 |
/images/archive/gallery/184/843.jpg
עיבוד מחשב: ד. רפפורט  |
|
|
| נכנסים למועדון: ישראל בדרך ל-OECD |
|
| לא להאמין. שר האוצר שלנו טוען שבתוך מספר שנים נהיה חלק מהמועדון הכלכלי המכובד של ה-OECD. האם זה אפשרי? מה זה אומר עלינו? ומה יצא לנו מזה? חליפת העסקים החדשה של ישראל |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
שמוליק שלח
15/10/2004 9:30 |
|
|
|
|
|
|
|
לפני שבועיים ביקר שר האוצר, בנימין נתניהו, בפורום קרן המטבע שנערך בוושינגטון. את הביקור בחר שר
האוצר לסכם בהכרזה כי ישראל בדרך הבטוחה להצטרף, כבר בשנתיים הקרובות, לארגון המדינות המפותחות, ה-OECD.
הצהרתו של נתניהו לא הפתיעה את הפקידות הבכירה במסדרונות המשרדים הכלכליים. במשך עשר השנים האחרונות, כך מסתבר, פועלת ישראל באינטנסיביות הולכת וגוברת למען שילובה בארגון. כיום משתתפת ישראל (אם כמשקיפה אם כחברה) בחלק גדול מהוועדות הפועלות בארגון והיא משתתפת במספר הוועדות (41) הגדול ביותר מבין המדינות שאינן חברות.
גם את ד"ר יעקב שיניין, מנכ"ל חברת הייעוץ מודלים כלכליים, הצהרתו של נתניהו לא הפתיעה. על פי הפרמטרים הכלכלים היבשים, אומר שיניין, כבר מזמן הייתה ישראל צריכים להצטרף לארגון. "על פי הנתונים ישראל יכולה להתבסס במעגל השלישי של המדינות החברות בארגון, במקום לא כל כך מכובד עם מדינות כמו מקסיקו ותורכיה". ואכן התוצר לנפש בישראל הגיע ב-2003 לכ-15.8 אלף דולר, רחוק בכ-10 אלפים מהממוצע של ה-OECD, אך באופן יחסי במקום ה-22, מבין המדינות החברות. גם בפרמטרים מהותיים אחרים, המזכים בהצטרפות לארגון, ממוקמת ישראל במקום טוב: צריכה לנפש – מקום 21, אחוז הוצאה מהתוצר להוצאות ממשלתיות – מקום 23, תוחלת חיים – מקום שביעי, שיעור תמותת התינוקות – מקום 16 ושיעור האבטלה – מקום 27.
בנוסף, קיימים שלושה פרמטרים אחרים בהם בולטת ישראל: שיעור הוצאות הביטחון מהתוצר הוא הגבוה ביותר במדינות ה-OECD (כ-7.4%), וישראל ממוקמת במקום ה-30 בפרמטר זה. מהצד החיובי מובילה ישראל את רשימת המדינות החברות בארגון, בהוצאה כאחוז מהתוצר, על מחקר ופיתוח. ישראל מוציאה 4.8% מהתוצר למטרה זו, ואילו ממוצע ה-OECD מגיע ל-2%. גם בתחום החינוך ממוקמת ישראל הרבה מעל הממוצע, ומגיעה למקום השני באחוז בוגרי האוניברסיטאות בין הגילאים 25 עד 64.
ההצטרפות ל-OECD, אינה נחשבת להישג גדול מבחינה כלכלית מיידית. אולם, לישראל, שאותה קשה למקם בין העולם השלישי לעולם המערבי, יש יתרון גדול בהשתייכות למועדון כלכלי מכובד. המשמעויות של השתייכות למועדון זה, יבואו לידי ביטוי, כמעט באופן מיידי, בעיקר ביחס של חברות הדרוג וההשקעות הגדולות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
נתניהו. הצהרה לא מפתיעה
|
|
|
 |
|
 |
|
אז מה זה ה-OECD?
|
|
|
 |
|
|
|
הארגון לשיתוף כלכלי ופיתוח, ה-Organisation for Economic Co-operation and Development, נוסד ב-1961 ונתפס כמועדון יוקרתי, אשר החברות בו מעידה על הגעתה של מדינה לרמת התפתחות כלכלית גבוהה. הארגון יושב בפאריס ומהווה בעיקר מקום מפגש בין הממשלות של המדינות החברות להחלפת דעות והתייעצות בנושאי מדיניות כלכליים וחברתיים. כמו כן, מהווה הארגון פלטפורמה ליוזמות שונות: כגון משטרי סחר, השקעות זרות ויחס לחברות רב לאומיות.
