 |
/images/archive/gallery/106/208.jpg משה טרי, יור הרשות לניירות ערך
רובי קסטרו  |
|
|
| "כלבי השמירה לא עושים מה שמצפים מהם" |
|
| משה טרי נחוש להפוך את שוק ההון הישראלי למשוכלל יותר, תחרותי יותר וחכם יותר. בדרך הוא צריך להיפטר מכמה רעות-חולות. בראיון לאמיר אייזנברג הוא טוען שחברות ציבוריות רבות לא מבצעות את הנדרש מהן בחוק; מסביר למה פרופ' אמיר ברנע לא מבין את המלצות ועדת בכר, שבה היה טרי חבר; ומזהיר שאם ישראל לא תשתלב בתהליך הגלובליזציה - היא תשלם על-כך מחיר כבד |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אמיר אייזנברג
5/10/2004 17:04 |
|
|
|
|
|
|
|
"השיקול של טובת המדינה יגבר כאן, ואני חושב שזה יקרה אפילו מהר ממה שחושבים. כולם יודעים שזה הפתרון, אפילו הבנקאים עצמם, ואין מנוס מיישום ההמלצות שבדוח ויציאתה של הרפורמה לדרך". כך מעריך משה טרי, יו"ר רשות ניירותערך, בהתייחסו לסיכויים להעברת ההמלצות של 'ועדת בכר', בראשות ד"ר יוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר, בנוגע להפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים.
טרי היה אחד מחברי הוועדה, ומזוהה כמי שדוגל בפה מלא בשכלול שוק ההון באמצעות ניטרול הבנקים מנכסיהם הפיננסיים הגדולים, הקופות והקרנות. אמנם בחודשים האחרונים הקדיש טרי חלק ניכר מזמנו לישיבות של צוות בכר, שהאזין למאות בנקאים, אנשי שוק הון ומומחים בינלאומיים,
כדי לגבש את המלצותיו, אך במקביל הוא לא הרפה לרגע והקדיש אנרגיות אדירות לרפורמה האישית שלו-הרפורמה שהוא מיישם מכוח תפקידו כיו"ר רשות ניירות-ערך בשוק ההון הישראלי.
בימים אלה מלאו שנתיים למינויו של טרי לתפקיד, שאליו הגיע אחרי שכיהן בתפקידים כמו מנכ"ל מרכז ההשקעות במשרד התעשיה והמסחר, מנכ"ל החברה המרכזית לניירות-ערך ומנכ"ל רשות הדואר. רבים טענו לפני מינויו כי הוא לא האיש הנכון, אך מהר מאוד לאחר כניסתו לתפקיד הוא הבהיר לכולם, שהוא מכיר היטב את המטרה וכי הגיע לכיסאו ברשות כדי להפשיל שרוולים, לעבוד קשה, ולהוביל את ישראל לשוק הון משוכלל יותר, תחרותי יותר, חכם יותר-שיתאים לעידן המודרני.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"שאלתי את עצמי מה הייעוד של הרשות"
|
|
|
 |
|
|
|
בראיון לעסקים, לסיכום 2 שנות כהונה, הוא מודה כי עבודה רבה עדיין לפניו, אך מאמין בכל לבו ששוק ההון הישראלי עשה כברת-דרך אמיתית קדימה ונמצא בדרך הנכונה ליעד הנכסף. כיצד אתה מסכם את השנתיים הראשונות בתפקיד? "השנה הראשונה היתה שנה של לימוד, גיבוש והבנה של המערכת, והתוויית התוכנית האסטרטגית. למדתי להכיר את הסביבה, את המערכת ואת דפוסי העבודה, ולאחר מכן גיבשתי את החזון שלי והגדרתי לעצמי מהו המסלול שבו אני הולך להוביל את הרשות. השנה השנייה היתה שנה של תחילת עשייה, במסגרת התוואי של התוכנית האסטרטגית.
