 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg
צילום: אי-פי  |
|
|
על טלפון לשעת חרום, דור חדש של צגים שטוחים, מערכת אנטי-זיהום אוויר והגדג'טים של עקרות הבית |
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון 15/10/2004 12:26 |
|
|
|
|
 |
זה קורה בכל פיגוע המוני – כמו זה שאירע בשבוע שעבר בהילטון טאבה בסיני - וגם בכל אסון-טבע נרחב, רעידת-אדמה או סופת הוריקן הרסנית. לפתע, עקב עומסים, קורסת כל מערכת הטלפון באזור שנפגע. חברת סטארט-אפ אמריקנית, טלה-קונטיניוטי ("המשכיות תקשורת") ממדינת מרילנד פיתחה מענה טכנולוגי שמאפשר שרידות בעיקר למערך קוי החירום של הטלפונים. מדובר ב"רשת גיבוי" שתשאיר משתמשים פרטיים, חברות וגופי מימשל בתקשורת מלאה ביניהם בשעת אסון. המערכת מבוססת על שילוב ומיזוג חלק לחלוטין, "בלי קוי תפר" בין קוי הטלפון הקונבנציונליים לבין רשת האינטרנט. במקרה חירום – כל הטלפוניה עוברת לפעול ברשת הגיבוי האינטרנטית, מבלי שהמשתמשים ירגישו בכך. תקשורת על האינטרנט, כידוע, פועלת בשיטת "מנות" ( פאקטס) ומסיבה זאת יש לה יתרונות רבים. הרעיון שעליו הודיעה החברה האמריקנית, בשיתוף מדענים מאוניברסיטאות מרילנד ופיטסבורג, ממחיש מעבר מהפתרונות הטכנולוגיים המסורתיים של התאוששות מאסון שעד כה התבססו על מתקני גיבוי מקומיים ותשתיות של תקשורת הטלפוניה המרכזית. כשמדובר בארה"ב, אז כל פיתוח בתחום הזה מדגיש כי
הלקחים שנצברו במתקפת הטרור האיסלמית של ה-11 בספטמבר 2001, שבה קרסו "מגדלי התאומים" של מרכז הסחר העולמי בניו-יורק והיא גם הפילה את שירותי הטלפון. נדרשו שבועות עד שמערך התקשורת הנרחב במנהטן – שב לפעילות תקינה. מה שפעל ללא תקלות במצב הזה, היתה רשת האינטרנט, שהארכיטקטורה שלה שונה מזו של רשת טלפוניה. צוות הפיתוח האמריקני הבין שכאן טמונה האפשרות שלו, להציע פתרון מתקדם, יעיל, שיפעיל במהירות את מערך התקשורת לשירותי חירום – אבל גם יבטיח התאוששות והמשכיות עסקית למי שזקוק לכך. לטכנולוגיה החדישה הוענק השם הציורי "שרוכי-נעליים". הליבה שלה היא כמובן תוכנה שתנתב במקרה חירום את מעבר התקשורת הקווית וגם הסלולרית, אוטומטית, לרשת האינטרנט. ייהנו מכך גם משתמשי מחשבים ואפילו מחשבי-כף-יד המצויידים ביכולות תקשורת סלולרית. באביב הקרוב יושלם הפיתוח והוא יוצע לשימוש ראשוני לגופי מימשל. מערך הגיבוי, למעבר החלק מתקשורת קוית לזו על האינטרנט כולל בקרים מתקדמים. תהיה גם גירסה מסחרית שתקשר אז בתוך שניות בין מאות משתמשי-קצה, בכל מצב חירום, עקב כל שיבוש ממושך שחל ברשת התקשורת.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
צגים שטוחים וחדשים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
דור חדש של צגים שטוחים – למחשבים וגם לטלוויזיות – המבוסס על טכנולוגיה מהפכנית, יוכלל בקרוב במוצריה של חברת טושיבה היפנית. מדעניה פיתחו אותה יחד עם צוות המו"פ של יצרנית המצלמות קנון. אחרי הצגים המבוססים על גביש נוזלי, LCD וגם הפלזמה – מגיע החידוש הטכנולוגי ושמו SED – צג שפני השטח שלו פולטי אלקטרון מוליך. הוא יבטיח תמונה הרבה יותר חדה בהשוואה לכל השיטות הקיימות כיום ומבוססות על שפופרות קרן- קתודיות CRT. בניגוד לצגים השטוחים הפופולריים כיום, בצגים החדשים לא יופיעו ההפרעות האופייניות בתמונות משידורי ספורט או שבהן העצמים מצויים בתנועה מהירה מאד. על-פי התוכנית, שיווקם של הצגים השטוחים החדישים יחל רק באפריל 2006 והם יהיו תואמים לחלוטין עם מכשירי הדור הבא של הדי.וי.די, אלו המכונים כבר ה-HD DVD- או הדי.וי. די/היי דפינישן, שמציע רמה גבוהה במיוחד של איכות תמונה במיוחד לצבעים.