כיום חברות ב-OECD שלושים מדינות. הארגון קם על בסיס של ארגון קודם, ה-OEEC (הארגון האירופי לשיתוף פעולה כלכלי), שנועד לניהול הסיוע האמריקני והקנדי לשיקום אירופה אחרי מלחמת העולם השניה (תוכנית מרשל). בעוד הארגון הישן היה אירופי בלבד, ה-OECD, הוא בעל צביון גלובלי יותר. עם קום הארגון השתתפו בו 20 מדינות שכללו את ארה"ב + מדינות מרכז אירופה ובשנת 64 הצטרפה יפן לארגון. פינלנד, אוסטרליה וניו-זילנד, הצטרפו בתחילת שנות ה-70.
במשך שנים רבות נתפס ה-OECD כמועדון סגור של המדינות העשירות (ואכן היה כזה בשנים אלו), כאשר משנת 1973 ועד 1994 לא צורפה אף מדינה נוספת. החל משנת 1994 החלו להיכנס חברות נוספות, ובעיקר מדינות משווקים צומחים - מהגוש המזרח אירופאי, המזרח הרחוק ומדרום אמריקה – בניגוד לכלכלות המפותחות שהיו חברות עד אז. באמצע שנות התשעים צורפו מקסיקו, צ'כיה, הונגריה, פולין וקוריאה. ובשנת אלפיים צורפה סלובקיה.
כגוף המשמש להחלפת דעות ודיונים, מבוסס ה-OECD בעיקר על פעילות ועדות מקצועיות ותחתן קבוצות עבודה (200). פעילות הועדות והקבוצות מתבססות בעיקר בתחומי הכלכלה: סטטיסטיקה, סביבה, סחר, מדע, תעשיה, חינוך, מדיניות כלכלית וכדומה. התועלות מהצטרפות לוועדות אלו קיימת בשני מישורים: גישה לידע בינלאומי שהמדינות המובילות בעולם מפתחות, ומהעבר השני, ניתנת למדינה המשתתפת בוועדה מעין "חותמת כשרות", על היותה זמינה לידע ולכן אטרקטיבית יותר להשקעות ולפעילות כלכלית בינלאומית.
ה-OECD משתדל לטפח קשרים עם מדינות לא חברות ועם ארגונים בינ"ל שונים. וכך, מדינה לא חברה יכולה להשתתף בועדות המקצועיות (במעמד של משקיפה) בתנאי שלחברות האחרות יש עניין בשיתופה. שני הקריטריונים המרכזיים המשמשים לשם כך הם היותה שחקן משמעותי בתחום ספציפי (Significant Player), והתרומה אותה רואות יתר החברות מצירופה לוועדה מסוימת (Mutual Benefit). ישראל, כאמור, צורפה כמשקיפה למספר גדול של ועדות, ואף קיבלה מעמד של חברות מלאה בכמה ועדות מקצועיות, מבלי להיות חברה מן המניין בארגון.
אחד היתרונות שיש ב-OECD הוא שאין צורך להתחייב להסכמים. הסכמים בינלאומיים שכאלו מוכרים לישראל כגון הסכם GATT (הסכם כללי לסחר בסחורות) במסגרתו התחייבה ישראל לשיעורי מיסוי מסוימים שיפעלו הדדית מול המדינות החברות. החל מ-1995, פועל ארגון הסחר העולמי (WTO) במגוון תחומים הנוגעים לתחום הסחר הבינלאומי וההסכמים אליהם הגיע הארגון מחייבים את המדינות החברות (142 מדינות). ה-OECD, אינו קובע הסכמים אלא הצהרת כוונות, ואלו פחות נוקשות למדינות החברות בו.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
סחר בינלאומי
|
|
|
|
|
|
|
איך מצטרפים לארגון
|
|
|
|
|
|
|
ל-OECD לא מצטרפים, אלא מוזמנים. הקריטריונים להצטרף כוללים עמידה המספר תנאי סף: הבאת תועלת לארגון, בדיקה האם המדינה היא "שחקן מרכזי" (לא בהכרח שחקן גדול – משום שיש הרבה כלכלות בעלות היקף פעילות קטן השותפות בארגון) בתחום מסוים, בחינה האם יש למדינה המצטרפת מכנה משותף עם שאר החברות בארגון מבחינת השלטון (דמוקרטי כמובן), החברה (פתוחה ופלורליסטית), ומדיניות כלכלית (פתוחה, מתקדמת ותחרותית). מעבר לכך בודק הארגון קריטריון נוסף שהוא "גיוון הגיאוגרפי". כיום מקבל ה-OECD חברות מכל רחבי הגלובוס ואף נותן עדיפות לאזורים בהם אין הרבה חברות. לכן למדינות מדרום אמריקה או ממזרח אסיה יש סיכוי טוב להצטרף.