"שאלתי את עצמי מה הייעוד של הרשות, וזה, כמובן, נקבע בחוק ניירות-ערך, שאומר שהייעוד הוא לשמור על ענייניו של ציבור המשקיעים. ואז אתה שואל: מה הכוונה? אני מנסה לפרש את זה לפי תפישת עולמי, שעל-פיה המוטו המרכזי של התפקיד הוא יצירת שוק מתקדם, משוכלל ומפותח בישראל. שוק כזה משמעו שוק גדול, נזיל, תחרותי - וכזה המבוסס על תשתיות טובות. לדוגמה, עושי שוק מספקים נזילות, אם יש תשתית ל' שורטים' (מכירה בחסר - א.א) היא יכולה לסייע בבלימת מצב של עליות מוגזמות, ועוד.
"במקביל צריך לדאוג לאכיפת כללי המשחק, כדי להגביר את אמון הציבור. אלה 2 המישורים שבהם אנו פועלים: פיתוח השוק ואכיפה יעילה של כללי המשחק. מה שהיה בעבר לא מתאים היום. היום הכל ממוחשב, ורמת התחכום של השוק עלתה מאוד, ולכן צריך להסתכל קדימה ולבחון אם הכלים שעומדים לרשותנו להגנה על ציבור המשקיעים הם בנמצא".
יש הטוענים שההנחיות של הרשות חטטניות מדי ודורשות הרבה מדי מהחברות ומרואיהחשבון, באופן שאינו מתיישב עם ליברליות. "זה בפירוש לא נכון. אני במפורש נגד עודף רגולציה, אבל בחברה ציבורית יש לך שותפים, ואתה חייב לשתף אותם במידע. בכל מה שאתה יודע. אתה לא רוצה? אל תהיה חברה ציבורית. יש הבדל עצום בין רגולציה לבין גילוי. אני רק בא ואומר, שאם יש לך אינפורמציה, תגלה אותה לשותפים שלך. אני מדבר, כמובן, רק על מידע שחשוב למשקיע הסביר. מידע שאינו חשוב לו, אני לא דורש".
מבין הצעדים שהספקת לקדם בשנתיים האחרונות (ראו מסגרת), מהם המהפכניים ביותר? "העברנו הרבה מאוד צעדים, שאני רואה בהם דרמות של ממש, הכרוכים במימוש התוכנית האסטרטגית שלנו. למשל, התקנים 12 ו-15 ( ראו מסגרת) היו מבחן בלתי-רגיל, כי עמדנו בפני לחצים אדירים שניסו לטרפד את זה. אמרו שהמשק יתמוטט, אבל השמים לא נפלו - והעסק עובד.
"אחד הדברים שמנחים אותי כאן זה הנושא של הגלובליזציה. חייבים להשתלב בתהליך הזה, כי אחרת נשלם מחיר כבד. גלובליזציה היא תשתית, היא שפה, אלה כללים כפי שמקובל בכל העולם, וגם התקנים הללו הם רלבנטיים לעניין. בעולם מכירים את הדברים האלה, ואף אחד לא מכיר דוחות כספיים מתואמים לאינפלציה. זה נכון שיש מקרים שבהם נגרמים עיוותים מסוימים, אבל החשוב הוא העיקרון, שישנה שפה שכל העולם מכיר אותה, ואתה חייב לדבר בשפה הזאת.
"גם מה שאנחנו הולכים לעשות בנושא האכיפה האלטרנטיבית - הוספת אכיפה אזרחית לזו הפלילית - הוא בבחינת מהפכה גדולה שיצאה לדרך. זה חשוב מאוד, כי האכיפה הפלילית לא מכסה סעיפים רבים בחוק. אתה רואה פעמים רבות שנעשו עבירות, אבל אתה לא יכול להשתמש בכלי הפלילי - ואז אתה מפספס".
