 |
/images/archive/gallery/180/207.jpg אילוסטרציה
 |
|
|
|
|
| זה כבר מזמן רישמי - ענף ההיי-טק חוזר להיות הקטר שלנו, ועל קרונות הרכבת שוב מצטופפים העובדים שרוצים נתח מהעוגה התופחת. איזה משרות יש להיי-טק להציע ובכמה כסף מדובר |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
שמוליק שלח
8/10/2004 8:27 |
|
|
|
|
|
|
|
אחד הסימנים כי מצב ההיי-טק משתפר הוא הגידול בכמות ובאיכות המסיבות שמארגנות חברות ההיי-טק הישראליות. "מדד מסיבות ההיי-טק" רשם עלייה משמעותית בחצי השנה האחרונה, עלייה שבאה לידי ביטוי ברור באירועי השנה העברית החדשה שנחגגה לא מזמן. חברה שידעה לציין בגדול את השנה החדשה הייתה הנציגות המקומית של ענקית התקשורת סיסקו.
במסיבה ריקודים שארגנה החברה בערב ראש השנה, ללקוחות ולעובדים, הופיעו הכוכבות מאיה בוסקילה ורוני סופר סטאר. לסיסקו הייתה סיבה מיוחדת לחגוג: מינוי מנכ"לית חדשה אחרי תקופה ארוכה של זעזועים ארגוניים לא נעימים, בינהם אף הדחת כל השכבה הניהולית של סיסקו ישראל. אבל סיסקו היא רק עוד אחת מרשימה ארוכה של חברות שהפעם הרשו לעצמם להזכיר במשהו את הימים של פעם.
ואם כבר סיסקו, אז חברת התקשורת היא דוגמא טובה למה שעובר על ההיי-טק הישראלי בחצי השנה האחרונה. קניית חברת פי-קיוב (P-Cube) עבור 200 מיליון דולר לפני כחודש היא עוד שלב במסע רכש, שכמותו לא נראה בישראל מאז שנת 2000. במסגרת המסע הספיקה סיסקו לרכוש גם את חברת אקטונה בתמורה ל-100 מיליון דולר בחודש יוני, ואת ריברהד עבור כ-45 מיליון דולר בחודש מרץ.
הרכישות והמסיבות מצטרפים לסממנים נוספים המעידים כי מחזור העסקים
של היי-טק הישראלי שינה כיוון ועבר בתחילת השנה לעלייה.
חברות ההיי-טק הישראליות רשמו תוצאות משופרות ברבעון השני של השנה ואלו ניכרו בשערי המניות המטפסים. מדד מניות הטכנולוגיה, התל-טק התל אביבי, זינק בכ-40% בתוך שנה (מאז אוקטובר 2003), תוך שחלק מהמניות רושמות עליות שערים חדות של יותר מ-50% במשך תקופה זו - אלווריון (97%), אלרון (65%), אודיוקודס (55%).
בסוף אוגוסט הודיעה קבוצת ההון סיכון ג'מיני על השלמת גיוס הקרן הרביעית בהיקף של 200 מיליון דולר. ג'מיני לא לבד. קרן ההון סיכון פיטנגו, השלימה חודש לפני כן גיוס קרן חדשה בהיקף של 300 מיליון דולר. גיוס צנוע מעט יותר מבצעת קרן ורטקס, שעל פי פרסומים זרים השלימה גיוס של כחצי מ-150 מיליון דולר לקרן חדשה. על פי נתוני איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי (IVC) ברבעון השני של השנה גייסו קרנות ההון סיכון הישראלי 338 מיליון דולר, עלייה של 5% לעומת גיוס של 323 מיליון דולר ברבעון הראשון, ושל 25% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
במונחים חצי שנתיים גייס ההיי-טק הישראלי 660 מיליון דולר בחצי הראשון של 2004 לעומת כ-530 מיליון דולר בחצי השנה הקודם. תמיכה נוספת ברצינות הכוונות של היי-טק הישראלי הגיעה מהמגזין האמריקני הביזנס וויק, שפירסם לפני שבועיים כי קרנות הון סיכון ישראליות צפויות לגייס השנה יותר ממיליארד דולר. הכסף הזה אמור ברובו להישפך לתוך חברות ההיי-טק בארץ ולתדלק את ההמראה החדשה של ההיי-טק הישראלי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
הכסף בדרך
|
|
|
 |
|
 |
|
תאבון השכירים מתעורר
|
|
|
 |
|
|
|
את הגידול בכמויות הכסף הנשפך לשוק מרגישים היטב העובדים בחברות ההיי-טק המקומיות. על פי נתוני חברת כוח האדם MIT, מקבוצת מנפאואר ישראל, בחודשים האחרונים חלה עלייה חדה בביקוש לכוח אדם טכנולוגי בישראל. על פי סקר שערכה החברה בסוף אוגוסט השנה ניכרה יציבות בביקוש לעובדי היי-טק לעומת חודש יולי, וגידול מרשים של כ-120% לעומת חודש אוגוסט 2003, כאשר במספר מקצועות, בעיקר בתחומי התכנות והנדסת התוכנה, הגיע הגידול לרמה של כמעט 200% לעומת אוגוסט אשתקד. עידית פדן, מנכ"לית MIT אף אמרה כי הגידול בביקוש לעובדי היי-טק ברבעון הנוכחי מעיד ש"הגענו לשלב ההמראה בביקוש לעובדי ההיי-טק".