כעת, עומד הארגון בפני התרחבות נוספת ובוחן צירוף חברות חדשות. אם זאת, מכיוון שהפעילות מגיעה להיקפים הרבה יותר גדולים מבעבר נדרש ה-OECD לבצע רפורמה משמעותית על מנת להתאים את עצמו. ב-OECD מדברים על תוספת של עוד 10-15 מדינות בשנים הקרובות ומעונינים לבצע את הרפורמה לפני שפותחים את השער בפני גיוס מדינות נוספות (בניגוד למה שהתרחש בגוש היורו למשל).
אבל יש כמה דברים שיכולים לעצור את הרחבת הארגון, למשל בעיית תקציב (למרבה האירוניה). המדינות שנושאות במירב הנטל התקציבי של הפעלת הארגון הן ארה"ב ויפן. מעבר לכך יש מעין דמי חברות לכל מדינה החברה בארגון. תקציב ה-OECD עמד בשנה שעברה על כ-300 מיליון דולר והארגון, כאמור, נדרש לבצע שינויים עקב הגידול. כאן גם נכנס הנושא הפוליטי: ישנן מחלוקות בנושאים מהותיים בין גושי מדינות, ומתחים בין ארה"ב, גוש היורו ויפן. הצטרפותן של המדינות המתפתחות באמצע שנות ה-90 למשל, נבע מלחצים פוליטיים שהפעיל כל גוש. לחצים פוליטיים, נושא המוכר לישראל מחברות בארגונים בינלאומיים אחרים, אינם מאיימים על חברות ה-OECD כמו באו"ם למשל. אולם, צירופה של ישראל בשנים הקרובות, במידה ויצא לפועל, סביר וילווה אף הוא במאבקי כוח בין החברות בקבוצה. על רקע זה חשוב מאוד ה"גב" שאפשר לקבל מהמדינות המובילות את הארגון.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"הגב" האמריקני
|
|
|
|
|
|
|
איפה ישראל?
|
|
|
|
|
|
|
ישראל די מיצבה את עצמה בשנים האחרונות מבחינת קבלה לארגון. במשך השנים האחרונות פועלת בישראל ועדה שבודרת את המשמעויות של הצטרפות ל-OECD. כחלק מפעילות הועדה קיימת תת-ועדה בנושא משפטי שהעריכה כי המשק הישראלי לא צריך לשנות הרבה על מנת שישראל תצטרף לארגון כחברה מן המניין. על פי הערכות במשרדים הכלכליים אין הבדלים משמעותיים, בין דרישות הארגון לבין המרחב הכלכלי בישראל, מלבד בתחום איכות סביבה.
אופן הקבלה לארגון עובר דרך שיתוף ישראל כחברה וכמשקיפה בועדות של ה-OECD, זיהוי ישראל כבעלת ערך מוסף גבוה בנושאים מרכזיים (כגון מחקר וטכנולוגיה) ובהכרה בינלאומית בחשיבותה של ישראל בכלכלה הבינלאומית. כל אלו קיימים כבר. מעבר לכך קשה לדעת מה יידרש מישראל לשנות על מנת להפוך לחברה בארגון. ברגע שתתקבל החלטה על תהליך קבלה של ישראל תשב ועדה שבודקת באיזו מידה החקיקה הכלכלית בישראל רחוקה מהחקיקה הנדרשת ע"י הארגון. במסגרת הבדיקה עוברת המדינה המועמדת להצטרפות ביקור של משלחת שבודקת תחומים מסויימים האם דומים לתפיסת ה-OECD ואז נכנסים לתהליך הקבלה. אולם, על פי מדיניות הארגון ברגע שמתחילה הבדיקה לעומק – זהו בעצם סימן רשמי ראשון לכך שהארגון מתעניין במדינה ומעוניין בכניסתה. מעבר לכך, תקבל המועמדת תוכנית פעולה לפיה תפעל על מנת להצטרף.