לדוגמה ? "עניינים כמו פרט מטעה בתשקיף ואי-הגשת דוחות כספיים במועד. כדי להוכיח אשמה פלילית לגבי הדברים האלה, יש צורך בנטל הוכחה רב מאוד, שמעקר פעמים רבות את אכיפת הסעיפים האלה. אם האכיפה האזרחית תאומץ, החוק יקבל שיניים, וניתן יהיה לטפל בהרבה עבירות שכיום לא מטופלות. תראה, למשל, מה קרה בחוק קרנות הנאמנות, שם יש גם סנקציה כספית, שזו ענישה במישור האזרחי, וזה מאוד יעיל ומרתיע, כי מדובר בקנסות כבדים. ואכן, מאז הסנקציות האלה יש ירידה דרמטית בעבירות מצד מנהלי קרנות".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
יש הבדל עצום בין רגולציה לבין גילוי
|
|
|
|
|
|
|
אתה מכיר את שוק ההון הרבה שנים
|
|
|
|
|
|
|
פעלתם גם לחיזוק המנגנונים המפקחים על ניהול החברות. האם אין בכך התערבות-יתר במעשי החברות הציבוריות? "גם זו אחת המהפכות החשובות בעיניי. המחוקק בנה מנגנוני בקרה, שנוהגים לכנותם'כלבי שמירה'. הכוונה היא למנהלים הבכירים בחברות, לדירקטורים, לאנליסטים, לרואי-החשבון וכו'. התחלנו לטפל בכל אלה. הם השומרים המשמעותיים ביותר על ציבור המשקיעים, בתנאי שהם עושים את מלאכתם כמצופה מהם, ואז חלק נכבד מאמון הציבור יחזור לשוק ההון וחלק מהעבודה שלנו כרשות יהפוך מיותר. לכן, אנו שמים דגש רב על כלבי השמירה הללו.
"היום, לצערי, רבים מהם לא עושים את המוטל עליהם. נכון שיש לא מעט חברות שפועלות לתפארת, אולם מצד שני, יש הרבה מדי חברות שבהן זה לא מתבצע כנדרש בחוק. בשנה הקרובה נדרוש יותר גילוי ממנגנוני הפיקוח השונים - דירקטוריון, ועדת ביקורת, מעריכי שווי וכו' - בתקווה ובאמונה שזה יסייע להגברת האמון ולשמירה על האינטרס של המשקיעים".
אתה מכיר את שוק ההון הרבה שנים. האם היו דברים שהפתיעו אותך? "ייתכן שזה יפתיע אותך, אבל אני חושב שאין מספיק אכיפה. יש, לדעתי, דברים שצריך לבדוק אותם, ואני מדבר על דברים שטיפלנו בהם בשנה האחרונה, כמו בנקים, ברוקרים, חתמים וקרנות נאמנות, שלא פועלים כפי שמצופה מהם. יש בהחלט מקום להגביר את הפיקוח על הגופים הללו, ולמנוע מהם לעשות מה שהם רוצים. אנו רוצים מערכת שתרתיע, וזה יקרה כשכלבי השמירה שהזכרתי יידעו כל אחד את תפקידו וימלאו אותו".
בניית אמון תלויה גם בצעדי הרתעה. איזו הרתעה יש בשוק ההון, כשישנה סחבת כה גדולה בתיקים משפטיים גדולים? המקרה של הברוקר אילון צברי התרחש ב-1991 והוכרע בבית המשפט רק ב-2004. " אתה צודק. אין ספק שההתארכות הזו היא אחד הכשלים של המערכת. אבל זה לא תלוי בנו. העיכובים שאתה מדבר עליהם נעוצים בסחבת במערכת המשפט. ברור שעיכובים כאלה לא מסייעים לנו".
איפה , למשל, נמצאים כיום תיקים כמו פרשת פלדגבעוני (קריסת החברות שבראשן עמדו רפי פלד ואריה גבעוני) או פרשת פרטנר-אקסלנס (העלאת מחיר מניית פרטנר ב-50% דקה לפני סיום המסחר על-ידי סוחרים מאקסלנס) ? " התיקים הללו בפרקליטות. אנחנו את מלאכתנו סיימנו".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
היום, לצערי, רבים מהם לא עושים את המוטל עליהם
|
|
|
|
|
|
|
היית חבר בוועדת בכר
|
|
|
|
|
|
|
'גברת כהן מחדרה' רוצה לדעת אם כיום בטוח, מבחינתה, להשקיע בבורסה. האם אתה יכול לומר לה שאין היום קומבינות, הרצת מניות - שהיא יכולה לבטוח בשוק ולהיות רגועה יותר? "הפעילות של הרשות היא מתמשכת ומתמדת. אנחנו לא יכולים אף פעם לנוח על זרי הדפנה. השוק הוא דינמי ומשתנה כל הזמן. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו, משתמשים בכל הכלים העומדים לרשותנו, ושוקדים על פיתוח אמצעים חדשים להתמודד עם הדברים האלה. הגברת כהן יכולה לומר, שישנה רשות שעושה כמיטב יכולתה בהשוואה לגורמים דומים בעולם. כמובן שתמיד יש מקום לשיפור".