לדברי פדן הגידול בביקוש לעובדים לא השאיר את תנאי העסקה אדישים: מתחילת השנה ניכר גידול של בין 10 ל-15 אחוז ברמות השכר בעיקר במקצועות הנדרשים של תוכניתני דוט-נט (Net.), תוכניתנים בסביבת עבודה של שפת ג'אווה (Java) וכן מהנדסי חומרה.
פדן מעידה על שינויים משמעותיים יותר שבאים לידי ביטוי בתבניות חיפוש העבודה בתחום היי-טק: "היום אנשים בתחום כבר מחזיקים במספר הצעות עבודה. זאת, בניגוד לשנה שעברה. העובדים עוברים תופעות דומות לתקופת ההיי-טק העליזה בשנים 99' ו-00' בה הם מתחילים לגשש אחרי עבודה חדשה בשביל לשפר את תנאי השכר. ישנה תנופה חזקה בביקושים לעובדים בחודשים האחרונים ובמקצועות מסוימים שוק העבודה הפך בהחלט לשוק של קונים".
פדן מתארת כי את הביקושים מובילים המקצועות שתוארו להלן אך גם במקצועות פחות מבוקשים ניכרת התעוררות חזקה. "הביקושים לעובדים מאוד חזקים עד רמה של מנהלי פרויקטים. אבל גם במקצועות אלו אנו עדים לאיזו שהיא התעוררות. הרבה מאוד מנהלים בתחום היי-טק נזרקו מחברות סטארט-אפ שנסגרו בשנים 2000 – 2001, אבל גם כאן מתרחש איזה שהוא שינוי והביקוש לעובדים אלו הוא במגמה עלייה".
כאמור, מצד העובדים השכר הוא הביטוי החזק והמיידי ביותר לשיפור במצב ההיי-טק. רמות השכר בהיי-טק הישראלי כיום עדיין אינן מזכירות את הימים היפים, בהם רמת שכר של חמש ספרות הייתה דבר כמעט מובן מאליו, אבל ההיי-טק מהווה את מקור ההכנסה המכובד ביותר במשק.
לשם השוואה, על פי נתוני השכר שמפרסת חברת ההשמה ג'וב אינפובאתר האינטרנט שלה, מהנדס תוכנה בעל ניסיון של שנתיים עד שלוש בשוק ירוויח בממוצע 11 עד 14 אלף שקל בחודש (ברוטו), מהנדס אלקטרוניקה בעל ותק דומה יקבל 15 עד 20 אלף שקל לחודש ומתכנת בשפת ++C יכניס בין 12 ל-16 אלף שקל בחודש. יותר מפי 2 מהשכר הממוצע במשק, שעומד כיום על כ-7,000 שקל ברוטו בחודש.
ההשוואה המעניינת ביותר היא בקרב המתכנתים: מתכנת אינטרנט מתחיל, מקצוע שהיה נפוץ ביותר בשנות הבועה, מרוויח כיום בין 5,000 ל-7,000 שקל לחודש למשרה מלאה ללא ניסיון. כעבור שנת עבודה אחת תגיע הכנסתו ל-8,000 עד 10 אלף שקל בחודש.
