 |
/images/archive/gallery/175/659.jpg
 |
|
|
| "האנליסטים בבורסה בת"א אופטימיים מדי" |
|
| מחקר בבנק ישראל: אנליסטים הקשורים לבעלות על מניות ממליצים על מניות כאשר ביצועיהן יורדים. למרות זאת, השוק אינו מזהה את הפוטנציאל לניגוד עניינים. ממליץ: להגדיל את השקיפות |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
שמוליק שלח
12/10/2004 9:49 |
|
|
|
|
|
|
|
"המלצות של אנליסטים מאופיינות באופטימיות רבה, גם כאשר הפעילות בשוק ההון מצומצמת וישנה מגמה חזקה של ירידות במחירי המניות, וגם כאשר הבורסה גואה". כך עולה ממחקר שנערך ע"י ד"ר חדוה בר וקונסטנטין קוסנקו ממחלקת המחקר של בנק ישראל ודן בהשפעת אנליסטים של מניות על שוק ההון, ובפוטנציאל לניגודי עניינים הקיים בפעילותם. על פי נתוני המחקר, בממוצע 76% מההמלצות, שניתנו ע"י האנליסטים בשלוש השנים שנבחנו (1999-2001), היו לרכישת המניות, 21% היו המליצו על החזקת המניות ורק 3% מהן היו למכירת המניות.
המחקר התבסס על 1,000 המלצות שניתנו ע"י אנליסטים, על מניות הנסחרות בבורסה בתל-אביב. מבין ההמלצות כ-15% ניתנו ע"י אנליסטים קשורים בקשרי בעלות לחברה, כלומר כאשר: המתווך הפיננסי הממליץ מחזיק לפחות 0.01% באחד מניירות הערך של החברה. האנליסט ממליץ על מניה המוחזקת על-ידי קבוצתו. לדוגמה, בנק מסוים ממליץ על מניה המוחזקת ע"י קופת הגמל הקשורה אליו. או כאשר האנליסט ממליץ על חברת האם שלו.
מחברי המחקר טוענים, כי במשך שנת 2001, שאופיינה כתקופת שפל בשוק ההון, אחוז המלצות המכירה לא גדל וכי התחזית שמציגים האנליסטים למחיר המניה שישרור בעוד שנה מאופיינת בטעות חוזרת כלפי מעלה. כלומר, התחזית גבוהה באופן משמעותי ממחיר המניה בפועל, בדיעבד. זאת, כך על פי המחקר, בפרט כאשר ההמלצות ניתנות בתקופת הגאות בשוק ההון וכאשר ההמלצות ניתנות ע"י אנליסטים קשורים. כמו כן, אופטימיות רבה בפעילות אנליסטים נמצאה גם במחקרים בארה"ב, והיא מעוררת סימן שאלה לגבי מידת האובייקטיביות של דוחות המחקר שלהם.
למרות האופטימיות הרבה של האנליסטים, מוצא המחקר שהם נתפסים ע"י השחקנים בשוק ההון כבעלי תרומה והמידע שהם מפרסמים מוביל לשינוי במחירי המניות בכיוון הצפוי עפ"י המלצתם. כך, המלצות לקניה של המניות מלוות בעליית מחיר המניה מעבר לעליית המחירים בשוק ההון. השפעה זו של האנליסטים הנה בעיקר בפרסום מידע על חברות קטנות יחסית, שמניותיהן אינן שייכות למדד "תל-אביב 25", והמידע עליהן בשוק אינו מלא. נמצא גם, כי המלצות להחזקה או מכירה של המניה מלוות בירידה בתשואתן.
עוד מעלה המחקר כי אנליסטים הקשורים לבעלות על מניות, בשונה מאנליסטים עצמאיים, בוחרים להמליץ על מניות בעיתוי בו ביצועיהן יורדים. למרות זאת, השוק אינו מזהה את הפוטנציאל לניגוד עניינים ומגיב באופן דומה להמלצות של אנליסטים קשורים ושל אנליסטים עצמאיים, בשבוע סביב ההמלצה. בדיעבד, נמצא במחקר כי התשואה ארוכת הטווח של המניות, במשך כל ששת החודשים לאחר המלצות של אנליסטים קשורים, נמוכה משמעותית מזו של מניות שהומלצו ע"י אנליסטים עצמאיים. על פי נתוני המחקר בעת ששיעור העלייה החזוי ע"י אנליסטים בבורסה הישראלית למשך שנה מראש היה 27%, שיעור השינוי בפועל במחיר המניה היה ירידה של 3%.
החוקרים מציינים, כי הסבר אפשרי לתוצאות אלה הוא שמתווכים פיננסיים-אנליסטים הממליצים על חברות קשורות הנם בעלי הטיה "טבעית", המקשה עליהם להיות אובייקטיביים ולתת המלצות בעיתוי הנכון למשקיעים. מחברי המחקר ממליצים כי על-מנת שתהיה משמעת שוק אשר תפעל לכך שהאנליסטים אכן ייצגו את האינטרס של המשקיעים, דרושה שקיפות רבה יותר בדוחות המחקר שהאנליסטים מפרסמים לציבור לגבי היחסים שבין המתווך הפיננסי הפועל כאנליסט לבין החברה עליה הוא ממליץ.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