היית חבר בוועדת בכר. עד כמה עמדותיך האישיות מזדהות עם המלצות הוועדה? האם אתה מתון או קיצוני יותר מהמסר הכללי שהיא מעבירה? "אנשים נוטים להתבלבל. הוועדה הזו הוקמה להשגת מטרה מסוימת, והיא כיצד להגביר את התחרות בשוק ההון ולהקטין את הריכוזיות. זהו היעד שסומן, ונבחנו הדרכים השונות להגיע אליו. אנו מחפשים שוק הון אחר, שבאמת יהווה אלטרנטיבה למערכת הבנקאית. רק כך הכלכלה תצעד על קרקע מוצקה. בכל המדינות הנאורות יש איזון בין השוק הבנקאי לשוק החוץ-בנקאי. אצלנו אין את זה. אצלנו יש המון ריכוזיות, תחרות נמוכה, נזילות נמוכה, ניגודי עניינים ותופעות נוספות שפוגעות בתקינות השוק. אני מהתומכים הגדולים בכך שההפרדה של קופות הגמל וקרנות הנאמנות היא הדבר הנחוץ לכולנו. שאר הדברים פחות חשובים".
מופעלים לחצים אדירים על ראש-הממשלה ועל שר האוצר, לשנות את המלצות הוועדה באופן שיפגע פחות בבנקים. פרופ' אמיר ברנע אפילו הציע פשרה, ולפיה הבנקים יוכלו לקבל עמלות הפצה ממנפיקי המכשירים הפיננסיים השונים ומנהליהם. מה דעתך? "אמירה כזו של ברנע נוטלת את העוקץ מכל מה שעשתה ועדת בכר. אני חושש, שאם ברנע אומר דבר כזה, הוא אינו בקיא מספיק בתהליכי המערכת. הוא, בעצם, מציע לאפשר לבנקים להיות בקשר עם היצרנים של המוצרים הפיננסיים. אתה מבין את המשמעות של הדבר הזה? זה כמו לא לעשות רפורמה. הרי הטענה היא שאנו חושבים שהדרך של הפרדה מוחלטת היא הנקייה ביותר. עמלה תגבה מהצרכן, ויהיה לה מחיר בשוק, אבל אל תתחשבן מאחורי הגב עם היצרן. זה שוב יוצר ניגוד עניינים בין טובת הבנק לטובת הלקוח".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
בכל המדינות הנאורות יש איזון בין השוק הבנקאי לשוק החוץ-בנקאי
|
|
|
|
|
|
|
"כדי לכפות את הכללים, צריך לדעת מהם"
|
|
|
|
|
|
|
לאור הרפורמה והתוכנית האסטרטגית, איפה אתה רואה את השוק 10-5 שנים קדימה? עד כמה הוא באמת ישתנה? "כל מה שעושה הרפורמה עולה בקנה אחד עם התוכנית האסטרטגית של הרשות. פיתוח המוצרים שאנחנו יוצרים תורם לפיתוח שוק חוץ-בנקאי, כמו הרפורמה. אני מעריך שאם תיושם הרפורמה, ואנחנו ברשות נצעד בתוואי האסטרטגי שאנו מדברים עליו, יהיה לנו כאן שוק הרבה יותר גדול, יותר נזיל, יותר יציב ובטוח. ברגע שכל הפעילות הכלכלית במדינת ישראל ממומנת בידי המערכת הבנקאית, זה לא הגיוני בשום קנה-מידה. בעולם הרחב מהווה הבנקאות 70%-50% מהפעילות הכלכלית, לכל היותר, ואילו בישראל זה יותר מ-100%. במצב הזה מסכנת המערכת הזו את כל הפעילות הכלכלית במשק".