מתכנת מנוסה (בין 3 ל-5 שנים) בתחום זה ירוויח בין 12 ל-15 אלף שקל בחודש, וקידום לתפקיד ניהול (ראש צוות) יעלה את המשכורות לרמה שבין 13 ל-17 אלף שקל בחודש. עובד בבדיקת איכות (QA) , יקבל בין 4,000 ל-6,000 שקל בחודש ללא ניסיון. כעבור שנה תעלה משכורתו ל-7,000 עד 10,000 שקל בחודש. איש QA מנוסה ירוויח בין 11 ל-14 אף שקל בחודש. ומנהל מחלקה יכול להגיע ל-22 אלף שקל בחודש.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
חוזרים ל'קיוביקלס'
|
|
|
|
|
|
|
אפשר גם להגיע ל- 30 אלף שקל בחודש
|
|
|
|
|
|
|
מתכנת מתחיל (בשפות וויז'ואל בייסיק, ג'אווה ו-++C) ירוויח עד 8,000 שקל בחודש. כעבור שנה תוכל משכורתו להגיע לרמה של 12 אלף (עבור מתכנת ג'אווה וויזואל בייסיק) ואף לטפס ל-14 אלף שקל בחודש (עבור מתכנת ב-++C).
מתכנת ג'אווה בדרגות הניהול יוכל להכניס בין 16 ל-19 אלף שקל ומתכנת ++C בדרגות ניהול יקבל עד 22 אלף שקל בחודש. ראשי מחלקות בתחום התוכנה עשויים להגיע לרמות שכר של כ-27 אלף שקל בחודש ואילו המשכורת החודשית של ראשי מחלקות בתחומי החומרה והתקשורת יכולה להגיע לכ-30 אלף שקל בחודש.
ראוי לציין, כי התפלגות השכר עשויה להשתנות באופן קיצוני כאשר מדובר בחברות ההיי-טק הגדולות, וכמו כן אין השכר המצויין כאן מכיל בונוסים, תנאים משופרים (כגון רכב וביטוחים שונים) ואופציות. אלו, שלפחות לפני 4 שנים היו נפוצים מאוד בתחום, יכולים לשנות מאוד את תנאי העסקה ואף להפוך את העבודה לעיסקה הטובה ביותר שעשיתם בחייכם.
אז איך מגיעים לרמות השכר האלו? לדברי עפרה עפגין-חדד, סמנכ"לית ג'וב אינפו, גם כיום, כמו לפני שלוש וארבע שנים, חברות ההיי-טק המקומיות דורשות בעיקר ידע וניסיון בסביבת עבודה מתקדמת בתוכנה (++C, ג'אווה, וויזואל בייסיק). "זוהי סביבת העבודה הטכנולוגית הכי משמעותית מבחינת שכר ואפשרויות קידום", אומרת עפגין-חדד. על פי נתוני ג'וב אינפו אין זה מספיק לדעת את שפות התוכנה הללו אלא נדרש גם ניסיון והבנה של סביבת העבודה לפיתוח יישומים ארגוניים: דוט.נט של מיקרוסופט ו-J2EE של ג'אווה.
בנוסף, מציינת עפגין-חדד מספר תחומים נדרשים נוספים: בחומרה – VLSI (תכנון צ'יפים). וכן מהנדסי Real Time המבוקשים בעיקר בתחום התקשורת. בתחומים אלו, שנחשבים למורכבים יותר מאשר תכנות סטנדרטי, יש כמובן עדיפות לבוגרי אקדמיה. "בכל תחום טכנולוגי הכי טוב זה ללכת לאוניברסיטה. השוק מרגיש יותר בנוח עם בוגרי אקדמיה", מציעה עפגין-חדד. לטענתה על מנת לעבור את השלב הראשון של הכניסה לעבודה – היינו קבלה ואי-פיטורים – דורשות החברות היום לימודים באוניברסיטה או לפחות הצטיינות בלימודים במסגרת המכללה הפרטית במחשבים.
מוקדי הלימוד לתחום המחשוב כמעט ולא השתנו בשנים האחרונות. האקדמיה מציעה מסלולי לימוד שכוללים בעיקר לימודי הנדסת תוכנה ומחשבים וכן תואר ראשון במדעי המחשב. במקביל, מציעות מכללות רבות שנפתחו בשנים האחרונות, תואר אקדמי במדעי המחשב או בתחום טכנולוגי אחר עם תוקף כזה או אחר (ממדינה כזו או אחרת). למי שמעוניין להשתמש בתואר לשם קבלה לעבודה בארץ, ממליצה עפגין-חדד לבדוק כי התואר אכן מקובל על המוסדות המתאימים במדינה.
בנוסף, קיימות בארץ מספר מכללות פרטיות שמציעות מסלולי לימוד שאמורים להכין את הסטודנט לעבודה בתעשייה עם דגש נרחב על הצד הפרקטי ופחות להעשיר אותו בידע אקדמי. בין המכללות הללו ניתן למנות את סלע, סיוון וג'ון ברייסשהתאחדו ופועלים כזרוע ההדרכה של חברת מטריקס ואחרות.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