אגב: יש כוונה לשלב את הטכנולוגיה החדישה הזאת גם בצגי הפלזמה והגביש נוזלי המתקדמים – אלא שאלו יהיו בגדלים של 40 אינץ' ומעלה. מכל מקום בתעשיית האלקטרוניקה מעריכים כי תתחיל תחרות חדשה על ליבו וכיסו של הצרכן עם הכניסה לעידן חדש ומתקדם יותר, של השידור הדיגיטלי למיגזר הביתי המרושת.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
חיישן נגד זיהום אוויר
|
 |
|
 |
 |
 |
|
דרישות מחמירות והולכות מצד הרשויות בעולם המערבי להקטין את זיהום האויר, דוחף יותר מדענים לפתח התקנים שיסייעו לאכוף אותן. באוניברסיטת מדינת אוהיו בארה"ב מפותח חיישן בגודל של קופסת-גפרורים שתפקידו לפקח ולבקר על פליטות הגזים ממנועי רכב, גם מתחנות כח שמייצרות חשמל ובכלל כל סוגי מנועי הבעירה המקובלים. במיוחד ישמש החיישן בקר על פליטת חנקן חומצי, סוגי ה-NO למיניהם שיש להם "טבעי" להתממשק עם פחמן חומצי (מונו-אוקסיד). הגזים הללו שהם תוצרי לוואי של מנועי דלק תורמים לתופעות כמו גשם חומצי, ערפיח ופוגעים בשכבת האוזון ההכרחית להגנה על כדור הארץ מפני קרינת העל-סגול המסוכנת מהשמש. החיישן הוא הרבה יותר משוכלל החדיש מכל מה שמצוי כבר בחלק מהמכוניות הנעות היום על הכבישים ומסוגל לאתר גז ספציפי מתוך תערובות שנוצרות במנועים, לזהות וגם לקבוע כמויות – והכל במהירות רבה מאד. החיישן החדיש מבוסס על מסנן אלקטרומכני והוא עשוי זיאוליט, משפחה שלמה של מינרלים נקבוביים שבטבע הם מבוססי צורן ואלומיניום - בהם משתמשים למשל לריכוך מים וגם ליצור גזולין – הדלק למכוניות - מנפט גולמי. מכנים חומר זה לעתים גם "נפה מולקולרית" כיוון שמסנן מחומר זה מיועד ללכוד כימיקלים. המדענים בארה"ב פיתחו במעבדה זיאוליטים "תפורים במיוחד" לתפקידם החדש. המסנן כולל בתוכו זרז שתפקידו לסלק את הפחמן החמצני מהתערובת וכך לסמן את דבר קיומו של ה-NO ולספק אות למי שיעקוב אחר החיישן. הוא מסוגל לעמוד גם בתנאי חום גבוהים מאד, מעל 400 מעלות (1000 פרנהייט). במעבדה זיהה החיישן גם כמויות זעירות מאד 100 חלקיקים ל-1 מיליון של ריכוזי חנקן-חמצני בתערובת. חיישנים יותר רגישים יידרשו למנועי טורבינות, למנועי סילון במטוסים וישומים אחרים. כבר עתה מגלות עניין בחידוש הזה כמה חברות מסחריות מהגדולות ביותר בעולם.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
הגדג'טים של עקרות הבית
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אין עקרת בית שאיננה אוהבת להצטייד, מעת לעת, ב"צעצועי מטבח" ובית – כל-אותם גדג'טים שלכאורה אמורים לייעל בעבודתה, לקצר את זמן ההכנה של פריטי-מזון ולהקל על שאר עבודות הבית. אבל רבים רבים, מאותם מכשירים, מתוחכמים יותר או פחות, שמצאו חן ממבט ראשון בעיני האשה/בעלה בעת מסע הקניות שלהם – רק ממלאים מהר מאד את השטח בארון. לא אחת, פשוט ממעטים להשתמש בהם, אם בכלל. תעשייה שלמה של אביזרים מתוחכמים שכאלה פועלת כיום בעולם (אגב: רובה במזרח הרחוק). היא מוציאה לשוק אלפי מוצרים, מדי שנה. אבל יש בתים, גם בישראל, שתמצאו בהם "ארונות מלאים" באביזרים שאין משתמשים בהם. בבריטניה, לדוגמא, נערך סקר מיוחד בו נקבע לראשונה כי שווי האביזרים מהסוג הזה שאין להם, אלא לעתים רחוקות מאד, שימוש בבית ובמטבח - מגיע ל-3.1 מיליארד ליש"ט, כלומר כ-25 מיליארד שקל. אבל 40 אחוז מהאנשים שגם מכירים בעובדה שמילאו סתם את הארונות באביזרים מתוחכמים שאין להם שימוש – מסרבים להיפטר מהם. 75 אחוז מהמבוגרים שהוציאו על האביזרים 73.85 ליש"ט בממוצע בשנה, בהנחה שיחסכו להם עבודה – לא נוגעים כלל במכשירים מהרגע שהובאו לבתיהם. ההערכה היא שבכל בית בבריטניה יש אביזרים מסוג זה בשווי של 175 ליש"ט לפחות. כאמור: כולם גדג'טים ללא כל שימוש. האביזר היקר ביותר ברשימת הגדג'טים הביתיים החדשניים שאין להם שימוש - על פי הסקר הבריטי – הוא המכשיר המכונה "גקוזי לרגליים" – או "ספא לרגל" (המצוי אצל כל קוסמטיקאית ופדיקוריסטית). מחירו של המכשיר הזול ביותר הוא 50 ליש"ט, כ-20 אחוז מאוכלוסיית המבוגרים רוכשת אותו. שוק המכשירים הזה באי הבריטי מוערך ב-450 מיליון ליש"ט. אחריו ברשימת הגדג'טים היפים וחסרי השימוש, שעד מהרה גם מעלים אבק – הם: מכונת הלחם, הטוסטר, הסכין החשמלי והסט להכנת פונדו. הפופולריות הגדלה והולכת של ביצוע קניות דרך האינטרנט (אתרי מסחר אלקטרוני) תורמת לגידול בצריכת האביזרים הללו מחד – ושל הופעת "צעצועים" חדשים נוספים מאידך. |  |  |  |  | |
|
|
|
|
|
|
|
|