יכולה למנוע מחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן וכדומה. הנטורופת בועז שוורץ טוען, למשל, כי בהשוואה לקטניות האחרות (חומוס, עדשים, אפונה, שעועית), הסויה בולטת בייחודה וביתרונותיה התזונתיים. היא עשירה ביותר בחלבון, שהוא בעל ערך תזונתי גבוה, בשמן איכותי ובמגוון מינרלים וויטמינים חיוניים, כמו סידן, אשלגן, מגנזיום, אבץ וברזל, ויטמינים מקבוצה B וחומצה פולית.
אבל צריך להתייחס לנושא בשתי הסתייגויות. הראשונה: מחקרים שהוצגו באחרונה בבלגיה, במסגרת "כנס הסויה השנתי", לא מצליחים להוכיח חד-משמעית את היתרונות המיוחסים לצריכה מוגברת של חלבון הסויה. ושנית, כפי שמגלה בורנשטרן, רוב מוצרי הסויה שמגיעים אל המדף בסופרמרקט או בבית-הטבע הם מעובדים ומתועשים, ומרביתם הונדסו במפעל בתהליכים כימיים, ו"הועשרו" בחומרים משמרים, בסוכרים ובחומרי טעם וריח, להשבחת המרקם הסופי. זה לא מונע, כמובן, מיצרניות הסויה להמשיך ולרכוב על טרנד המודעות הבריאותית.
חברת קיקומן, יש לציין, דווקא לא מדגישה דווקא את הפן הבריאותי של רוטב הסויה שלה. בורנשטרן: "באופן כללי, אפשר להניח שמה שמיוצר באופן טבעי הוא בריא יותר, ללא קשר לתכונות הספציפיות של הסויה. אבל מעבר לכך, רוטב שהוכן בחליטה מכיל כ-264 רכיבים טבעיים של טעם, ולכן הוא איכותי יותר מבחינה קולינרית. כאשר לא מבדילים בין רוטב כימי לרוטב טבעי, נראה לי שזו הטעיה של הצרכן. משרד הבריאות לא דורש ולא מבקר את תהליך ייצור הרטבים בארץ, וזה לא בסדר. למה יין צריך להכיל אחוז מסוים של ענבים, ואילו שאר מוצריו, שלא עומדים בקריטריונים מסוימים, נקראים שיכר?".
כצרכנית , איך אוכל להבדיל בין רוטב כימי לרוטב טבעי?
"יהיה לך קשה מאוד. במקרים מסוימים כתוב על המוצר שהוא יוצר בחליטה טבעית, אבל גם אז לא בטוח שמשך החליטה היה אידיאלי. מוצרים שלא מכילים פולי סויה אלא תרכובות דומות, ומוסיפים להם חומרי טעם וריח לשיפור הטעם - אינם רוטבי סויה אמיתיים. כמו כן, המוצר לא צריך להכיל מייצבים וחומרי טעם וריח". ממשרד הבריאות נמסר, כי בשלב זה אין בכוונת המשרד לשנות את הדרישות לכיתוב רוטב הסויה. ניתן להתנחם בכך שבמשרד הבריאות מבטיחים, כי לא ייתכן שנמצא בשוק רוטב שעליו כתוב שהוא טבעי ובפועל הוא לא כזה, כיוון שההערה מחייבת עמידה בדרישות התקן הישראלי.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