לפני שנה כבר הראית לבנקים שאתה לא חושש מהם, כשזימנת לפגישת הבהרה את גליה מאור ואיתן רף, מנהלי לאומי, מאחר שחשדתם שהבנק שיווק קרן נאמנות בניגוד לחוק. האם באמת נוצרה כאן הרתעה, או שמא בפועל הבנקאים חזקים מכדי שזה יפריע להם? "נהגתי בעניין הזה כפי שצריך לנהוג כל רגולטור, מאחר שנעשו דברים שבעיניי היו בלתיתקינים. זימנתי אותם, זה לא עזר, ולכן נקטנו מה שנקטנו, והתחלנו לחקור יועצים מסניפי הבנק לגבי הפרשה. זה היה מהלך שלא נעשה כמותו מעולם. אני סבור עלים היועצים בעניין של שיווק קרנות. להערכתי, חל שינוי דרמטי לטובה ביחס לדברים האלה".
לאחרונה הסתיים בהפסד עימות אחר שלכם מול הבנקים. אני מתכוון לפסיקת בית-המשפט העליון, בנוגע לטענותיכם בנושא חוק הייעוץ. רציתם לצקת תכנים לחוק, להגיד לבנקים מה מותר ומה אסור, ובית-המשפט לא איפשר לכם. "לא הפסדנו. השופטת אמרה, שאם הרשות חושבת שיש משהו לא בסדר, שתפתח בחקירה ותגיש ממצאים. אתה לא לומד מזה שהפסדנו. היתה כאן אי-בהירות, וכשיש אי-בהירות אתה לא מתחיל בהליך פלילי. רצינו לקבל תשובה מביתהמשפט לגבי אי-הבהירות הזו.
"כדי לכפות את הכללים, צריך לדעת מהם. זה התחיל בתקופת קודמתי, מירי כץ, שפרסמה נייר לגבי הפרשנות של הרשות בנוגע לחוק, וכך החל הדיון המשפטי. בלי קשר להליך המשפטי, אני לא חיכיתי להחלטת בית-המשפט. אני חושב שבוצעו דברים בלתי-תקינים, וביקשתי לחקור אותם. חלק מהדברים התבהרו וחלקם עדיין בבדיקה".
בשנים האחרונות רשות ניירות-ערך עשתה שרירים. היא עצרה לחקירות אנשים כמו דב תדמור, יצחק תשובה, יוסי גרינפלד מקרדן, רפי פלד. בתקופתך בוצעו פחות מעצרים מתוקשרים. יש לכך סיבה מיוחדת? "אני מאוד נזהר בכבודם של אנשים, אבל אני יכול לומר שמערכות הפיקוח שיש לנו כאן הן מהמתקדמות בעולם. אנחנו עושים המון בנושא האכיפה. צר לי שאני לא יכול להרחיב, אבל אני מניח שאתה תשמע בעתיד הקרוב על חלק מהדברים שאנחנו עושים כרגע, ושוב - אנחנו עושים הרבה".
"תחום נוסף שתקפתם בשנה האחרונה היה הערכות השווי. עד כמה זה נכון שמעריכי השווי היו בבחינת'עט להשכיר' ביד מי ששכר את שירותיהם, ועד כמה זה שונה כיום, אחרי שאילצתם לספק פרטים רבים יותר על ההערכות? "זו דוגמה מצוינת לחשיבות של גילוי נאות, ואין ספק שהיו תופעות מופקרות של עט להשכיר. אמרתי את זה על כל במה. תראה איזו השפעה מרסנת יש לזה שאנחנו דורשים במדויק גילוי של ההנחות שהובילו להערכות השווי ודרישות נוספות לגביהן. ללא ספק, יש שיפור גדול מאד בגזרה הזאת".
כיהנת במספר תפקידים חשובים, הן בסקטור הציבורי והן בסקטור הפרטי. בתום תפקידך ברשות, האם תפנה למשימה לאומית אחרת או שתנסה להתברג בסקטור הפרטי? "הסקטור הפרטי הוא המקום שאחזור אליו. כפי שאתה יכול לראות ברקע שלי, כל כמה שנים אני מחליף תפקיד. ברגע שאני ממצה את עצמי, או אם לומר בגסות - ברגע שנמאס לי, אני ממשיך הלאה. כאן, בשלב הזה, טוב לי. אני נהנה, ויש הרבה דברים שצריך עוד לעשות".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