אחד מהנושאים שנבדקו למשל ע"י הארגון בהקשר לישראל הוא נושא ההשקעות. ואכן את הקפיצה המשמעותית ביותר בהצטרפות לארגון ביצעה ישראל ביולי 2002 אז הצטרפה להצהרת ההשקעות הבינלאומיות והחברות הרב לאומיות של ה-OECD. ההצהרה משמשת כסט כללים שנועדו לשפר את ההשקעות הבינלאומיות. היא מתבססת על 4 עקרונות עיקריים: לא להפלות חברות בינלאומיות, להימנע מקונפליקטים עם חברות בינלאומיות, הכרה באינטרסים של מדינות אחרות החברות בהצהרה, וכן קווים מנחים שקובעת ההצהרה (מעין קוד אתי) במספר תחומי כלכלה וחברה. הצטרפותה של ישראל להצהרה באה לאחר ביקור של משלחת הערכה מטעם הארגון, שפרסמה דו"ח מקיף על המדיניות הכלכלית בישראל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
האם ההצטרפות כדאית?
|
|
|
|
|
|
|
לדבריו של יעקב שיינין ההצטרפות של ישראל ל-OECD היא רק הליך טכני. "זה גם לא כבוד גדול להיות בקרב המדינות האלו. כבוד זה להצטרף ל-G7, נניח. אנחנו צריכים לשאוף להיות עם פרמטרים כלכליים כמו ארה"ב או כמו גוש היורו", טוען שיינין. לדעתו הסיבה שישראל אינה חלק מהארגון, כבר כיום, נובעת ממניעים פוליטיים של החברות בארגון. "אילו לא היה שיקול פוליטי כבר מזמן היינו בפנים. נתניהו יצליח לצרף את ישראל, כי אנו מופלים לרעה וזה לא הישג כזה גדול. זה מגיע לנו עוד מזמן שהוא היה ראש ממשלה ולא שר אוצר. זה לא כזה חלום באספמיה".
מבחינת הפרמטרים הכלכליים ישראל משתלבת במקום טוב בין המקום ה-20 ל-30 בקרב המדינות החברות כרגע בארגון. אולם, אומר שיינין, הפוטנציאל שלנו הרבה יותר גדול. "אנחנו יכולים לעלות למקום ה-15 הרבה יותר מהר מכל מדינה אחרת בארגון. צריך לשאוף להגיע ל-15 המדינות העליונות, וכל עוד לא נהיה שם – אנחנו בבעיה". שיינין מסביר כי החברות בארגון נותנת כלים וידע על מנת "להתרומם" מבחינה כלכלית ולהפוך למדינה מפותחת יותר, כך שניתן יהיה להצטרף למדינות במיקום "מכובד יותר" בארגון.
"ההצטרפות של ישראל נחשבת יותר בתחום התדמיתי", אומר יאיר שירן ממונה על תחום הסכמים בינ"ל, מינהל סחר חוץ, בתמ"ת, "אם ישראל נכנסת לארגון היא נחשבת כמדינה מפותחת כלכלית ושלטונית. יש לזה השלכות עקיפות משמעותיות למשל על דירוגי אשראי, רמות הסיכון של המדינה, וכן על פעילות בישראל של חברות השקעה בינלאומיות. ברגע ששייכים ל-OECD משדרגים את המעמד הכלכלי של המדינה".
נושא משמעותי ביותר בו תעזור החברות בארגון הוא ההשקעות הזרות. "ישנן חברות גדולות בעולם שנמנעות מלהשקיע בישראל עקב חוסר הגושפנקא של ה-OECD, זה לא מספיק בטוח בשבילם בלי זה", טוענים בכירים במשרדים הכלכליים. במובן זה, צירוף ישראל לארגון ישנה את מפת ההשקעות בארץ מה שינבע מרמת סיכון שונה ומתהליכים כלכליים וחברתיים שישראל תהיה מחוייבת להם."זה בהחלט יעזור קצת בדרוג ובשתי חברות הדרוג הגדולות בעולם, שנתנו לישראל את הדרוג שלה כיום (-A), יודעים את זה", מוסיף שיינין, "זו מלחמה בנקודות אבל יש לנו את הפוטנציאל".
שיפור רמת סיכון האשראי שתקבל ישראל, אם יקרה, יוריד את גובה הריבית שנדרשת ישראל לשלם בשווקים הבינלאומיים, יוזיל את ההון המגוייס ע"י הממשלה ויאפשר לישראל לצמצמם את החור בתקציב. בכל מקרה הדרך לשם עוד ארוכה. בינתיים, יש את הנתונים היבשים, הצהרות של שר האוצר והמון אופטימיות במשרדים הכלכליים בירושלים.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
